עופר ברקוביץ רחל עזריה וזאב אלקין / צילום: איל יצהר
בראשית חודש יוני עלה שר האוצר משה כחלון לראיון בגל"צ ואמר: "שמעתי על האפשרות של התמודדות של אחי קובי לראשות עיריית ירושלים. הבוקר דיברנו, ואנחנו שוקלים את האפשרות של הריצה שלו". מאז חלפו כמה שבועות, וכחלון האח לא הודיע על התמודדות באופן רשמי.
במשפחת כחלון היה החודש האחרון חודש אבל, על מות האם מיסה ז"ל, וקובי כחלון, מי ששימש בעבר כסגן ראש העיר ומחזיק תיק התכנון והבניה טרם החליט לאן מועדות פניו.
מערכת היחסים בין השר כחלון, ומפלגת כולנו לבין ראש העיר המכהן, ניר ברקת, היא מן העכורות והקשות שידועות בשנים האחרונות בציר הפוליטי החשוב, של ראשות עיר הבירה ומשרד האוצר. מאבקי הזבל, התקציב, בעיות החינוך. הקרב הזה השאיר קרע גדול בין כחלון לבין ניר ברקת, התומך כיום במועמדות של השר להגנת הסביבה זאב אלקין, על ראשות העיר.
הבוקר, באחת הההתפתחויות המעניינות ביותר הודיעה ח"כ רחל עזריה, יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת ומי שנחשבת ח"כית המקורבת לשר האוצר כחלון, שהיא מתמודדת על ראשות עיריית ירושלים. עזריה, כך נודע ל"גלובס", כבר קיבלה מכחלון את ברכת הדרך להתמודדות.
נהוג לומר על עיר הבירה שלתפקיד ראש העיר לא נבחרים - אלא מתמנים. זאת בשל כוחם הגדול של הבוחרים החרדים האשכנזים, אשר לפי המסורת נוהגים להגיע לקלפיות בהמוניהם ולפעול לפי הנחיות רבניהם. כך היה בעבר.
למעשה, עם סגירת דיל פוליטי מראש בין ראשי אגודת ישראל ודגל התורה לבין המועמד בו הם חפצים, מתמנה ראש עיריית ירושלים. סיעתו של הרב אוירבך ז"ל, "בני התורה" (חרדים ליטאים), לא תמיד משתפת פעולה עם הזרם החרדי המרכזי, אך בהיותם קיצוניים עוד יותר מן האחרים, לבטח הם לא יסכימו לשתף פעולה עם מועמדת אישה, אפילו שהיא דתיה שומרת שבת. רשמית, גם הסיעות החרדיות של אגודת ישראל ודגל התורה לא ישתפו עמה פעולה. אולם עזריה בונה על מה שמתרחש מתחת לפני השטח. על בוחרים שהפסיקו להקשיב להוראות הרבנים, על אוירה פנימית של שינוי חברתי בקרב הציבור החרדי.
נכון להיום, מאז החל הקמפיין על ראשות העיר, אף אחד מן המועמדים המובילים לא הגיע לסיכום עם רבני הציבור החרדי וגם בתמיכה המפלגתית הנוספת, שכל מועמד עשוי להביא עימו, מתגלים קשיים ואתגרים.
אלקין ממשיך לחכות לנתניהו
השר להגנת הסביבה זאב אלקין, יצא לדרך ללא ברכתו הפומבית של ראש הממשלה בנימין נתניהו. יו"ר הועדה המוניציפלית של הליכוד חיים ביבס, לא עומד לקבל החלטה פנים מפלגתית בהקשר של אלקין וממתין שראש הממשלה נתניהו יתערב. המשמעות של העדר תמיכה ליכודניקית באלקין היא כבדה. כרגע מבחינת מימון מערכת הבחירות, אלקין לא יכול לבנות על התקציב של הליכוד וגם אינו רשאי להשתמש בלוגו ובשם המפלגה, עד שיוחלט לאשר שהוא המועמד המפלגתי.
