הכונסת והמפרקים בתיק ההונאה / צילום: שלומי יוסף
12 מיליון דולר השקעות שהתקבלו/נלקחו מכ-150 משקיעים; ומנגד, רק מיליון שקל שנמצאים בחשבון הנאמנות שהיה אמור להבטיח את כספי המשקיעים - זו תמונת המצב העגומה המצטיירת בפרשת קריסת חברת "איי.ג'יי אינווסטק טכנולוגיות" שבבעלות עדי מרדכי ושחף הרטמן, המנהלת ומפעילה תוכנת מחשב למסחר אוטומטי בהפרשי שער של מכשירים פיננסיים.
אולמו של נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א, השופט איתן אורנשטיין, היה עמוס לעייפה הבוקר (א') כבר בשעה 8:10. הסיבה לכך הייתה דיון חירום שקבע השופט אורנשטיין בתיק הקריסה החדש שהגיע אל פתחו ביום רביעי. במסגרת בקשת הפירוק שהוגשה נגד אינווסטק העלו משקיעים טענות חמורות נגד בעלי החברה, ובהם טענות להונאת לקוחות, זיוף מסמכים והעלמת כל כספי המשקיעים (ראו מסגרת). כפי שנחשף ב"גלובס", במקביל לבקשת הפירוק פתחה המשטרה בחקירה גלויה נגד החברה, וביצעה מעצרים, חקירות וחיפושים בביתם חשודים בהונאת משקיעים.
הבוקר התייצבו בבית המשפט המחוזי עשרות משקיעים שזרקו לחלל שאלה מרכזית אחת: האם איבדנו את כל כספנו לחלוטין או שיש עדיין מה להציל. בלטו בהעדרם מהדיון היום שני בעלי השליטה בחברה, מרדכי והרטמן.
מיום ג' בשעות הערב המאוחרות מראה אפליקציית המסחר של החברה לכולם את אותה תמונת מסך/מצב: כאילו יש להם עדיין סכום כסף בחשבון - בין עשרות אלפי שקלים למשקיעים "הקטנים" למאות אלפי דולרים ל"גדולים"- אך הפעילות של החברה הוקפאה, ולכן הם אינם יכולים למשוך את הכסף. משעות הבוקר המוקדמות עלתה הסברה בקרב מרבית הנוכחים, כי הנתונים המוצגים באפליקציה מזויפים, וכי הם זויפו גם בתקופה שהמסחר בחברה היה פעיל. זאת, תוך שהם מציגים מצגי שווא של פעילות ורווחים, אך בפועל לא היו השקעות אמיתיות או רווחים. "את יודעת מה עצוב?", אמר אחד מעורכי-הדין שנכחו באולם לפני שהדיון החל, "שאף אחד מהיושבים פה לא יראה שקל". עם תחילתו של הדיון התברר כי האמירה הזו מדויקת.
"יש פה כשלים בכל רמה"
עו"ד רענן קליר, אחד משני המפרקים הזמניים שמונו לחברה, פתח את הדיון בתיאור תמונת המצב הזמנית שאותה הספיק לברר בסוף השבוע. "נפגשנו עם שני העצורים ביום שישי - מרדכי שהוא גם המנכ"ל והאחראי על הכספים, והרטמן שלדבריו היה אחראי לענייני השיווק ולא על הכספים. דיברנו גם עם עורכי-הדין של החברה וקיבלנו חומר מרואי-החשבון של החברה.
"עד עתה התמונה שמצטיירת היא שיש ככל הנראה משקיעים/נושים בכ-12 מיליון דולר. מה שהיה אמור לקרות זה שעל כל שקל שמועבר לחברה, 70 אגורות היו אמורים ללכת לחברת נאמנות. לפי זה היה מצופה שיהיו 70% מ-12 מיליון דולר בחשבון הנאמנות, אך בחשבון הנאמנות יש רק מיליון שקל. התמונה שמצטיירת דורשת חקירה מקיפה. אותו מנגנון נאמנות כשל כישלון חרוץ, וזה מה שאנחנו יודעים עד עתה".
לשאלת ביהמ"ש כיצד מסבירים הבעלים את המצב, השיב עו"ד קליר: "מרדכי מסביר ראשית שהוא הפר את אותה התחייבות של החברה להעביר ל(חשבון הנאמנות ב)'יובנק' 70% מהכספים. כל העסקאות היו צריכות להתבצע על-ידי ברוקרים בחו"ל. לדבריו, הוא ביצע עסקאות באופן שהלקוחות לא דווחו עליהן. "החברה היא חברה, ויש מערכת מאוד מסודרת שכל אחד רואה במחשב מה יש לו ושכל העסקאות מבוצעות, אבל לדבריו הוא ביצע עסקאות שלא דווחו. הלקוחות שפונים אלינו בעשרות מראים לנו שבתוכנת המחשב יש להם זכות כזו או אחרת, אבל הזכות הזו, לדברי מרדכי, לא קיימת, מאחר שהוא הפסיד את כל הכספים באותן עסקאות. כל ההשקעות ירדו לטמיון, לדבריו, משום שהוא רצה לכסות על איזשהו בור. הכל עוד דרוש בדיקה".
המפרק הזמני הוסיף: "מסבירים לנו שהייתה תוכנת מחשב, ולכן המסחר הזה לא בא בגדר הפיקוח של הרשויות. לדברי מרדכי - ואנחנו צריכים עדיין לבדוק כל מה שהוא אומר - כל הכסף שעבר לחו"ל כבר לא קיים".
השופט אורנשטיין: "נמוג".
המפרק, עו"ד קליר: "בחירה נכונה של המילים. מדובר במעל 150 משקיעים שאיבדו את כספם".
עו"ד שי מילוא, המפרק הזמני הנוסף, הוסיף כי יש עוד כ-40 אלף שקלים בחשבונות בישראל. לדבריו, "בערך 5-6 מיליון דולר נוספים לא עברו דרך המנגנון הזה של הנאמנות. הכסף אוטומטית עבר במלואו לכאורה לברקורים בחו"ל, ולא עבר בכלל דרך חשבון הנאמנות. יש פה כשלים בכל רמה. הסוגיה הזאת כלל לא מפוקחת. אם אתה משנה סעיף או הגדרה, אתה יוצא מהפיקוח ויכול לעקוף את כל סוגי ההגנות. על פניו מהשקעות נכבדות נותר כלום או כמעט כלום. אנחנו מקבלים טלפונים, שיחות, אימיילים שמסתכלים על אותו מסך שמוסר להם שהשקעתם בטוחה, ובפועל 'כאלאם פאדי'. אין שם כמעט דבר". עו"ד קליר ציין בדיון כי מרדכי הודה בפניו כי העביר מסמכים לא אותנטיים - או מזויפים, בלשון פחות מכובסת - ללקוחות.
"מצב עגום של השקעה"
בקשת הפירוק נגד אינווסטק הוגשה על רקע קריסתן של החברות "שורט טרייד" ו"ג'נרל טרייד", שגם במסגרתן עולות טענות חמורות להונאות פירמידה ומתנהלות בימים אלה חקירות פליליות נגד הבעלים. פרשה נוספת המתנהלת בימים אלו בבתי המשפט בנוגע לאובדן כספים בזירת הברוקראז' היא פרשת קריסת חברת יוטרייד, שהייתה בבעלות אביב טלמור, החשוד בהונאת משקיעים.
על רקע החשש לכספי המשקיעים, נעתר השופט אורנשטיין תוך שעות ספורות מרגע הגשת בקשת הפירוק של אינווסטק לבקשה למינוי מפרקים זמניים לחברה, ומינה את עוה"ד קליר ומילוא, תוך שהוא מקנה להם סמכויות לתפוס ולשמור את נכסי החברה וספריה ולהציב שמירה על רכוש החברה. בנוסף, נעתר אורנשטיין לבקשה להוציא צו איסור יציאה מן הארץ נגד מרדכי והרטמן, המיוצגים בידי עו"ד ניר יסלוביץ'.
הבוקר אישר אורנשטיין את המינוי והפקיד בידי המפרקים הזמניים את הסמכויות לחקור ולתפוס כל רכוש וכספים שיתגלו. אורנשטיין ציין כי התמונה המצטיירת עגומה וכבר בשלב מוקד זה עולה החשש כי מדובר בהונאת משקיעים. "נפרסה לפניי תמונה, הגם חלקית ולכאורה, שמשקפת מצב עגום של השקעת כספים בסכומים ניכרים על-ידי ציבור רב של משקיעים תוך שאלה איבדו, כך לכאורה, את מרבית השקעתם", אמר.
לדברי השופט, "בדיון מסרו בעלי התפקיד (המפרקים - א' ל"ו) לביהמ"ש דיווח שממנו עולה, שהחברה גייסה סכום לא מבוטל שאמור היה להימצא בחשבון הנאמנות, המוערך בסך של כ- 12 מיליון דולר, אך בפועל נמצא בחשבון סך של כמיליון שקל בלבד ובנוסף סכומים לא גבוהים במספר חשבונות בנקים אחרים. עוד התברר שהחברה הציגה כלפי ציבור המשקיעים שמספרם מוערך במעל 100, מצג שלפיו כספם הושקע ומופקד בחשבון הנאמנות, אך כזאת לא היה". המפרקים הזמניים אמורים לעדכן את בית המשפט באשר להתפתחויות בשבועיים הקרובים.
"אובדן הכספים - בתום לב"
את בקשת הפירוק נגד אינווסטק טכנולוגיות הגישו שני משקיעים של החברה - גמלאי בן 72, שהפקיד בידי החברה כ-141.6 אלף דולר; וגמלאי נוסף בן 67, שהפקיד 466 אלף שקל. במקביל להגשת הבקשה לביהמ"ש, קיבלו כל לקוחות החברה הודעה על כך שהחברה מצטערת, אך כל כספם של המשקיעים בה ירד לטמיון. ואולם לטענת בעלי החברה זה קרה ב"תום לב".
בהודעת החברה ללקוחותיה נכתב, כי "החברה איננה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי לקוחות וספקי החברה", ולבסוף נכתב, כי "החברה מצרה על אובדן הכספים ומדגישה כי הנ"ל נעשה בתום לב מוחלט מתוך אמונה אמיתית לשיפור המצב הקיים".
"לא נפל פסול במעשי הבעלים. כספי המשקיעים ירדו לטמיון בשל פעילות עסקית שגויה"
עו"ד ניר יסלוביץ', בא-כוחם של הבעלים של חברת "איי.ג'יי אינווסטק טכנולוגיות", עדי מרדכי ושחף הרטמן, מסר בתגובה: "לא נפל פסול ולא דופי במעשי החברה ו/או בעליה, וכפי שייחשף בקרוב לא נמצאה כל ראיה המייחסת למרשיי מרמה, ולראיה כי מרשיי לא נעצרו, כפי שדווח באופן מסולף (לטענתו, הם רק 'עוכבו' על-ידי המשטרה - א' ל"ו).
"החברה ניהלה את כספי המשקיעים בשוק רווי סיכון, במטרה למנף את השקעותיהם, ולהשיג עבורם רווח מקסימלי, אך למרבה הצער, כפי שקורה רבות בשוק רווי סיכון זה - כספי המשקיעים ירדו לטמיון מחמת פעילות עסקית שגויה.
"אנו סומכים ובטוחים שבית המשפט יברר עד תום את המיוחס לחברה ו/או למי מטעמה - ויתברר כי ההר יוליד עכבר - וכי ההצהרות המפוצצות של המבקשים נעדרות כל יסוד עובדתי או משפטי.
כל התשובות ליתר הטענות המופרכות שהוזכרו בכתבה - יתבררו גם הן בין כותלי בית המשפט".
"זהו תיק רביעי של קריסת פלטפורמות השקעה בחו"ל. יש לשקול פיקוח על זירת הברוקראז'"
בשולי החלטתו בנוגע לקריסתה של חברת חברת "איי.ג'יי אינווסטק טכנולוגיות", שיגר נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, השופט איתן אורנשטיין, הערה לרשויות ולמשרד המשפטים על הצורך בפיקוח על זירת הברוקראז' הפרוצה, שהביאה אל אולמו ארבעה תיקים בהם מדובר על הפסדי עתק למשקיעים - "ג'נרל טרייד", "שורט טרייד", "יוטרייד" וכעת "אינווסטק".
אורנשטיין ציין כי "זה התיק הרביעי שהגיע לפתחי שבו חוזרת על עצמה תופעה שלפיה ציבור של משקיעים מפקיד בידי חברות סכומי עתק לשם השקעתם בפלטפורמות שרובן בחו"ל, כאשר הכספים אמורים להיות מופקדים בנאמנות, באופן שיבטיח את ציבור המשקיעים אך בפועל מסתבר שלא כך אירע".
לדבריו, "מרבית הכספים מוצאים למטרות שונות, אלה אינם נמצאים בחשבונות הנאמנות, תוך שמוצג למשקיעים מצג שאינו משקף את הדברים כהווייתם. כל זאת נעשה ללא פיקוח וללא השגחה של הרשויות ושל הרגולטורים בארץ". בנסיבות אלו, ציין נשיא המחוזי בת"א, "יש מקום לשקול פיקוח של הרשויות והגורמים המפקחים במדינה על השקעות מהסוג האמור."