גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אנסקי בדרך לאקזיט: "היום אני מברכת על ההתרסקות"

ההתרסקות הכלכלית שחוותה לפני 3 שנים ניפצה אצלה את הנאיביות יחד עם התוכניות העסקיות, אבל מיכל אנסקי לא נתנה לעצמה לשקוע בתחתית הסיר ● אשת הטלוויזיה והעסקים הדומיננטית, שמנהלת מו"מ עם טדי שגיא למכירת שוק צפון בעשרות מיליוני שקלים, מצאה כיוון יזמי חדש ● בראיון ל"ליידי גלובס" היא אומרת: "החלטתי להשקיע בעצמי, במותג שלי, מיכל אנסקי"

מיכל אנסקי / צילום: רון קדמי
מיכל אנסקי / צילום: רון קדמי

ידיעה בלעדית, שפורסמה לאחרונה ב"גלובס", גרמה ללא מעט גבות להתרומם. מיכל אנסקי בדרך לאקזיט, מנהלת משא-ומתן עם המיליארדר טדי שגיא על אחזקותיה בשוק צפון, תמורת כמה עשרות מיליוני שקלים.

אז למה הרמות גבה? כי רק מעטים יודעים עד כמה אנסקי מעורבת עד צוואר ביוזמות עסקיות, משקיעה בסטארט-אפים ומקדמת עסקים קטנים, וזאת בנוסף להיותה שופטת ב"מאסטר שף", מגישת תוכנית טלוויזיה חדשה, מייסדת של שווקי אוכל ואיכרים ופרזנטורית של מטבחי דא קוצ'ינה ותכשיטי JB. אבל האקזיט, מה לעשות, הוא האיט-וורד העכשווית. בפרפראזה על המערכון הקלאסי של לני ברוס 'גמרת טוב', היום בכל בית קפה ותחת כל עץ רענן אפשר לשמוע, "עשית אקזיט? עשית אקזיט טוב? רוצה לעשות אקזיט? חייב אקזיט!".

את עושה אקזיט?

"עד שהמשא-ומתן מסתיים, אני לא יכולה להגיב".

מקורבים מספרים כי שגיא, שרכש לפני מספר שנים את קמדן מרקט בלונדון, אכן מקיים משא-ומתן לרכישת שוק צפון שברמת החייל בתל-אביב, מידי יזמי הפרויקט והבעלים, אנסקי ובעלה לשעבר, האדריכל רועי חמד. שווי העסקה מוערך בעשרות מיליוני שקלים, ועל פי המתווה המתגבש שגיא ירכוש את האחזקות של השניים, אך אלה ימשיכו לשמש כיועצים מקצועיים של השוק לתקופה שתיקבע בין הצדדים.

עבור שגיא מדובר בעסקה קטנה, יחסית, אחרי ששילם יותר מחצי מיליארד דולר תמורת קמדן מרקט. עבור אנסקי, שהשקיעה בשוק צפון, ביחד עם חמד, כ-25 מיליון דולר, זו תהיה חותמת התאוששות סופית. כזכור, ב-2015 היא חוותה התרסקות כלכלית בעקבות קריסת קבוצת רוביקון (עוד נגיע לזה), ורק לאחרונה הצליחה להתייצב מחדש, ואף לצבור מספיק הון כדי להשקיע במיזמים חדשים מבלי לגייס כסף.

"אני פוגשת הרבה צעירים בתחילת דרכם, בעיקר נשים, שיש להם מוצר, אפליקציה, רעיון לסטארט-אפ. אני מדברת על 5-6 פגישות בשבוע! הפכתי להיות ציר, גם כי יש לי ניסיון בשיווק ומיתוג, וגם כאשת מקצוע קולינרית ואשת תקשורת. אני מוצאת את עצמי מחברת בין חברות מסחריות ליזמים, בין אנשים לאנשים, ולפעמים גם משקיעה במיזמים, תמורת אקוויטי, תמורת פיינדרס פי או כיועצת. פתאום הבנתי שיצרתי לעצמי אוסף של השקעות בדברים שאני לא בהכרח מבינה בהם, ואז אמרתי: למה שאני לא אשקיע בעצמי, במותג שלי, 'מיכל אנסקי'".

מותג חזק?

"הרבה פעמים אנשים דיברו איתי, ובמקביל דיברו עליי בגוף שלישי במהלך השיחה, למשל 'מה מיכל אנסקי הייתה אומרת על זה?'. ואני אמרתי לעצמי, 'מה מיכל אנסקי? אני פה. ואני מיכל'. לקח לי הרבה שנים להבין שהפכתי מבן אדם פרטי לאיזושהי ישות או מותג, שיש לו חיים משל עצמו. עכשיו אני משקיעה במותג הזה".

החיים שלך לא קונבנציונליים. את כל הזמן על הציר שבין אשת עסקים למגישת טלוויזיה, לפרזנטורית. מנהלת מו"מ עם טדי שגיא, ומצטלמת על השטיח האדום בפסטיבל קאן.

"אני חיה לבד, אני מפרנסת ילדה לבד, בלי מזונות. ברבעון האחרון אני עובדת בממוצע 18 שעות ביום, ואני כל הזמן צריכה להיות בסוג של אטרף. אני משלמת מחיר מאוד גבוה על זה שאני כל כך עסוקה. למשל, גם אם אני לא מרגישה טוב, ואני יודעת יש לי צילומים, אני אלך לאימון כושר.

"המון נשים ניגשות אליי, ואני מרגישה מחויבות לספר להן על עצמי, להיפתח, לייצר תמונה מלאה, לא מושלמת, עם כל הדברים שאני מתמודדת איתם. לספר שלפעמים אני חוזרת לבית ריק, וזה לא קל, אז מילאתי את הבית בעציצים כדי לא להרגיש לבד. אני לא מייצרת פסאדה, להיפך, אני בועטת בה כל יום, כי חשוב לי לייצר דיאלוג כזה עם נשים אחרות".

"היומן שלי נראה כמו טטריס, רגע לפני שמפסידים ואתה טובע בקוביות". מיכל אנסקי / צילום: רון קדמי

אוהבת לצמצם

"אם תסתכלי באינסטגרם שלי", מתגאה אנסקי, "תראי שיש לי בין 2.6 ל-3.4 מיליון ריאקשנים בשבוע. וזה מספרים מטורפים. אז החלטתי לארוז את הדיאלוג הזה בתוך אתר של המלצות. אני כבר עשר שנים בתחום, ואני מאוד ברורה לעצמי וגם לעולם, מבחינת מה הלייף סטייל שלי והבחירות שלי. האתר הזה מפרמט את כל הדברים האלה לעולם תוכן אחד שמתרכז באוכל, סגנון חיים, אופנה ותיירות.

"אני אכתוב את התכנים לאתר, כי אחרי הכול אני מגיעה מכתיבה. מגיל צעיר אני כותבת מחזות ושירים, כתבתי למגירה למעלה מעשרה ספרים. אני לא עוסקת בזה, כי אמא שלי כותבת וזה המקום שלה, וזה מפחיד אותי, אני לא רוצה להיכנס לטריטוריה שלה. בין אמא שלי לאבא שלי היה לי כל כך חשוב למצוא את המקום שלי המיוחד, והנה אני עוסקת גם באוכל וגם בתקשורת".

מה את מגלה? מה אנשים רוצים?

"אנשים רוצים שיגידו להם מה לעשות. שיחליטו עליהם. משהו נחרץ ופרסונלי, בעיקר באוכל. אנחנו מגדירים את עצמנו דרך האוכל שאנחנו אוכלים, אז כשנותנים משהו מאוד גנרי ורחב שמתאים להרבה אנשים, אתה הולך לאיבוד. אני אוהבת לצמצם, להגיד באופן ברור: 'זה טוב, זה לא טוב', 'אלה חמש ההמלצות שלי'. אתה חייב עמוד שדרה, לדוור את הד.נ.א שלך, ולהגיד 'זה טעים, וזה לא טעים', 'זה שווה לראות, וזה לא שווה לראות'. ואז, מי שמזדהה איתך הולך אחריך, ומי שלא, הולך אחרי מישהו אחר. אחרת אין לך מקום בעולם הזה של תוכן ויצירה. זה כמו שבספרות אתה צריך למצוא את הקול שלך, ובמטבח למצוא את טביעת האצבע שלך. וזה מה שאני מייצרת".

הפורטה שלך הוא הנחרצות?

"גם הנחרצות, וגם היכולת והתשוקה להיכנס לעובי הקורה. כל היום אני עושה רשימות. אם אני מחליטה שאני לומדת נושא מסוים, אני הולכת עם זה עד הסוף, מתמקצעת ברזולוציות הכי גבוהות. עכשיו, למשל, אני לומדת על תוספי תזונה לספורטאים, אז אני נכנסת להיסטוריה של זה ולמחקרים. אני מאוד אקדמית בגישה שלי, אוהבת להבין את הטרמינולוגיה של הדברים".

