הביטוח הרפואי של קופות החולים ושל חברות פרטיות ומחירי הנופש בישראל הם הסעיפים מתוך סל מוצרים ושירותים בסיסיים שבהם נרשמו ההתייקרויות החדות ביותר במצטבר ב-20 השנה האחרונות - כך עולה מבדיקה שערך אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש.
הבדיקה מראה כי מחירי הביטוחים הרפואיים של הקופות וחברות הביטוח ומחירי הנופש בישראל עלו כל אחד בשיעור מצטבר של 100 אחוזים ויותר; מחירי הארוחות במסעדות עלו בשיעור גבוה יותר מהתייקרות המזון; וההוצאה על תלמיד בחינוך היסודי - שאמור להיות חינם - התייקרה בשיעור כפול מהוצאה על תלמיד בתיכון. לעומת זאת, ירידה ניכרת במחירי ההלבשה וההנעלה בעיקר בשנים האחרונות תרמה לנתונים של אינפלציה נמוכה מאוד, למרות ההתייקרויות בחלק מהסעיפים.
זבז'ינסקי יזם את הבדיקה לאחר שהתבקש לבדוק האם מחירי הארוחות במסעדות עלו בשיעור חד יותר ממחיר המזון. הוא מצא שהתשובה לכך חיובית (ארוחות במסעדות התייקרו ב-87% לעומת 66% ייקור במזון). בהמשך הוא החליט להרחיב את הבדיקה לענפים ושירותים נוספים. דווקא ההוצאה המשמעותית ביותר בחייה של משפחה ישראלית - רכישת דירה - לא נבדקה משום שמחירי הדירות אינם נכללים במדד המחירים לצרכן אלא מתפרסמים במסגרת מדד נפרד.
"זה ניתוח שמספר סיפור מאקרו מעניין על המשק הישראלי" אומר זבזי'נסקי "על תחרות, על מגזר פרטי מול ממשלתי ועל השפעת המחאה החברתית". כדוגמה הוא מביא את מחירי המזון הטרי המתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות, חלב, בשר, ופירות וירקות. "עד 2011 המחירים עלו ביחד, ואז יש נקודת התפצלות. מ-2011 מחירי מוצרי החלב באמת ירדו. מחירי הבשר, העופות והדגים פחות או יותר יציבים ומחירי הפירות והירקות הטריים ממשיכים כל הזמן לעלות".
מה ההסבר לכך?
"זה בגדול סיפור של היעדר תחרות. אגב במחירים אבסולוטיים, המחירים היום של מוצרי חלב ובשר בישראל גבוהים לעומת חו"ל ומחירי הפירות והירקות עדיין נמוכים מול מדינות שמייבאות את המוצרים האלה, כמו גרמניה, אבל גבוהים בהרבה לעומת מדינות כמו ספרד שמגדלות בעצמן את הפירות והירקות".
בחלב דווקא יש פיקוח, לא תחרות.
"נכון, אבל מעבר לפיקוח, יש שם גם רגישות חברתית ופוליטית גדולה שנוצרה בעקבות מחאת הקוטג"'.
יש לאחרונה פרסומים על גל התייקרויות שצפוי במחירי המזון כתוצאה מהתייקרות הסחורות החקלאיות בעולם
"מדד הסחורות החקלאיות נמצא בשפל של כל הזמנים. יתרה מכך, בשנים האחרונות היו ירידות מחירים של עשרות אחוזים במחירי החיטה, הסויה, הסוכר והתירס. איפה ראינו את ירידות המחירים האלה בישראל? הצרכן לא נהנה מהן. במקרה הטוב המחירים לא עלו. אבל ברגע שיש איזשהי התחלה של עלייה - ישר מנסים לגלגל את זה על הצרכן. זה מראה עד כמה השוק הזה לא תחרותי".
רפואה ציבורית התייקרה יותר מפרטית
ממצא מפתיע אחר עולה מניתוח מגמות המחירים בשוק הבריאות. זבז'ינסקי בדק את התנהגות מחירי שירותי הרפואה של קופות החולים וביטוחי הבריאות פרטיים והשווה אותם למחירים ברפואה הפרטית, למשל בבית החולים הפרטי אסותא או בטיפולי שיניים פרטיים. "אם אתה מסתכל, מסתבר שהביטוח בקופות החולים ובחברות ביטוח עלה בערך ב-40% יותר. גם אם התעריפים עדיין נמוכים יותר ברפואה הנחשבת לציבורית, אתה רואה מגמה ברורה של צמצום פערים - וזה מעניין. רוב האנשים יגידו שביקור אצל רופא פרטי התייקר יותר מביטוח משלים של קופת חולים, אבל המציאות הפוכה".
הממצא של זבז'ינסקי בתחום הנופש מאשש את התחושה בציבור. "אתה רואה עד כמה השוק המקומי של התיירות והנופש לא תחרותי", אומר זבזי'נסקי, "המחירים פה עולים בטירוף. או שיש פה יותר מדי מעורבות ממשלתית שמעמיסה הוצאות עודפות או שאין מספיק תחרות". גורם נוסף שזבז'ינסקי לא התייחס אליו הוא התחזקות השקל בשנים האחרונות שהוזילה את הנסיעות והנופש בחו"ל.
"זה נכון, אבל השקל התחיל בהתחזקות שלו בסביבות 2003 ולמרות זאת מדדי מחירי הנופש בחו"ל ובארץ התייקרו באותו קצב. את שינוי המגמה אפשר להתחיל לראות בערך מהמועד שהופעלה רפורמת השמיים הפתוחים וככל שהתרחב השימוש באינטרנט להזמנת חופשות".
האינטרנט השפיע גם על ההלבשה וההנעלה.
"בוודאי. כדאי לשים לב שבענפים האלה מגמת הירידה דווקא נעצרה בסביבות 2011, ושם אפשר לומר בבירור שרואים את השפעת פתיחת השוק לתחרות. זה גם יכול לקרות במחירי הפירות והירקות אם תהיה שם פתיחה לתחרות".
התייקרות מואצת בחינוך היסודי
לפער מעניין אחר שהתגלה בניתוח - אין לזבז'ינסקי הסבר. העלות של תלמיד בבית הספר היסודי התייקרה בשיעור כפול (70%) מהעלות של תלמיד בחינוך העל-יסודי - למרות שבעיקרון חוק חינוך חינם חל דווקא בחינוך היסודי. "אני מודה שאין לי הסבר לזה", אומר זבז'ינסקי "אם כבר, ציפיתי שתהיה התייקרות חדה יותר בחינוך הטרום יסודי, שהוא בחלקו הגדול פרטי - אבל שם שיעור ההתייקרות היה נמוך יותר".
מה לגבי מכוניות ודירות?
"הבעיה שמחיר המכוניות לא מופיע בנפרד אלא יחד עם מחיר הדלק ומאוד מושפע מהתנודות במחירו. מחירי הדירות אינם חלק מהמדד, אבל ידוע שהם עלו הרבה יותר ממחירי השכירות, שהם לדעתי המדד שמשקף את הביקוש האמיתי לדירות ומאפשר לדעת האם יש התייקרות-יתר במחירי הדירות".
יש בציבור תחושה שהמדדים לא משקפים את ההתייקרויות האמיתיות במשק. שהמחירים כל הזמן עולים, למרות שהמדד עצמו נמצא בשנים האחרונות בקיפאון ואפילו בירידה מסוימת.
"מה שמפתיע אותי למשל הוא שהאינפלציה בישראל הרבה יותר תנודתית מבארה"ב או באירופה. הנתונים לא משקרים. אנשים באופן טבעי שמים לב יותר למה שמתייקר כמו מזון ונופש ולא למה שמוזל, די דרמטית, כמו ההלבשה וההנעלה. בסך-הכול המדד כן עלה לאורך התקופה בשיעור מצטבר של 43%, כאמור, ללא מחירי הדירות".