גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"צריך לנצח את ניגודי האינטרסים בין בתי החולים לקופות"

כנס קיימות בבריאות שהתקיים בשבוע שעבר בת"א הציף את הליקויים שמערכת הבריאות הישראלית מתקשה להתמודד איתם: ממפגשים קצרים מדי עם רופאים שמסתכלים על המחשב במקום על החולה ועד חוסר תיאום בין בתי החולים לרופאים בקהילה שמותיר מטופלים בין הכיסאות

גילדות הרופאים / איור: אייל אונגר
גילדות הרופאים / איור: אייל אונגר

מילה אחת ליוותה את כנס קיימות בבריאות שהתקיים בשבוע שעבר - "נס", בהקשר ציני כמובן. מי שהתחיל את שרשרת ההתייחסויות לאותו נס הוא מנכ"ל שירותי בריאות כללית, נועז בר-ניר. "התחלנו את חוק הבריאות עם 7.4%, ולמרות עלייה דרמטית במספר הקשישים, ההוצאה היום, 20 שנה לאחר מכן, היא דומה", אמר בפתח הכנס, "האם מדובר בנס? מערכת הבריאות מושקעת פחות אך התוצאות לא מידרדרות. אנחנו היהודים מאמינים בנסים לזמן מוגבל בלבד. התוצרים הטובים של מערכת הבריאות אינם מובטחים לעד. ההשקעה שלנו בבריאות כאחוז מהתל"ג הולכת ונופלת מזו של מדינות OECD האחרות".

נס או לא, הכנס כיוון זרקור דווקא לבעיות של מערכת הבריאות. נראה כאילו התפרים הגסים שבהם נתפר ה"נס" הזה הולכים ונפרמים: תוחלת החיים ומדדי איכות בריאות מסוימים בישראל אינם נופלים רק משום שההוצאה הפרטית על בריאות עולה, וההוצאה על בריאות עולה בעיקר באזורים העשירים בעיקר, דבר המוביל בתורו לפער משמעותי באיכות הבריאות בין המרכז לפריפריה.

כנס קיימות בבריאות הוא למעשה המשך של פאנל ריבוט שעליו דיווחנו לפי כחודש, בפורום רחב יותר הכולל הרצאות קצרצרות של גורמים מובילים במערכת הבריאות.

"המפגש עם מערכת הבריאות - מהיר ועצבני 7"

אביבה אלעד, מומחית ברפואת משפחה ובחולים מורכבים, לא מאמינה שמערכת הבריאות הישראלית היא נס, בלשון המעטה. בן זוגה של אלעד מת בגיל 49, ולדבריה היא ואחותו של בן זוגה, גם היא רופאה, חשו אז תסכול עצום ממערכת הבריאות. שתי הרופאות לא הצליחו להציל את החולה הקרוב אליהן ואף לא להוציא ממערכת הבריאות את הטיפול שהאמינו שמגיע לו. "לאורך כל תקופת הדעיכה אמרנו, 'למה אף אחד לא עושה כלום?' והשאלה הזאת הפכה לצוואה. רק אחרי שהתחלתי לנסות להזיז את השינוי, הבנתי שמדובר בשבר גדול", היא אומרת. "גם דוח מבקר המדינה קבע שהביטחון הבריאותי של כל אחד ואחת מאיתנו בסכנה. המערכת הכל-כך מושקעת הזאת פוגעת בחולים שהיא אמורה לטפל בהם".

מה בעצם טענתה של אלעד למערכת הבריאות? "המפגש עם מערכת הבריאות, אני קוראת לו מהיר ועצבני 7, על שם 7 הדקות של המפגש. הדרך של הרופא להוציא את המטופל מהחדר היא הפניות. ואז הוא מקבל תרופה ועוד בדיקות מיועץ 1 ועוד הפניה ובדיקות מיועץ 2 אבל אף אחד לא בודק שהתרופות האלה מתאימות, או לכל הפחות לא סותרות. בשנים הקרובות, 26% מרופאי הקהילה יוצאים לפנסיה. יהיה עמוס עוד יותר. ישנה אשליה במערכת הבריאות שהוספת כמה דקות לכל מפגש כזה תעלה הון.

"השקנו את המסע החברתי להבראת הרפואה מתוך הבנה שלא יהיה עוד כסף גדול בזמן הקרוב, אף שהמדינה הבטיחה. הבנו שאזרחים מודאגים ואנשים מתוך המערכת יכולים יחד למפות כשלים רוחביים במערכת".

אחד הכשלים שמופו הוא היעדר קשר עין בין רופא לחולה. התשובה לכך היא מתן פידבק חיובי לרופא האנושי, על בסיס שאלונים למטופלים, והכרה פומבית בדמות פרס או תליית תמונתו של הרופא הנתפס כאמפתי ביותר. פרויקט חדש מגייס שגרירים מתנדבים מתוך קהילות חלשות יותר כדי שיפיצו בקרב קהילתם מידע הקשור למניעה.

"פער של שמונה שנים בין מרכז לפריפריה"

ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי), שהייתה אחות במשך רוב חייה ועומדת כיום בראש השדולה לשוויון בבריאות, היא אחת הטוענות הראשונות נגד רעיון ה"נס". "מערכת הבריאות בישראל עוברת שחיקה של ממש בגלל התלות הגוברת במימון פרטי", אמרה. "בעקבות זאת אנחנו צופים בתדהמה בפערים ההולכים וגדלים בין מי שיכול לשלם לבין מי שלא, בין מרכז לפריפריה. הפערים האלה מוצאים ביטוי בזמינות השירותים ובתוחלת החיים. יש כבר פער של שמונה שנים בין מרכז לפריפריה, וזה פוגע לא רק בבריאות הציבור אלא במרקם החברתי ובחוסן הלאומי שלנו. הממשלה חייבת לדאוג שההשקעה בבריאות תשתווה ל-OECD, או לפחות הרמות שהיו מקובלות בארץ לפני 20 שנה".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס, שפרשה ממפלגת ישראל ביתנו ומכהנת כעת כחברת כנסת עצמאית, אמרה דברים דומים. היא ציטטה את ד"ר ג'קי אור, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים שיבא, שאמר: "אני מרגיש שיש מזימה מאורגנת של ממשלות ישראל להרוג כאן אנשים", לאחר שחדר המיון שלו קרס מחוסר מיטות וחוסר משאבים.

לפי הנתונים שהציגה לוי אבקסיס, מספר מיטות האשפוז הולך וקטן, במגמה שנמשכת זה שנים ארוכות. ההשקעה בבריאות מתוך התל"ג היא במקום ה-27 מתוך 36 מדינות OECD. בפריפריה הצפונית והדרומית, תוחלת החיים נמוכה יותר ב-4-8 שנים.

"אם ילדה טובעת בכינרת לא יכולים לתת לה טיפול בבית החולים פוריה. אין שם תא לחץ למרות שמנהל בית החולים מתחנן. אז חייבים להטיס אותה לרמב"ם. תגידו לי אתם כמה זה מוסיף לסיכוי שלה לשרוד? ואיך היא תשרוד? ומה יעשו אותם הורים? כמובן, התרומות לא מגיעות לבתי החולים האלה. האוכלוסייה החזקה רוצה לתרום למרכז. כי שם הם מטופלים.

