גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ווטסאפ במסר ברור לטלגרם: אם לא נקנה אתכם, נמעך אתכם

ווטסאפ הפגינה בחודשים האחרונים פרץ אנרגיה עם שלל פיצ'רים חדשים, אך מה שנראה כמו חדשנות הוא העתקה בוטה מטלגרם ● בכך אפליקציית המסרים מיישמת את השיטה של פייסבוק, שרכשה אותה: אם אי אפשר לקנות את היריבות - צריך להעיף אותן מהזירה

מייסד טלגרם פאבל דורוב ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג / צילום: רויטרס
מייסד טלגרם פאבל דורוב ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג / צילום: רויטרס

בתחילת השבוע הפיצה ווטסאפ פיצ'ר חדש למנהלי קבוצות באפליקציית המסרים המיידיים: האפשרות להפוך קבוצות לחד כיווניות, כך שרק מנהל הקבוצה הוא זה שמפיץ הודעות ואילו שאר המשתתפים אינם יכולים להגיב. היה זה העדכון החמישי של החברה בשמונת החודשים האחרונים - לכאורה, פרץ יצירתיות שהוביל לעשייה מרובה, בפרט בהתחשב בכך שחמשת העדכונים הקודמים לאפליקציה התפרסו על פני ארבע שנים. למעשה, מאז אוקטובר כל הפיצ'רים שהשיקה ווטסאפ סבבו סביב נושא יחיד: כלי ניהול לקבוצות ולעסקים, ולא הביאו בשורות למשתמש הפרטי, ששולח הודעות לחברים ולמשפחה.

העדכונים האחרונים של ווטסאפ הם מהלך ברור נגד אפליקציית המסרים טלגרם, שצוברת פופולריות הולכת וגדלה בכל מה שנוגע לצ'טים קבוצתיים. בין העדכונים האחרונים של ווטסאפ אפשר למצוא החזרת חברי קבוצה שעזבו, הוספת תיאורי קבוצה, חיפוש לפי שם משתתף, חשבונות מאומתים, כלים סטטיסטיים ואפליקציית ווטסאפ נפרדת לעסקים. לכל אלו נוסף מה שהיה הפיצ'ר הפופולרי ביותר של טלגרם: שליחת הודעות בכיוון אחד. פיצ'ר זה, שנחשב לאחד ממאפייניה העיקריים של טלגרם, מוכר בה תחת השם Channels והוא הושק בה כבר לפני שלוש שנים.

ווטסאפ בחרו להסביר את ההעתקה הבוטה באמצעות אבחנה סוציולוגית. "אחת מהדרכים שבה אנשים משתמשים בקבוצות", כתבו בבלוג של החברה, "היא לקבל הודעות ומידע חשוב ממורים בבית ספר, מרכזים קהילתיים וארגונים ללא מטרות רווח. אנו משיקים את ההגדרה כדי שמנהלי קבוצות יוכלו לקבל כלים טובים יותר במקרים אלו". בעדכון שקדם לכך אמרו בווטסאפ דברים דומים, שאלו תוספות המבוססות על בקשות המשתמשים. במילים אחרות, מבחינת ווטסאפ, היא רק מזהה ועונה על צרכים. 

היסטוריה של העתקות

זו לא הפעם הראשונה שווטסאפ מעתיקה מטלגרם באופן בוטה עד כאב. את שירות שיתופי המקום בזמן אמת שווטסאפ שחררה באוקטובר 2017, השיקה טלגרם שבוע קודם לכן; אפליקציית בתי העסק שווטסאפ הציגה בינואר 2018, נשענת בכבדות על רעיונות דומים בטלגרם כמו "חשבונות מרובים" וצ'טבוטים לעסקים; את התוספת המבורכת שמאפשרת חיפוש בקבוצות לפי שם משתמש הכניסו בווטסאפ בחודש מאי, בעוד שבטלגרם הושקה האפשרות הזו אי שם בנובמבר 2017.

הרשימה ארוכה מאוד וכוללת קבוצה גדולה של עדכונים שביצעה ווטסאפ במאי, שהיא למעשה אסופת רעיונות קיימים מטלגרם: שליטה טובה יותר למנהלי קבוצות בשינויים שנעשים בשם הקבוצה (שטלגרם השיקה ביוני 2017); תיאורי קבוצה, כמו ביוגרפיה למשתמשים (שטלגרם השיקה ביולי 2017) והתעדכנות מהירה בהודעות (בטלגרם: דצמבר 2017). שלא לדבר על כל קונספט ההצפנה מקצה לקצה, שממנו צמחה טלגרם, אבל ווטסאפ יישמה רק ב-2016. הבדיקה המדכדכת הזו אפילו מעלה שהאפשרות לתייג חבר בקבוצה באמצעות הסימן @, שהושקה בווטסאפ ב-2016 ושעשתה סוף סוף סדר בקבוצות רבות משתמשים, הייתה קיימת בטלגרם עוד ב-2015.

שלא תהיה טעות: טלגרם עדיין רחוקה מלאיים ברצינות על ווטסאפ. בין שתי האפליקציות מבדילים לא פחות מ-1.3 מיליארד משתמשים חודשיים פעילים, מספר ששווה ערך לכל אוכלוסיית יבשת אפריקה. בתקופה שבה ווטסאפ התחילה להעתיק בגסות פיצ'רים מטלגרם, בסביבות אוקטובר 2017, היו לאפליקצייה הפופולרית קצת פחות מ-1.5 מיליארד משתמשים חודשיים, ואילו לטלגרם - 180 מיליון משתמשים פעילים. כל זה לא מייצר אצל המנהלים הבכירים בווטסאפ שום רגיעה, להפך. בסך-הכול מדובר בחישוב פשוט: קל יותר למחוץ מתחרים כשהם עדיין קטנים.

ווטסאפ, בהיותה גדולה ופופולרית, אינה מתנחמת במספרים מוחלטים, אלא מזהה נכונה את המגמה: אחוזי הצמיחה של טלגרם גדלים והולכים. במרץ 2014, כשטלגרם הודיעה כי יש לה 35 מיליון משתמשים חודשיים, בווטסאפ היו 465 מיליון משתמשים; שנה מאוחר יותר שתי החברות צמחו כמעט פי שניים, וכשמביטים בגרף צמיחה לאורך ארבע שנים, כל אחת הוסיפה פי שישה משתמשים חודשיים פעילים. בווטסאפ יודעים ונחרדים מכך שבכל פעם שקורסת להם האפליקציה, יש זינוק חד בהורדות טלגרם באפל סטור ובגוגל פליי. טלגרם ולא אף תוכנת מסרים אחרת.

זה לא נגמר כאן: במהלך פברואר ומרץ, הצליחו בטלגרם לגייס 1.7 מיליארד דולר בהנפקת מטבע דיגיטלי (ICO). גיוס מרשים ויוצא דופן בכל קנה מידה, שקונה לטלגרם שקט ועצמאות. בכך נעשה ברור שהיא לא עומדת למכירה, אך עדיין לא היה בטוח שיהיה לה את אורך הרוח להמשיך לפעול בלי שום רצון לייצר מודל עסקי או הכנסות ממשתמשים. 

הפיצרים המרכזיים

סנאפצ'ט כתקדים

במובנים מסוימים אפשר להגיד שווטסאפ מחזירה לאפליקציה הקטנה שמתחרה בה, ממש כמו ילדים. הרי כשטלגרם החלה את דרכה בשנת 2013, הפיצ'רים שלה היו שיבוט מוחלט של ווטסאפ. היו בה אישורי מסירה וקריאה, אפשרות לעטר את השיחות בטפטים שונים, צירוף תמונות, שיחות וידיאו והודעות קוליות - כל עמוד השדרה המוכר נלקח מווטסאפ הוותיקה. טלגרם אמנם לא היתה הראשונה שהעתיקה וניסתה להתחרות, אבל היא, כיוצאת מן הכלל, הצליחה להרכיב במהירות אישיות מובחנת משלה. מילת המפתח היתה הצפנה: "בניתי את טלגרם במטרה לפתח אמצעי תקשורת שלא יהיה נגיש לסוכנויות הביטחון הרוסיות", אמר אחד ממפתחי האפליקציה, פאבל דורוב, שזכה לכינוי "מארק צוקרברג הרוסי". ווטסאפ, אגב, הטמיעה את רעיון ההצפנה שלוש שנים מאוחר יותר, ב-2016.

