גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"צריך לנצח את ניגודי האינטרסים בין בתי החולים לקופות"

כנס קיימות בבריאות שהתקיים בשבוע שעבר בת"א הציף את הליקויים שמערכת הבריאות הישראלית מתקשה להתמודד איתם: ממפגשים קצרים מדי עם רופאים שמסתכלים על המחשב במקום על החולה ועד חוסר תיאום בין בתי החולים לרופאים בקהילה שמותיר מטופלים בין הכיסאות

גילדות הרופאים / איור: אייל אונגר
גילדות הרופאים / איור: אייל אונגר

מילה אחת ליוותה את כנס קיימות בבריאות שהתקיים בשבוע שעבר - "נס", בהקשר ציני כמובן. מי שהתחיל את שרשרת ההתייחסויות לאותו נס הוא מנכ"ל שירותי בריאות כללית, נועז בר-ניר. "התחלנו את חוק הבריאות עם 7.4%, ולמרות עלייה דרמטית במספר הקשישים, ההוצאה היום, 20 שנה לאחר מכן, היא דומה", אמר בפתח הכנס, "האם מדובר בנס? מערכת הבריאות מושקעת פחות אך התוצאות לא מידרדרות. אנחנו היהודים מאמינים בנסים לזמן מוגבל בלבד. התוצרים הטובים של מערכת הבריאות אינם מובטחים לעד. ההשקעה שלנו בבריאות כאחוז מהתל"ג הולכת ונופלת מזו של מדינות OECD האחרות".

נס או לא, הכנס כיוון זרקור דווקא לבעיות של מערכת הבריאות. נראה כאילו התפרים הגסים שבהם נתפר ה"נס" הזה הולכים ונפרמים: תוחלת החיים ומדדי איכות בריאות מסוימים בישראל אינם נופלים רק משום שההוצאה הפרטית על בריאות עולה, וההוצאה על בריאות עולה בעיקר באזורים העשירים בעיקר, דבר המוביל בתורו לפער משמעותי באיכות הבריאות בין המרכז לפריפריה.

כנס קיימות בבריאות הוא למעשה המשך של פאנל ריבוט שעליו דיווחנו לפי כחודש, בפורום רחב יותר הכולל הרצאות קצרצרות של גורמים מובילים במערכת הבריאות.

"המפגש עם מערכת הבריאות - מהיר ועצבני 7"

אביבה אלעד, מומחית ברפואת משפחה ובחולים מורכבים, לא מאמינה שמערכת הבריאות הישראלית היא נס, בלשון המעטה. בן זוגה של אלעד מת בגיל 49, ולדבריה היא ואחותו של בן זוגה, גם היא רופאה, חשו אז תסכול עצום ממערכת הבריאות. שתי הרופאות לא הצליחו להציל את החולה הקרוב אליהן ואף לא להוציא ממערכת הבריאות את הטיפול שהאמינו שמגיע לו. "לאורך כל תקופת הדעיכה אמרנו, 'למה אף אחד לא עושה כלום?' והשאלה הזאת הפכה לצוואה. רק אחרי שהתחלתי לנסות להזיז את השינוי, הבנתי שמדובר בשבר גדול", היא אומרת. "גם דוח מבקר המדינה קבע שהביטחון הבריאותי של כל אחד ואחת מאיתנו בסכנה. המערכת הכל-כך מושקעת הזאת פוגעת בחולים שהיא אמורה לטפל בהם".

מה בעצם טענתה של אלעד למערכת הבריאות? "המפגש עם מערכת הבריאות, אני קוראת לו מהיר ועצבני 7, על שם 7 הדקות של המפגש. הדרך של הרופא להוציא את המטופל מהחדר היא הפניות. ואז הוא מקבל תרופה ועוד בדיקות מיועץ 1 ועוד הפניה ובדיקות מיועץ 2 אבל אף אחד לא בודק שהתרופות האלה מתאימות, או לכל הפחות לא סותרות. בשנים הקרובות, 26% מרופאי הקהילה יוצאים לפנסיה. יהיה עמוס עוד יותר. ישנה אשליה במערכת הבריאות שהוספת כמה דקות לכל מפגש כזה תעלה הון.

