בנימין נתניהו / צילום: רונן זבולון, רויטרס
המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ממליצה לבטל לחלוטין את התכנון במשק החלב עד 2025 - כך עולה מטיוטת ההמלצות של הוועדה שהגיעה לידי "גלובס". משמעות המהלך: שוק חופשי, ביטול מכסות הייצור והמכסים בענף וביטול שיטת מחיר המטרה, שבמסגרתה המדינה הכתיבה עד היום למחלבות ולרפתנים את מחיר החלב הגולמי. יישום המלצות המועצה עשוי לשנות מקצה לקצה את מבנה משק החלב בישראל.
לפי טיוטת המסמך של המועצה הלאומית לכלכלה, שבראשה עומד אבי שמחון, "יש לייעל את הליך ייצור החלב בישראל על-ידי ליברליזציה מלאה של משק החלב וביטול התמיכות עקיפות, בדמות מכסות ייצור ומכסים". על-פי המלצת המועצה הלאומית לכלכלה, "בשנת 2025 יבוטלו כלל מכסות ייצור החלב, ולא תוטל כל מגבלה על ייצור חלב. כמו כן, יבוטל מחיר המטרה, ויבוטלו כלל המכסים על יבוא מוצרי חלב וחומרי גלם חלביים".
המועצה הלאומית לכלכלה היא גוף מטה במשרד ראש הממשלה, שמייעץ לראש הממשלה ולממשלה בנושאים כלכליים ומסייע בגיבוש המדיניות הכלכלית.
במסמך של המועצה מתואר פער דרמטי במחירים לצרכן בין ישראל לאירופה, שעומד על יותר מ-25%, אשר בניגוד לטענות שונות שהועלו בעבר - "אינו מוסבר על-ידי פערי מע"מ או עלויות חומרי גלם", אלא "מיוחס ברובו לפערי יעילות ותחרות". כמו כן מתאר המסמך "פער משמעותי ביעילות ייצור החלב בישראל בין רפתות, ששייכות למגזר השיתופי, הקיבוצים ולאלה השייכות למגזר המשפחתי, מושבים".
חשיפת המסמך של המועצה באה בתקופה שמשק החלב סוער - בעיקר במגזר המחלבות. בימים האחרונים עסקנו רבות בדרישתן של המחלבות, ובראשן תנובה, להעלות את מחירם של מוצרי החלב המפוקחים בהתאם להמלצת ועדת המחירים, המשותפת למשרדי האוצר והכלכלה, ולנוכח העובדה שמחיר החלב הגולמי צפוי להתייקר ביומיים הקרובים. במקביל, שר האוצר נמנע מלחתום על ההתייקרות של 3.4%, עליה המליצה ועדת המחירים. ואולם כל אלה מתייחסים למחירים המוצרים המפוקחים. במקביל למשבר הזה, מזה חודשים רבים מתקיימים מגעים בניסיון להגיע להסכמה לגבי עתידו של משק החלב, שישפיע באופן ישיר גם על הסוגיות הללו.
להערכת המועצה הלאומית לכלכלה, המתווה שהיא מציעה צפוי להשפיע לחיוב על המשק במספר דרכים. "ראשית, הסטה של הייצור מרפתות קטנות לרפתות גדולות, המאופיינות בתפוקה גבוהה יותר לפרה ועלות ייצור נמוכה יותר תוביל לירידה במחיר המטרה ובמחיר לצרכן. שנית, ביטול הקשר שבין התמיכה לכמות הייצור צפוי לצמצם את גודל העיוות בענף ואת הפגיעה המתמשכת ברווחת הצרכן. לבסוף, פתיחת המשק ליבוא חופשי תעודד תחרות לייצור המקומי, תוריד מחירים, תשפר את איכות המוצרים ותגדיל את המגוון הזמין לצרכן".
לפי המועצה, אחת הסוגיות המהותיות היא חלוקת הייצור בין המגזר השיתופי למשפחתי, והיא ממליצה על ביטול החלוקה ההיסטורית בין מושבים לקיבוצים, אשר תתאפשר בעקבות "ליברליזציה במשק החלב", ותוביל ל"ייצור חופשי ויעיל יותר של חלב ללא תלות במכסות ומחיר מטרה".
עם זאת, המועצה מציינת במסמך כי "לאור תכליות נוספות שמקיימת ההתיישבות החקלאית, המועצה סבורה כי יש מקום לעגן תמיכה להתיישבות באזורי עוטף עזה וגבול הצפון".
לפיכך, הצעת המועצה כוללת מספר עקרונות בסיסיים אשר לדבריה, "שומרים על ההסכמות המרכזיות שנוגעות לסך התקציב ופרק הזמן המוקדש למהלך", שהושגו בין משרדי האוצר החקלאות. על-פי המלצת המועצה, "בשנת 2025 יבוטלו כלל מכסות ייצור החלב, ולא תוטל כל מגבלה על ייצור חלב". כמו כן, יבוטל "מחיר המטרה ויבוטלו כלל המכסים על יבוא מוצרי חלב וחומרי גלם חלביים".
בנוסף, התקציב בסך 400 מיליון שקל, שיועד לשנים 2025-2020 לצורך להתייעלות, יוקצה לרכישת מכסות מבעלי רפתות אשר יבקשו לפרוש מהענף, כשהמטרה היא לעודד יציאה של רפתות קטנות ולא יעילות מהענף תמורת תשלום הוגן. את המכסות הנרכשות תעמיד המדינה למכירה, במכרז או בכל דרך אחרת, כאשר התמורה תשמש לרכישת מכסות נוספות בלבד. עוד ממליצה המועצה כי ייקבע תקציב תמיכה שנתי וקבוע לרפתות אשר בשנת 2025 יהיו באזורי עוטף עזה וגבול הצפון.
הטיוטה סוקרת את התפתחות המחירים במשק ואת שינויי הרגולציה בענף בשנים האחרונות, וזאת בהשוואה לנעשה באירופה. נזכיר כי כיום לא קיים באירופה מנגנון מכסות ייצור, ולא קיים מנגנון מחיר מטרה כפי שקיים בישראל, אלא קיימת רשת הגנה מסוימת בדמות רכישת מוצרי ביניים במקביל לתמיכות ישירות.
המועצה מציעה פתרון שונה מזה שהציע משרד האוצר, ואף מבקרת אותו, שכן להערכתה המתווה שהציע האוצר אמנם צפוי להביא להתייעלות מסוימת במקטע הרפתות ולירידה מובנית במחיר המטרה, אך הוא "שומר ומקבע את העיוותים הנובעים ממנגנון המכסות והמכסים". בפרט, מדגישים במועצה, "מתקבע המשך התמיכה ברפתות המאופיינות ביעילות נמוכה, הן בשל גודלן והן בשל מיקומן באזורים גאוגרפיים שאינם אופטימליים לייצור חלב, וכתוצאה מכך נשמר המחיר הגבוה לצרכן והפגיעה בהיקף המוצרים במגוון הזמין לו".
משרד האוצר הציע פתרון פחות דרמטי מהמועצה, לפיו נשמר מבנה הענף באופן דומה לזה שקיים היום. זהו מתווה שעדיין לא אושר. בניסיון להביא להורדת מחיר המטרה ובהמשך לירידה במחירי מוצרי החלב הסופיים לצרכנים, סוכמו מספר עקרונות מדיניות בין אגף התקציבים במשרד האוצר והדרג המקצועי במשרד החקלאות, שמטרתם "לבצע תוכנית התייעלות מואצת במקטע הרפתות, אשר בסופה תפוקת הרפת השנתית המינימלית תעמוד על 1.5 מיליון ליטר במקום כ-400 אלף ליטר כיום".
במסגרת המתווה יועמד לרשות מינהלת ההשקעות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר תקציב של 400 מיליון שקל בשנים 2025-2020 לצורך ההשקעות הנדרשות. תקציב זה יחולק ביחס של 1-3 לטובת המגזר המשפחתי, כלומר, המושבים.
במקביל, תתבצע הפחתה הדרגתית של מחיר המטרה ב-23 אגורות ב-10 פעימות חצי שנתיות לאורך התקופה, כאשר הראשונה באפריל 2020, והאחרונה באוקטובר 2024. כמו כן, יתקיים סקר הוצאות ב-2023 שתוצאותיו ייושמו החל מינואר 2025. המשך קביעת מחיר המטרה יתקיים על בסיס סקר הוצאות שיכלול רפתות המייצרות לפחות 1.5 מיליון ליטר בשנה.
עקרונות נוספים בהסכם שהוצע על-ידי האוצר, כוללים הפחתה הדרגתית של שיעורי המכס הנהוגים על מוצרי חלב מיובאים (חלב, שמנת, מי גבינה, יוגורט וגבינות) וכן הגדלה של היקפי מכסות היבוא בפטור ממכס למוצרי החלב שצוינו לעיל וכן לאבקת חלב וחמאה; בחינת אפשרות להקלה ברגולציה של הקמת ואיחוד רפתות; בחינת שינוי מנגנון הקצאת עובדים זרים בענף הרפת.
יו״ר התאחדות מגדלי הבקר, אביתר דותן, מסר היום בתגובה לחשיפת ״גלובס״: ״אנו שמחים שמשרד רה״מ עסוק בענף המורכב שלנו, אולי תמצא הדרך להסדרתו. בקריאה של המסמך רואים שבין ההסבר והסקירה, והצבעה על הבעיות על המצב בענף בארץ ובעולם, ובעיקר בנושא עודפי חלב שגרם להפסדי עתק לענף כולו והתערבויות הממשלתיות להצלת משק החלב, יש הבדל תהומי לבין המסקנה העיקרית שלו לבטל את משטר התכנון. בלי תכנון יש כאוס. רק תכנון ומנגנון מחיר מבטיחים כמות איכות ומחיר הוגן כל היתר פופוליזם".