גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחזקים את הזרם: טכנולוגיות המים הישראליות משנות את העולם

מחסור עולמי במים אינו נבואת זעם, אלא בעיה ממשית ובוערת ● חידושים טכנולוגיים מישראל מנסים לתת לה מענה, עם המצאות כגון ייצור מים מאוויר, רשת מים עירונית חכמה, התפלה ועוד

טכנולוגיות המים הישראליות/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
טכנולוגיות המים הישראליות/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף שטראוס מים

אם יתממשו תרחישי האימים, הרי שהעולם ניצב בפני משבר מים חסר תקדים. כבר כיום, ליותר מ-2 מיליארד בני אדם אין גישה למי שתייה בטוחים, ומיליארדים נוספים יצטרפו אליהם עד שנת 2025. התחזיות השחורות אף צופות כי בעתיד מאגרי המים בעולם פשוט ייגמרו. ההשלכות עלולות להיות הרסניות - מפגיעה ביבולים ועד סכסוכים על מקורות מים. חשש זה הוביל את האו"ם להכריז כי משבר המים העולמי הוא אחד התחומים העיקריים לטיפול בעשור הקרוב.

בעיית המים אינה זרה לישראל, הסובלת מבצורות, מזג אוויר מדברי, ומיעוט משקעים ומקורות מים. אולם למרות המכשולים, ואולי דווקא בזכותם, הפכה ישראל למובילה עולמית בתחום טכנולוגיות המים. מדי שנה, חברות ישראליות מסייעות למדינות רבות עם פתרונות מים חדשניים, כאשר היקף הייצוא של התעשייה מסתכם במיליארדי שקלים, ומצוי בעלייה מתמדת. הנה כמה פיתוחים פרי יצירתן:

חור בצינור: המצאת הטפטפות

המצאת המים הישראלית הגדולה במאה ה-20 היא הטפטפות, ששיפרו משמעותית את שיטות ההשקיה הקיימות. בספרו של סת' סיגל, "המאבק על כל טיפה - כיצד הניסיון הישראלי מציל את העולם מצמא", מתואר האירוע שהוביל להמצאת הטפטפות: הוגה המוביל הארצי, שמחה בלאס, שם לב במהלך ביקור בקיבוץ ניר עם, לעץ חזק במיוחד בשורת עצים. כשבחן את העץ, גילה בסמוך לגזע חור בצינור ההשקיה. כך נולדו הטפטפות, שמשלבות כיום דישון והזנה, ומשווקות במיליארדי שקלים לרחבי העולם.

ממציאת הטפטפות היא חברת נטפים, שנחשבת לחברה הגדולה בעולם בתחומה. כיום, נטפים מובילה גם את תחום החקלאות הדיגיטלית, והשיקה את מערכת ניהול ההשקיה NetBeat, המספקת לחקלאים המלצות חכמות בזמן אמת. המערכת פותחה, אגב, בסיוע חברת mPrest, שפיתחה גם את מערכת השליטה והבקרה של "כיפת ברזל".

טפטפות: המצאת המים הגדולה במאה ה-20/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

לשתות מחוף הים באולגה

הרגע הזכור ביותר בביקורו בישראל של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, היה כשביקר לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו במתקן נייד להתפלת מים בחוף אולגה. השניים שכשכו במי הים, וצפו בפעולה ברכב ההתפלה של חברת "גל מובייל". הפיתוח של החברה הוא מערכת התפלה משוכללת המותקנת על רכבי 4X4, המסוגלים להגיע לאזורים מרוחקים, ולספק מי שתייה מותפלים ליותר מ-22 אלף איש ביום.

זהו החידוש האחרון בתחום שבו ישראל נחשבת למובילה עולמית: התפלת מי ים. בישראל פועלים חמישה מתקנים להתפלת מי ים, כולל מתקן ההתפלה בשורק, שנחשב לגדול מסוגו בעולם. מתקנים אלו מספקים מי ים ומי תהום מליחים שעברו תהליך התפלה וטיהור ומגיעים באיכות מעולה, למערכת המים הארצית ומשמשים גם שתיה. אותם מתקנים פועלים בשיטת *אוסמוזה הפוכה, בדומה לאחד השלבים של טיהור מים במתקני בר מים ביתיים.

אוסמוזה הפוכה: שיטה חדשנית לטיהור מים/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

להפיק חשמל ממים

ערים רבות בעולם משלבות כיום אלמנטים של עיר חכמה, כולל רשת מים חכמה. זהו תחום הפעילות של בלו איי הישראלית, שפיתחה טכנולוגיה להפיכת רשת המים העירונית לחכמה, באמצעות ניטור רציף בזמן אמת של איכות המים. הטכנולוגיה של בלו איי מאפשרת לזהות עד שמונה פרמטרים שונים של איכות המים. זאת בליווי תוכנת ניהול ותוכנה אנליטית המשקללת נתונים סטטיסטיים, המלמדים על "טביעת האצבע" של המים, ומזהים כל חריגה מהנורמה.

פיתוח חכם נוסף מגיע מחברת הידרוספין, שייצרה גנרטור זעיר, המאפשר קשר רציף ויעיל למערכות בקרת מים. הוא עושה זאת באמצעות המרת האנרגיה הקינטית של המים הזורמים ברשת המים לאנרגיה חשמלית, המשמשת כמקור אנרגיה לאפליקציות שונות לניטור מים.

מכונת המים

הפיתוח בעל האופי העתידני ביותר ברשימה שייך כנראה לחברת Water-gen, שפיתחה פטנט עולמי לייצור מי שתייה מהאוויר, בקצב ייצור של יותר מ-20 ליטר מים ביממה. זאת באמצעות עיבוי הלחות המעטה שיש באוויר לכדי מים נוזליים (דומה לתהליך שכולנו מכירים מהמזגן הביתי). המכונה של Water-gen מסוגלת לייצר מהאוויר מספיק מי שתייה צלולים ליום שלם לבית חולים, וכמה מכונות יכולות לספק תצרוכת מים יומית לכפר או אפילו לעיר שלמה. מדובר במעין מיני בר מים, בגרסת נס פך השמן. בין היתר, החברה כבר סיפקה מי שתייה לאלפי תושבים ביוסטון ומיאמי, שנותרו ללא מים לאחר שסופות הוריקן פגעו בערים הללו.

להציל את העולם

מדינת ישראל התברכה ביתרונות רבים, אולם ריבוי מים אינו אחד מהם. זו כנראה הסיבה לכך שישראל נמצאת כיום במקום הראשון בעולם בטיהור שפכים, והיא המדינה היחידה בעולם שהצליחה לצמצם את שטחה המדברי ב-50 השנים האחרונות.

מזה עשרות שנים, חברות ישראליות מפתחות ללא הרף פתרונות חדשניים, שנועדו לפתור את בעיית המים המקומית והעולמית, על ידי טיהור מים, ניהול משאבי מים, השקיה חכמה ועוד. אותן חברות מספקות מדי יום מים לשתייה ולחקלאות לעשרות מדינות ומיליוני תושבים ברחבי העולם. אם נשפוט על פי קצב הפיתוחים, נראה כי טכנולוגיות המים הישראלית יגיעו בשנים הקרובות לנקודות רבות נוספות ברחבי הגלובוס. כולנו מקווים כי בזכות החדשנות והטכנולוגיה הישראלית, יימנע תרחיש האימים של משבר המים העולמי החזוי בעשור הבא.

* שיטת האוסמוזה ההפוכה (או פעפוע הפוך) היא שיטת טיהור מים מחומרים אורגניים, מזיקים, בקטריות וחיידקים הנמצאים במים באמצעות העברתם דרך מסנן מיקרוסקופי באמצעות הפעלת לחץ גבוה.

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

הכלכלה הישראלית בעבר: בין אוטרקיה למסחר גלובלי, ומה למדנו מהדרך

כשראש הממשלה מדבר על אוטרקיה, הוא מתאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה בעבר ● אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, גם בתקופת ההסתמכות העצמית, יבוא של חומרי גלם ורכיבים חיוניים היה מנוע הצמיחה שאפשר למשק הישראלי לפרוח

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה