גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ה-VAR הפך את המונדיאל למלהיב? כן. מפתיע? לא ממש

השימוש בשיפוט וידאו הפך את הטורניר ברוסיה למרגש ואת הכול לאפשרי, אבל בסופו של דבר למעט ההדחה של גרמניה לא קרה עדיין שום דבר מסעיר ● וגם: על תקן מה הגיע נשיא פיפ"א המודח לרוסיה

גביע המונדיאל שנערך ברוסיה / צילום: שאטרסטוק
גביע המונדיאל שנערך ברוסיה / צילום: שאטרסטוק

אנחנו נמצאים בתוך אחד המונדיאלים הכי מלהיבים שהיו. וזה לא קשור לרמת הכדורגל, לשיטות משחק חדשניות או לטקטיקות. אנחנו בתוך טורניר שנראה שהכול אפשרי בו. מאחר ולא הגיוני שפערי רמות הצטמצמו תוך זמן אפסי, הרי שאפשר אם רוצים לשייך זאת לשימוש בווידאו בשיפוט שמאזן פערים. אין שום נבחרת גדולה שקיבלה עד עכשיו מתנה משופט, כמו שאין אף נבחרת קטנה שיכולה לטעון לקיפוח דרמטי.

העיוותים שאפשרו לנבחרות גדולות ולשחקנים גדולים ליהנות במהלך ההיסטוריה מרגעי חסד בדמות טעויות שיפוט הסתיימו ברגע, עם הכנסת השימוש בווידאו (VAR). והתוצאות הן דרמטיות: אלופת העולם גרמניה בחוץ, אחרי שריקה לנבדל שבוטלה מול דרום קוריאה בזכות שימוש ב-VAR; אירן מקבלת פנדל בתוספת הזמן מול פורטוגל (שוב, בסיוע VAR) ושולחת אותה למקום השני ולמפגש מסובך מול אורוגוואי; תשעה פנדלים נקבעו עד כה בטורניר בשל הכרעת וידאו; שחקנים שרגילים ליפול ברחבה ומקבלים פנדל וקרדיט משופטים יודעים שאין טעם, זה פשוט לא יקרה כרגע. ובצד השני, נבחרות "קטנות" זוכות לפנדלים והחלטות שיפוט מול נבחרות גדולות - מה שמגדיל את כמות התוצאות הלא צפויות.

האם זה טוב או לא? ישקר מי שיגיד שה-VAR לא הכניס ריגוש ועניין למשחק. החשש הגדול אותו הציגה פיפ"א כל השנים היה פגיעה בשטף המשחק, "הכדורגל יהפוך לפוטבול", ועכשיו מדברים על שופטים שהפכו לגלמים עם משרוקית שלא מנהלים את המשחק. מישהו מרגיש שהחלטה וחצי במשחק שנעשית בסיוע וידאו פוגמת בשטף ובהנאה? כנראה להיפך. היא מוסיפה עוד זווית ועוד שיח לעיסוק סביב המשחק. ומי מנהל את המשחק? את מי זה מעניין. המשחק הרי שייך לשחקנים ולא לשופטים.

ה-VAR יוצר ריגושים ומשפיע על תעשיות שלמות מחוץ למשחק, שנדרשות כעת להתאמות. העיקרית היא תעשיית ההימורים. חלק מחברות ההימורים משתמשות ב-VAR כדי להוסיף כלי מעניין שיאפשר להגדיל את ההכנסה ולמשוך לקוחות. נפתחו הימורים על שער שייכבש אחרי פסיקה של VAR. ואנליסטים בחברות הימורים נדרשים לעשות תיקונים מהירים ליחסים שהם מציעים, בגלל הגידול בכמות הפנדלים ואפשרויות ההבקעה החדשות שנפתחו בפני נבחרות קטנות.

לפי בדיקה של הפרמיירליג האנגלית, שופטי כדורגל לוקחים במהלך משחק כ-245 החלטות - פי שלושה מכמות הנגיעות הממוצעת של שחקן בכדורגל במהלך משחק. במהלך חמש השנים האחרונות שיעור הניידות של שחקנים (קילומטראז') עלה ב-20%, מה שהביא שופטים בני למעלה מ-40 למצב בו הם צריכים לכסות 11-12 ק"מ במשחק. אמנם גם כך מצליחים השופטים לשרוק נכון ב-98% מהמקרים. הבעיה היא לא בהחלטות הפשוטות. במהירויות הללו ובדופק המואץ שבו צריך שופט לקבל החלטה הקושי הוא בהחלטות הקריטיות, אלו שבהן מוכרעים משחקים - שם עומד שיעור השריקות הנכונות על 94% בלבד. עכשיו קחו את ה-6% הללו, לאיזה צד יילכו השריקות השגויות במצב "רגיל" במשחק בין גרמניה לדרום קוריאה? לאלופת העולם או לנבחרת ללא היסטוריה שמגיעה מאסיה?

ה-VAR אחראי ישיר לתוצאות מפתיעות. הסיבה העיקרית היא הגידול המשמעותי בפנדלים שנשרקים. באופן טבעי שופט שלא בטוח ב-100% תמיד יעדיף לא לשרוק לפנדל. במונדיאל הנוכחי את אותן ספקות פותר הווידאו. הפנדלים נותנים לנבחרות הקטנות סיכויי הבקעה נוחים ואיתם אפשרות ליצור הפתעות. נכון ליום רביעי בלילה נשרקו 24 פנדלים בטורניר, עוד לפני שהסתיים שלב הבתים. בכל מונדיאל 2014 נשרקו 13 פנדלים בלבד. נבחרות אוסטרליה, יפן, אירן, טוניסיה, איסלנד, מצרים וסעודיה זכו לכבוש מפנדל, לעומת נבחרות גדולות כמו גרמניה, ברזיל וספרד שמסתובבות ברחבת היריב ללא הפסקה ואמורות ליהנות מקרדיט נרחב אבל לא זכו בפנדל אחד לטובתן.

אבל יכול להיות שהמונדיאל הזה לא באמת מפתיע כמו נראה לנו. אם לוקחים את המדד המשמעותי ביותר היום בכדורגל שקובע פוטנציאל להצלחות - השכר שמקבלים השחקנים, אז אנחנו במונדיאל מאוד שגרתי. 14 מ-16 הנבחרות שהבטיחו את העלייה שלהן לשמינית הגמר הן גם אלו ש"אמורות" היו לעלות. כלומר, שתי הראשונות שהעפילו מכל בית הן אלו שהשכר הממוצע שמשולם לשחקנים שלהן הוא הגבוה ביותר בבית שבו הן שובצו. 

היחידה המשמעותית שיוצאת מהכלל היא גרמניה, שהודחה מבית 6. אבל אלופות עולם שמודחות הן לא סנסציה ולמעשה משקפות בעיקר חוסר יכולת של מאמנים לבנות משהו אחר אחרי זכייה בתואר - צרפת זכתה בגביע העולם ב-98' והודחה בשלב הבתים ב-2002; איטליה זכתה ב-2006 והודחה ב-2010 בבתים, כנ"ל ספרד (אלופת 2010, הדחה במונדיאל שאחרי) ועכשיו גרמניה. למעשה בארבעה מחמישה המונדיאלים האחרונים עפה האלופה כבר בשלב הבתים במונדיאל שלאחר מכן.

על תקן מה הגיע ספ בלאטר לרוסיה?

שני דברים בשוליים של הטורניר וקשורים למארחת רוסיה. הראשון הוא ההגעה למוסקבה של נשיא פיפ"א לשעבר ספ בלאטר. בלאטר שהורשע בשחיתות הודח מפיפ"א ונאסר עליו במשך שש שנים, עד שנת 2021, להיות מעורב בכל פעילות בכדורגל. הוא בקושי יוצא משווייץ. כנראה גם מחשש אישי שהוא לא לגמרי בטוח בכל מקום בעולם.

אבל יש מקום אחד שבו עדיין זוכרים ומוקירים לו תודה היסטורית על הזכות שניתנה לפני שמונה שנים לארח את המשחקים, בחירה שכבר נטען כי הייתה נגועה בשחיתות. בלאטר טען כי הגיע לרוסיה כאורח בלבד, אבל במסגרת הביקור שלו פורסם כי היה אמור להיפגש בין היתר עם מי ש"חייב" לו על אותה הצבעה - ולדימיר פוטין. כדי להימנע מסימון המפגש בין פוטין לבין בלאטר כ"מפגש רשמי" מיהרו שני הצדדים לציין כי מדובר ב"ביקור פרטי" שהוא לא חלק מהלו"ז הרשמי של נשיא רוסיה.

העניין השני קשור לפרסום בתחילת השבוע ב"דיילי מייל" הבריטי על שערוריית סמים בה מעורב כדורגלן רוסי בשם רוסלן קמבולוב. למה זה משמעותי, אם מדובר בשחקן אחד בלבד שבכלל נופה מסגל הנבחרת חודש לפני הטורניר? כי מדובר לכאורה במנגנון טאטוא וטיוח שמזכיר את שיטת ההסתרה שבה השתמשו הרוסים גם במשחקי החורף אותם אירחו בסוצ'י ב-2014, כאשר למעלה מ-1,000 ספורטאים רוסים, חלקם ילדים וספורטאים נכים, היו חלק מתוכנית - בחסות המדינה - שאיפשרה להם שימוש בחומרים אסורים במשך שנים כדי להוביל להצלחות ספורטיביות. התוכנית אז הצליחה מעל המשוער. הבעיה היחידה הייתה שהיא התגלתה. רוסיה הובילה את טבלת המדליות בסוצ'י, ורק מאוחר יותר התברר כי גורמים עלומים נשלחו להשמיד מאות רבות של בדיקות שתן חיוביות, בהוראת בכירים במדינה.

ספ בלאטר נשיא פיפ"א / צלם: רויטרס

הוועד האולימפי דחה בזמן אמת את החשדות וטען כי אין בהן כלום. מאוחר יותר כשהתבררו ממדי הפרשה, שנתיים אחרי שהמשחקים הסתיימו, כבר נקט הוועד האולימפי סנקציות קשות נגד הרוסים. כעת זו פיפ"א שלא מעוניינת ברעשי רקע שיהרסו את החגיגה ודואגת לדחות מכל וכל את הפרסומים ב"דיילי מייל" כשבין היתר היא תוקפת באופן אישי את הכתב ניק האריס החתום על הפרסום. באמצע השבוע גם דאגו להפיץ את נתוני הבדיקות - לפי רופא הנבחרת הרוסית נבדקו שחקני הנבחרת לא פחות מ-320 פעמים.

הבעיה מעולם לא הייתה בבדיקות, אלו נערכו תמיד. העניין הוא מה עושים עם הבדיקות שנתפסות. לפי הפרסום בעיתון הבריטי, גם עכשיו פעלה רוסיה באמצעות גורמים רשמיים לנקות את העניין. בין היתר מוצג מייל שבו פונה בכיר במשרד הספורט הרוסי לראש המעבדה שבה נמצאה הבדיקה המזוהמת ומבקש ממנו "לטפל בה" - שיטה זהה לחלוטין להשמדת הראיות ההמונית לפני משחקי סוצ'י.

למה גם עכשיו קיים חשש שרוסיה פעלה באופן דומה גם לקראת המונדיאל הנוכחי? בגלל הפרסומים הרשמיים על נתוני הפעילות הגופנית במהלך משחקים: אחרי סיבוב המשחקים הראשון של כל הנבחרות נמדד כי כל נבחרת עברה במהלך משחק 105 ק"מ בממוצע. שחקני נבחרת רוסיה, שהתמודדו בסך-הכול מול סעודיה, הדהימו עם 118 ק"מ - הרבה יותר מכל נבחרת אחרת. גם במשחק השני הרוסים עפו על המגרש עם 115 ק"מ.

עוד כתבות

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?