נתניהו לא נראה כמזדרז להתגייס למען אלקין, וזאת על אף שאלקין שימש כיו"ר הקואליציה והוביל את המשאים והמתנים הפוליטיים של הליכוד בשנים האחרונות. נתניהו לא מחזיר לו טובה.
סניף הליכוד בירושלים, בהובלת עו"ד אלישע פלג, גם הוא לא תומך באלקין ואף מנסה להתנער ממנו. אנשי הליכוד בירושלים עשויים להעדיף את המועמד של ישראל ביתנו וש"ס, חבר המועצה משה ליאון. ליאון נכנס למערכת הבחירות עם תמיכה של שני שרים, אריה דרעי ואביגדור ליברמן (ומפלגותיהם), אך כאשר יש לו רק מושב חבר מועצה אחד במועצה היוצאת. גם את תמיכת החרדים האשכנזים הוא עוד לא השיג.
המועמדים נוספים: עופר ברקוביץ, לשעבר סגן ראש העיר וראש סיעת התעוררות ועו"ד יוסי חביליו, לשעבר היועץ המשפטי של העירייה, מפלגים כיום את הקול החילוני ליברלי, ואף מושכים אליהם את אנשי הכיפות הסרוגות שהם הזרם הדתי המשפיע בעיר, אחרי החרדים האשכנזיים (כוחם הוא כ-30%).
לתוך הקלחת הזו זינקה הבוקר עזריה. האישה הראשונה המתמודדת על ראשות עיריית ירושלים ב-2018. חה"כ לשעבר, נעמי חזן, עמדה בראש רשימת מרצ לעירייה לפני 20 שנה, אך הזירה הפוליטית הירושלמית היתה ועודנה, גברית כמעט לחלוטין.
הבוקר אמרה עזריה שהיא נכנסה לפוליטיקה בשביל ירושלים. "כשמצבה של ירושלים היה לא פשוט וההגירה השלילית הייתה בשיאה, נקראתי לדגל - ונעניתי. התמודדתי בבחירות וכיהנתי כחברת מועצה וסגנית ראש העיר, כשטובת העיר ותושביה תמיד לנגד עיניי. במשך השנים פעלתי רבות למען משפחות עובדות, תכנון העיר, הקמת בתי ספר וקידום החינוך בירושלים, והמשכתי לפעול לטובת העיר גם מהכנסת.
"הרצון הציבורי הגובר והכנה לראות יותר נשים מתמודדות ומשתלבות בהנהגה הארצית והמקומית, יחד עם הקריאה והתמיכה של תושבים רבים מכל המגזרים, והרצון העמוק שלי לפעול לטובת ירושלים, הביאו אותי להחלטה לחזור הביתה, למקום בו הלב שלי נמצא, ולהציג את מועמדותי לראשות העיר ירושלים", היא אמרה.
עזריה התמודדה בעבר בראשות סיעת "ירושלמים" אותה הקימה בשנת 2008. ב-2011 היא הביאה לידי ביטוי את מאבקי העגלות והורים, ומשפחות עובדות בירושלים. בתחילת הדרך, הייתה לה שותפות פוליטית בזירה המקומית עם סיעת "התעוררות", שבראשה עומד כיום המועמד עופר ברקוביץ'. עם השנים, דרכן של שתי סיעות אלה, שייצגו ירושלמים צעירים, הורים עובדים, חילונים, ליברליים - התפצלו. ב-2013 , סיעת ירושלמים של עזריה הכניסה למועצת העיר שני נציגים, והתעוררות הכניסה ארבעה נציגים.
הבוקר, אחרי שעזריה הודיעה על התמודדות, אמר ברקוביץ' שלא מדובר בטובת ירושלים, ״אלא בטובת עזריה. עזריה סגרה דיל עם אלקין, ולכן לא רצה לשום מקום חוץ מהג'וב הבא. היא נטשה את מועצת העיר באמצע הקדנציה בחיפוש אחר ג'וב בכנסת וכעת היא נוטשת את הכנסת בחיפוש אחר ג'וב בירושלים. כל זאת לאחר שנזרקה מרשימת סיעת כולנו לכנסת הבאה".
