יצחק בוז'י הרצוג / צילום: רויטרס
הבחירה הבוקר בח"כ יצחק הרצוג ליו"ר הסוכנות היהודית וכניסתו לתפקיד בראשית חודש אוגוסט הקרוב, עומדת להותיר את האופוזיציה בישראל במצב נדיר יחסית: ללא יושב ראש.
תפקידו וסמכויותיו של יו"ר אופוזיציה בישראל קבועות בחוק הכנסת. מאחר שעל פי חוק הוא חייב להיות חבר כנסת, נמנע לפני כשנה וחצי מאבי גבאי - עת נבחר ליו"ר מפלגת העבודה - לכהן בתפקיד יו"ר האופוזיציה. כזכור, בתום מערכת הבחירות הסוערת לראשות המפלגה ביולי 2017, קיבל גבאי את ההחלטה להותיר את הרצוג בתפקידו, זאת כדי לייצר אווירה טובה בצמרת המפלגה.
כעת, שנה אחרי, מפלגת העבודה מסוכסכת מבפנים, והרצוג החליט לעבור הלאה אחרי שהבוקר אישרה הסוכנות בישיבתה החגיגית את מינויו ליו"ר הסוכנות הבא. הרצוג יצטרך להתפטר מתפקידו בכנסת, ובמפלגת העבודה ביחד עם סיעת התנועה בראשות ח"כ ציפי לבני צפויים לקרב פוליטי על זהות העומד בראש האופוזיציה.
החוק בישראל קובע שיו"ר האופוזיציה יהיה חבר כנסת מן הסיעה הגדולה ביותר מסיעות האופוזיציה. כיום זוהי מפלגת העבודה עם 18 המנדטים שלה (ביחד עם התנועה, סיעת המחנה הציוני עומדת על 24 מנדטים). אולם, מחצית מחברי הכנסת של האופוזיציה יכולים להודיע ליו"ר הכנסת על היבחרו של מישהו אחר, כלומר גם מרצ (5 מנדטים), יש עתיד (11) והרשימה המשותפת (13) יכולים להכריע ולהודיע על מועמד אחר, בתנאי שיצליחו לשתף פעולה ביניהם.
כל השחקנים בזירה הפוליטית יוצאים מתוך נקודת ההנחה שההחלטה היא בידיו של יו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, והוא טרם החליט בעניין. יותר מכך, גבאי אף עשוי לדחות את ההחלטה לשלב מאוחר יותר. הוא אינו רואה בהילות בקבלת ההחלטה באופן מיידי, שכן הרצוג נמצא בתפקיד עד לחודש אוגוסט ולאחר מכן הכנסת יוצאת לפגרת הקיץ שתימשך עד 14 באוקטובר 2018.
יו"ר האופוזיציה: תנאים משופרים
יו"ר האופוזיציה בישראל הוא תפקיד חסר סמכויות ביצועיות. יחד עם זאת, מדובר בתפקיד נחשק כיוון שהוא מעניק את זכות הנאום המרכזי במליאה, בכל פעם שראש הממשלה נואם. בנוסף , לפי הפרוטוקול הדיפלומטי יו"ר האופוזיציה נפגש עם ראשי מדינות זרים המגיעים לישראל לביקורים רשמיים, ומעבר לכך יש את עניין התנאים - לשכה גדולה יותר מאשר של ח"כ רגיל, מספר רב יותר של יועצים, רכב משופר, שכר ותנאים בדרגת שר ושומרי ראש. מעבר לכך, נדרש ראש הממשלה לעדכן מדי חודש את ראש האופוזיציה בעניינים מדיניים.
ציפי לבני, מי שאינה חברת מפלגת העבודה, טוענת כי היא זו שחייבת למלא את התפקיד. הסיבה לכך נעוצה בהסכם רוטציה עליו היא חתמה ב-2015, כיו"ר התנועה, אל מול יו"ר העבודה דאז, הרצוג. לפי אותו ההסכם, שתי הסיעות - העבודה והתנועה - התמזגו לרשימה אחת, "המחנה הציוני" ולבני סייעה להעלות את תוצאת הבחירות של הגוף המאוחד עד ל-24 מנדטים בכנסת, אחד ההישגים הגדולים של המחנה הזה בשנים האחרונות.
לפי הסכם הרוטציה, לבני זכאית להתחלף עם הרצוג בכל תפקיד שלו. יחד עם זאת, כאשר גבאי נבחר לפני שנה והחליט להותיר את הרצוג כיו"ר האופוזיציה, היא לא פנתה לממש את זכות הרוטציה ואיפשרה לחברה ושותפה הפוליטי, הרצוג, להמשיך. כעת, עם התפטרותו מן הכנסת - התפקיד אמור להיות שלה.
