יצחק הרצוג / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
ברכות לבוז'י הרצוג לרגל מינויו ליו"ר הסוכנות היהודית. לא בכל יום נכנס אדם לרשימה הכוללת את דוד בן גוריון, זלמן שז"ר, פנחס ספיר ומשה שרת. הרצוג, פוליטיקאי ותיק ובעל זכויות וייחוס, ראוי לכל תפקיד ציבורי. אבל, עם כל הכבוד, ובתפקיד הזה יש בעיקר רק כבוד, למה ליו"ר הסוכנות? מי צריך את הסוכנות היהודית בשנת 2018 בכלל?
יחד עם קק"ל, ההסתדרות הציונית וקרן היסוד, היתה אמורה גם הסוכנות היהודית להישאר נוסטלגיה נעימה מתחילת דרכה של מדינת ישראל, שתוקפן פג מזמן. שמישהו יסביר לי מה לארגון שקם ב-1929, ושימשה כמוסד השלטון של היישוב היהודי וכמתווך בין היישוב למנדט הבריטי, למציאות של היום.
ממשלה יש לנו כבר 70 שנים, והשריד החי הכמעט אחרון למנדט הבריטי, יהיה הנסיך ויליאם שיבקר אצלנו בקרוב. עם כינונה של המדינה, הועברו תפקידי ניהולה השוטף לידי הממשלה, אבל הסוכנות, או נכון יותר עסקניה, התעקשו לאחוז בשלושה תחומים - שחוץ מג'ובים ביד רחבה, אין בהם הרבה תוכן.
נתחיל בסיוע לעולים בימים הראשונים לעלייתם - מטרה נעלה, בלי ציניות, אבל בשבילה זה קיים משרד הקליטה והעלייה, שיושב על תקציב מנופח ומטפל בטפטופי העולים שמגיעים בקושי מהניכר. חיזוק הקהילה היהודית בישראל? יש מספיק מפלגות שדואגות לצביון היהודי שלנו, עד כדי איומים בהפלת הממשלה על חילול שבת או כשרות. לגבי "חינוך יהודי ציוני בקהילות העולם", מטרה חשובה לכל הדעות, רק כזו מדינת ישראל יכולה היתה לטפל בה בעצמה אם תקציב הסוכנות היה מועבר אליה ישירות.
אז מה בכל זאת יש במוסד הארכאי הזה? תקציב של מיליארד וחצי שקל, אין ספור כיבודים, טקסים, נשפים, טיסות ברחבי העולם, קשרים עם יהודים עשירים והרבה כוח. וכן. הרבה ג'ובים ומשכורות נאות. למשל, השכר של היו"ר עומד על 45 אלף שקל בחודש.
כמו קק"ל, כך גם הסוכנות היא ייצור כלאיים תאגידי, שקשור למוסדות המדינה, מייצג אותה, אבל אינו חייב בשקיפות, דיווח וחובת מכרזים. כלומר, הנהלתו כפופה בעיקר לעצמה. אבל למי אכפת. אנחנו עם גלותי ונוסטלגי, עם פושט יד, שלא מתבייש לשלוח את גלעד שליט לסיור בארה"ב וקנדה מייד עם שחרורו, כדי לקושש כמה גרושים דרך קק"ל. אין לנו טיפת בושה לשלוח פצועים עם פרוטזות להופיע מול יהודים טובים עם ארנק תפוח, כדי לשנורר עוד כמה גרושים לצבא הכי חזק בעולם.
כשג'מל זחאלקה העלה הצעת חוק לביטול מעמדם של המוסדות הלאומיים, קק"ל, קרן היסודי, ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, תמכתי בו, אבל לא בנימוק של "מכשירי לאפליית האזרחים הערבים". את זה המדינה עושה גם בלי המוסדות הללו. תפקידם של סרחי העודף האלה מתקופת המנדט היה צריך להסתיים מזמן, בגלל מה שתיאר היטב זחאלקה: "לא ברור אם המוסדות האלה הם מכשיר בידי המדינה או שהמדינה היא מכשיר בידיהם". די היה לחזות בהתגוששויות בין משרד האוצר של מדינת ישראל לקק"ל כדי להבין את האנומליה.
עד כמה שיכאב לכמה מקושרים מאוד שחושקים בשררה, באה העת לוותר על הסוכנות היהודית ומוסדות דומים. למשל, תפקיד קונסול ישראל בניו-יורק. תפקידים שכל תכליתם היא הגליית אושיות פוליטיות לאי תענוגות, שיושב על הררי כסף. להרצוג מגיע תפקיד מהותי ומועיל יותר מלהיות הפרזנטור של מיליארד וחצי שקלים, שהיו יכולים לסייע לכמה יהודים עניים בארץ ישראל.