מפגינים בעזה נגד מדיניות העיצומים של אבו מאזן / צילום: רויטרס - Mohamad Torokman
סוגיית הגז היא גורם מכריע בקביעת המדיניות הפלסטינית, לא רק במישור הכלכלי אלא גם במישור המדיני - כך אומר ל"גלובס" גורם פלסטיני בכיר. לדבריו, המשא ומתן עם חברת האנרגיה היוונית אנרג’יאן, כפי שנחשף ב"גלובס" בראשית השבוע, על פיתוח מאגר הגז מארין, צפוי להתקדם בהתאם למצב הביטחוני.
הגורם הודה כי עימות צבאי בין חמאס לישראל עשוי לתקוע את השיחות. עוד אמר, כי היתרונות שבשיתוף פעולה עם ישראל, ובמיוחד שימוש בתשתיות הישראליות, מביאים לעמדה חד-משמעית של מומחי הכלכלה, שלא לנתק את הקשר הכלכלי עם ישראל. לדבריו, כלכלנים ברשות בשיתוף מומחים של הבנק העולמי מכינים חזון כלכלי לרשות הפלסטינית, ולשדה הגז מארין חלק מרכזי בו.
למרות זאת, ההנהגה הפלסטינית מתבצרת - לפחות הצהרתית - בעמדות הנוקשות לקראת פרסום אפשרי של עקרונות התוכנית האמריקנית, ובד בבד מנסה לקדם צעדים למימוש החלטה עקרונית בדבר ניתוק הקשר הכלכלי עם ישראל.
המועצה המרכזית של אש"ף, גוף ללא סמכויות ביצועיות המאגד גם את נציגי הסקטור הכלכלי, אמור להתכנס בשבוע הבא ולדון בתוכניות מעשיות להתנתקות כלכלית מישראל. המועצה אמורה לממש בכך החלטה עקרונית שהתקבלה במועצה הלאומית של אש"ף בחודש אפריל.
בין ההצעות הצפויות לעלות: איסור על רכישת מוצרים ישראליים במקביל לפיתוח וייצור מוצרים פלסטינים חלופיים. מקרה הבוחן של חטיף הבוטנים במבה מעיד כי כוחות השוק וטעם ההמון עדיין חזקים יותר. בשטחים מיוצר תחליף במבה פלסטיני, אך הבמבה הישראלית עדיין פופולרית במיוחד, ולמרות הניסיונות להחרים אותה, היא נמכרת היטב.
החרם לא מחלחל לשטח
הבמבה היא רק קוריוז. כלכלנים פלסטינים התריעו בפני אבו מאזן כי בשלב זה אין לרשות כל יכולת עמידה כלכלית עצמאית, וכי הניסיונות לנתק יביאו להתמוטטות ענפי הכלכלה העיקריים. מטבע פלסטיני חדש ללא גיבוי מוניטרי וכלכלה חזקה, לא יצליח לכן להחזיק מעמד. ישראל שולטת בגבולות, קרי בסחורות היוצאות מהרשות ואליה, וגובה עבורה את המיסים. רבות מהתשתיות גם הן תלויות בישראל, כמו למשל העבודה שחלק מהחשמל המסופק לפלסטינים מועבר מישראל. אם לא די בכך, היבוא הפלסטיני מישראל הוא שני שלישים מסך היבוא הפלסטיני, והיבוא מישראל שקול לשליש מהתוצר הפלסטיני. עד שלא ימצאו הפלסטינים חלופות ליבוא מישראל, אין היתכנות מעשית להתנתקות כלכלית.
עוד בטרם התכנסה המועצה המרכזית, החלה הרשות הפלסטינית לנקוט בצעדים המעשיים בשטח, ובהם ניסיונות לכפות על אנשי עסקים ובעלי חברות פלסטינים להימנע מקשר עם גורמים ישראליים. לידי "גלובס" הגיע מסמך ששלחה שרת הכלכלה הפלסטינית עביר עודה, לסמיר זריק, ראש מועצת התיאום למגזר הפרטי הפלסטיני, שבו דרישה כי אנשי מקצוע פלסטינים בתחום ההנדסה והכלכלה לא ישתתפו במכרזים שפרסם המנהל האזרחי ביהודה ושומרון. מדובר בשורת מכרזים לייעוץ כלכלי והנדסי לתכניות בנייה ופיתוח בישובים פלסטינים ביהודה ושומרון, שהמנהל האזרחי מקדם.
השרה כותבת כי הדבר נעשה במסגרת הצעדים להתנתקות מחבלי ה"כיבוש" והאיסור על "נורמליזציה" עם ישראל. ההיענות לדרישה הזו הייתה חלקית, אם בכלל, והיא מעידה על הקושי שיהיה לרשות לכפות צעדים כאלה על הסקטור הפרטי המשווע למקורות הכנסה.
הדרג המדיני מודאג מעזה
משהו ללא ספק מתבשל במטבחים המדיניים בנוגע לרצועת עזה, לפחות בכל הקשור לניסיונות לסייע לה כלכלית. בתקשורת העולמית, וגם בזו הישראלית והפלסטינית, מתרבים הדיווחים על תכניות של האמריקנים, המצרים, ישראל ומדינות אחרות, ובהן הקלות כלכליות ופיתוח שאמורים להביא מזור, ולו חלקי, לכלכלה הגוססת ברצועה. זו אחת מהסיבות לניסיונות ההסלמה של חמאס, שמטרתם העלאת המחיר לכל תוכנית, והבהרה, חמאס הוא הריבון ברצועה ושום דבר לא יזוז בלעדיו.
ומנגד הרשות הפלסטינית מתנגדת לכל פרוייקט שהיא אינה שותפה לו. נביל אבו רודיינא, יועצו של יו"ר הרשות אבו מאזן, אמר השבוע כי כל הצעה להקמת נמל ימי או פרויקט אחר בעזה, בהעדר פתרון מדיני, הוא ניסיון לברוח מהמציאות. פתרון מדיני לפי רמאללה הוא קודם כל החזרת השליטה המלאה ברצועה לידי אנשי אבו מאזן, צעד שאינו נראה באופק.
ההצעות מתחלקות לתכניות מקומיות בילטרליות כמו הרעיון המצרי לאזור סחר חופשי באל עריש בגבול הרצועה, יחד עם פתיחת המעברים לסחורות, כולל מכירת מלט מצרי לרצועה (מהלך עוקף ההגבלות שישראל מטילה על המלט, בשל הפנייתו לבניית מנהרות). המצרים מדברים על פתיחת נתיב סחר ימי דרך קפריסין, והשבוע דווח כי הקפריסאים כבר קיבלו בקשה ישראלית לבדוק אפשרות זו.
ההסדר אמור לכלול לפי פרסומים בעיתונות הערבית גם הפסקת אש ארוכת טווח. משלחת של פקידים כלכליים פלסטינים בכירים אמורה להגיע בסוף השבוע למצרים לדון בתכניות אלה. חמאס ישמח מאוד להצעות הללו, בעיקר אם לא יאלץ לשלם תמורתן מחיר יקר. ישראל דורשת כי הן לא יתקיימו ללא השבת גופות החיילים אורון שאול והדר גולדין ואת האזרחים הישראלים שבידיה, אברה מנגיסטו והישאם שעבאן א-סייד. לא ברור אם מצרים תיעתר לדרישה הישראלית.
לגורמים הישראלים העוסקים בנושא יש ספריות עמוסות בתכניות מגירה כלכליות לרצועה. רק מיעוטן בר יישום מיידי ויש כאלה שכבר רצות, כמו מתקן ההתפלה שהמכרז להקמתו בדרך לפרסום. האחרות בקנה מידה קטן כמו הגדלת נפח המסחר עם מפעלים ומתפרות ברצועה. השבוע הדליף גורם מדיני כי מדברים עם קפריסין על הקמת רציף הטענה מפוקח שיגדיל את נפח המסחר עם הרצועה. הקפריסאים בודקים, אבל זו עדיין תוכנית ראשונית בלבד.
ההדלפות והתדרוכים של גורמים מדיניים ישראלים באשר לתכניות ישראליות כאלה נועדו לאזני חמאס ואבו מאזן. לחמאס כדי להבהיר שיש מקל, תקיפות ברצועה, ויש גזר אפשרי להקלה על התושבים. לאבו מאזן נועדו ההדלפות כדי שיבין שישראל לא תוכל להמשיך לשמש קבלן הביצוע שלו ברצועה, ולסבול מהשלכות הידרדרות המצב שם הנגרמת ברובה בשל קיצוץ המשכורות והעיצומים האחרים שהוא מטיל על הרצועה.