אביחי מנדלבליט, ניסן סלומינסקי ואיילת שקד בוועדת חוקה, חוק ומשפט
"ההצעה שלך פוגעת בשלטון החוק ובאמון הציבור במשרדי הממשלה. אני מצטרף להפצרה של פרופ' זמיר שמדבר מדם ליבו" - כך אמר היום (ב') היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בדיון סוער בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, בהשתתפות שרת המשפטים איילת שקד ושופט העליון הדימוס יצחק זמיר, בנושא הצעת חוק היועמ"שים.
ההצעות שנדונות היום בוועדת החוקה הן הצעת חוק פרטית של ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) והצעת חוק ממשלתית של שרת המשפטים איילת שקד באותו עניין, ולפיהן שרי הממשלה יוכלו למנות יועצים משפטיים למשרדיהם דרך ועדת איתור ולא באמצעות מכרזים. שתי ההצעות עברו לאחרונה בקריאה טרומית, וכעת אמורה ועדת חוקה, חוק ומשפט להכין אותן לקריאה ראשונה.
לדברי השופט בדימוס זמיר, "ההצעה מאיימת על שלטון החוק במדינה. אני לא זוכר במשך שנים ארוכות הצעת חוק שעלולה לפגוע בשלטון החוק, במינהל התקין ובטוהר המידות, כמו ההצעה הזו. היא יותר מסוכנת מתיקון פסקת ההתגברות. ההצעה הזו באה לשנות את המצב הקיים לגבי כל עובדי המדינה מזה עשרות שנים".
זמיר אף הפנה לעמדות של משפטנים בכירים, לשכת עורכי הדין ומשפטנים בשירות הציבורי שמתנגדים להצעה. שקד התפרצה לדבריו ואמרה: "אתה מפנה לדיון בלשכת עורכי הדין, בו לא טרחו להזמין את משרד המשפטים ולשמוע את העמדות שלנו".
עוד הוסיפה שקד בתגובה לטענותיהם של מנדלבליט וזמיר כי "רוב היועצים המשפטיים הם טובים ומקצועיים שעושים את עבודתם נאמנה, אך הצעת החוק באה לתקן את זה שהוועדה מטעם הנציבות שממנה כיום אינה מאוזנת. המינויים במנגנון החדש יהיו מקצועיים. שר ומנכ"ל יודעים לבחור יועץ משפטי טוב לא פחות מנציג של נציבות המדינה. הם ימונו לא לפי הדעות שלהם".
מנדלבליט אמר: "אני מצטרף לעמדת השופטים העליונים שהופיעו פה היום. לגבי עצם ההופעה שלי כאן, טענו שעובד משרד ממשלתי לא יכול לבוא לדבר נגד הצעת חוק ממשלתית. זו הנחיית היועץ המשפטי לממשלה שנועדה להפריד בין דרג פקידותי לבין דרג ממשלתי, אך היועץ המשפטי לממשלה אינו סתם פקיד אלא מי שאחראי על הבטחת שלטון החוק, ולנושא הזה היועץ המשפטי לממשלה (אני) הוא ישות עצמאית".
לדבריו, "הצעת החוק הממשלתית אמנם יותר מאוזנת מההצעה הפרטית של אוחנה, ועדיין היא פוגעת בשלטון החוק. שרת המשפטים אמרה שאינה מעוניינת לשנות את המצב הקיים, אך המטרה של יועץ משפטי במשרד ממשלתי הוא תמיד לסייע לשר לקדם את המדיניות שלו, ולא כפי שכתוב בהצעת החוק הפרטית, שהיועצים המשפטיים מנסים לסכל את מדיניות השרים. גם שרת המשפטים אמרה זאת הבוקר".
מנדלבליט פירט בפני חברי הכנסת את האלמנטים בתוך הצעת החוק הממשלתית אשר לטעמו מהווים חוסר איזון בהליך מינוי: "יש פה הטיה בהצעה בהליך המינוי לכיוון השר והמנכ"ל. היועץ המשפטי של משרד ממשלתי לא עובד כיום לפי הכתבות של היועץ המשפטי לממשלה, הוא בעל דעה מקצועית עצמאית, וכעת מנסים להטות את זה לכיוון מינוי שיהיה לפי השר והמנכ"ל".
בימים האחרונים נחשפו בכלי התקשורת (חברת החדשות) הלחצים הכבדים שהופעלו על היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, שלומית פרגו-ברנע, לאשר למשפחת נתניהו להשית את הוצאותיהם הפרטיות על תקציב המדינה. לפי הדיווחים, פרגו-ברנע עומדת ב-9 השנים האחרונות בפני מסע לחצים פנים משרדי כבד, ואכן חלק משמעותי מן ההוצאות עברו את האישור שלה, וזאת מחשש שלה שיפטרו אותה. כך למשל, אם משרדי הממשלה, כולל משרד ראש הממשלה, יוכלו למנות יועץ משפטי פוליטי, יוסרו כל החסמים, ויועץ משפטי יוכל למצוא את הדרך לכופף את החוקים לשביעות-הרצון של הדרג הפוליטי.