זה תמיד היה אצלך ככה?

"כן. יש לי עשרות מחברות, מגיל מאוד צעיר, שבהן הייתי כותבת מה בדיוק אני רוצה מהחיים. הכתיבה הייתה בשבילי דרך להבין את עצמי, ולסמן יעדים. זה אפשר לי הרבה מאוד רוח. לא ידעתי איך אגיע לשם, אבל ידעתי לאן אני מכוונת.
"בתוך החיים שלי, שהם ריצה אינסופית, אני יודעת לאן אני רצה. יש אנשים שהם מאוד הישגיים ותחרותיים, והם שועטים קדימה בפול כוח, ויש להם שק גדול של הישגים על הגב, אבל הם לא מבינים מה הם סוחבים על הגב, והוא נשבר מרוב כובד הסחיבה של משהו שבעצם הפך להיות נטל. בסופו של דבר העשייה שלי מיועדת לשנות סדרי עולם, כן לעשות טוב".

"גיליתי שהשפע שמאפיין את העידן הזה לא עושה לי טוב". מיכל אנסקי / צילום: רון קדמי

משקיעה בעצמי

אנסקי נולדה בירושלים. הוריה הם השחקן ושדרן הרדיו אלכס אנסקי, ועיתונאית האוכל וכיום בעלת דוכן 'שרי הרינג' בשוק הנמל, שרי אנסקי. כשרצתה ללמוד לתואר שני בגסטרונומיה באיטליה, ביקשה מאביה שיעזור לה עם שכר הלימוד, אך הוא סירב. "במקום זה, הוא אמר לי לכתוב מכתב שבו אני מסבירה למה אני רוצה ללמוד בחו"ל, ולמה דווקא את התחום הזה. הוא נתן לי כתובות מייל של 14 אנשים, מראשי המשק בישראל, אנשים חזקים ועשירים, כדי שאשלח אליהם את המכתב ואבקש מהם תמיכה כספית, מלגת לימודים.

"הייתי בת 25, והייתי צריכה לנסח לעצמי למה אני רוצה ללמוד, ולמה אני מבקשת 120 אלף שקל. במכתב הסברתי שאני רוצה לשנות את הדרך שבה אנשים מתייחסים לאוכל, נוגעים בחומרי גלם, בעצם לעשות מהפכה בישראל, וביקשתי עזרה. אף אחד מהם לא ענה לי, חוץ מאחד, רני רהב, שכתב לי שהוא נבוך מהמכתב שלי, לא כי הוא לא מאמין בי, אלא כי הורים מבוססים כלכלית צריכים לשלם את שכר הלימוד של הילדים שלהם.

"זה נתן לי מוטיבציה. הלכתי לבנק, ולקחתי הלוואה. זה עזר לי לנסח לעצמי לאן אני הולכת. לא נסעתי ללמוד בחו"ל כי בא לי לראות עולם, כבר הייתה לי התחלה של קריירה, תוכנית בטלוויזיה על ההיסטוריה של האוכל, יצאתי עם ליאור מילר, היו לי חיים טובים. אבל הייתי חייבת ללמוד את התחום הזה שאני מתעסקת איתו. תמיד עבדתי דרך אוכל, נשענתי על אוכל, והבנתי שאני צריכה לקחת את זה לשלב הבא, ונורא רציתי את החותמת בגסטרונומיה.

"כשלקחתי הלוואה, הבנתי שאני צריכה להיות יצרנית כדי להחזיר אותה, וזה היה סוג של מחויבות כלפי עצמי. זה דומה למה שאני עושה עכשיו עם האתר - משקיעה בעצמי, כי לא גייסתי כסף, זה פרויקט שלי. אז, לקחתי את ה-120 אלף שקל והאמנתי בעצמי, כי ידעתי בדיוק מה אני רוצה לייצר. היום אני חתומה על זה, אני הבאתי את הפארם-טו-טייבל לישראל, אני הבאתי את שוק האיכרים הראשון, את השוק המקורה הראשון, ושיניתי את האופן שבו אנשים מתייחסים לאוכל.

"הבאתי זנים חדשים של פירות וירקות לישראל. היום אין מסעדה שלא מגישה בה זנים של גזרים, של תפוחי אדמה, שמותאמים למנה מסוימת. ברשתות השיווק היית מוצאת תפוח אדום וירוק וזהו, לא הביאו פינק ליידי, למשל. ואנחנו הבאנו את זה באמצעות שוק האיכרים. זו תרבות, שבאופן פרדוקסלי למדתי באיטליה ולא כאן, למרות שכולנו פה גדלנו על חדוות הקציר והזורעים בדמעה".

