גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתעלמים מבית המשפט: החסרונות של המלצה שיפוטית

האם ראוי שבמקרים מתאימים ביהמ"ש ילווה את ההכרעה השיפוטית בהמלצה בלתי מחייבת לצד או לצדדים, לנהוג "לפנים משורת הדין", באופן כזה או אחר?

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: יונתן זינדל
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: יונתן זינדל

כידוע, במרכז העשייה השיפוטית מצויה ההכרעה האופרטיבית המחייבת. בית המשפט מחליט. הוא אינו "מציע" ואינו "טוען". ההכרעה השיפוטית משמשת תשתית לפעולות אכיפה של הרשויות השלטוניות האחרות, כגון מנגנון ההוצאה לפועל. אין מניעה (והדבר גם שגור) כי בית המשפט יציע לצדדים הצעות פשרה כאלה או אחרות במהלך הדיון השיפוטי; בנוסף, עשויים להתקיים הליכי גישור להגעה להסכמה, אשר במסגרתם המגשר נטול כוח הכרעה.

ברם, כאשר מסתיימים הניסיונות להביא את הצדדים לידי הסכמה, על בית המשפט להפעיל את סמכותו השלטונית להכריע. פסק דין שנתן לאחרונה בית המשפט העליון (ע"א 1527/16 שיבלי נ' מ"י (29/3/18)) מפנה זרקור להיבט מעניין אשר טרם נדון דיו, ביחס לתפקידו של בית המשפט: האם ראוי כי במקרים מתאימים בית המשפט ילווה את ההכרעה השיפוטית בהמלצה בלתי מחייבת לצד או לצדדים, לנהוג "לפנים משורת הדין", באופן כזה או אחר?

בעניין שיבלי נדון הסכם בין נפקע לבין רשות מקרקעי ישראל, ביחס לאופן הפיצוי בגין ההפקעה. ההסכם כלל לכאורה הן פיצוי כספי והן פיצוי באמצעות נכס מקרקעין חלופי. רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) טענה כי ההתחייבות להקצאת נכס חלופי נעשתה מתוך טעות סופר. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, קיבלה עמדה זו ופסקה לטובת רמ"י. המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר, הצטרף אליה בהכרעה הסופית, אף כי סבר שלא הוכחה טעות סופר. זאת, מחמת היעדר מסוימות להתחייבות ביחס למקרקעין החלופיים. השופטת דפנה ברק-ארז קבעה בדעת מיעוט כי אין מדובר בטעות סופר, וכי ניתן להשלים את החסר בחוזה.

בעקבות ההכרעה בדעת רוב לטובת רמ"י, המליץ לה המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר, להקנות לפנים משורת הדין פיצוי נוסף כלשהו לנפקע, והביע תמיכה רעיונית עקרונית בתופעה של מתן המלצות שיפוטיות במקרים מסוימים. גם השופטת ברק-ארז תמכה באפשרות זו בדעת המיעוט שלה. הנשיאה חיות הביעה את התנגדותה לתופעה של מתן המלצות שיפוטיות לצד להליך לנהוג לפנים משורת הדין.

גדר הדילמה

הבעת עמדה בדבר ההתנהלות הראויה של בני אדם היא חלק אינטגרלי מהתפקיד השיפוטי השוטף. לא דרושה "סמכות" מיוחדת להעלאת עמדות ערכיות בלתי מחייבות בפסק דין. כגוף אשר לחם חוקו הוא טיפול באיזונים ערכיים במסגרת הליך השפיטה, מצופה מבית המשפט להביע תפיסות ערכיות, גם אם אלה אינן יכולות לזכות לביטוי אופרטיבי בהחלטה השיפוטית.

הדילמה מתעוררת כאשר העמדה הערכית הופכת לחלק מסיכום הדברים באמצעות המלצה לצדדים על ביצוע מעשה אופרטיבי קונקרטי כזה או אחר (כגון תשלום סכום מסוים), וזאת בצד ההחלטה האופרטיבית המחייבת. במצבים אלה, ההמלצה מקבלת "גוון אופרטיבי-למחצה", של "החלטה להמליץ", אף כי היא נושאת אופי "רך" אשר אינו יכול לזכות לאכיפה אופרטיבית ישירה וממשית, באמצעות מנגנוני האכיפה בדין.

יודגש כי הקושי הרלוונטי אינו נוגע למתן המלצה שיפוטית למחוקק לתיקון הדין, צעד אשר הוא בוודאי רצוי כאשר הדין המצוי הוא לקוי, אלא במתן המלצה אינדיבידואלית לצדדים לגבי אופן התנהלותם בעקבות ההחלטה, לפנים משורת הדין.