"השקנו את המסע החברתי להבראת הרפואה מתוך הבנה שלא יהיה עוד כסף גדול בזמן הקרוב, אף שהמדינה הבטיחה. הבנו שאזרחים מודאגים ואנשים מתוך המערכת יכולים יחד למפות כשלים רוחביים במערכת".

אחד הכשלים שמופו הוא היעדר קשר עין בין רופא לחולה. התשובה לכך היא מתן פידבק חיובי לרופא האנושי, על בסיס שאלונים למטופלים, והכרה פומבית בדמות פרס או תליית תמונתו של הרופא הנתפס כאמפתי ביותר. פרויקט חדש מגייס שגרירים מתנדבים מתוך קהילות חלשות יותר כדי שיפיצו בקרב קהילתם מידע הקשור למניעה.

"פער של שמונה שנים בין מרכז לפריפריה"

ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי), שהייתה אחות במשך רוב חייה ועומדת כיום בראש השדולה לשוויון בבריאות, היא אחת הטוענות הראשונות נגד רעיון ה"נס". "מערכת הבריאות בישראל עוברת שחיקה של ממש בגלל התלות הגוברת במימון פרטי", אמרה. "בעקבות זאת אנחנו צופים בתדהמה בפערים ההולכים וגדלים בין מי שיכול לשלם לבין מי שלא, בין מרכז לפריפריה. הפערים האלה מוצאים ביטוי בזמינות השירותים ובתוחלת החיים. יש כבר פער של שמונה שנים בין מרכז לפריפריה, וזה פוגע לא רק בבריאות הציבור אלא במרקם החברתי ובחוסן הלאומי שלנו. הממשלה חייבת לדאוג שההשקעה בבריאות תשתווה ל-OECD, או לפחות הרמות שהיו מקובלות בארץ לפני 20 שנה".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס, שפרשה ממפלגת ישראל ביתנו ומכהנת כעת כחברת כנסת עצמאית, אמרה דברים דומים. היא ציטטה את ד"ר ג'קי אור, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים שיבא, שאמר: "אני מרגיש שיש מזימה מאורגנת של ממשלות ישראל להרוג כאן אנשים", לאחר שחדר המיון שלו קרס מחוסר מיטות וחוסר משאבים.

לפי הנתונים שהציגה לוי אבקסיס, מספר מיטות האשפוז הולך וקטן, במגמה שנמשכת זה שנים ארוכות. ההשקעה בבריאות מתוך התל"ג היא במקום ה-27 מתוך 36 מדינות OECD. בפריפריה הצפונית והדרומית, תוחלת החיים נמוכה יותר ב-4-8 שנים.

"אם ילדה טובעת בכינרת לא יכולים לתת לה טיפול בבית החולים פוריה. אין שם תא לחץ למרות שמנהל בית החולים מתחנן. אז חייבים להטיס אותה לרמב"ם. תגידו לי אתם כמה זה מוסיף לסיכוי שלה לשרוד? ואיך היא תשרוד? ומה יעשו אותם הורים? כמובן, התרומות לא מגיעות לבתי החולים האלה. האוכלוסייה החזקה רוצה לתרום למרכז. כי שם הם מטופלים.

