גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ים של פוטנציאל: מי ינהל את המרחב הימי היוקרתי של ישראל?

המדינה מתחילה להפנים את הפוטנציאל העצום הגלום במים הכלכליים שלה - עד 270 ק"מ מקו החוף שלנו ● בין צנרת גז, שטחי עגינה, שמורות טבע, שטחי נמל, שטחים ביטחוניים ושטחי דיג ושיט מישהו צריך לעשות סדר, והעימות בין מינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות כבר החל

חוף ים / צילום: שאטרסטוק
חוף ים / צילום: שאטרסטוק

אנחנו רגילים לחשוב על הים כעל מקום שקט שאפשר לבוא אליו ולרחוץ, לשחות, לגלוש או לשוט, אבל הלחץ שאנחנו מכירים מהפקקים בנתיבי איילון חצה כבר מזמן את גבולות היבשה, והוא מאיים לכבוש גם את הים. זה מתחיל ברוחצים שנאבקים בצפיפות על חוף הים, בדייגים שחשים שהים התרוקן מדגים, וגם ליזמים מהמגזר הציבורי או הפרטי, שרוצים להקים על חוף הים מלונות ומרינות ונמלים, ובתוך הים מתקני התפלה, איים מלאכותיים ואסדות קידוח.

המרחב הימי של מדינת ישראל כולל 26,000 קמ"ר - בעוד כל שטחה של מדינת ישראל הוא פחות מ-21,000 קמ"ר. מתוכם יש 4,000 קמ"ר של מים ריבוניים, או טריטוריאליים (רצועה של 22 ק"מ שמשתרעת לאורך החוף, שבה יש שליטה של מדינת ישראל) ו-22,000 קמ"ר של מים כלכליים (כ-270 ק"מ מקו החוף. אזור שבו מותרת פעילות כלכלית בלעדית של מדינת ישראל).

קידוחי הגז של ישראל

ביום שני האחרון התקיים במרכז דניאל לחתירה בתל-אביב מפגש שיתוף ציבור שבו נדון "מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל", שהוא יוזמה של מינהל התכנון ובהכנתו שותפים גם משרדי ממשלה אחרים, רשויות מקומיות, המגזר העסקי, ארגוני סביבה ועוד.

המפגש היה סוער למדי כי הוא חשף שהים, ובמיוחד אזור המים הכלכליים של ישראל (בין 22 ק"מ ל-270 ק"מ מערבית לחוף), הפך לזירה רווית קונפליקטים, ושאין הסכמה בין מינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות לגבי מי ינהל אותה.

במרחב הימי יש אינספור קונפליקטים: חפיפה בין צנרת גז לשטחי עגינה, שמורות טבע שעליהן עולים שטחי נמל, שטחים ביטחוניים בחפיפה עם תחום נמל, חקלאות ימית (דיג) בחפיפה עם שמורות טבע, שטח רישיון לחיפוש גז שחופף לתוואי שיט ועוד. המסקנה העולה מהנתונים במסמך המדיניות היא שהמרחב הימי מתאפיין בביזור סמכויות, בהיעדר תיאום מספק בהיבטים של תכנון וביצוע ובהיעדר תיאום באכיפה. כמו כן, חסרה ראייה כוללת וקביעת סדרי עדיפויות.

לדברי מחברי המסמך, מתכנן הסביבה דני עמיר והאדריכלית דורית שפינט, המצב מקשה על מיצוי הפוטנציאל הכלכלי הקיים במרחב הימי, ומסכן את תפקוד ובריאות המערכת האקולוגית. הפתרון שמציעים עורכי המסמך הוא "ניהול ותכנון המרחב הימי כסביבה דינמית ומאוזנת... באופן שיבטיח את מיצוי הפוטנציאל הכלכלי והחברתי במרחב".

מה שלא ברור כרגע, לאף אחד, זה מי יקח את האחריות הזאת.

"שר לענייני ים"

דוד בן בעש"ט, אלוף במילואים ולשעבר מפקד חיל הים, אומר: "משאב מוכרחים לנהל, ואני לא מזהה את מנהל המשאב. אני רואה שר שמנהל את הנגב והגליל. אין משרד ממשלתי אחד שאין לו נגיעה לים, אבל טיפות המים האלה לא יוצרות ענן. אין רגולטור שייקח את זה ויעשה רגולציה ולכן זה מתמסמס".

בן בעש"ט מבהיר שב-2013 קיבל חיל הים את הסמכות הרשמית להגן על המים הכלכליים, אבל בתחומים אחרים זה לא קורה: "אני חושב שצריך שיהיה שר לענייני ים, או רשות מיוחדת בתוך משרד ראש הממשלה. זה לא קורה בגלל מתח וריבוי סמכויות בין הארגונים".

רונית מזר, מנהלת אגף בכיר לתכנון ארצי במינהל התכנון, מודה שכרגע יש מחלוקת בנוגע לסוגיית ניהול המרחב הימי: "נכון להיום, כל משרד ממשלתי מנהל את התחומים הקשורים לים, הרלוונטי למשרד שלו. משרד האנרגיה את הקידוחים, משרד החקלאות אחראי על הדיג. מסמך המדיניות מדבר על ראייה כוללת. על כך שלא יכול להיות שהמרחב הימי ינוהל על ידי גוף אינטרסנטי, שדואג לסקטור שלו. אנחנו סברנו שנכון שתהיה רשות, שתהיה כפופה למשרד ראש הממשלה, שתטפל בתחומים שכיום לא מטופלים, כמו למשל משאב החול, או הקווים הימיים של התקשורת והגז, הכשרה מקצועית לתחומי הים".

מזר מבקשת לעשות הפרדה בין המים הטריטוריאליים לבין המים הכלכליים: "חוק התכנון והבנייה חל על המים הטריטוריאליים. השאלה היא מי יהיו הגופים שיקבלו החלטות מבחינה תכנונית. בעיקרון, הוועדה המקומית דנה בכל מה שנמצא במרחק 400 מטר מערבה מהחוף. אנחנו סברנו שבמקום שהוועדות המחוזיות, שאין להן התמחות בנושא, ידונו בנושא הים, תוקם ועדה חדשה שתכונה 'ולי"ם'".

ומה יקרה במים הכלכליים?

"אנחנו לא חושבים שיש להחיל את חוק התכנון והבנייה על המים הכלכליים".

פרד ארזואן, סגן ראש היחידה הארצית להגנה ימית של המשרד להגנת הסביבה, מבהיר שכיום אין שום מנגנון שמטפל בהיבטים התכנונים סביבתיים ליוזמות במים הכלכליים: "במסמך המדיניות אין שום אמצעי שמבהיר למה צריך להתייחס זה שמחלק את הים. הממונה על הנפט הוא הריבון היחיד.

"לפי העמדה שלנו, אנחנו חושבים שלהקים יש מאין גוף שאין לו סמכות אמיתית ויכול רק לתאם ולייעץ זה לא נכון. אנחנו מציעים הקמת מועצה, שולחן עגול, עם כל הגורמים הרלוונטיים והם ביחד יעדכנו את מסמך המדיניות כל חמש שנים".

"חייבים תוכנית מתאר ארצית מחייבת"

עו"ד נועה יאיון מהחברה להגנת הטבע סבורה שניהול הים צריך להיות משולב בתכנון: "בעינינו, האופן שבו מוגדרים יחסי הגומלין ביבשה, באמצעות תוכניות מתאר, צריך להיות תקף גם בים. מסמך המדיניות נחמד, אבל חייב להפוך לתוכנית מתאר ארצית מחייבת. אנחנו חושבים שהניהול והתכנון הן במים הטריטוריאליים והן במים הכלכליים צריך להיות בידי ועדה שתכונה 'ול"ים', שתהיה כמו ולח"וף (ועדה לענייני החופים) והוות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות). הרשות הימית שמינהל התכנון מציע נטולת סמכויות אמיתיות. היא לא יכולה באמת לנהל את הים".

מאיה יעקובס, מנכ"לית עמותת צלול, מספרת שאחרי אסון מפרץ מקסיקו (התפוצצות באר נפט תת ימית בשנת 2010) הדבר הראשון שנעשה בכל המקומות שבהם יש קידוחי גז בעולם היה הפרדת סמכויות בין מי שהתפקיד שלו הוא לעודד את התעשייה ומי שתפקידו להגן על הסביבה.

"אצלנו, הכל מתרכז בידיו של פקיד אחד בכיר הממונה על הנפט במשרד האנרגיה, יוסי וירצבורגר. הוא השריף הכל יכול במים הכלכליים של מדינת ישראל. כל השאר הם על תקן של יועצים ואין להם שום סמכויות. התוכנית של מינהל התכנון מתעלמת לחלוטין מהנושא, למשרד האנרגיה יש הרבה תוכניות למים הכלכליים והם מדברים על איים מלאכותיים. שוב אנחנו רואים שמדינת ישראל חוזרת על אותן טעויות".

משרד האנרגיה: "המסמך מנתק את הים מהיבשה"

דורית הוכנר, ראש אגף תכנון פיזי במשרד האנרגיה, מדגישה שלפי הבנתה במים הכלכליים חלים הרבה מאוד חוקים שבאמצעותם נעשית בקרה על מה שקורה שם: "במסגרת חוק האזורים הימיים (נמצא כרגע בהכנה לקריאה שנייה בוועדת הכלכלה בכנסת) הגענו להבנות עם משרדי ממשלה שונים. החוק נותן איזון לבעלי העניין הרלוונטיים ונמצא בהליכי חקיקה מתקדמים. אנחנו מברכים על מסמך המדיניות וחושבים שצריך לתת למועצה הארצית, שהיא הגורם המתכלל, לשמור על האיזונים בין בעלי העניין, הסביבה החופית והיחס ליבשה".

מה קורה עם המים הכלכליים?

הוכנר: "המים הכלכליים הם לא מרובי יוזמות (כרגע יש רק את אסדת תמר ואסדת מרי בי מול חופי אשקלון, ומתוכננת אונייה צפה ליד מאגר כריש - ג.נ). בעיני הבעיה של מסמך המדיניות הימית, היא שהוא מנתק את הים מהיבשה. הוא מגיע עד 300 מטר מקו החוף. יכול להיות שהתכנון יעשה בדיוק את מה שאנחנו חוששים מפניו. לפעמים אתה מתחיל לתכנן ואז אתה קובע עובדות שלא נמצאות שם".

סירות דיג בג'יסר א זרקא / צילום: איל יצהר

עוד כתבות

מיליציות של חמאס ברצועה  / צילום: רויטרס, Ibraheem Abu Mustafa

ארה"ב חילטה מטבעות קריפטו בשווי כ-2 מיליון דולר מידי ארגוני טרור אסלאמיים

במבצע האכיפה הגדול ביותר עד כה של הממשל האמריקאי נגד מימון טרור באמצעות מטבעות קריפטו, נתפסו יותר מ-300 ארנקים דיגיטליים ששימשו את דאעש, אל-קאעידה והזרוע הצבאית של חמאס ● תרומות ביטקוין לחמאס נחשפו ב"גלובס" כבר ב-2019

ראש הממשלה בשיחת טלפון עם נשיא ארה"ב ועם יורש העצר של איחוד האמירויות / צילום: קובי גדעון, לע"מ

משרד החוץ של עומאן: מברכים על ההסכם בין ישראל לאמירויות

בהודעה שפורסמה בטוויטר, נכתב שהיא מקווה שהמהלך יוביל להסכם "מקיף, צודק ובר-קיימא ולשגשוג בכל המזרח התיכון" ●  בראיון לרשת ב' הודיע יועצו של מלך בחריין כי "עד סוף שנת 2020 יהיו עוד מדינה או שתיים שיחתמו על הסכמים על ישראל, וההסכם יוביל לאפקט דומינו"

דני רופ בקמפיין משרד האוצר / צילום: צילום מסך

על מה הולך הכסף? משרד האוצר - הקמפיין המושקע ביותר מבחינה תקציבית בשבוע החולף

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומת האהודה ביותר בשבוע החולף היא של משרד הבריאות עם ישראל קטורזה ● מזגני טורנדו נותרת הזכורה

בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר

מתחמם הקרב בין רוכשי הדירות לרשות המסים: עד מתי ניתן לתקן שומת מס שבח?

בבתי המשפט נידונים כמה מקרים הקשורים למגבלת הזמנים לתיקון שומות מס שבח ומס רכישה ● החוק קובע ארבע שנים, רשות המסים יכולה להאריך, אבל לרוב בוחרת שלא

מירי רגב / צילום: מארק ניימן, לע"מ

מירי רגב: "הצלחנו בעבודה מאומצת לאפשר לישראלים להיכנס לשתיים וחצי מדינות"

רגב התייחסה למתווה הראשוני של פתיחת השמיים, ואמרה "ישראל מוגדרת כמדינה אדומה, ולכן רוב המדינות הירוקות לא ששות לקבל אותנו" ● ישראל מתכננת להפעיל טיסות לבולגריה, קרואטיה וחלקים מיוון כבר ב-18 באוגוסט

דרור פויר /  צילום: יונתן בלום

כשלוקחים ממך קוראים לזה ביטוח, כשנותנים - קוראים לזה סיוע

הדרמה הנוכחית על סוגיית התקציב מבהירה שזאת תמיד אותה שיטה: שנים שמכריחים אותנו להתנהג כפושטי יד מול הממשלה; גורמים לנו להיות חסרי ודאות, קצרי נשימה, להתחרות זה בזה על הפרוסה האחרונה ● דרור פויר קיבל כיסא חדש במתנה שגרם לו להרהר על השיטה

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

ת"א ננעלה בירידות: מדד הבנקים צנח ב-2%, קמהדע קפצה בכ-8%

מדד ת"א 35 רשם ירידה של 0.69% ומדד ת"א 90 השיל 0.08% ● ירידות בבורסות אירופה ● מניית בנק הפועלים איבדה 2% לאחר הדוחות ● סומוטו צנחה בכ-15%

יורש העצר של איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד / צילום: AP

ההסכם עם איחוד האמירויות: פוטנציאל כלכלי ענק מול העולם הערבי כולו

הקשרים והיחסים שהתקיימו עד כה בין ישראל לבין העולם הערבי היו ברובם מתחת לפני השטח, ופה ושם יצאו לאור ● כעת, לאחר ההסכם עם איחוד האמירויות, האפשרויות הנפתחות בשווקים הערביים עבור החברות הישראליות הן עצומות ועשויות להגדיל באופן דרמטי את הייצוא הבינלאומי, ולכאן נכנס היתרון הכלכלי האמיתי של ההסכם

יו"ר הרשות אבו מאזן וראש הממשלה הפלסטינית ראמי חמדאללה/  צילום: רויטרס: Mohamad Torokman

נשארו מחוץ להסכם: הפלסטינים יאלצו לשנות פרדיגמה

המסר היוצא מוושינגטון הוא ברור: לא מספיק להטיל סנקציות כלכליות על איראן, אלא יש לבסס ולחזק את הציר בין ישראל למדינות ערביות מתונות וזאת כדי להחליש את ציר הקיצוניים ● בינתיים, הפלסטינים לומדים לקח כואב - העולם הערבי לא מחכה להם לעד

האריס וביידן בעימות בין המתמודדים הדמוקרטים על מועמדות המפלגה לנשיאות ארה"ב / צילום: Paul Sancya, Associated Press

אם אנשי הקמפיין של ביידן לא יתעשתו, הוא עלול למצוא את עצמו בשידור חוזר

הבחירות לנשיאות ארה"ב ייערכו בעוד שלושה חודשים, נצח במונחי בחירות, אך כבר עכשיו ניתן לזהות מגמות שונות בניהול הקמפיינים מצד שני המתמודדים ● למרות נקודת המוצא החלומית, ביידן עדיין בשלב למידת החומר ומולו פועלת מכונה משומנת

קניות בשוק הכרמל בימי קורונה  / צילום: בר לביא, גלובס

מדד המחירים לצרכן עקף במעט את התחזיות: עלייה של 0.2% ביולי

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הפירות והירקות והתרבות והבידור ● מחירי ההלבשה וההנעלה ירדו כמעט 6%

כיכר המדינה, ת"א / צילום: גיא ליברמן, גלובס

בדרך לעסקת מימון חוץ בנקאי ענקית בכיכר המדינה בתל אביב

בעלי הזכויות הפרטיים בקרקע חתמו על מזכר הבנות למימון בגובה של כ-1.8 מיליארד שקל מול חברת ברקת ● כלל ביטוח תיקח אף היא חלק במימון ● בפרויקט מתוכננים להיבנות שלושה מגדלים ובהם 450 דירות