ייאמר תחילה כי אין לפטור את הדיון בסוגיה זו בהטחה כי עניין ההמלצה אינו מעלה ואינו מוריד. לכאורה ניתן לסבור כי אם ממילא ההמלצה אינה בת-אכיפה משפטית, אין לכך משמעות, ולא היא: ראשית , צד לדיון עשוי במקרים מסוימים לקבל עליו לנהוג בהתאם לאותה המלצה, ובמקרים אלה ההמלצה תשיג את תכליתה. שנית , הקביעות הערכיות הטמונות בהמלצה עשויות להשפיע על ההתנהלות החברתית בעתיד.

שלישית, להמלצה מעין זו עשויה להיות גם משמעות משפטית מסוימת, אף כי בעלת אופי שניוני. כך, למשל, כאשר מתבצעת הענקת-חסד על-ידי רשות מינהלית לפרט, בהתאם להמלצת בית המשפט, יש להניח כי ההענקה לא תיפסל מחמת ניגוד אפשרי לחובת ההתנהלות באופן שוויוני וסביר. ההנחה תהיה כי בית המשפט שקל את האיזונים המעורבים, עם מתן ההמלצה. רביעית , לצד הממד החיובי הטמון במתן המלצה שיפוטית לנהוג לפנים משורת הדין, עלול להיות לכך גם ממד מזיק, כמפורט להלן.

חסרונות תופעת ההמלצה

לכאורה, יקשה למצוא חיסרון במתן המלצה שיפוטית לצד לדיון לבצע מעשה ראוי, וטמונה בכך רק תועלת מבחינה מוסרית, חברתית וציבורית. אם ההמלצה לא תיענה בחיוב על-ידי צד, לא יהיה בה כדי להועיל, ברמה המעשית, אך היא עדיין תהווה אמירה ערכית חשובה, כאמור לעיל. דא-עקא, מבחינת האינטרס הציבורי, מתן המלצה שיפוטית כורך עמו מחיר: ראשית , קו הגבול בין הכרעה לבין המלצה עלול להיטשטש בעיני הדיוטות, באופן אשר יגרום נזק לציות להכרעות עתידיות. מטבע הדברים, צד אשר ידו על התחתונה ייטה ככל האפשר לפרש אמירות בלתי חדות דיין בפסק הדין, כהמלצה ולא כחיוב.

שנית, אי-כיבוד ההמלצה עלול לפגוע במעמדו של בית המשפט. ה"שורה התחתונה" בעיני הציבור תהיה כי בית המשפט סבר כי יש לנהוג בדרך נתונה, והדבר לא נעשה. יהיה בכך כדי להחליש בעתיד את "אימת הדין" השורה על צדדים להתדיינות. תחילתו של התהליך עלולה להיות אי-כיבוד המלצות, וסופו - אי-כיבוד החלטות מחייבות.

שלישית, הצלחת התפקוד של בית המשפט מחייבת ריחוק הולם של בית המשפט מן האירועים הנדונים בפניו. מתן המלצה הופך את בית המשפט לגורם ה"מבקש" דבר מה מן הצדדים, למען הצדק, ובכך לגורם שיש לו מעין "עניין" בתוצאה, אף כי לא עניין "אישי". הדבר אינו רצוי. רביעית , בפסיקה, לרבות בחוות דעת הנשיאה חיות בעניין שיבלי, הובעה דאגה מן האופי הסובייקטיבי של המלצות שיפוטיות מעין אלה, אשר אינן נשענות על אמת-מידה אובייקטיבית הקבועה בדין. 

מקרה מאלף, מבחינה זו, הוא ע"א 624/13 מורדכיוב נ' מינץ (4/8/14). באותו עניין, צד שלישי רכש נכס מקרקעין אשר נגזל מבעליו, הכנר הידוע שלמה מינץ. בסופו של דבר, נדחתה טענת הרוכש לתחולתה של "תקנת שוק" המגינה על רכישתו. השופט אליקים רובינשטיין המליץ לשלמה מינץ לשלם לפנים משורת הדין לרוכש, אשר כספו ירד לטמיון, סכום של 110,000 שקל. מינץ לא כיבד המלצה זו.