"5,000 איש בשנה מתים מזיהומים הניתנים למניעה, והפריפריה במצב קשה יותר. זמני תורים הוכפלו מאז 2010, בעיקר בפריפריה. התורים מסתירים את חוליי המערכת, מחביאים בתורים את המחסור. ואז החזקים קונים את הרפואה הפרטית. ומה אנשים בפריפריה אומרים לי? 'אנחנו שווים פחות. חיכיתי 14 חודשים לקטרקט, לנוירוכירורג שנתיים. אבא שלי העביר את כל האשפוז שלו במסדרון'. ומה אומרים הרופאים? 'אנחנו במשבר. מוצפים. יש פה צוות שעובד בצורה לא אנושית, בעוד רופאים יושבים בבית כי אין תקנים'".

קרן שכטר אזולאי, ראש מחוז דרום במכבי שירותי בריאות, דיברה על חוסר התיאום בין בתי החולים לקהילה ועל ניסיונה בבית החולים אסותא אשדוד. "חלמתי לפתוח בית חולים חדש, באינטגרציה עם הקהילה, שכל המשאבים יישבו במקום אחד ויהיה שיתוף אינטרסים. מבחינה טכנולוגית, לא הצלחנו לשלב בין בית החולים לקופה. פתחנו בית חולים שהוא כמו כולם, אבל לפחות הבאנו נציג של הקהילה לתוך בית החולים כדי שיוכל לעשות את התיאום", סיפרה. לפני כמה חודשים הקימה שכטר אזולאי את "היחידה", חמ"ל המלווה את החולים מרגע אשפוזם בבית החולים עד שהם מגיעים הביתה. מטרת היחידה היא לסנכרן בין רופאי בית החולים לרופאי הקהילה כדי לתת שירות טוב יותר למטופל, למנוע כפל תרופות, להקל על המטופל בקביעת תורים ובדיקות בקהילה לאחר שחרור, לוודא שהרופא בבית החולים מכיר את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ועוד.

"חייבים לנצח את ניגודי האינטרסים דרך אנשים. גילדות הרופאים בבתי החולים חייבות לדבר עם גילדות הרופאים בקהילה, וצריך גם למדוד את זה".

פרופ' רן בליצר, ראש חטיבת המחקר של שירותי בריאות כללית, טוען שאחד הפתרונות המיידיים הוא להפסיק לעשות רפואת יתר. "30% מהרפואה הם מיותרים או מזיקים", אמר. "אנחנו הישראלים תמיד חושבים שיותר זה יותר טוב, כשבפועל על כל אלף בדיקות CT שנערכות לחולי כליות נכרתות ארבע כליות מיותרות. שליש מהדמיות ה- MRI מעלות ממצא מקרי חסר ערך. כל מי שעולה ממיון למחלקה פנימית צריך אק"ג וצילום חזה. למה? כי כך התרגלנו, ולא תמיד צריך".

לדברי פרופ' בליצר, הצעד הראשון הוא בחירת הבדיקות שאליהן נשלחים המטופלים באופן מותאם אישית, ולא לפי פרוטוקולים, ולהביא בחשבון גם את השיקול של מחיר רפואת היתר והממצא המקרי המיותר. הצעד הבא יהיה מניעה. "אנחנו יכולים לומר היום לאדם, 'אם תמשיך כך, תגיע לדיאליזה בתוך חמש שנים. אם נאמר לו זאת חמש שנים מוקדם מהאירוע, נוכל להועיל. אם מחכים עד שיש תסמינים, זה כבר לא יעזור". 

"אנחנו בעיצומה של תוכנית פיילוטים לטכנולוגיות בארגוני בריאות. בקרוב נצא לתוכנית תמיכה במחקר"