ח"כ יואל שקד וח"כ מיכל רוזין התפרצו לדבריה: "גם ככה את ממנה כיום שופטים, לא לפי הדעות שלהם?". שקד המשיכה: "אני מצפה שימונו יועצים משפטיים התופסים את התפקיד ביישום מדיניות השר בכפוף לחוק, ולא יישום המדיניות שלהם עצמם. כאשר השר יתחלף, היועץ המשפטי ימשיך ליישם את המדיניות השר החדש, במסגרת החוק". יעל גרמן קראה לעבר שרת המשפטים: "אם כך, מה הבעיה בחוק הקיים?".
לדבריה, בעבר יועצים משפטיים מונו לפי הכתבה של השר והמנכ"ל. "אני יודעת שכך היה גם בנוגע ליועצים משפטיים שפועלים כיום. אני בסך-הכול מנסה להוביל את החקיקה, כך שהדברים האלה יהיו על השולחן ולא יעשו במחשכים".
עוד אמרה שקד: "השרים צריכים להיות מעורבים במינוי היועצים המשפטיים, והניסיון להדביק לשרים כוונות מושחתות, או ששרים שואפים למנות לעצמם מעין סנצ'ו פנצ'ו - זה דבר מופרך. שרים רוצים להצליח ביישום המדיניות שלהם".
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע בעבר בכתב לשרת המשפטים, איילת שקד, כי הוא מתנגד להצעת החוק בתוקף. "קידום החוק יפגע פגיעה קשה בתפישתו של הייעוץ המשפטי לממשלה", כתב מנדלבליט לשקד. "המהלך עלול להוביל לשינוי ב'קוד ההפעלה' של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, לשינוי ביחס כלפיו, ואף עלול להביא לנזקים שאת מידת פגיעתם קשה לאמוד כעת".
עוד כתב מנדלבליט לשקד כי "העצמת המעורבות של השר בהליך הבחירה והמינוי של היועץ המשפטי למשרדו צפויים להביא להחלשת עצמאותו, אי-תלותו ואפקטיביות התפקוד של היועץ המשפטי כשומר סף. החלשה שכזו תביא לפגיעה במעמדו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה בכללותו, תחתור תחת עקרונותיו היסודיים ביותר של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ועלולה לפגוע קשות בעצמאותו, באיכותו ובאמון הציבור בו".
"אין היום פגיעה במשילות. נער הייתי וגם זקנתי אל שולחן הממשלה, ולא ראיתי מקרה שמדיניות הממשלה סוכלה בשל היועץ המשפטי", הוסיף מנדלבליט והמשיך: "יש דוגמה לשר בכיר מאוד בממשלה שביקש להאריך את הקדנציה של היועץ המשפטי שלו, וזה לא התאפשר. בסוף הלכו למכרז, ויצא עורך דין מבחוץ, וכולם מרוצים. השיטה של המכרזים היא שיטה שעובדת היטב".
בהודעת ועדת חוקה, חוק ומשפט על קיום הדיון הבוקר צוין כי "תפקיד היועץ המשפטי למשרד ממשלתי הוא להעניק ייעוץ משפטי לגורמים שונים במשרד לגבי ההיבטים המשפטיים של פעולתם. ב-1997 מינה שר המשפטים דאז, צחי הנגבי, ועדה ציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים לכהונתו, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר. בדוח הוועדה נכתב כי הייעוץ המשפטי לגורמי הממשל, המהווה אחד משני תפקידיו המרכזיים של היועץ המשפטי לממשלה (לצד סמכותו כראש התביעה הפלילית), מתבצע גם על-ידי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה.
"כיום נבחרים היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה בהליך של מכרז, בהתאם לסעיף 19 לחוק. תחילה מפורסם מכרז בין-משרדי, שאליו יכולים להגיש מועמדות משפטנים העובדים בשירות המדינה (ועומדים בתנאי הכשירות והניסיון), וככל שלא נבחר מועמד בשלב זה, מפורסם מכרז פומבי. במסגרת תהליך זה אין לשר הממונה על המשרד הממשלתי כל נגיעה לתהליך המינוי או השפעה עליו".
בדברי ההסבר להצעת החוק הממשלתית נכתב כי "ההליך המוצע אינו שונה מהליך הבחירה המקצועי המתקיים לגבי בעלי תפקידים מקצועיים בכירים אחרים במשרדי הממשלה, שאף הם מאותרים באמצעות ועדת איתור, ומינוים מאושר בידי הממשלה או השרים".