מהריצה של גולדה מאיר ועד פיירברג
אחת הדילמות בהתמודדות של עזריה היא עובדת היותה אישה. הנחת המוצא, שלה ושל פוליטיקאיות נשים אחרות ברחבי הארץ היא שיהיה להן קשה לסגור את הדילים הפוליטיים עם סיעות חרדיות אורתודוכסיות, ולכן הדבר מסכל החלטה על התמודדות עוד מן השלב המוקדם בו נשים שוקלות אם להתמודד או לא. מבחינה היסטורית, זכורה התמודדותה של גולדה מאיר על ראשות עירית תל-אביב בשנת 1955. בעוד שמפלגתה דחפה ופעלה כדי שהיא תתמודד, הסיעות החרדיות לא הסכימו לנהל איתה מו"מ ואחרי שהיא הפסידה את הבחירות, האשימה אז את החרדים.
גם ראשת עירית נתניה מרים פיירברג, סיפרה לאורך השנים שהנושא הזה הטריד אותה ואת הבוחרים בנתניה עד לפעם הראשונה שבה השיגה את הקולות הדרושים (1998), תוך שהיא מסכמת על קואליציה עם החרדים. אולם בעיר כמו נתניה, משקלם של החרדים מוגבל. במועצה חברים גם אנשי ש"ס, הבית היהודי וחילונים רבים שאינם מציבים מכשולים מן הסוג הזה כלפי נשים מועמדות.
בירושלים, המצב שונה מערים אחרות במדינה. שם לקול החרדי משקל משמעותי. עזריה ערכה מחקר עומק בקרב בוחרים, לרבות בוחרים חרדים, לפני ההחלטה אם להתמודד אם לאו. אחד הדברים שעלו בבדיקה הוא שחרדים רבים ללא ממלאים אחר הוראות רבניהם כאשר הם מגיעים להצביע, ומכיוון שהשטח במערכת הבחירות השנה מפוצל בין מספר רב של מועמדים, עזריה עשויה להינות מפיזור הקולות בין שאר המועמדים.
עזריה, דתייה מסורתית ובעלת דעות ליברליות מתקדמות, מובילה מאבקים בכנסת ומחוצה לה בנושאים מגדריים והדרת נשים מן המרחב הציבורי. בעבר היא עתרה לבג"ץ נגד עיריית ירושלים בשל אי אכיפת חקיקה שאסרה על הפרדה מגדרית ברחובות שכונת מאה שערים. היא גם עתרה לבג"ץ בנושא הדרת הנשים משלטי בחירות בעיר, ולכן קשה לראות את החרדים מוכנים אפילו לשקול את שמה.
יחד עם זאת, היא עשויה להיות מועדפת על ידי דתיים מסורתיים ולאומיים המהווים מספר משמעותי בעיר הבירה. את הקבוצות הללו יהיה אולי קשה יותר לגבש ולהניע לקלפיות.
יצוין שבבחירות 2018 יכנסו לתוקפן שני חוקים העשויים לשנות את אופי יום הבחירות. האחד, יום שבתון שיאפשר לאנשים שנמנעו מללכת להצביע בעבר להגיע לקלפיות. כל מי שהשתמש ביום העבודה שלו כתירוץ, יוכל הפעם להשתתף. החוק השני, הוא תיקצוב עודף בשיעור של 115% לסיעות המציבות נשים במקומות הראשון, שני או שלישי ברשימתם.
המועד האחרון להגשת הרשימות עם שמות המתמודדים והמתמודדות הוא סוף יולי. למעט עופר ברקוביץ', וסגניתו עינב בר, לא ידוע אם המועמדים הגברים האחרים עושים מאמצים כלשהם לשבץ נשים ברשימותיהם. סיעת הליכוד בעיר למשל, בחרה בשישה מועמדים גברים - אך כאמור, הם לא משתפים פעולה עם איש הליכוד אלקין ממילא.