בעקבות אי-כיבוד ההמלצה על-ידי מינץ, קיים בית המשפט העליון שני דיונים אשר במסגרתם ניסה בית המשפט לשכנע את מינץ לקבל את ההמלצה, ואף נדרשה התייצבותו האישית בדיון. משעמד מינץ בסירובו לשלם, נאלץ בית המשפט "להרים ידיים" וההמלצה לא קוימה. בית המשפט מצא עצמו למעשה כצד "מבקש", המעורב באופן פעיל בניסיון שוב ושוב לשכנע צד לדיון לפעול לפנים משורת הדין. הדבר פוגע בריחוק השיפוטי הנדרש, כאמור לעיל, ועלול לדעתי לפגוע בדימויו הסמכותיותי של בית המשפט.

אף כי קיימים בנדון פנים לכאן ולשם, דומה כי ככלל, החסרונות של מתן המלצה שיפוטית לפעול לפנים משורת הדין עולים על יתרונותיו. הדבר נכון במיוחד בתקופה כתקופתנו עתה, אשר בה המנגנונים של שלטון החוק נחלשים, וגם דין מחייב הופך לא אחת בעיני הציבור ל"המלצה" בלבד. נלווית לכך התעצמות הנטיות התועלתניות והאינדיבידואליסטיות, אשר מחלישות את הנכונות של הפרט לשלם מחירים מעשיים למען ערכים מוסריים מופשטים.

להבדיל מהמלצות שיפוטיות לפשרה טרם קבלת החלטה שיפוטית, אשר כל צד בוודאי ייקח אותן בחשבון בתכנון של המשך ההתדיינות, הרי שרמת ההשפעה של המלצות הנלוות להחלטה המתקבלת בסיום ההליך השיפוטי היא נמוכה. המלצות מעין אלה, לביצוע מעשים לפנים משורת הדין, יידחו כיום לא אחת, וייוותרו בעיקר החסרונות של תופעת ההמלצה. כאשר מדובר בהמלצה לגוף שלטוני לנהוג לפנים משורות הדין, הרי שגוף כזה עשוי לאמץ לכאורה המלצות שיפוטיות ביתר שאת, לעומת גורמים פרטיים. עם זאת, הדבר מותנה בקיום "אקטיביזם מינהלתי", אשר יהיה נכון ליזום מהלכים החורגים מנורמות משפטיות מחייבות.

קיימים בדין המצוי "צינורות הובלה" גמישים וכוללניים לשיקולים ערכיים, באופן המאפשר ככלל לבית המשפט להפוך המלצה ערכית להחלטה מחייבת ממש, גם בהיעדר אחיזה קונקרטית בחקיקה ובהלכה הפסוקה. כך למשל, עיקרון תום-הלב הכללי הוא מכשיר רב-עוצמה להשגת מטרות ערכיות במסגרת הדין עצמו. לטעמי, לא הייתה מניעה להגיע על-פי הדין עצמו למיצוי הצדק באמצעות עיקרון תום-הלב, הן בעניין שלמה מינץ (על-ידי התנאת המימוש של עדיפות מינץ בתשלום הסכום הנדון לצד השלישי, מכוח עיקרון תום-הלב), והן בעניין שיבלי. במקרה אחרון זה, ניתן היה לפתור את הקושי בסוגיית המסוימות באמצעות "תורת הביצוע האופטימלי", אשר נזכרה בפסק הדין של השופטת ברק-ארז.

ככל ש"זעקת ההגינות" אכן נשמעת בנסיבותיו של מקרה נתון, ראוי לשלם מחיר מסוים, במונחים של פגיעה בוודאות המשפטית, על-ידי החלת דיני תום-הלב, ומציאת פתרון מחייב במסגרת הדין עצמו. הדבר עדיף על פני שימוש במוסד ההמלצה השיפוטית לפעול לפנים משורות הדין.

■ הכותב הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ומשמש כיועץ במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל. 

עוד כתבות

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

מלחמה עם איראן: מטחי טילים לעבר רחבי הארץ, אין נפגעים

התרעות הופעלו ברחבי הארץ אחרי שיגורים מאיראן • פיצוצים בבסיס האמריקני בבחריין, וגם באבו דאבי • דיווח: התקיפות הישראליות מתמקדות במערך הטילים, האמריקניות - בגרעין ובמשטר האיראני • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • הנשיא טראמפ בקריאה היסטורית לעם האיראני: "יש לכם הזדמנות שאסור לפספס" • עדכונים שוטפים

עשן בשמי דוחא לאחר התקיפות / צילום: Reuters

לא רק ישראל: ברחבי המפרץ הפרסי מדווחים על פגיעות איראניות

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● תרחיש של פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים