אביחי מנדלבליט ואיילת שקד / צילומים: אייל יצהר
אם מישהו יצטרך לסכם את השנים 2017-2018 במערכת השלטון הציבורי של מדינת ישראל, תהיה לכך כותרת מרכזית אחת עצומה: פוליטיזציה.
חברי הממשלה המציאו לפני כמה שנים שם אחר לתופעה. הם מכנים זאת "משילות", או כפי שמירי רגב היטיבה לבטא את הדבר ברגע של גילו- לב באשר להתערבות הפוליטית במינויים בגוף התקשורת החדש "כאן" שקם כדי להחליף את רשות השידור ז"ל - "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?"
בחוטים גסים נשזרים מהלכי הפוליטיזציה של השירות הציבורי. לאורך ולרוחב של רקמת השירות הציבורי העדינה והפריכה, דוחסים כיום אנשי הממשלה - ובראשם שרת המשפטים איילת שקד - חוטי קש גסים. לא טוואי משי עדין, אלא תוואי לבגד הנתפר בגסות ולא יכסה על מערומים.
הנה מה שנתפר עד כה: החלטת ממשלה שמכונה "חוק הג'ובים", שהיא מינוי משנים למנ"כלים במשרדים הממשלתיים ללא מכרז (ומעוכבת כיום בבג"ץ ועל כן הועברה לנתיב של חקיקה); הקלות במבנה ועדות האיתור של שירות המדינה' כך שניתן יהיה לכנסן באופן תכוף יותר ועם פחות חברים (כלומר פחות התנגדויות); מהלך לביטול "נבחרת הדירקטורים" ומעבר למינוי פוליטי של דירקטורים בחברות ממשלתיות; קידום מינויה של עפרה ברכה לנציבת שירות המדינה, כך שהדמות הבכירה ביותר בתחום כוח-האדם בישראל תהיה זוטרה יחסית ומקורבת למשרד ראש הממשלה.
והיום (ב'), בדיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט הגיעה הכנסת לרגע השיא - הצעת חוק ממשלתית לבטל את שיטת המכרזים למינוי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה והחלת שיטה חדשה, באמצעות ועדת איתור, בה שולטים מנכ"ל המשרד והשר - כך שהיועץ המשפטי במשרד הממשלה יהיה מינוי אישי, פוליטי, שימלא אחר גחמותיו.
השרה איילת שקד, המנסה תמיד לשוות למהלכים שלה נופך של ממלכתיות ואחריות, חטפה היום אש ישירה מן האיש הבכיר ביותר בתחום הייעוץ המשפטי - היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. מחזה שכזה אינו מתרחש הרבה, כי הצדדים מנסים לרוב להותיר את חילוקי הדעות שלהם מאחורי דלתות סגורות.
אולם מנדלבליט הגיע כדי להתנגד פומבית להצעה. כשהיא יושבת מרחק כיסא אחד ממנו, מנדלבליט קטל את החוק של שקד: "ההצעה שלך פוגעת בשלטון החוק ובאמון הציבור במשרדי הממשלה, ואני מצטרף להפצרה של פרופ' יצחק זמיר שמדבר מדם ליבו. באמת ראוי להקשיב לו".
באופן מדהים, הטענה הראשונה שמנדלבליט בחר להשיב לה היום, נזרקה לכיוונו מתוך הבית. "אמרו נגדי שיש הנחיות יועץ משפטי לממשלה, על-פיהן פקידי ציבור לא אמורים להגיע לדבר בכנסת נגד הצעות חוק ממשלתיות, כי זה נוגד את שיטת הממשל שלנו", אמר מנדלבליט. ואז הוא נאלץ להסביר לנוכחים שהוא הסמכות הגבוהה במדינה בנושא שמירת שלטון החוק, למרות שבעיני משרד המשפטים (כלומר, מי מטעם משרד המשפטים שהפנה את תשומת-הלב הציבורית לכך שאסור לו להגיע) - הוא לא יותר מפקיד ציבור.
באותו הרגע, התקבלה ההוכחה הברורה ביותר לסכנת החוק ששקד מניחה. הפיכת יועצים משפטיים, אפילו היועץ המשפטי לממשלה, לפקיד ממונה שאסור לו לסתור את דעת השר, ככל שמדובר בעניין עקרוני של שמירת שלטון החוק.
מעל לכל האירוע היום בכנסת ריחפו תיקי החקירות 3000 והאישום הפלילי נגד שרה נתניהו. עו"ד אחז בן-ארי, מי שהיה היועץ המשפטי של משרד הביטחון, עמד על המשמר בנושא תיק הצוללות ואף נקרא להעיד בתיק החקירה. הוא ישב היום בדיון בכנסת, התנגד לחוק וניסה להסביר שאסור לפגוע בעבודה העצמאית והמקצועית של שומרי הסף. "אתה דווקא דוגמה ליועץ משפטי במשרד ממשלתי בו השר רצה למנותו, והשר שלאחריו רצה להאריך; אתה הדוגמה הטובה", אמרה שקד ולמעשה לא הסבירה מדוע השיטה הקיימת היא פסולה אם עבדה כה טוב.
וגם תיק האישום נגד שרה נתניהו ניצב בחלל החדר. היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית פרגו-ברנע, מתקשה בשנים האחרונות לעמוד אל מול פרץ הדרישות לאישור השתת הוצאות פרטיות של משפחת נתניהו על התקציב של משרד ראש הממשלה. לו את פרגו-ברנע היה מחליף מינוי של יועץ משפטי, אישי, פוליטי - ספק אם גם את ניסיונות הבלימה שהיא ביצעה היה מי שחוסם.
ח"כ רויטל סוויד (העבודה) סיכמה את הדיון בתוקפה את שרת המשפטים שקד. "זה היה אחד הדיונים הכי מטלטלים של ועדת החוקה. לשבת ולשמוע שופט עליון בא לכאן ואומר בדחילו ורחימו, פסקת ההתגברות היא פסיק קטן לעומת החוק, כי החוק הזה הוא הרס שלטון החוק של מדינת ישראל. לראות את היועץ המשפטי לממשלה שמגיע לפה כי החוק הזה הוא אסון. שרת המשפטים מדברת על המהלכים במתק-שפתיים, ואחר-כך האמת מתגלה בציוצים של ח"כ סמוטריץ', שמודה שרוצים את המהלך הזה כדי להעביר חקיקה אנטי-דמוקרטית".