גדעון סער / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
"על הכנסת להוביל חקיקה שתקבע נורמה מחייבת של הצהרות הון שקופות של נבחרי הציבור בעת שהם נכנסים לתפקיד ותקופה סבירה לאחר שהם מסיימים את התפקיד" - כך אמר היום (ב') השר לשעבר גדעון סער בנאום שנשא בכנס לשכת רואי החשבון באילת.
סער הוסיף כי "אמון הציבור בנבחריו לא נמצא בשיא של כל הזמנים, בלשון המעטה. יש גם משבר אמון במערכות הממסדיות, בכלל זה מערכות המשפט ואכיפת החוק. נדרשת גישה אחראית ומאוזנת שמבקשת לתקן את הנדרש מבלי להרוס את המערכות השלטוניות החיוניות".
אחד הצעדים הנדרשים לדבריו בכדי לשפר את אמון הציבור במערכת הדמוקרטית הוא הצהרות הון שקופות, כאמור.
עוד הודיע סער כי "פסק-הזמן" שלקח מהחיים הציבורים עומד להסתיים. "אני חושב על כך הרבה בתקופה הזאת כשאני בפסק-זמן מהחיים הציבוריים, פסק-זמן שיסתיים בבחירות הקרובות".
לדבריו, הגם שהוא התנגד בעבר להצהרות ההון השקופות, אלה נדרשות היום יותר מתמיד. "אני חושב שהדבר הזה יתרום לאמון הציבור בטוהר המידות של נבחרי הציבור. אני מודה שבעבר כאשר עלתה הסוגיה הזאת - לא תמכתי בכך. חשבתי שאולי זה קיצוני מדי. אחרי מחשבה והסתכלות על החיים הציבוריים מבחוץ בתקופה האחרונה - אני תומך בחקיקה כזאת. אני מתכוון לפעול למענה לאחר שובי לזירת מקבלי ההחלטות. בעידן השקוף שבו אנו חיים זה צריך להיות אינטרס של נבחרי הציבור עצמם", אמר סער.
סער הוסיף עוד כי התפיסה של חלק גדול מהציבור ש"כל הפוליטיקאים מושחתים" איננה נכונה והיא מסוכנת לדמוקרטיה הישראלית.
על רקע חקירות ראש הממשלה השונות, כתב האישום שהוגש נגד רעייתו שרה נתניהו ושלל החקירות והמשפטים הפליליים המתנהלים בימים אלה, דיבר סער גם על ה"פליליזציה היתרה", לגישתו, של החיים במדינה. "אנחנו חיים במדינה עם הכי הרבה הליכים משפטיים ועם הכי הרבה הליכים פליליים. אם נבחן סטטיסטיקות, נראה שאזרחי ישראל חשופים להליכים פליליים יותר מבכל מדינה מתוקנת אחרת. המשפט הפלילי נוצר כדי לטפל במקרים של סטייה חמורה מהנורמות. הוא לא נועד כדי לעסוק בסטיות קלות-ערך, אם בכלל.
"מצב בו כל אזרח יכול בקלות להפוך לעבריין, בעיקר במגזר העסקי, בסוגיות של רישוי עסקים או עבירות קלות של תכנון ובנייה למשל - אינו מצב נורמלי. כמו כן, כתוצאה מריבוי ההליכים הפליליים יש עומס קיצוני על בתי המשפט, וההליכים המשפטיים נמשכים זמן רב. כתוצאה מכך הענישה בעבירות החמורות היא פעמים רבות קלה, לנוכח חלוף הזמן".
הפתרון של סער למצב זה הוא "דה-פליליזציה" של ספר החוקים. "צריך לסרוק את כל ספר החוקים שלנו ולהפוך עבירות רבות לעבירות מינהליות, שמי שעובר עליהן ישלם קנס כספי ולא יצטרך לעבור את כל הסאגה של ההליך הפלילי, שכולל חקירה, העמדה לדין, סטיגמטיזציה, פגיעה בפרנסה ועוד. צריך לשמור את המשפט הפלילי למקרים קשים של פגיעה בנורמות. אני חושב שבלי הצעד הזה, השחיקה של אמון הציבור במערכת המשפט שלנו תלך ותגדל", אמר.
עוד קרא סער לפעול לאיזון בין הצורך לשמור על כללי מינהל תקין לבין הצורך לאפשר למקבלי ההחלטות לעשות את עבודתם. "העיקרון בדבר איסור על ניגוד עניינים הוא עיקרון חשוב לצורך השמירה על טוהר המידות", אמר. "ברור שנבחר ציבור לא יכול לקבל החלטות בעניין של חבר שלו. אולם בפרט במדינה קטנה, אם ננסה לומר שהוא גם לא יכול לקבל החלטות בעניין שיכולה להיות לו נגיעה לאדם כלשהו שהוא מכיר או נפגש איתו אי-פעם, למרות שאין אינטרקציה מיוחדת ביניהם - נגיע למצב של שיתוק טוטלי. לכן החלה קיצונית של כללים שביסודם נועדו לשמור על טוהר המידות בשירות הציבורי היא דבר מסוכן. אני מתחיל לזהות אפקט משתק בקבלת ההחלטות ברשויות השלטון במדינה".