הצביעות של המשפטנים
"אמר לה ינאי מלכא לדביתיה: אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס" (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כ"ב, עמוד ב')
הכוח טמון במינויים. מינויים זה כוח. כה פשוט.
כולם רוצים שליטה על הכוח. הפוליטיקאים, הפקידים, היועץ הממשלתי לממשלה והשופטים, מי לא?
עשרות חקירות פליליות ומשמעתיות נפתחו בגין הליכי מינוי כאלה ואחרים, החל בפרשיות בנוגע למינויים פוליטיים של זוטרים ועד חקירות של מינוי יועץ משפטי לממשלה ורמטכ"ל (בראון-חברון). מדובר בחבית חומר נפץ. כלי המינויים הוא כלי רב-עוצמה המקנה לאוחזים בו כוח בלתי מסויג.
הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת היווה את אקורד הסיום למתקפת "הקהילייה המשפטית" (כלשונו של השופט בדימוס יצחק זמיר) על הצעת החוק של שרת המשפטים איילת שקד להשוות בין הליך הבחירה של היועץ המשפטי במשרד ממשלתי לבין בחירתם של כ-100 בכירי משרדי הממשלה בוועדות איתור.
השופט בדימוס אליקים רובינשטיין קרא לעבר חברי הכנסת בוועדה: "דיר באלק מההצעה הזאת. אם החוק עובד, למה לשנות אותו?".
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, פנה במכתב בן 11 עמודים לשרה שקד ואף הטריח עצמו להופיע בוועדה, בה התריע כי "ההצעה הזאת מאיימת באופן רציני על שלטון החוק", והמשיך וטען כי "הצעת החוק פוגעת בתדמית היועץ המשפטי. יועץ משפטי שמונה כי לכאורה הוא קרוב לשר, יסחב את זה כגיבנת כל הקדנציה שלו".
שירות המדינה מתאפיין בהיותו מקצועי וא-פוליטי. יש חובה והכרח לשמר אותו ככזה. על כך אין מחלוקת בין הצדדים. בפועל, בשנים האחרונות "הקהילייה המשפטית" הכשירה ולעתים אף עודדה שינוי בשיטת המינויים במשרות בכירות ביותר בשירות המדינה, מבחירה באמצעות מכרזים לבחירה בוועדות איתור. כלומר, אפשרה ואף עודדה פוליטיזציה בתפקידי מפתח בשירות הציבורי. בחלק מהמקרים במשרות של שומרי סף מובהקים.
כך לדוגמה, השינוי בשיטת בחירתו ומינויו של מנהל רשות המסים. עסקינן בתפקיד של שומר סף ממדרגה ראשונה. סמכויותיו ותפקידו בוודאי שאינן נופלים מאלה של היועץ המשפטי במשרדו, להפך. והנה הוא נבחר בוועדת איתור.
הבה ניקח לדוגמה את הליך בחירתו של נציב שירות המדינה, שומר סף בכיר ביותר. היועץ המשפטי לממשלה מגן על הליך בחירתו על-ידי ראש הממשלה עצמו. לא באמצעות מכרז ולא באמצעות ועדת איתור. כדברי היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע-פרגו, כי החוק קובע כי אין צורך בהקמת ועדה.
במשך שנים חלה פוליטיזציה הולכת וגוברת באופן מינוי ואיוש משרות בכירות בשירות הציבורי, חלקן משרות של שומרי סף מובהקים, והקהילייה המשפטית אינה פוצה פה, אינה נלחמת בתופעה חמורה זו ואף מכשירה אותה. רק עתה, כאשר מנסים גורמים פוליטים להרחיב מגמה פסולה זו אף על הייעוץ המשפטי, מרימים קול זעקה ומתריעים על הפגיעה הקשה שצפויה להיגרם לשלטון החוק מצעד זה.
איפה היו כל בכירי המערכת המשפטית, לדורותיה, כאשר הליך הפוליטיזציה השתלט על המינויים בשירות הציבורי כולו? מדוע נזכרו למחות רק כאשר מנסים להזיז להם את הגבינה?
ההקלטות שפורסמו בימים האחרונים, של שיחות בין ניר חפץ ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה פרגו-ברנע מוכיחות באופן חד-משמעי כי יועצים משפטיים אינם יכולים לשמש כשומרי סף יחידים בשירות ציבורי שעבר פוליטיזציה בדרגים ובמשרות הגבוהות ביותר. יועץ משפטי לא יכול לעמוד בודד בצריח ולהתמודד עם בעלי תפקידים בכירים שמונו במינויים פוליטים מובהקים.
לו סברה הקהילה המשפטית שיש להילחם בתופעה החמורה של הפוליטיזציה בשירות הציבורי - היה עליה להילחם בהתפשטות והתרחבות המינויים הפוליטים של בכירי השירות הציבורי באמצעות ועדות האיתור.
העובדה שרק עתה, כשיש ניסיון לגעת ולשנות את אופן המינוי של היועצים המשפטיים, נזכרת הקהילייה המשפטית לקום ולהילחם - מלמדת יותר מדבר או שניים על המניעים האמיתיים העומדים מאחורי מלחמתם.
■ הכותב היה הממונה על משמעת בשירות המדינה וניהל מאבק משפטי אל מול משרד ראש הממשלה ונציבות שירות המדינה.
