עדות של פרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי) לשעבר, עו"ד רות דוד, בפרשת ב. יאיר תישאר חסויה ולא תשמש כראיה במשפטה של דוד בפרשת רונאל פישר - כך קבע היום בבוקר (ה') שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ.
בהחלטתו דחה השופט מינץ את הערעור שהגישה המדינה על החלטת מחוזי תל-אביב (השופטת טלי חיימוביץ) לאסור זמנית את פרסום עדותה של דוד שניתנה בפרשת ב. יאיר (בה דוד אינה נאשמת), במובן כזה שעדותה לא תוכל לשמש כראיה בתיק הפלילי המתנהל נגדה במחוזי ירושלים (השופט משה סובל). זאת, לכל הפחות עד סיום עדותה של דוד בתיק בירושלים או במקרה שאחד מהנאשמים יבקש לעשות שימוש בפרוטוקול החסוי.
השופט מינץ: הפרקליטות איחרה את המועד להגשת הערעור
בהחלטתו ציין השופט מינץ כי עיון בבקשתה של דוד לקביעת תנאי שמיעת עדותה בתיק בתל-אביב, אינו מותיר מקום לספק שבקשתה של דוד כללה בקשה לכך שהצו לאיסור פרסום זמני יחול גם על מסירת תוכנה של עדותה לידי באי-כוח התביעה בתיק שבירושלים.
בהתאם מוסיף מינץ כי בהחלטתה של השופטת חיימוביץ, בגדרה נעתרה לבקשת דוד, הובהר על-ידה באופן שאינו משתמע לשני פנים כי מדובר ב"חיסיון שימוש" ו"איסור פרסום" של תוכן העדות עד לסיום עדותה של המשיבה בתיק שבירושלים, ומשכך, לא היה כל מקום לחשוב שמדובר כביכול בהחלטת ביניים בתיק פלילי עליה אין זכות או רשות ערעור, כטענת המדינה.
העליון דחה את טענת המדינה כי סברה שאין באפשרותה לערער, מכיוון שהמחוזי לא הבהיר את מקור סמכותו להורות על חיסיון השימוש שניתן לפרקליטת המחוז. בהקשר זה "נזף" השופט מינץ בפרקליטות וציין כי לאור טענות המדינה עצמה בערעור, עולה כי המדינה "ידעה היטב" מניין נובעת סמכותו של בית המשפט המחוזי להגביל את חיסיון השימוש. "על כן, ממילא ידעה המערערת, או למצער צריכה הייתה לדעת, שעומדת לה זכות לערער על ההחלטה בתוך 7 ימים ממועד נתינתה", בתאריך 21.5.18, הוסיף השופט.
ערעור המדינה, נציין, הוגש כ-7 ימים לאחר החלטת המחוזי בבקשה לעיון מחדש שהגישה הפרקליטות.
"המדינה חרגה מכללי ההגינות הדיונית המצופים מהמערער"
מעבר לקביעת בית המשפט העליון כי המדינה איחרה את המועד להגשת הערעור, ציין השופט מינץ כי "יש גם רגליים מוצקות" לטענת באי-כוח המשיבים, לפיה דוד מסרה את עדותה על-פי המתווה שקבע המחוזי בהחלטתו מתאריך 21.5.2018.
בהתאם ציין השופט מינץ כי העלאת השגות המדינה לאחר גמר שמיעת עדותה "חרגה מכללי ההגינות הדיונית המצופים מהמערערת".
בית המשפט הדגיש כי החובות המוטלות על הפרקליטות בהקשר זה הן חובות מוגברות, "הן לנוכח יחסי הכוחות הבלתי שוויוניים בין הנאשם לבין התביעה והן לנוכח החובות הכלליות המוטלות עליה כרשות מינהלית בפרט בתחום המשפט הפלילי".
על כן, הוסיף השופט מינץ, ככל שהיה ברצונה של המדינה להסתייג מהחלטת השופטת חיימוביץ, היה עליה לעשות זאת "עובר לתחילת עדותה" של הפרקליטה לשעבר, דהיינו כבר ביום 22.5.18, ולכל הפחות היה על המדינה למנוע (כך ממש) את תחילת שמיעת העדות.