"5,000 איש בשנה מתים מזיהומים הניתנים למניעה, והפריפריה במצב קשה יותר. זמני תורים הוכפלו מאז 2010, בעיקר בפריפריה. התורים מסתירים את חוליי המערכת, מחביאים בתורים את המחסור. ואז החזקים קונים את הרפואה הפרטית. ומה אנשים בפריפריה אומרים לי? 'אנחנו שווים פחות. חיכיתי 14 חודשים לקטרקט, לנוירוכירורג שנתיים. אבא שלי העביר את כל האשפוז שלו במסדרון'. ומה אומרים הרופאים? 'אנחנו במשבר. מוצפים. יש פה צוות שעובד בצורה לא אנושית, בעוד רופאים יושבים בבית כי אין תקנים'".

קרן שכטר אזולאי, ראש מחוז דרום במכבי שירותי בריאות, דיברה על חוסר התיאום בין בתי החולים לקהילה ועל ניסיונה בבית החולים אסותא אשדוד. "חלמתי לפתוח בית חולים חדש, באינטגרציה עם הקהילה, שכל המשאבים יישבו במקום אחד ויהיה שיתוף אינטרסים. מבחינה טכנולוגית, לא הצלחנו לשלב בין בית החולים לקופה. פתחנו בית חולים שהוא כמו כולם, אבל לפחות הבאנו נציג של הקהילה לתוך בית החולים כדי שיוכל לעשות את התיאום", סיפרה. לפני כמה חודשים הקימה שכטר אזולאי את "היחידה", חמ"ל המלווה את החולים מרגע אשפוזם בבית החולים עד שהם מגיעים הביתה. מטרת היחידה היא לסנכרן בין רופאי בית החולים לרופאי הקהילה כדי לתת שירות טוב יותר למטופל, למנוע כפל תרופות, להקל על המטופל בקביעת תורים ובדיקות בקהילה לאחר שחרור, לוודא שהרופא בבית החולים מכיר את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ועוד.

"חייבים לנצח את ניגודי האינטרסים דרך אנשים. גילדות הרופאים בבתי החולים חייבות לדבר עם גילדות הרופאים בקהילה, וצריך גם למדוד את זה".

פרופ' רן בליצר, ראש חטיבת המחקר של שירותי בריאות כללית, טוען שאחד הפתרונות המיידיים הוא להפסיק לעשות רפואת יתר. "30% מהרפואה הם מיותרים או מזיקים", אמר. "אנחנו הישראלים תמיד חושבים שיותר זה יותר טוב, כשבפועל על כל אלף בדיקות CT שנערכות לחולי כליות נכרתות ארבע כליות מיותרות. שליש מהדמיות ה- MRI מעלות ממצא מקרי חסר ערך. כל מי שעולה ממיון למחלקה פנימית צריך אק"ג וצילום חזה. למה? כי כך התרגלנו, ולא תמיד צריך".

לדברי פרופ' בליצר, הצעד הראשון הוא בחירת הבדיקות שאליהן נשלחים המטופלים באופן מותאם אישית, ולא לפי פרוטוקולים, ולהביא בחשבון גם את השיקול של מחיר רפואת היתר והממצא המקרי המיותר. הצעד הבא יהיה מניעה. "אנחנו יכולים לומר היום לאדם, 'אם תמשיך כך, תגיע לדיאליזה בתוך חמש שנים. אם נאמר לו זאת חמש שנים מוקדם מהאירוע, נוכל להועיל. אם מחכים עד שיש תסמינים, זה כבר לא יעזור". 

"אנחנו בעיצומה של תוכנית פיילוטים לטכנולוגיות בארגוני בריאות. בקרוב נצא לתוכנית תמיכה במחקר"

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל (ליכוד), שמשרדה אחראי לתוכנית הממשלתית לבריאות דיגיטלית, אמרה בכנס שמטרת התוכנית היא ליצור מערכת בריאות מובילה בעולם המבוססת על דיגיטציה, להפוך את התעשייה בתחום הבריאות הדיגיטלית למנוע צמיחה ולקדם את המחקר בתחום הזה. במסגרת התוכנית, אומרת גמליאל, "ניצור מסלולי הכשרה ייעודיים למדעי הנתונים והרפואה, נסייע לפעילות שיווק והטמעה של פתרונות בריאות דיגיטלית שפותחו בישראל. מתבצעת עבודה אינטנסיבית ליישום ההחלטה, ותוך חודשיים יצאה לדרך למשל תוכנית ב-80 מיליון שקל, שנותנת מימון לפיילוטים של טכנולוגיות של חברות ישראליות בארגוני הבריאות בישראל כדי לסייע לקיצור תוכנית הפיתוח. בחודש הקרוב תצא תוכנית נוספת למתן מענקים למחקר אקדמי בתחום הרפואה המותאמת אישית ב-200 מיליון שקל לחמש שנים". 

החידושים של הקופות בתחום הבריאות המקוונת

זאב וורמברנד, מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, אמר שמערכת הבריאות צריכה לשאוף לארבע המ"מים: "מערכת בריאות מותאמת אישית, מונעת, מדויקת ומשתפת". לדבריו, "מדהים לגלות שהיום אף אחד לא באמת מודד עם מה החולה נכנס אלינו, מה נתנו לו, עם איזה טיפול הוא יצא ומה איכות חייו מאז. המדידה הזאת היא המפתח מספר אחת לשירותי בריאות מותאמים אישית".

לדברי וורמברנד, קופות החולות רוצות בעתיד הקרוב "לעלות בפירמידת הצרכים של מאזלו עבור הצרכנים. אנחנו לא רק שומרים אתכם חיים ומונעים כאב פיזי, אלא רוצים להיות חלק מאורח החיים הפעיל, מאיכות החיים ואפילו מהאושר וההגשמה העצמית שלכם".

בינתיים, דברים נראים קצת אחרת. "לחולה נמאס שבית החולים אומר לו, 'הגיע זמנך להשתחרר, ואילו ברפואת הקהילה אומרים לו, 'שחררו אותך מוקדם מדי'. הוא רוצה טיפול רציף", אמר וורמברנד וסיפר שלאחרונה החלה מאוחדת לשתף פעולה עם חברת אמריקן וול, חברה המספקת שירותי ביקור רופא אונליין, שהוקמה על ידי הישראלים עידו ורועי שיינברג. "אני ממליץ לכולם לעבוד איתם", אמר. "לפני כן, בדקנו כל מיני גרוטאות ישראליות, תסלחו לי על המילה, ובסופו של דבר החלטנו לא להמציא את הגלגל אלא לבחור במומחים בתחום. אמריקן וול היא הספק המוביל בתחום הזה בארה"ב, היא היום קופת החולים של עובדי גוגל. במקום לבנות מערכת עצמאית שהיא פלסטר על פסטר, אנחנו הולכים בגדול על הפלטפורמה הזאת בשנים הקרובות".

בר-ניר סיפר גם הוא על חידושים בתחום הרפואה המקוונת. בימים אלה משלבת הכללית בין שירותיה את המערכת של חברת טייטו הישראלית, המציעה להורים להחזיק בבית מכשיר שיכול לבצע, בהנחיית רופא אונליין, בדיקת חזה, אוזניים וגרון. כך מקווה הקופה להשלים את ביקור הרופא גם למקרים שבהם על פניו נדרשת נוכחות פיזית. 

פרופ' דן אריאלי: "אי-אפשר לטפל בחולים רק כשהם חולים"

פרופ' דן אריאלי, מומחה לכלכלה התנהגותית, דיבר בכנס על מחקר שערך לאחרונה לגבי המוטיבציה של חולים לטפל במחלתם, וספציפית במחלת הסוכרת. "מחלה זו מאופיינת בצורך בניהול תמידי, יומיומי, ורצינו לראות מיהם האנשים שעומדים במשטר הזה באופן אדוק. יש כמה תיאוריות. אחת מהן היא שייתכן שאלה שאינם עומדים בכללים לא בטוחים מה עליהם לעשות. תיאוריה זו נשללה - מי שאובחן בסוכרת מקבל את המידע הדרוש כדי לטפל בעצמו. תיאוריה אחרת הייתה שההבדל הוא בהבנה והפנמה של הסיכונים. ובכן, גם זה לא ההסבר. שתי הקבוצות - האדוקים והמתרשלים - מודעות לסיכונים באותה רמה. המתרשלים גם טוענים שהם מאוד רוצים לטפל היטב בסוכרת, שזה חשוב להם, אבל בפועל הם מתנהגים אחרת.

"מה עושים רופאים מול חולה שלא מטפל היטב? נותנים להם עוד חוברות, עוד מידע". זו לא הדרך, אומר אריאלי.

במחקר בחן אריאלי את מה שהוא מכנה אירועי 'שבירת אגו', או פשוט אירועי שבירה. "החיים מורכבים ומסובכים, וכולנו נגיע בסופו של דבר לנקודת שבירה. רוב הזמן אנחנו מצליחים איכשהו להתנהל בחיינו בתחושה של שליטה מסוימת, ולפתע קורה עוד משהו אחד ותחושת השליטה אובדת. אלו נקודות השבירה ובהן אנחנו נכשלים, ולא מצליחים לעמוד בפני פיתויים מסוגים שונים. כולנו נכשלים, אבל לחולי סוכרת זה מסוכן יותר".

אריאלי אינו מציע בינתיים פתרון לטיפול בקריסת המשמעת העצמית המתרחשת בנקודות השבירה, אבל הוא מדגיש כי משמעות המחקר היא שאי-אפשר לטפל בחולים רק כשהם חולים. חייבים לטפל במכלול חייהם.

שני דוברים נוספים התייחסו לאחריות החולים לנטילת תרופות. גיורא שרף, מייסד ומנהל עמותת חולי CML (לוקמיה מילואידית כרונית), שחייו שלו ניצלו בזכות הטיפול בתרופה גליווק, אמר כי רק 15% מהמטופלים נוטלים 100% מהתרופות. אם נוטלים פחות מ-90% מהתרופות ב- CML, הן כבר לא אפקטיביות. "אנחנו מנסים לזהות מיהם החולים הנמצאים בסיכון לא ליטול את התרופות. למשל, חולים צעירים שנהנים מאשליית בריאות. אם נזהה אותם, נוכל לתת להם תשומת לב מיוחדת".

ד"ר איל שוורצברג, סמנכ"ל למחקר ופיתוח בבית החולים איכילוב, עלה לבמה כשהוא אוחז בגלולת ענק, המרפררת לאביזרים הנהוגים בהרצאות של בנימין נתניהו. "50% מהמטופלים לא נצמדים לטיפול המדויק שניתן להם", אמר. "הרופא לא יודע שזה מה שקרה. הוא אומר, 'נשנה תרופה, נעלה מינון, אולי האבחון היה מוטעה'". לדברי שוורצברג, המטופל לא תמיד מבין עבור מה הטיפול, לא מצליח לשלם עליו, או מתבייש ליטול את התרופה. בעיה אחרת היא הפסקת טיפול לפני הזמן - לא רק באנטיביוטיקה, אלא גם בתרופות לאיידס וסרטן. נטילת התרופות מפסיקה כשמרגישים בריאים, בגלל תופעות הלוואי. ישנה גם נטילה לסירוגין - לפעמים שוכחים (זה פחות נפוץ מכפי שנהוג לחשוב) ולפעמים הטיפול כה מורכב, שבוחרים ביודעין להזניח תרופות מסוימות.

"כדי שאדם ייקח תרופות כמו שצריך, צריך ממש לאמן אותו על ידי מאמן שהוא מעולם הפסיכולוגיה ולאו דווקא רופא", הוא אומר. "נדרשים כ-66 ימים של אימון כדי ליצור הרגל".

עוד כתבות

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה