עו"ד ליאת בן–ארי שווקי / צילום: יונתן בלום
בפרקליטות הוחלט: ההמלצה שתוגש ליועץ המשפטי בתיקי נתניהו - 1000, 2000 ו-4000 תועבר כחוות-דעת אחת. הסיבה: עדים משותפים, השלכות מסוימות שנעשות בין התיקים, והשלמות חקירה שנעשו בתיק 1000 (תיק המתנות) והן בעלות משמעות גם בתיקים האחרים. מתי תוגש? עוד לא ברור, אבל הטיעונים על התנהלות איטית מתקבלים במשרד המשפטים במשיכת כתף. לשיטתם, על כל אחד מהתיקים עובדים במרץ צוותים מפרקליטות מיסוי וכלכלה, שמתמחה בעבירות צווארון לבן ושחיתות שלטונית. כשיו"ר המחוז עו"ד ליאת בן-ארי שווקי, והמשנה שלה עו"ד יהונתן תדמור, הם היחידים שרואים את התמונה הכוללת - קוראים את כל החומרים ועושים את החיבורים בין חלקי הפאזל השונים.
בן-ארי, כך מספרים עליה, היא פריקית של הפרטים הקטנים. השליטה שלה בהררי המסמכים הפתיעה רבים מהסנגורים שהתעמתו איתה בשימועים במשרדה ובדיונים בבתי המשפט. היא מאמינה שאם אתה צולל לתוך התיק ומכיר אותו היכרות קרובה, אתה מסוגל להילחם על עמדתך בצורה נחרצת ולשכנע את בית המשפט, ולפני זה את הממונים עליך - במקרה הזה, פרקליט המדינה שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט - בעמדה שגיבשת. השניים, מטבע הדברים, שולטים פחות בחומרי החקירה, ויסתמכו על חוות-דעתה של בן-ארי בהחלטה אם להגיש כתב אישום כנגד ראש הממשלה.
בן-ארי היא דמות מעניינת, היחידה מבין הפרקליטים המלווים את תיקי נתניהו שיש לה כבר ניסיון עם ראש ממשלה בחקירה, ועוד כזה שגם הועמד בהמשך לדין. היא הייתה התובעת במשפט הולילנד, ונתפסת כמי שכבר שלחה לכלא ראש ממשלה מכהן. גם היום, אחד הספינים שהולך ותופס תאוצה בעניינה מדבר על זה שהיא יכולה לשנות שוב את פני ההיסטוריה ולקבוע מי יהיה (וליתר דיוק, לא יהיה) ראש הממשלה הבא.
זהו טיעון שמושמע בקרב מי שכנראה היו שמחים לו הייתה מקבלת רגליים קרות בהקשר הזה. לא בכדי הם גם מזכירים באותה נשימה כי אהוד אולמרט זוכה בבית המשפט העליון מהאישום המרכזי בתיק, והצלחתה של בן-ארי הייתה אז בעיקר תודעתית - הציבור נותר עם התחושה שנפל דבר בישראל וראש ממשלה הלך לכלא על שחיתות, ולא טרח להתעכב על הדקויות.
הרמיזות הללו הגיעו גם אליה, אלא שהיא משוכנעת, לפי גורמים בעלי עניין ששוחחו איתה, כי תצליח לעמוד בלחצים ולשמור על ענייניות, כשהשיקול היחיד שינחה אותה הפעם כמו אז, הוא חוזק הראיות והאם יש סיכוי סביר להרשעה. מנדלבליט, מן הסתם, ידרוש יותר מאשר סיכוי סביר. והוא מניח כנראה, שאם יש כזה, אזי התובעת שסימנה את דרכה בתיקי השחיתות בהכנסתו של הקבלן דוד אפל לכלא, היא גם זו שתוכל להשיג אותו הפעם.