שיגור הלוויין של איחוד האמירויות / צילום: AP Photo, AP

עם לוויין בדרך למאדים ועם כור גרעיני חדש ונוצץ, האמירויות אומרות שלום

על סף יום הולדתו ה-50, איחוד האמירויות מפתח יומרות גלובליות נועזות ● הוא נוסד כדי להציל שבע נסיכויות חלשלשות, עכשיו הוא מנסה להציל את המזרח התיכון מאיראן ומבעלי בריתה

בניין באור יהודה שבו יש דירות דיור ציבורי/ צילום: תמר מצפי

מחירי הדירות ירדו בחצי אחוז, אך הציבור רוכש נכסים זולים

ברבעון הראשון שלה בישראל, הקורונה הביאה לירידת מחירים של חצי אחוז, אך בלטה בעיקר בהשפעתה על מחירי העסקאות שירדו ב-6%; הדבר מעיד על כך שהרוכשים כיום מתרחקים מנכסים יקרים

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

השופט מזוז, פלא סטטיסטי ואיוולת הימין

פסיקת בג"ץ שמנעה את הריסת בית המחבל הביאה את ראש הממשלה נתניהו לדרוש מהעליון דיון נוסף ועקרוני בנושא ● אלא שהדרישה הזו היא איוולת ● אם ראש הממשלה רוצה ללמוד כיצד מנתבים את הפסיקה לתוצאה הרצויה כדאי לו לתפוס את השופטת נאור לשיחה קצרה

השופט (בדימוס) פרופ' עודד מודריק / צילום: כדיה לוי, גלובס

השופט בדימוס עודד מודריק: "לנתניהו יש סיכוי לזיכוי לפחות בתיק אחד, ההאשמות נגד ליאת בן ארי לא יועילו"

השופט בדימוס עודד מודריק, שהרשיע את יגאל עמיר ברצח רבין, זיכה את אולמרט בפרשת החשבוניות הפיקטיביות ולאחרונה השתתף לפרק זמן קצר בצוות ההגנה של נתניהו מדבר בראיון גלוי על הביקורת כלפי הפרקליטות, מערכת המשפט ואפילו על תיקי רה"מ

שיעור גאוגרפיה / צילום: משה מילנר - לע"מ. איור: גיל ג'יבלי

שנים של תרגול ותקציבי עתק לא הועילו: איך הגיעה מערכת החינוך כה לא מוכנה ליום הדין של הקורונה

למרות התקציב הגדול ביותר בממשלה, שנים של תרגול לשעת חירום ומבצע גרנדיוזי לתקשוב בתי הספר - בסוף כולם למדו בזום. יצאנו לבדוק מי אחראי למחדל העצום שאת תוצאותיו נרגיש בעוד שנים, ואם למדנו משהו לקראת השנה החדשה ● האזינו

בונים מחדש האתגרים של ענף הנדלן / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק

הבעיות הבוערות של שוק הדיור: איך לטפל בתחום ההשכרה ומה עושים עם קרקעות חקלאיות

איך ייראו הבתים במציאות שבה אנשים רבים יעבדו מהבית, האם ההבטחות על קידום הפריפריה יהפכו למציאות ואיך ניתן להזרים מזומנים למשק בעזרת הגדלת מינוף ● בונים מחדש - האתגרים של ענף הנדל"ן, כתבה חמישית ואחרונה בסדרה

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

צעד לעידוד השקעות: האוצר הודיע על "פחת-מואץ" בהיקף של כ-2 מיליארד שקל

במסגרת הוראת שעה יקבע, כי מכונות וציוד המשמשים לפעילות יצור בתחומי התעשייה בישראל יהיו זכאים לקבל פחת בשיעור כפול משיעור הפחת לו היו זכאים בגין נכסים אלו, ובלבד שסך כל הפחת לא יעלה על מחירו המקורי ובהתאם לתנאים שנקבעו בהוראת השעה

התעלומה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

הסחיטה, היחסים הסודיים והמכתב שהוסתר מתחת לכיסא

ד"ר שחאדה נפגש עם מנכ"ל הבנק ומציע לו פיילוט חדשני שכולל שיתוף פעולה עם הסטארט-אפ של עומר לרנר ● במקביל פונה לשחאדה אנדריי אומנסקי ומציע פיילוט משלו ● במשרדו של ניר לאון מתגלה מכתב מבוהל שמיועד לראם סבאג ● התעלומה: חידה בלשית בהמשכים