בית המשפט מסביר כי הדברים נכונים על דרך קל וחומר בקשר לחקירה הנגדית של דוד, אשר התנהלה כשבועיים לאחר מתן ההחלטה, "כאשר באותו מועד ידעה גם ידעה באת-כוח המערערת שברצונה להשיג על החלטת בית המשפט, אך בחרה להעלות את השגתה רק בתום העדות".
משבחרה הפרקליטות להמתין עד לסיום עדותה של דוד, קם לה מעין השתק מלטעון נגד החלטת המחוזי.
השופט מינץ הסביר כי משעה שהפרקליטות בחרה "לסכור פיה ולהמתין עד לאחר תום עדותה של המשיבה, ונוצר מצג לפיו היא מסכימה לתנאים שנקבעו בהחלטת בית המשפט", קמה כלפיה "מניעות או מעין השתק המונעים ממנה מלטעון עוד נגד החלטת בית המשפט המחוזי". זאת, אף אם הבקשה הייתה מוגשת במועד הקבוע להגשת הערעור.
במקרה זה קיבל בית המשפט את הסברה שהעלה בא-כוחה של דוד כי לו ידעה האחרונה כי כללי הדיון עלולים להשתנות, וכי עדותה תיחשף לתביעה בתיק בירושלים בניגוד לעמדתה ההתחלתית - הייתה דוד "שוקלת מילים", וככל הנראה גם חקירתה על-ידי בא-כוחו של יאיר ביטון (הנאשם בפרשת ב. יאיר) הייתה משתנה.
בית המשפט דחה את טענת הפרקליטות כי הותרת החלטת המחוזי על מכונה תפגע בחקר האמת או בניהול התיק בירושלים, תוך שהוא מפנה לשולי החלטתה של חיימוביץ, אשר הותירה פתח "כפתחו של קוף המחט", אשר בבוא היום "קרוניות יוכלו לעבור בו". זאת, לאור קביעתה כי אם בא- כוח הנאשמים האחרים בתיק בירושלים יבקשו לעשות שימוש בחלקים מתוך הפרוטוקול החסוי, יחשף הפרוטוקול גם לעיני גורמי התביעה בתיק בירושלים.
רות דוד - מפרקליטת מחוז לנאשמת
על קצה המזלג נזכיר כי עניינה של פרשת רונאל פישר הוא במידע ובחומרים סודיים שהדליף קצין המשטרה ערן מלכה לעו"ד פישר, שמצידו סחר בהם לכאורה. לעו"ד רות דוד, שהעידה כאמור בדלתיים סגורות, מייחסת הפרקליטות בכתב האישום 3 אישומים המהווים תתי-פרשיות בפרשה הגדולה. האישום הראשון והרלוונטי לענייננו קרוי בכתב האישום שהוגש נגד יאיר ביטון (ומספר אחרים) "פרשת יאיר ביטון".
דוד העידה על חלקה בפרשה זו ובתוך כך התייחסה ככל הנראה ובין השאר לטענת הפרקליטות כי חומר סודי שהודלף לידי עדת המדינה ע' (מזכירתו של עו"ד רונאל פישר), שימש בפועל את רות דוד ואת עו"ד רונאל פישר, בשעה שהכינו את הקבלן יאיר ביטון לחקירתו העתידית במשטרה. ההכנה לחקירה, לפי המידע שנחשף, התקיימה בבודפשט בהשתתפותם של פישר, דוד וביטון.
בכל הנוגע לביטון, נגדו הוגשו מספר אישומים, כאשר מלבד האישום של שיבוש מהלכי משפט וקבלת חומר חקירה שהושג בפשע, הוגש נגדו ונגד החברה הציבורית ב. יאיר בראשה הוא עומד כתב אישום חמור המייחס להם לכאורה סיוע לארגון הפשע של יצחק אברג'יל, בין השאר לצורך הלבנת הון.
לפי כתב האישום שהוגש נגד ביטון, במהלך השנים התפתחה בינו ובין אברג'יל מערכת יחסים חברית, במסגרתה נקשר הקשר הפלילי האסור. לטענת הפרקליטות, בשנת 2007, קשרו אברג'יל וביטון קשר, יחד עם נאשמים נוספים בכתב האישום, אשר לפי האישומים העבירו לכאורה כספים לאברג'יל ולגורמים מטעמו, בדרכי מרמה, באמצעות חברת ב. יאיר.