"בבחירה של היועץ המשפטי בבן-ארי כפרקליטה המלווה בתיק יש אמירה", אומרים גורמים שנמצאים על התפר שבין הפוליטי למשפטי. "בן-ארי הגיעה אחרי שהתבססה ההערכה שמנדלבליט יקל עם ראש הממשלה, בגלל ההיסטוריה המשותפת שלהם (מנדלבליט שימש כמזכיר הממשלה של נתניהו ונבחר לתפקיד היועץ בתמיכתו של ראש הממשלה). הוא בחר בפרקליטה שנחשבת לנוקשה מאוד, כזו שהולכת עד הסוף ונמנית על הפרקליטים עם האג'נדה המחמירה יותר על הסקלה. לא הבן אדם שהיית בוחר כדי לעגל קצוות אם תימצא תשתית ראייתית. מבחינת נתניהו, זו לא בשורה טובה. מצד שני, אם היא זו שתסגור את התיק, אין חותמת הכשר טובה ממנה".
לו הייתי בראש קונספירטיבי, עוד הייתי מניחה שעל זה בדיוק חשב היועץ.
"הוא לא. את מניחה כמו רוב התקשורת, שמנדלבליט שואף לרצות את נתניהו, בזמן שמנדלבליט שואף לרצות בעיקר את מנדלבליט, ויתנהל לפי מה שישרת אותו כדי להתמנות לעליון, שזו מבחינתו התחנה הבאה שלו. מינוי שגם שי ניצן שואף אליו".
גם אז יש משקל לפוליטיקאים שיושבים בוועדה לבחירת שופטים.
"יש עוד ארבע שנים עד לתום הקדנציה שלו, ועד אז אלוהים גדול. הבחירה שלו בבן-ארי נובעת מזה שהוא מעריך את דעתה. תהיה לה השפעה גדולה עליו, בעיקר כיוון ששי ניצן הוא מומחה למשפט מנהלי, ואינו מזוהה כפליליסט. בטח לא כזה שניהל תיקי ראיות בבית המשפט".
וסנגור בכיר מוסיף: "זו בדיוק המומחיות של בן-ארי. היא אשת מקצוע, שיודעת לבנות קונספציה בתיקים שבהם אפשר לפרש את הראיות בכל מיני אופנים, ושני הסיפורים ייראו לגמרי אפשריים. יש לה את הביצים לומר שהסיפור האלטרנטיבי מופרך ובית המשפט לא יקנה את זה, ובתי המשפט באמת נוטים לקבל את התזה שלה.
"זה בדיוק מה שקרה עם אולמרט בתיק הולילנד. גם בעליון, למרות הזיכוי מהאישום המרכזי, עדיין היא זו ששלטה במסר שעבר מפסק הדין. היא מודעת ליכולת הזו שלה - ללוות תיק משלב החקירה ואיסוף הראיות, בדרך להפיכתו לכתב אישום, ומשם לאופן שבו הוא יתנהל בבית המשפט. צריך מידה רבה של ביטחון עצמי וכמובן של ניסיון שטח כדי לדעת איך לנצל את התמיכה שהפרקליטות זוכה לה מצד השופטים, להכיר בערך המילה של תובע בהשוואה לזו של סנגור, ובן-ארי שולטת בזה מצוין. אם מנדלבליט היה רוצה פיון קטן, הוא היה בוחר פרקליט מלווה אחר. זה לא אומר שהיא לא תצטרך לשכנע אותו בעמדה שתגבש, אבל אם תצליח, הוא לא יפחד ללכת איתה".
"השנים עשו אותה חשדנית"
לקרב על התודעה יהיה חלק חשוב בתיקי נתניהו, שמתנהלים כעת תחת איפול. בן-ארי סירבה להתראיין לכתבה זו ובכלל להשיב על שאלות הנוגעות לתיקי ראש הממשלה. ההתבטאות הציבורית האחרונה שלה בנושא, שביטאה גם תפיסת עולם, הייתה במאי 2017, זמן קצר אחרי שקיבלה לידיה את הטיפול בתיקי 1000 ו-2000. זה קרה במסגרת פאנל של לשכת עורכי הדין בתל-אביב, והכותרות שתפסה אז, הכניסה אותה כנראה לבונקר.
לשאלת יו"ר ועדת איסור הלבנת הון, עו"ד יעל גרוסמן, אמרה אז בן-ארי: "כשמדובר על מאות אלפי שקלים שניתנים לעובד ציבור, אני מתקשה לקבל שמדובר אך ורק במתנה מחבר לחבר. אף אחד לא מקבל או דורש מאות אלפי שקלים מחברים. צריך לבדוק בכל תיק ותיק את יחסי החברות, מתי הם החלו ומה הגודל של המתת".
היא לא התייחסה מפורשות לתיקי נתניהו, אבל אמרה כי "שוחד הוא לא רק מעטפה שניתנת מתחת לגשר", והזכירה כי אולמרט הורשע בעקבות לילה במלון בעלות 4,700 דולרים שמימן עבורו איש העסקים מוריס טלנסקי, "זה לא סכום פעוט לעובד ציבור שמרוויח בחודש כמו שהוא מרוויח. אני יודעת על עצמי ועל חבריי - אף אחד מאיתנו לא נותן או מקבל מתנות בסכומים כאלה. האינטרסים במצב כזה חייבים להיבחן. מבחינתי, גם 4,700 דולר מספיקים לעבירת שוחד והעמדה לדין, כך שיותר מכך זה בטח ובטח. הסכום לא חייב להיות גדול בשביל מי שנותן, אלא בשביל מי שמקבל. אם אדם בעל אינטרס שמקדם עניין נותן סכום כזה לנציג ציבור, זה מה שמשנה".
פרקליט צמרת עקץ אותה אחרי אותה התבטאות, כשאמר שאם זו דרך החשיבה שלה, הרי שכנראה צר עולמה, והיא לא מסוגלת להבין חברויות בין בעלי יכולות כלכליות אחרות משלה. בן-ארי טענה בתגובה כי היא בהחלט מסוגלת להבין שאנשים גם חיים אחרת. ועדיין, ראוי לעובדי ציבור שצר יהיה עולמם בהקשר הזה.
חלופת המהלומות הזו מאפיינת את יחסיה של בן-ארי עם אנשי הסנגוריה. כמעט כולם הפליגו בשבחה - חכמה, ישרה, יסודית, עניינית, נטולת אגו ומניירות, אבל גם כזו שרואה את המציאות בשחור-לבן, ללא הטלת ספק או הבנה של הניואנסים ושלל גווני האפור המרכיבים את ההתנהלות האנושית. "הסתכלות מורכבת לא תמיד פוגעת באינטרס הציבורי, כפי שבן-ארי נוטה לשדר", אומרים מבקריה. "לא תמיד צריך לייחס להגנה את הכוונה הכי מניפולטיבית שיש, וזה מה שקורה אצלה לא פעם.
"היא חדורת תחושת שליחות ואמונה בצדקת הדרך, אבל אתה לא חש אצלה חמלה. נסיבות אישיות לא מרשימות אותה. רק חולשת הראיות והבנה שההעמדה לדין תזיק לדימוי הפרקליטות יגרמו לה להתפשר. לפעמים צריך לשאול את מי שופטים ולא רק אם נעשתה עבירה לפי ספר החוקים".
אוהדיה לא מתרגשים מהביקורת הזו עליה, שמאפיינת רבים מהאנשים שצמחו כמוה בפרקליטות. "היא לא פראיירית והשנים עשו אותה חשדנית, אבל היא מתייחסת בכבוד לחשודים ולנאשמים. נכון שהיא לא תמיד מקבלת את הטענות, ובכלל גם לא מדברת הרבה כשהיא מקיימת שימוע - מה שמזכיר קצת בית משפט. אבל היא הגונה ומקשיבה בנועם".
כדוגמה לאותה נוקשות, מביאים פרקליטי הצווארון הלבן את חילוט הרכוש ועיקול חשבונות הבנק ונכסי הנדל"ן, שנעשו לאיש העסקים שאול אלוביץ, בעל השליטה לשעבר בבזק ומכוכבי תיק 4000. סנגורו קבל אז בבית המשפט כי אלוביץ נתבקש למסור את טבעת הנישואים שלו ואשתו נדרשה להסיר את העגילים מאוזניה. "אצל אלוביץ זה הגיע לשיא", אומר אחד מפרקליטי הצווארון הלבן. "אבל המדיניות האגרסיבית הזו בתיקים שבהם יש חשד להלבנת הון מתקיימת גם בתיקים נוספים. אנשים נמנעים מלערער ומעדיפים לסבול בשקט, כדי למנוע פרסום נוסף. מטרת המחוקק היא לא להותיר אנשים חסרי כול ולא להשתמש בחילוט כעונש נוסף, שעל הדרך גם יעשיר את הקופה הציבורית. ופה נראה שבן-ארי מפספסת, ומשתמשת יותר מדי בכוח שיש לה".
במערכת אכיפת החוק, מצדה, מתקשים לרחם על החשודים המתוארים כאן. שם כבר הבינו שאנשים לפעמים מוכנים לשבת בכלא ובלבד שכמה שיותר כסף יישאר אצלם. המדיניות של הפרקליטות אינה מוגזמת, אומרים שם במטרה להגן על בן-ארי. מה שלא נתפס מיד, מגיע מהר מאוד לאיי קיימן, והמדינה כבר לא תראה ממנו שקל בעתיד. "חיפוש בבית, כמו שנעשה אצל משפחת אלוביץ, הוא אף פעם לא עבודה נעימה", טוען מי שהיה מעורב בחיפוש. "אבל גם לא צריך להגזים עם תיאורי הדרישה להסרת העגילים מהאוזניים. שאלו את איריס אלוביץ אם יש תכשיטים בבית, והיא מסרה את מה שהיה".
פשפשים במעצר? נו באמת
המשטרה אוהבת לפרגן לבן-ארי. ניצב מני יצחקי כינה אותה "אשת השנה" בנאום הפרישה שלו מראשות אגף החקירות והמודיעין לפני חצי שנה, אחרי שתקופה ארוכה הם ניהלו שיחות יומיות בטלפון שכללו לא מעט ויכוחים, אבל גם הרבה הערכה הדדית. "כל סדרות (תיקי) האלפים, הידוע והנסתר, בניהול שלך. בכל הסערות, את מקרינה על כולנו שפיות, שקט, ביטחון ושיקול-דעת", אמר יצחקי באותו נאום.
הליווי של בן-ארי בתיקים האלה נעשה מאחורי הקלעים בעת חקירות החשודים, ובצורה גלויה במהלך המשא ומתן סביב החתימה על הסכמי עדי מדינה. מול ניר חפץ, היא התעקשה שירצה עונש מאסר כלשהו, מה שבסוף הסתכם בשישה חודשי עבודות שירות, וגרר ביקורת ציבורית על ההנחה שכנראה קיבל. עם מיקי גנור בתיק הצוללות היה נדמה שהיא מתלבטת אם לשלם את המחיר בחתימה עמו, מחשש שהוא יתגלה בסוף כמחולל השחיתות העיקרי - ובסופו של דבר הלכה על זה. מי שנכחו בדיונים שקיימה בנושא התרשמו כי הביקורת הציבורית סביב מספרם ההולך וגדל של העדים לא הטרידה אותה, כיוון שמדובר בכמה תיקים. ארי הרו חתם על הסכם בתיקים 1000 ו-2000, גנור ב-3000, שלמה פילבר ב-4000 וחפץ חתם גם הוא במסגרת תיק בזק, אף שהמידע שמסר קושר אותו גם לאחרים.
לא מן הנמנע, אגב, שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא. במלחמת הספינים שמנהלים הצדדים נזרק גם שמו של אלוביץ כמי שהמשטרה לוחצת עליו להיות עד מדינה. עורך דין שצבר שעות מולה מעריך כי בן-ארי, במסגרת מלחמתה העיקשת בשחיתות השלטונית, תעדיף תמיד להעמיד לדין את עובד הציבור הבכיר ביותר שסרח על פני האזרח הפרטי.
האם עדי המדינה שחתמו עד כה, האכילו אותה מרורים בדרך לחתימה? אדם המצוי בסוד העניין מעריך שפחות משנדמה. "אנשים לקחו את זה בחשבון כאפשרות, היו כאלה שאפילו באו מוכנים מהבית. אפילו התחלפותם של עורכי הדין שסירבו לייצג עדי מדינה, בעורכי דין אחרים, בקושי השפיעה. כשאתה יודע שיש דרך לצאת, זה לא לוקח המון זמן. אנשים גם לא נשברו בגלל שהכניסו אותם לתא עם פשפשים, כמו שהיה נדמה מדבריו של חפץ בבית המשפט. אלה אנשים שהיו בצבא, עברו דבר או שניים בחיים".
התמקחויות, בכל זאת היו שם. "יש לה קווים אדומים", מעיד אחד הנושאים ונותנים. "היה שלב שהתמקחנו והיא אמרה - אם זה המצב, אני יורדת מכל העסק. ודווקא בגלל שזה התנהל ברוגע, ולא בצעקות, זה היה מאוד אמין. היא אכן לא ויתרה, ונאלצנו לקחת צעד אחורה. יותר מאשר הקלטות, היא מתעקשת שהעד יביא חומרים מזמן אמת".
עו"ד אלי זהר, יו"ר משרד גולדפרב זליגמן שייצג (יחד עם עו"ד אילן סופר) את גנור ואת חפץ במשא ומתן עם בן-ארי, ושימש כפרקליטו של אולמרט בשלל המשפטים שהתנהלו נגדו, מספר: "ליאת ניהלה את המשא ומתן הלילי שניהלנו בעניין גנור ביעילות ובחוכמה, תוך הבנה מהו האינטרס הלאומי האמיתי. כשהיא סירבה להצעה שהעלינו, התרשמתי שזה היה ענייני ולא סתם כדי לפוצץ את המשא ומתן. היא משפטנית מצוינת עם הקשיחות הנדרשת לתפקיד. אין בה רשעות, אלא נוקשות ועמידה על שלה. גם כשהובילה את התביעה במשפט הולילנד והתאמצה להכניס את כולם לכלא, הייתה תחושה של הוגנות. ידעתי שבין אם ננצח או נפסיד, אבוא בסוף המשפט ללחוץ לה יד".
בתיקי נתניהו, לעומת זאת, לא כולם מקבלים בהבנה את המעורבות הגבוהה שלה. ליווי בתיקים כאלה אינו מוגדר בחוק, אלא נעשה בחקירות מורכבות לפי החלטת פרקליט המדינה, מתוך הנחה שללא ליווי של פרקליט שיודע איך להגיש כתב אישום ומה יחזיק בבית המשפט, תתפזר החקירה לכיוונים לא רצויים ותיקלע למבוי סתום. אלא שהליווי הזה גם יוצר תלות לא רצויה. "תתכבד המשטרה ותחזיק משפטנים רציניים משל עצמה", אומר עורך דין בכיר על הליווי הצמוד מדי, כהגדרתו. "במקום לעשות את זה, נוצרת הסימביוזה המוזרה הזו בין המשטרה והפרקליטות, כך שבמקום שבן-ארי וצוותה יהוו מסננת ביקורתית, הם הופכים לחלק מהצוות. נציג שלה יושב לא פעם בחדר הסמוך לזה שבו מתבצעת החקירה או צופה אונליין בחקירות מצולמות, והחוקרים יוצאים אליו להתייעצות וחוזרים לנחקר.
"אני לא אתפלא אם זה קורה גם אצל נתניהו, שחקירותיו במעון בבלפור מצולמות. זה בסדר שיתקיימו ישיבות ודיונים, אבל בליווי הצמוד שהיא יצרה בחקירה הזו, לא תמיד מתקיים הריחוק הנדרש כדי ליצור מערכת בריאה של איזונים ובלמים".
בן-ארי, ששקלה פעם קריירה ביחא"ה ופסלה בסופו של דבר את הרעיון, מבינה את הרגישות. בראיון לביטאון הפרקליטים באוגוסט אמרה: "צריך אינטליגנציה רגשית כפרקליט לא להיכנס לנושאים שלא צריך להיכנס אליהם, לשמור מרחק מהחקירה כדי להמשיך להסתכל על התיק בעיניים ביקורתיות ולהגיע למסקנות עצמאיות בלי קשר למה שחושבים החוקרים".
"גם בתיקי נתניהו היא מאמינה שחידדה נהלים", אומרים עורכי דין אחרים שמכירים את המתרחש. "היא מבהירה לפרקליטים שמתחתיה שיזכרו שהם לא החוקרים - והמשנה שלה, עו"ד תדמור, ישב בסמוך רק לעיתים נדירות. גם חדר הבקרה שממנו צופים אנשי הפרקליטות על הנעשה בחקירה, נפתח רק במקרים שבהם זה מחויב. על נתניהו, אגב, אנשי הפרקליטות לא צפו ישירות".
"כרגע בבאב אל וואד"
גם אם נתניהו זוכה לדיסטנס המתבקש, עדיין יישאר המלכוד הבא בעינו. בן-ארי נחשבת כמועמדת מובילה לתפקיד פרקליטת המדינה, במקום ניצן שיפרוש בדצמבר 2019. ואיך שלא מסתכלים על זה, הליווי של תיקי נתניהו אולי מוסיף לה כבוד, אבל ספק אם יגדיל את סיכוייה לזכות בתפקיד.
פרקליט המדינה ממונה באמצעות ועדת איתור, שבראשה עומד היועץ המשפטי לממשלה. היועץ לרוב מטיל את כובד משקלו על האדם שהוא מעוניין בו, ומנדלבליט כאמור מעריך מאוד את בן-ארי, וסביר שיפעל לפי הגישה הרווחת כך שאם ישנו יועץ משפטי שבא מבחוץ - כמו במקרה שלו - אזי פרקליט המדינה ימונה מתוך המערכת. ועדיין, הוא לא מחליט לבד. חברים בוועדה גם מנכ"ל משרד המשפטים, נציב שירות המדינה, נציג האקדמיה ונציג לשכת עורכי הדין.
הוועדה שבחרה את ניצן שנכנס לתפקיד בחודש דצמבר, התכנסה לראשונה רק בספטמבר, והודיעה על מינויו בנובמבר. בהנחה שלוחות הזמנים יהיו דומים גם בפעם הבאה, מרבית הסיכויים שפרקליט המדינה ימונה תחת ממשלה חדשה, ואז ייתכנו שינויים בנושאי התפקידים שיאיישו את הוועדה. אם תיק המשפטים יחליף ידיים, אזי זהות מנכ"ל המשרד יכולה להשתנות. כיום מאיישת את תפקיד מנכ"ל משרד המשפטים אמי פלמור, פקידה מקצועית של המשרד, שנחשבת למקורבת לאיילת שקד, שרת המשפטים. שקד לא נתפסת כמי שעומדת בראש החץ במאבק בשחיתות השלטונית, ולראיה המאבק שהיא מנהלת עכשיו כדי ששרים יקבלו השפעה מכרעת על מינוי היועצים המשפטיים של משרדיהם. מצד שני ייתכן שהאינטרסים הפוליטיים שיהיו באותה תקופה לבית היהודי מול נתניהו יהיו אלה שישפיעו.
גם לגבי נציב שירות המדינה ייתכנו שינויים. כיום נאבק נתניהו למנות לתפקיד את עפרה ברכה, פקידה במשרד הפנים. לא בטוח אם בסופו של דבר ימונה "איש שלו" לתפקיד ומתי זה יקרה. אבל נניח שכן, ונניח שאפילו ועדת האיתור תמליץ בפני ממשלה בראשות נתניהו על בן-ארי, "את רואה מצב שבו ממשלה כזו תאשר את מינויה של מי שהמליצה להגיש כתב אישום נגד נתניהו, וייתכן שגם תשמש התובעת בתיק?", מגחך משפטן שעובד עם המערכת הפוליטית. "הרי גם אם נתניהו יצא מהחדר כשתיערך ההצבעה, בגלל שהוא יהיה נתון עדיין תחת חקירה או אפילו בגדר נאשם, אף שר לא יעז להצביע בעד 'התליינית' של ראש הממשלה. בפרט, אם כל זה יקרה אחרי הבחירות הבאות, כשנתניהו עוד יינשא על גלי הפופולריות של מי שנבחר שוב, למרות העננה הפלילית".
ופרקליט אחר מוסיף: "אם היא תסגור את תיקי נתניהו, דעת הקהל תיכנס בה ותאמר שהיא פחדנית ולא ראויה לתפקיד. אם תקדם כתב אישום - נתניהו, בהנחה שעדיין יהיה בשלטון, יפעל מאחורי הקלעים כדי לא לקדם אותה, כנקמה. ואם היא תבחר לנהל את המשפט, אז בכלל היא תהיה עסוקה מדי וגם קרובה מדי לאש, ואני לא רואה איך היא יכולה לשמש כפרקליטת מדינה במקביל. כך שאיך שלא תסתכלי על זה, היא בבעיה. למרות שאת האפשרות האחרונה, אפשר לפתור. בן-ארי נחשבת למנהלת מצוינת, שיודעת לטפח אנשים מוכשרים סביבה. לא דבר מובן מאליו בכלל. אם תעביר את מושכות ניהול המשפט אליהם, היא יכולה להתקדם הלאה. זה גם מה שקרה בתיק הולילנד שבמהלכו היא מונתה לפרקליטת מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה. גם אז חשבו שניהול התיק ימנע ממנה להתמנות למחוז, והיא הצליחה לדלג על המשוכה הזו".
במקרה כזה, מי שכנראה יקבל את המושכות בתיקי נתניהו הוא תדמור. "יוני האיש הכי קרוב אליה מבין האנשים שמקיפים אותה", אומר פרקליט שעובד מולה, "הם מכירים מאז העבודה המשותפת בתיק דודי אפל ועובדים טוב יחד. מלבדו, יש את מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות, עו"ד יהודית תירוש. שניהם נחשבים ללוחמניים אפילו יותר מבן-ארי, כך שבכל הקשור לתיקי נתניהו הם בהחלט מספקים לה רוח גבית. לצידם יש גם את אלעד פנחס, שנחשב לוחם קשוח בכל הנודע להלבנת הון. היא מוקפת באנשים שהם כמוה ויותר ממנה. הבעיה מבחינתה היא לשכנע את הדרגים הבכירים יותר, שלא משדרים אותה מידה של נחרצות וביטחון עצמי, אבל מצד שני מאוד סומכים עליה".
גורמים שמכירים את עבודת ועדת האיתור מציעים עוד אפשרות: "אם בן-ארי תשכיל להישאר עניינית בכל העיסוק סביב נתניהו, יש לה סיכוי לא רע לצלוח את המלכוד הזה. סיכוייה יקטנו אם היא תהפוך לדמות ציבורית בפני עצמה, שתופיע הרבה בתקשורת ותנהל מאבק שיצטייר כאישי ולא תמיד מקצועי. משה לדור היה דמות כזו במערכה מול אולמרט, ולא בכדי שמו לא מוזכר למועמד לתפקידים אחרים מאז. מה שבטוח, לא ייבחר מועמד שהיועץ המשפטי מתנגד לו, כי הם צריכים לעבוד יחד".
עו"ד רם כספי משוכנע שהיא בדרך הנכונה. "היא תהיה פרקליטת המדינה הבאה", הוא מצהיר. "כשהופעתי בפניה, התרשמתי שהיא מוכנה לא רק לשמוע למען הפרוטוקול, אלא גם להקשיב ולשנות דעה כשצריך. יש לה יכולת ניתוח נדירה וחדה כתער, וגם בתיקי נתניהו היא תדע להתעלם מרעשי הרקע ולפעול בהתאם לאינטגריטי שלה. אחרי פרקליטות המדינה אני מאמין שהיא תגיע גם לעליון. כתבתי לה, אחרי הראיון שנתנה ל'פרקליטים' בקיץ, 'את בדרך לירושלים, כרגע בבאב אל וואד'".
והיא השיבה לך?
"לא. היא הגונה, אבל קשוחה. אני מעריך פרקליטים כאלה".
ליאת בן-ארי שווקי
אישי: 52, נשואה 3, מתגוררת במושב בשרון
השכלה: תואר במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב ותואר שני במנהל ציבורי מהעברית. למדה גם לתואר שני בקרימינולוגיה קלינית ולא סיימה
מסלול: שימשה שנתיים כסנגורית במשרדה של עו"ד פנינה דבורין, משם עברה למחלקה לתיקים מיוחדים במס ערך מוסף. ב-20 השנה האחרונות היא בפרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה, שבראשה היא עומדת שש שנים
תיקים בולטים: תיקי נתניהו, תיקי השרים אריה דרעי וחיים כץ, ענבל אור ובר רפאלי