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל (ליכוד), שמשרדה אחראי לתוכנית הממשלתית לבריאות דיגיטלית, אמרה בכנס שמטרת התוכנית היא ליצור מערכת בריאות מובילה בעולם המבוססת על דיגיטציה, להפוך את התעשייה בתחום הבריאות הדיגיטלית למנוע צמיחה ולקדם את המחקר בתחום הזה. במסגרת התוכנית, אומרת גמליאל, "ניצור מסלולי הכשרה ייעודיים למדעי הנתונים והרפואה, נסייע לפעילות שיווק והטמעה של פתרונות בריאות דיגיטלית שפותחו בישראל. מתבצעת עבודה אינטנסיבית ליישום ההחלטה, ותוך חודשיים יצאה לדרך למשל תוכנית ב-80 מיליון שקל, שנותנת מימון לפיילוטים של טכנולוגיות של חברות ישראליות בארגוני הבריאות בישראל כדי לסייע לקיצור תוכנית הפיתוח. בחודש הקרוב תצא תוכנית נוספת למתן מענקים למחקר אקדמי בתחום הרפואה המותאמת אישית ב-200 מיליון שקל לחמש שנים". 

החידושים של הקופות בתחום הבריאות המקוונת

זאב וורמברנד, מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, אמר שמערכת הבריאות צריכה לשאוף לארבע המ"מים: "מערכת בריאות מותאמת אישית, מונעת, מדויקת ומשתפת". לדבריו, "מדהים לגלות שהיום אף אחד לא באמת מודד עם מה החולה נכנס אלינו, מה נתנו לו, עם איזה טיפול הוא יצא ומה איכות חייו מאז. המדידה הזאת היא המפתח מספר אחת לשירותי בריאות מותאמים אישית".

לדברי וורמברנד, קופות החולות רוצות בעתיד הקרוב "לעלות בפירמידת הצרכים של מאזלו עבור הצרכנים. אנחנו לא רק שומרים אתכם חיים ומונעים כאב פיזי, אלא רוצים להיות חלק מאורח החיים הפעיל, מאיכות החיים ואפילו מהאושר וההגשמה העצמית שלכם".

בינתיים, דברים נראים קצת אחרת. "לחולה נמאס שבית החולים אומר לו, 'הגיע זמנך להשתחרר, ואילו ברפואת הקהילה אומרים לו, 'שחררו אותך מוקדם מדי'. הוא רוצה טיפול רציף", אמר וורמברנד וסיפר שלאחרונה החלה מאוחדת לשתף פעולה עם חברת אמריקן וול, חברה המספקת שירותי ביקור רופא אונליין, שהוקמה על ידי הישראלים עידו ורועי שיינברג. "אני ממליץ לכולם לעבוד איתם", אמר. "לפני כן, בדקנו כל מיני גרוטאות ישראליות, תסלחו לי על המילה, ובסופו של דבר החלטנו לא להמציא את הגלגל אלא לבחור במומחים בתחום. אמריקן וול היא הספק המוביל בתחום הזה בארה"ב, היא היום קופת החולים של עובדי גוגל. במקום לבנות מערכת עצמאית שהיא פלסטר על פסטר, אנחנו הולכים בגדול על הפלטפורמה הזאת בשנים הקרובות".

בר-ניר סיפר גם הוא על חידושים בתחום הרפואה המקוונת. בימים אלה משלבת הכללית בין שירותיה את המערכת של חברת טייטו הישראלית, המציעה להורים להחזיק בבית מכשיר שיכול לבצע, בהנחיית רופא אונליין, בדיקת חזה, אוזניים וגרון. כך מקווה הקופה להשלים את ביקור הרופא גם למקרים שבהם על פניו נדרשת נוכחות פיזית. 

פרופ' דן אריאלי: "אי-אפשר לטפל בחולים רק כשהם חולים"

פרופ' דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית, דיבר בכנס על מחקר שערך לאחרונה לגבי המוטיבציה של חולים לטפל במחלתם, וספציפית במחלת הסוכרת. "מחלה זו מאופיינת בצורך בניהול תמידי, יומיומי, ורצינו לראות מיהם האנשים שעומדים במשטר הזה באופן אדוק. יש כמה תיאוריות. אחת מהן היא שייתכן שאלה שאינם עומדים בכללים לא בטוחים מה עליהם לעשות. תיאוריה זו נשללה - מי שאובחן בסוכרת מקבל את המידע הדרוש כדי לטפל בעצמו. תיאוריה אחרת הייתה שההבדל הוא בהבנה והפנמה של הסיכונים. ובכן, גם זה לא ההסבר. שתי הקבוצות - האדוקים והמתרשלים - מודעות לסיכונים באותה רמה. המתרשלים גם טוענים שהם מאוד רוצים לטפל היטב בסוכרת, שזה חשוב להם, אבל בפועל הם מתנהגים אחרת.

"מה עושים רופאים מול חולה שלא מטפל היטב? נותנים להם עוד חוברות, עוד מידע". זו לא הדרך, אומר אריאלי.

במחקר בחן אריאלי את מה שהוא מכנה אירועי 'שבירת אגו', או פשוט אירועי שבירה. "החיים מורכבים ומסובכים, וכולנו נגיע בסופו של דבר לנקודת שבירה. רוב הזמן אנחנו מצליחים איכשהו להתנהל בחיינו בתחושה של שליטה מסוימת, ולפתע קורה עוד משהו אחד ותחושת השליטה אובדת. אלו נקודות השבירה ובהן אנחנו נכשלים, ולא מצליחים לעמוד בפני פיתויים מסוגים שונים. כולנו נכשלים, אבל לחולי סוכרת זה מסוכן יותר".

אריאלי אינו מציע בינתיים פתרון לטיפול בקריסת המשמעת העצמית המתרחשת בנקודות השבירה, אבל הוא מדגיש כי משמעות המחקר היא שאי-אפשר לטפל בחולים רק כשהם חולים. חייבים לטפל במכלול חייהם.

שני דוברים נוספים התייחסו לאחריות החולים לנטילת תרופות. גיורא שרף, מייסד ומנהל עמותת חולי CML (לוקמיה מילואידית כרונית), שחייו שלו ניצלו בזכות הטיפול בתרופה גליווק, אמר כי רק 15% מהמטופלים נוטלים 100% מהתרופות. אם נוטלים פחות מ-90% מהתרופות ב- CML, הן כבר לא אפקטיביות. "אנחנו מנסים לזהות מיהם החולים הנמצאים בסיכון לא ליטול את התרופות. למשל, חולים צעירים שנהנים מאשליית בריאות. אם נזהה אותם, נוכל לתת להם תשומת לב מיוחדת".

ד"ר איל שוורצברג, סמנכ"ל למחקר ופיתוח בבית החולים איכילוב, עלה לבמה כשהוא אוחז בגלולת ענק, המרפררת לאביזרים הנהוגים בהרצאות של בנימין נתניהו. "50% מהמטופלים לא נצמדים לטיפול המדויק שניתן להם", אמר. "הרופא לא יודע שזה מה שקרה. הוא אומר, 'נשנה תרופה, נעלה מינון, אולי האבחון היה מוטעה'". לדברי שוורצברג, המטופל לא תמיד מבין עבור מה הטיפול, לא מצליח לשלם עליו, או מתבייש ליטול את התרופה. בעיה אחרת היא הפסקת טיפול לפני הזמן - לא רק באנטיביוטיקה, אלא גם בתרופות לאיידס וסרטן. נטילת התרופות מפסיקה כשמרגישים בריאים, בגלל תופעות הלוואי. ישנה גם נטילה לסירוגין - לפעמים שוכחים (זה פחות נפוץ מכפי שנהוג לחשוב) ולפעמים הטיפול כה מורכב, שבוחרים ביודעין להזניח תרופות מסוימות.

"כדי שאדם ייקח תרופות כמו שצריך, צריך ממש לאמן אותו על ידי מאמן שהוא מעולם הפסיכולוגיה ולאו דווקא רופא", הוא אומר. "נדרשים כ-66 ימים של אימון כדי ליצור הרגל".

עוד כתבות

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; הנפט עולה ב-2%, נייס מזנקת ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים