אנחנו נמצאים בתוך אחד המונדיאלים הכי מלהיבים שהיו. וזה לא קשור לרמת הכדורגל, לשיטות משחק חדשניות או לטקטיקות. אנחנו בתוך טורניר שנראה שהכול אפשרי בו. מאחר ולא הגיוני שפערי רמות הצטמצמו תוך זמן אפסי, הרי שאפשר אם רוצים לשייך זאת לשימוש בווידאו בשיפוט שמאזן פערים. אין שום נבחרת גדולה שקיבלה עד עכשיו מתנה משופט, כמו שאין אף נבחרת קטנה שיכולה לטעון לקיפוח דרמטי.
העיוותים שאפשרו לנבחרות גדולות ולשחקנים גדולים ליהנות במהלך ההיסטוריה מרגעי חסד בדמות טעויות שיפוט הסתיימו ברגע, עם הכנסת השימוש בווידאו (VAR). והתוצאות הן דרמטיות: אלופת העולם גרמניה בחוץ, אחרי שריקה לנבדל שבוטלה מול דרום קוריאה בזכות שימוש ב-VAR; אירן מקבלת פנדל בתוספת הזמן מול פורטוגל (שוב, בסיוע VAR) ושולחת אותה למקום השני ולמפגש מסובך מול אורוגוואי; תשעה פנדלים נקבעו עד כה בטורניר בשל הכרעת וידאו; שחקנים שרגילים ליפול ברחבה ומקבלים פנדל וקרדיט משופטים יודעים שאין טעם, זה פשוט לא יקרה כרגע. ובצד השני, נבחרות "קטנות" זוכות לפנדלים והחלטות שיפוט מול נבחרות גדולות - מה שמגדיל את כמות התוצאות הלא צפויות.
האם זה טוב או לא? ישקר מי שיגיד שה-VAR לא הכניס ריגוש ועניין למשחק. החשש הגדול אותו הציגה פיפ"א כל השנים היה פגיעה בשטף המשחק, "הכדורגל יהפוך לפוטבול", ועכשיו מדברים על שופטים שהפכו לגלמים עם משרוקית שלא מנהלים את המשחק. מישהו מרגיש שהחלטה וחצי במשחק שנעשית בסיוע וידאו פוגמת בשטף ובהנאה? כנראה להיפך. היא מוסיפה עוד זווית ועוד שיח לעיסוק סביב המשחק. ומי מנהל את המשחק? את מי זה מעניין. המשחק הרי שייך לשחקנים ולא לשופטים.
ה-VAR יוצר ריגושים ומשפיע על תעשיות שלמות מחוץ למשחק, שנדרשות כעת להתאמות. העיקרית היא תעשיית ההימורים. חלק מחברות ההימורים משתמשות ב-VAR כדי להוסיף כלי מעניין שיאפשר להגדיל את ההכנסה ולמשוך לקוחות. נפתחו הימורים על שער שייכבש אחרי פסיקה של VAR. ואנליסטים בחברות הימורים נדרשים לעשות תיקונים מהירים ליחסים שהם מציעים, בגלל הגידול בכמות הפנדלים ואפשרויות ההבקעה החדשות שנפתחו בפני נבחרות קטנות.
לפי בדיקה של הפרמיירליג האנגלית, שופטי כדורגל לוקחים במהלך משחק כ-245 החלטות - פי שלושה מכמות הנגיעות הממוצעת של שחקן בכדורגל במהלך משחק. במהלך חמש השנים האחרונות שיעור הניידות של שחקנים (קילומטראז') עלה ב-20%, מה שהביא שופטים בני למעלה מ-40 למצב בו הם צריכים לכסות 11-12 ק"מ במשחק. אמנם גם כך מצליחים השופטים לשרוק נכון ב-98% מהמקרים. הבעיה היא לא בהחלטות הפשוטות. במהירויות הללו ובדופק המואץ שבו צריך שופט לקבל החלטה הקושי הוא בהחלטות הקריטיות, אלו שבהן מוכרעים משחקים - שם עומד שיעור השריקות הנכונות על 94% בלבד. עכשיו קחו את ה-6% הללו, לאיזה צד יילכו השריקות השגויות במצב "רגיל" במשחק בין גרמניה לדרום קוריאה? לאלופת העולם או לנבחרת ללא היסטוריה שמגיעה מאסיה?
ה-VAR אחראי ישיר לתוצאות מפתיעות. הסיבה העיקרית היא הגידול המשמעותי בפנדלים שנשרקים. באופן טבעי שופט שלא בטוח ב-100% תמיד יעדיף לא לשרוק לפנדל. במונדיאל הנוכחי את אותן ספקות פותר הווידאו. הפנדלים נותנים לנבחרות הקטנות סיכויי הבקעה נוחים ואיתם אפשרות ליצור הפתעות. נכון ליום רביעי בלילה נשרקו 24 פנדלים בטורניר, עוד לפני שהסתיים שלב הבתים. בכל מונדיאל 2014 נשרקו 13 פנדלים בלבד. נבחרות אוסטרליה, יפן, אירן, טוניסיה, איסלנד, מצרים וסעודיה זכו לכבוש מפנדל, לעומת נבחרות גדולות כמו גרמניה, ברזיל וספרד שמסתובבות ברחבת היריב ללא הפסקה ואמורות ליהנות מקרדיט נרחב אבל לא זכו בפנדל אחד לטובתן.
אבל יכול להיות שהמונדיאל הזה לא באמת מפתיע כמו נראה לנו. אם לוקחים את המדד המשמעותי ביותר היום בכדורגל שקובע פוטנציאל להצלחות - השכר שמקבלים השחקנים, אז אנחנו במונדיאל מאוד שגרתי. 14 מ-16 הנבחרות שהבטיחו את העלייה שלהן לשמינית הגמר הן גם אלו ש"אמורות" היו לעלות. כלומר, שתי הראשונות שהעפילו מכל בית הן אלו שהשכר הממוצע שמשולם לשחקנים שלהן הוא הגבוה ביותר בבית שבו הן שובצו.
היחידה המשמעותית שיוצאת מהכלל היא גרמניה, שהודחה מבית 6. אבל אלופות עולם שמודחות הן לא סנסציה ולמעשה משקפות בעיקר חוסר יכולת של מאמנים לבנות משהו אחר אחרי זכייה בתואר - צרפת זכתה בגביע העולם ב-98' והודחה בשלב הבתים ב-2002; איטליה זכתה ב-2006 והודחה ב-2010 בבתים, כנ"ל ספרד (אלופת 2010, הדחה במונדיאל שאחרי) ועכשיו גרמניה. למעשה בארבעה מחמישה המונדיאלים האחרונים עפה האלופה כבר בשלב הבתים במונדיאל שלאחר מכן.
על תקן מה הגיע ספ בלאטר לרוסיה?
שני דברים בשוליים של הטורניר וקשורים למארחת רוסיה. הראשון הוא ההגעה למוסקבה של נשיא פיפ"א לשעבר ספ בלאטר. בלאטר שהורשע בשחיתות הודח מפיפ"א ונאסר עליו במשך שש שנים, עד שנת 2021, להיות מעורב בכל פעילות בכדורגל. הוא בקושי יוצא משווייץ. כנראה גם מחשש אישי שהוא לא לגמרי בטוח בכל מקום בעולם.
אבל יש מקום אחד שבו עדיין זוכרים ומוקירים לו תודה היסטורית על הזכות שניתנה לפני שמונה שנים לארח את המשחקים, בחירה שכבר נטען כי הייתה נגועה בשחיתות. בלאטר טען כי הגיע לרוסיה כאורח בלבד, אבל במסגרת הביקור שלו פורסם כי היה אמור להיפגש בין היתר עם מי ש"חייב" לו על אותה הצבעה - ולדימיר פוטין. כדי להימנע מסימון המפגש בין פוטין לבין בלאטר כ"מפגש רשמי" מיהרו שני הצדדים לציין כי מדובר ב"ביקור פרטי" שהוא לא חלק מהלו"ז הרשמי של נשיא רוסיה.
העניין השני קשור לפרסום בתחילת השבוע ב"דיילי מייל" הבריטי על שערוריית סמים בה מעורב כדורגלן רוסי בשם רוסלן קמבולוב. למה זה משמעותי, אם מדובר בשחקן אחד בלבד שבכלל נופה מסגל הנבחרת חודש לפני הטורניר? כי מדובר לכאורה במנגנון טאטוא וטיוח שמזכיר את שיטת ההסתרה שבה השתמשו הרוסים גם במשחקי החורף אותם אירחו בסוצ'י ב-2014, כאשר למעלה מ-1,000 ספורטאים רוסים, חלקם ילדים וספורטאים נכים, היו חלק מתוכנית - בחסות המדינה - שאיפשרה להם שימוש בחומרים אסורים במשך שנים כדי להוביל להצלחות ספורטיביות. התוכנית אז הצליחה מעל המשוער. הבעיה היחידה הייתה שהיא התגלתה. רוסיה הובילה את טבלת המדליות בסוצ'י, ורק מאוחר יותר התברר כי גורמים עלומים נשלחו להשמיד מאות רבות של בדיקות שתן חיוביות, בהוראת בכירים במדינה.
הוועד האולימפי דחה בזמן אמת את החשדות וטען כי אין בהן כלום. מאוחר יותר כשהתבררו ממדי הפרשה, שנתיים אחרי שהמשחקים הסתיימו, כבר נקט הוועד האולימפי סנקציות קשות נגד הרוסים. כעת זו פיפ"א שלא מעוניינת ברעשי רקע שיהרסו את החגיגה ודואגת לדחות מכל וכל את הפרסומים ב"דיילי מייל" כשבין היתר היא תוקפת באופן אישי את הכתב ניק האריס החתום על הפרסום. באמצע השבוע גם דאגו להפיץ את נתוני הבדיקות - לפי רופא הנבחרת הרוסית נבדקו שחקני הנבחרת לא פחות מ-320 פעמים.
הבעיה מעולם לא הייתה בבדיקות, אלו נערכו תמיד. העניין הוא מה עושים עם הבדיקות שנתפסות. לפי הפרסום בעיתון הבריטי, גם עכשיו פעלה רוסיה באמצעות גורמים רשמיים לנקות את העניין. בין היתר מוצג מייל שבו פונה בכיר במשרד הספורט הרוסי לראש המעבדה שבה נמצאה הבדיקה המזוהמת ומבקש ממנו "לטפל בה" - שיטה זהה לחלוטין להשמדת הראיות ההמונית לפני משחקי סוצ'י.
למה גם עכשיו קיים חשש שרוסיה פעלה באופן דומה גם לקראת המונדיאל הנוכחי? בגלל הפרסומים הרשמיים על נתוני הפעילות הגופנית במהלך משחקים: אחרי סיבוב המשחקים הראשון של כל הנבחרות נמדד כי כל נבחרת עברה במהלך משחק 105 ק"מ בממוצע. שחקני נבחרת רוסיה, שהתמודדו בסך-הכול מול סעודיה, הדהימו עם 118 ק"מ - הרבה יותר מכל נבחרת אחרת. גם במשחק השני הרוסים עפו על המגרש עם 115 ק"מ.