יותר ממיליון שקל הפסד

אנסקי מייצרת אשליה אופטית. מי שעוקב אחריה ברשתות החברתיות עלול לקבל סחרחורת מעומס הפעילויות שבהן היא מעורבת. ביום השואה האחרון היה נראה שהקו נחצה, כאשר פרסמה באינסטגרם תמונות שלה רוכבת על אופניים בברלין ושותה בירה עם הכיתוב 'הכי בעולם ברלין', וחטפה קשות מהעוקבים, שראו בכך חוסר רגישות בוטה. "היינו ביום צילום, יום עבודה בברלין, והעליתי תמונה. זה הכול", היא אומרת. "זה היה כל כך מינורי ואגבי. לא היה שום רעש סביב זה, אפילו לא פורסם בשום מקום. לא סיפור".

באחד מה'סטוריז' האחרונים שהעלתה מסיציליה, היא נראית רוקדת בבגד ים אדום על סיפון יאכטה, שיערה מתבדר ברוח, וכל כולה משדרת פרסומת חייכנית. אבל באותה נסיעה הידרדרה עם מכונית פיאט 500 נטולת ברקסים במורד גבעה, בעיצומו של יום צילום, וההפקה חיפשה אחריה בבהלה במשך שעתיים. ככה זה אצלה: ההרפתקאות תמיד פנטסטיות. היא לא יכולה סתם להיתקע עם האוטו בצד הכביש.

בכלל, אצל אנסקי, כשהעניינים מסתבכים, זה בווליום גבוה. כך היה ב-2015 כשפתחה את מסעדת 'אחד העם 1' בנוה צדק, שנסגרה באוקטובר עקב הסתבכות כלכלית של משקיעיה - קבוצת רוביקון של אמיר ברמלי. אנסקי, כך סיפרה בעבר, הפסידה יותר ממיליון שקל בהשקעות שביצעה אצל ברמלי, נאלצה לוותר על מיזמים עתידיים כמו שוק אוכל בניו-יורק, והגיעה להסדר עם ברמלי ונושיו, שבמסגרתו נקבע שאנסקי תעביר 400 אלף שקל לקופת הפירוק, ושדרישת החוב שלה כלפי רוביקון תהיה כ-2.4 מיליון שקל.

אחת התוצאות שהניבה הפרשה הזאת היא שאנסקי התחילה לאכול כשר. דווקא היא, שחייה סבים סביב אוכל חסר גבולות גיאוגרפיים או קריאטיביים. "התחלתי לאכול כשר כשהחברה שהשקעתי בה את כל הוני התרסקה. הפסדתי הרבה מאוד כסף, ונלחמתי כדי להציל את השם שלי והעסקים שלי.
"הרבה מאוד אנשים שלא הבינו מה הסיפור, חשבו שאני קשורה לחברת רוביקון ושהמסעדה הייתה בבעלותי. הייתי צריכה להתמודד עם מה שעובר עליי, וגם לדוור את זה החוצה. כשהמלצרים כתבו שלא משלמים להם כסף, רציתי לקחת הלוואה מהבנק כדי לשלם להם, אבל עורך הדין שלי אמר שאני לא יכולה, כי זה העדפת נושים. ואני בכלל לא ידעתי מה זה נושים.

"הפירוק של החברה היה ביום ראשון, וביום שישי שלפני כן עוד העברתי למעלה מ-100 אלף שקל לחשבון של המסעדה, כדי לקנות בשר ודגים, ומהחשבון הפרטי שלי! לא הבנתי לאן הדברים הולכים".

איך מתמודדים עם סיטואציה כל כך קשה?

"התעוררתי לסיוט כל בוקר, תקופה מאוד ארוכה, היה לי מאוד קשה לאכול, והמחשבה לאכול חזיר עשתה לי רע. הייתי מאוד שקטה ומכונסת באותם ימים, וכשנמנעתי מחזיר ופירות ים, פתאום זה החזיר אותי למקום של בית, וזה עשה לי טוב, לשים את הגבולות האלה דווקא במקום רגיש בשבילי. זה גרם לי להתחזק. ואז הלכתי צעד קדימה, והתחלתי להפריד בשר וחלב.
"בתקופה הזאת גיליתי שפחות זה יותר, בהמון תחומים. שהשפע שמאפיין את העידן הזה לא עושה טוב, ובכל פעם שאני שמה לעצמי גבול, זה כן עושה לי טוב. ההתגברות על התשוקה יותר חזקה ומתגמלת מהתשוקה עצמה. זה שאת אומרת לעצמך 'אני לא אוכל עוד שורה מהשוקולד, לא אעשן עוד סיגריה, לא אראה עוד פרק בוי.או.די', זה יותר עוצמתי מהחוויה של כן לעשות את הדברים האלה. זה עזר לי מאוד בתקופה הזאת, והיום אני חזקה מתמיד, ואני מברכת על ההתרסקות הזאת".

על מה את מברכת?

"היום אני מרגישה שכל האחריות שלי לגבי עצמי, המשפחה שלי והכסף שלי, היו בזכות זה שהרגשתי שאני יכולה לכבוש את העולם. התנהגתי בחוסר אחריות כלפי הכסף שעשיתי, והפסדתי את כל מה שחסכתי הרבה מאוד שנים. עכשיו אני מייצרת את זה עוד פעם, ממקום שפוי ואחראי ומחושב. עם הרבה הערכה לעשייה, להצלחה, להישג, זה לא לעשות 'וי' ולהמשיך לרוץ".

מדיטציה על ההר

בגיל 17 החלה אנסקי את הקריירה העיתונאית בתחום האוכל. בהמשך החלה לפתח קריירה טלוויזיונית, כשופטת בריאליטי 'מאסטר שף'. ב-2011 הוזמנה להשתתף כשופטת אורחת בתוכנית 'מאסטר שף אמריקה', לצד השף גורדון רמזי. החודש עלתה תוכניתה 'הכי בעולם' בקשת 12.

הרזומה הזוגי שלה פחות מגוון. למעשה, מגיל 16 היא נון-סטופ בזוגיות. חמש שנים הייתה נשואה לרועי חמד, אבי בתה דניאלה. לאחר גירושיה הייתה בזוגיות עם איש העסקים גיל הורן, גם כן במשך כחמש שנים. בחודשים האחרונים היא שוב בחיקה החמים של הזוגיות, עם הסטודנט לרפואה תומר שטיינמץ, 27, בנו של המיליארדר רז שטיינמץ. "זה בשלב מאוד התחלתי, לכן אני נמנעת מלצאת בהצהרות גדולות. אני רק יכולה להגיד שאני מאוד מאושרת ורגועה, ושזכיתי להכיר אדם שונה, מרגש ומתרגש, נבון וממזר, שמצחיק אותי עד דמעות".

גברים נרתעים ממך?

"אחד הדברים שגברים מנסים 'למכור' לי זה חיים אחרים, עם כסף ונוחות, אומרים לי שלא אצטרך לעבוד. מי שמכיר אותי יודע שטקסטים כאלה רק מבריחים אותי. אני חיה במצב תמידי שבו היומן שלי נראה כמו טטריס, רגע לפני שמפסידים ואתה טובע בקוביות. אתמול קמתי בחמש וחצי בבוקר, עשיתי ספורט, איפור-שיער ליום צילום, צילמתי בים, אחר כך במערה, אחר כך קפצתי למים, החלפתי בגדים, עליתי על הר געש ועשיתי מדיטציה. היום, למשל, הייתי ברצף של פגישות אחת אחרי השנייה עד ארבע, אחר כך רצתי לאסוף את הבת שלי מבית הספר, ובלילה ניהלתי עוד שתי שיחות ועידה".

איך מחזיקים חיים סוערים כאלה?

"יש לי רגעים, למשל בטיסות, שאני קוראת, חושבת, כותבת, עושה מדיטציה. אני לא יושבת ישיבה מזרחית ואומרת 'אום', אבל כן מנקה את המחשבות, מפרידה בין רשימת המטלות שלי לשקט שאני מנסה לייצר. וזה חייב להיות יזום, זה לא בא באופן טבעי, אני חייבת להתרכז. לאחרונה משהו קצת השתנה אצלי. אני מתחילה לנקות, דוחה פגישות, מתעדפת".

עד כמה אינטואיציה היא כלי קריטי בהתנהלות העסקית שלך?

"קריטי מאוד, אבל גם בדינמיקה הבין אישית. הערכים העמוקים ביותר שלי והדברים שמעניקים משמעות ותחושה של מיצוי וייעוד לחיים לא נמצאים אצלי בהיגיון ובמוח הרציונלי, אלא בתחושה הראשונית שעולה כשמציגים לי מיזם חדש או במפגש ראשוני עם שותף פוטנציאלי. היום זה עומד אצלי על 70% אינטואיציה ו-30% רציונל. זה מוכיח את עצמו שוב ושוב מחדש".

תרבות האקזיט

"כולם מחפשים אקזיט, וזו טעות. כי אם בקצה של העשייה נמצא מספר, סכום כסף, אז אולי עדיף ללמוד את שוק ההון ולהתעסק במניות. כשנכנסים ליזמות, חייבת להיות בקצה אהבה לדבר מסוים או הבנה שלו. המרוץ אחר האקזיט הוא לא דבר חדש. הבהלה לזהב הייתה קיימת כבר במאה ה-18. אנשים מאז ומעולם יצאו לערבות נידחות כדי למצוא מטמונים. פעם זה היה זהב בנהרות, והיום, זה זהב דיגיטלי. זו פשוט אבולוציה של החתירה להתעשרות.

"כשאני מדברת עם נשים שמחפשות אופק חדש, לייצר משהו משלהן, כל דבר, משזירת פרחים ועד סטארט-אפ טכנולוגי, אני אומרת להן שדבר ראשון הן צריכות לדעת במה הן טובות, מה מדליק אותן, מה מעניין אותן, ואז, להתחיל לחקור את זה. מה קורה בעולם סביב זה? אילו אנשים פעילים בתחום? תפתחו עמוד אינסטגרם, תתחילו לייצר קשרים. אל תיכנסו לנדל"ן אם אתם לא מבינים בנדל"ן, גם אם נשמע שזה יכול להכניס לכם הרבה מאוד כסף".

ועדיין, עם כל העידוד ליזמות, אחוז האנשים שכן מצליחים מאוד קטן.

"כל דבר שמחבר בין רעיון למוצר או למותג הוא סטארט-אפ, אבל כשיוצאים לדרך ביזמות חשוב לדעת במה אתה טוב ובמה לא, למצוא את המקומות שאתה חלש בהם, ולשים שם אנשים בעמדות מפתח. אפילו לגייס אותם כשותפים. בתחילת הדרך, עד שמייצרים מערך שמצליח ומקיים את עצמו, כדאי לעבוד בקבוצה. הישראליות יודעות לעבוד כשבט".

עוד כתבות

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

כך הטיסה וויז מאות עובדים מישראל לווגאס בזמן מלחמה

מאות עובדים ישראלים השתתפו השבוע באירוע המכירות השנתי שקיימה חברת הסייבר וויז בלאס וגאס ● העובדים לא המריאו מנתב"ג אלא יצאו דרך יעדים בינלאומיים, ולקחו חלק באירוע שכלל הופעה של הראפר האמריקאי פיטבול ● ברקע, השבוע הושלמה עסקת הענק במסגרתה נרכשה החברה ע"י גוגל

זירת הפגיעה בזרזיר / צילום: כבאות והצלה לישראל

ירי לילי בלתי פוסק מאיראן: כ-60 נפצעו בפגיעה ליד נצרת

ראש מועצת זרזיר לחדשות 12: "פגיעה הרסנית, בתים נהרסו כליל" • אזעקות רבות נשמעו הלילה באזור בצפון בעקבות שיגורים מאיראן ומלבנון • צה"ל: תקפנו מחבל חיזבאללה בביירות • טראמפ בריאיון ל-Fox news: "האיראנים עמדו להשתלט על המזרח התיכון" • הערכה: יידרשו שבועות להפלת המשטר באיראן • עדכונים שוטפים

ערכת JDAM עם סימונים צהובים ואדומים / צילום: חיל האוויר

החימוש המסתורי של המטוסים הישראליים

תיעוד של מטוסי F-16 של חיל האוויר עם סימונים חריגים על פצצות JDAM מעורר שאלות על שימוש בחימושים בעלי מרכיב תבערה ● במקביל, טכנולוגיה של רפאל משתלבת בנגמ"שים אמריקאים בקוריאה הדרומית, והכטב"מים הזולים של איראן מציבים אתגר חדש לארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תדרוך ביטחוני בארה''ב בראשות הנשיא טראמפ בזמן המלחמה עם איראן / צילום: ap, Daniel Torok/The White House

בין הנחות למציאות: על החישובים שמאחורי הפעולות של וושינגטון וטהרן

פחות משבועיים אל תוך המערכה מול איראן, וכבר מתברר כי יש פער לא קטן בין הציפיות למה שקורה בפועל - הן מצד ארה"ב והן מצד איראן ● כעת נראה כי "מלחמת הכפייה המהירה ששני הצדדים דמיינו הפכה למערכת שחיקה" וכי שאלת ההכרעה היא פוליטית יותר מאשר צבאית

שמוליק ארבל, משנה למנכ''ל והממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים / צילום: ענבל מרמרי

עם מימון מהפועלים: אשטרום תקים פרויקט סולארי בטקסס

אשטרום סגרה מול בנק הפועלים הלוואה של 200 מיליון דולר להקמת פרויקט בטקסס, ארה"ב, בהיקף של 200 מגה־וואט ● לפי אשטרום, הפרויקט צפוי להניב הכנסה כוללת של 1.4 מיליארד דולר לאורך שנות פעילותו, כאשר העסקה מול חברת החשמל העירונית של סן אנטוניו נחתמה לתקופה של 20 שנה

דודי ורטהיים, אייל עופר ויצחק תשובה / איור: גיל ג'יבלי

מיליארדים לכיסי המשקיעים: מי החברות הכי נדיבות בת"א

לצד שורה של בעלי שליטה בחברות הגדולות, נהנו הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור בישראל, מחלוקת רווחים של מיליארדים בשנה שבה נשבר שיא הדיבידנדים בבורסה ● מי החברות שקפצו לעשירייה הראשונה של המחלקות, וגם: כיצד ניתן להיחשף למניות הדיבידנד בת"א

יגאל ברקת, מיטל שירן הראל, טלי פולג / צילום: ענבל מרמרי, אילן בשור, אלעד גוטמן

הקמפיינים שהתחלפו, המהלך שהוקפא ולקחי העבר: סמנכ"לי השיווק משתפים

מבצע "שאגת הארי" גרם לסמנכ"לי השיווק בחברות הבולטות במשק לשנות שוב את התוכניות, רגע לפני חג הפסח ● איך בוחרים באיזה קהל יעד להתמקד, מה עושים כשהקו שלך הוא בדרך-כלל הומוריסטי, והאם לתת חסות לתוכנית ריאליטי גדולה

כמה כסף יקבלו עשרות העובדים הבכירים בוויז בעקבות אקזיט הענק?

השבוע הושלמה מכירת הסטארט-אפ וויז לגוגל ב-32 מיליארד דולר. כמה כסף צפויים לקבל כל אחד מעשרות הבכירים בחברה, מחיר הנפט זינק בחדות בשל המלחמה - מה יקרה באפריל למחיר הבנזין בישראל? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

מטוס וויזאייר / צילום: Shutterstock

המו"מ נתקע: המלחמה חשפה את עקב אכילס של וויזאייר בישראל

המערכה מול איראן הציפה מחלוקת מרכזית במו"מ על הקמת בייס של וויזאייר בישראל: הפעלת הטיסות חילוץ בעיתות חירום ● מנכ"ל החברה: "אנחנו מוגבלים ע"י הרגולציה האירופית"

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

המס שעלול לעצור את הקמת הפאנלים הסולאריים מעל שדות חקלאיים

חוסר בהירות משפטית, חוסר הסכמה בין משרדי ממשלה והליך חפוז יצרו חוסר ודאות גדולה לגבי המסים שישלמו בעלי קרקעות חקלאיות שרוצים לשדרג אותן בפאנלים סולאריים ● פרשנות משפטית עדכנית מעלה חשש שכלל הפרויקטים יאלצו לשלם היטל השבחה שעלול להכניס את כל הענף לסחרור

זיו אדלר לירן וקסברגר / צילום: אלן שיבר, תמונה פרטית

האנשים שבחרו במקצוע שבו כולם שונאים אותם: "בשנה הראשונה זה שובר 90%"

בשביל שכר רחוק מלהיות נחשק וסיכוי אפסי למילה טובה, שופטי הכדורגל עולים לדשא מדי שבת וסופגים מטחי קללות ובוז מהיציעים ● שופטי העבר ובכירי האיגוד, לירן וקסברגר וזיו אדלר, פותחים הכל בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי": האדרנלין של "בית החרושת לקבלת החלטות", הטעויות שרודפות אותם בלילה והמחיר שמשלמות המשפחות ● מה מנצח את ההיגיון? "זה חיידק, מי שלא שם לא מבין" 3,500 שקל

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

ירידות באסיה; הערכה: הטלטלה בשוק הנפט עלולה להימשך זמן רב יותר

מחיר הנפט נקבע אתמול מעל 100 דולר, לראשונה מאז 2022 ● החוזים בוול סטריט בעליות קטנות ● גולדמן זאקס: הפד יוריד את הריבית רק בספטמבר ● בצהריים יתפרסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE)

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

קיבלתם התרעה, אבל האזעקה מעולם לא הגיעה? זו הסיבה

בשבוע האחרון נשמעו בת"א 35 אזעקות, אך מספר ההתרעות היה גדול יותר ועמד על 41 ● גם באזורי הדרום נשמעות לא פעם התרעות, שמסתיימות בלי אזעקה ● למה זה קורה, והאם זה צריך להשפיע עלינו? ● שאלת השעה

חברת Jazz. הודיעה על גיוס של 61 מיליון דולר / צילום: שי שחר

תחת מלחמה: איך הצליחו חברות ישראליות לגייס 300 מיליון דולר בשבוע אחד?

למרות המלחמה, שלוש חברות סייבר וקרן הון סיכון דיווחו השבוע על גיוסים של כ-300 מיליון דולר - אך מסתבר שרוב העסקאות נסגרו כבר לפני חודשים ● מהי הסיבה שהחברות בחרו להכריז עליהן דווקא עכשיו?

חיילי חיל האוויר האמריקאי לצד המפציץ B-2 Spirit / צילום: ap

התשובה של ארה"ב לאיראן: מפציצי העל שמשנים את הכללים

הם יכולים לטוס אלפי קילומטרים, לשאת עשרות טונות של חימוש ולשהות באוויר יותר מיממה: שלושת מפציצי העל של ארה"ב והיכולות שהופכות אותם לכלי מרכזי במערכה נגד איראן

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת תל אביב ננעלה בירידות; מדד הבנקים ירד ב-3%, מניית איי.סי.אל זינקה ב-7%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.5%, מדד ת"א 90 איבד כ-2% ● מדדי הבנייה ורשתות השיווק ירדו בחדות גם הם ● המשקיעים עוקבים אחר העלייה המחודשת במחירי הנפט וההתחממות בחזית מול חיזבאללה ● נפט מסוג ברנט נגע שוב ברמת ה-100 דולר לחבית ● וגם: בנק ההשקעות שמעריך - מניית ענקית הענן הזו צפויה להכפיל את שווייה

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

תגמול שנתי של 143 מיליון דולר לאקמן. ומה עוד מגלה התשקיף של פרשינג סקוור

המהלך המסקרן להנפקת קרן ההשקעות של המיליארדר ביל אקמן, מאלץ אותו לספק לא מעט גילויים על התנהלות הקרן, תוכניותיה והרווחים שהיא מניבה לו ולבכירי החברה ● אז איך מתוכננת להתבצע ההנפקה, מדוע נבחר מבנה זה, ומה קרה בניסיונות ההנפקה הקודמים שלו?

קמפוס הרכבת / הדמיה: קנפו כלימור אדריכלים

החברה ששוכרת כ-6,500 מ"ר בקמפוס הרכבת בקיסריה

סיסקו תשכור משרדים בקיסריה בחוזה לעשר שנים; משרד הכלכלה מפרסם מכרז למגרשים בעפולה עבור חברות בתחום הנשק; אושרה הרחבת קיבוץ חצרים ל-700 יחידות דיור; וגם: נחתם ההסכם להעתקת הספארי ולהקמת רובע מגורים חדש ברמת גן ● חדשות השבוע בנדל"ן

האם אנחנו מתעוררים מאוחר יותר בזמן מלחמה? / צילום: Shutterstock

מתעוררים רק ב-9.00: כך השתנו הרגלי השינה במלחמה

השינה של הישראלים הולכת ומסתבכת בחסות המלחמה ● כדי להבין איך באמת נראה היום שלנו בדקנו את נתוני שיחות הטלפון בסלולר והגלישה ברשת ● וגם: כמה אנחנו צופים בטלוויזיה בתקופה הזו? ● שאלת השעה

כותרות העיתונים בעולם

שבת אצל הרמטכ"ל זמיר, כדורסל עם מנהיג סוריה: הגנרל שמנהל את המלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: במערב מנסים להבין איך אפשר לאבטח את מיצרי הורמוז, המפקד הבכיר שמנהל את מבצע ארה"ב נגד איראן, ואיך נראית כוורת השליטה באיראן • כותרות העיתונים בעולם