בתוך מפלגת העבודה, יש מי שטוענים שתפקיד יו"ר האופוזיציה חייב להישאר בתוך המפלגה. אם לבני תמונה, יקום החשש שהיא תפצל את הסיעות לקראת מערכת הבחירות הבאה, וכך מפלגת העבודה תפסיד פעמיים. ולכן גבאי ולבני יחתרו לקבע את נושא אי-הפיצול בהסכם כתוב ביניהם. לבני אינה מעוניינת להצטרף למפלגת העבודה ולהתמודד בפריימריז, אך אם תהיה יו"ר האופוזיציה, היא תהיה מחויבת לשותפות הפוליטית בין הצדדים. מנגד, הטענה העקרונית של אנשי מפלגת העבודה היא שעל גבאי לתת את התפקיד לאחד מתומכותיו מתוך המפלגה - ח"כ שלי יחימוביץ' עמה יש לו שיתוף פעולה מלא מזה יותר משנה. יחימוביץ׳ עשויה להיות הבחירה הטבעית של גבאי, שכן הקו הכלכלי שלה ברור ועיקש והיא זוכה להערכה רבה בציבור הכללי על הובלת מאבקים חברתיים וכלכליים, בנושא הסכם הגז, הפליטים ובנושאים נוספים.
בעוד ציפי לבני, וגם מספר 2 ב"תנועה" ח"כ יואל חסון, מתראיינים בימים האחרונים ומסבירים את היתרונות הרבים שבמינויה של לבני לתפקיד, החליטה יחימוביץ' לשמור על שתיקה ולא לנהל מסע תקשורתי פומבי.
ומה עם עמר בר לב?
קבוצה אחרת בתוך המפלגה טוענת כי על גבאי למנות את ח"כ עמר בר לב ליו"ר האופוזיציה, וזאת כדי להעביר מסר לציבור שהמפלגה לא הולכת שמאלה מדי, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה מדינית. בר לב , אל״מ במיל', מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר (1984), מכהן כחבר כנסת מאז 2013 והוא חבר פעיל בועדת החוץ והביטחון. בר לב היה היחיד באופוזיציה שהציג עמדות סותרות לראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא הגרעין האיראני בשנת 2015. הוא תמך בהסכם הגרעין כפי שהוביל אובמה. כיום הוא גם מוביל גישה שונה בפעילות של ישראל מול עזה, והסביר בעבר שלא יהיה פתרון צבאי מול החמאס והרצועה וכי הפתרון יהיה כלכלי בלבד.
כאמור, על אף הוויכוח הפנים מפלגתי, נראה שגבאי מעדיף לדחות את ההחלטה כמה שיותר. עם הגישה זו יש כמה בעיות: לא זכור תקדים פוליטי בו האופוזיציה התנהלה ללא יו"ר, וחוק הכנסת אף אינו מכיר באפשרות כזו. בנוסף, גישת הדחיינות עשויה לדחוק את השותפות עם לבני לסוף דרכה עם מפלגת העבודה, מאחר ועם שוב הכנסת לפעילות באוקטובר 2018, המדינה עשויה להיות כבר בהילוך מתקדם לקראת מערכת בחירות.
בתוך כך, מפלגת העבודה תתכנס היום בערב לוועידת המפלגה לדיון סוער במהלך שהוביל גבאי בשבועות האחרונים והוא ביטול הבחירות הפנימיות לוועידת המפלגה. לבחירות התמודדו 5,300 איש על מקומות של 4,000 צירים, דבר שמבחינת הנהלת המפלגה מייתר את הצורך בהכרעה. גבאי שואף לאפשר לכל מי שהתמודד להירשם כציר ועידה ולהוביל מהלך של ריקון מתוכן של תפקידם של הצירים, כך שוועידת המפלגה תהיה זהה לגוף המתפקדים (בוחרים בדירוג חברי הכנסת ובמועמד המפלגה לבחירות).
ח"כ עמיר פרץ הוביל את ההתנגדות הפנימית במפלגה לשינוי הכללים, לאחר שכבר אנשים נרשמו ונסגרו האפשרויות להירשם. הוא פנה לבית המשפט המחוזי, וזה קבע שהעניין צריך להיקבע בתוך המוסדות הפנימיים של המפלגה, דבר שיתרחש היום בערב בועידה בתל אביב.