אלא שלא מדובר באמת בנקמנות. ווטסאפ, ובעיקר חברת-האם פייסבוק שרכשה את אפליקציית המסרים ב-2014, עושות פשוט מהלך תאגידי. הן משתמשות בכוח שצברו לאורך השנים כדי להמשיך ולהחזיק בו לעוד שנים רבות. זה אותו סיפור של המכולות השכונתיות הקטנות שלא מצליחות להתחרות ברשתות הגדולות; של ענקית חיפוש שעושה מניפולציות במנוע החיפוש כדי לחנוק יריבות; או ענקית מסחר מקוון שחותכת מחירים ושוברת שווקים. תחרות תמיד תוביל לנפגעים ונופלים. אלא ששיטת החיסול הממוקד של פייסבוק שונה: היא רוצה להוכיח שכל דבר חדשני ויצירתי שהמתחרה עושה - היא יכולה לעשות טוב יותר.

מבחינת פייסבוק מדובר באסטרטגיה ארוכת שנים. זה מתחיל פעמים רבות עם ניסיון לרכוש את המתחרים, ואם רכישה כזו אינה אפשרית, הרשת החברתית עוברת לצעד הבא: העתקה מדוקדקת וסיזיפית, שבסופה יש ברשותה של פייסבוק כל אלמנט שהפך את המתחרים לאטרקטיביים. היא תיקח את מה שעשית ותציג אותו אצלה, לפעמים באותו השם ולפעמים באותו צבע או צורה, כמעט תמיד בווליום חזק יותר. 

הקורבן המפורסם ביותר של השיטה הזאת היא סנאפצ'ט. אפליקציית שיתוף התמונות פורקה לחתיכות בידי פייסבוק, שבין השנים 2016 ל-2017, עקב לצד אגודל, העתיקה מרוח הרפאים הקטנה כל רעיון יצירתי מקורי. בגרדיאן הבריטי ספרו לא פחות מ-15 העתקות מהותיות שונות. היישומים השונים הוטמעו בזריזות ובהצלחה מסחררת באפליקציית התמונות של פייסבוק - אינסטגרם, וחלקם הוטמעו (בהצלחה מוגבלת) גם בפייסבוק עצמה. סנאפצ'ט לא היתה היחידה: פייסבוק "שאלה" מטוויטר את קונספט העוקבים; Foursquare הכניסה לה לראש להציע למשתמשים לעשות צ'ק-אין; Slack היתה ההשראה לרגישונים (Reactions) שאיתם מגיבים להודעות במסנג'ר; עד כמה מדובר בשיטה? ב"וול סטריט ג'ורנל" נטען כי פייסבוק משתמשת במסד נתונים פנימי כדי לעקוב אחרי רשימה ארוכה של סטארט-אפים קטנים ולא מוכרים.

ולא מדובר רק בהעתקות. פייסבוק, שמשמשת בית לשני מיליארד גולשים, חסמה באופן אקטיבי לינקים לטלגרם ולפרקים אף לסנאפצ'ט. בפייסבוק הסבירו כי לינקים שכל מטרתם היא הזמנת אנשים להשתמש ברשתות חברתיות אחרות היא "לא הסיבה שלשמה קיימת הפלטפורמה שלנו". בטלגרם הגיבו בתמצות: "צביעות".

סנאפצ'ט אמרה בעבר ועדיין ממשיכה לטעון כיום שלא משנה כמה רעיונות פייסבוק תגנוב, בסופו של יום היא מייצרת חוויה שונה וייחודית, וזה מה שיגרום למוצר שלה לנצח. עד שזה יקרה, מניית החברה נסחרת בכל יום סביב שפל חדש. בטלגרם מזמרים מזמורים דומים: מזכירים שהאפליקציה היא חופשית ומוצפנת, שלעולם לא תכניס פרסומות או תנצל לרעה את המידע הפרטי של משתמשיה. דורוב ושותפיו לא חוששים להיות מוקצים ברוסיה שדורשת צנזור ושליטה, ולועגים לפייסבוק שנכנעה לפוטין. אבל לפייסבוק זה לא משנה, כי המטרה היא לא באמת לחבר אנשים, להיות מיוחדים ויצירתיים, או להיות הראשונים שחושבים על כלים שיתנו יותר שליטה למנהל קבוצת הווטסאפ של הגן. המטרה היא להישאר הרשת החברתית הגדולה בעולם, בכל מחיר. גם אם זה אומר למעוך את המתחרות כשהן עדיין קטנות. 

עוד כתבות

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה

מדפי דבש בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשמן זית, בדבש ובקרוב ביין: המותג ישראלי, התוצרת - אירופית

החיבה לתוצרת מקומית, לובי חקלאי חזק וחסמי יבוא, מציפה את המדפים במותגים ותיקים שמשווקים "בלנד": ערבוב מותג ישראל עם תוצרת אירופית, מבלי לחשוף מאיזו מדינה הוא מגיע ● את השיטה הפופולרית שעובדת בעיקר בשמן ובדבש, רוצה הממשלה להרחיב כעת גם ליין

טיל איראני ליד ים המלח, ששוגר לעבר ישראל ויורט / צילום: Reuters, ALON BEN MORDECHAI

איראן אוזרת אומץ ולוקחת הימור מסוכן בעימות גלוי מול ישראל

ההתקפה של טהראן על ישראל סימנה שינוי אסטרטגי בעימות בין המדינות ●  מלחמת הצללים הפכה לעימות ישיר, ולא ברור עדיין מה יהיה הצעד הבא ● ברקע, הלחץ על איראן להוכיח כי היא מובילה את 'ציר ההתנגדות' מתגבר

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

סודות מתוך ועדת ההשקעות: כך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

ביידן בקריאה לקונגרס במאמר מיוחד: "לאשר בדחיפות את הסיוע הביטחוני לישראל ולאוקראינה"

הנשיא האמריקני הבהיר: "זה לא הזמן לנטוש את ידידותינו, לא מתקבל על הדעת שנעמוד מנגד" • על המתקפה האיראנית אמר ביידן: "איראן רוצה למחוק את המדינה היהודית היחידה מעל המפה" • עוד הזהיר הנשיא: "ארה"ב עלולה להיגרר למלחמה, אסור שנניח להגנה של ישראל להיחלש"

יצחק קרויזר, עוצמה יהודית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם שיעורי הגיוס באוכלוסייה הכללית נמצאים במגמת ירידה?

האם שיעורי הגיוס יורדים בחברה הכללית כפי שטוען ח"כ יצחק קרויזר? פירקנו לגורמים ● המשרוקית של גלובס

עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?

תובעים ייצוגים מתנגדים זה שנים לרצון לחייב אותם להתריע בפני עסקים טרם הגשת תביעה נגדם ● אולם כעת, סיפורו של בעל עסק שחזר מעזה וגילה שהוא נתבע ב־2.5 מיליון שקל, עשוי לגרום לזה לקרות ● מומחים חלוקים לגבי ההשלכות

כפר ערב אל-עראמשה / צילום: איל יצהר

הותר לפרסום: 6 לוחמים נפצעו קשה בגליל, 8 נוספים במצב בינוני וקל

אדם נפצע אנוש, שניים נפצעו קשה, ארבעה במצב בינוני והשאר קל בפגיעה ישירה בערב אל-עראמשה ● דיווח: בארה"ב מעריכים שישראל תבצע תקיפה מצומצמת בשטח איראן • איראן: "כל תקיפה של ישראל בשטחנו תיענה בתגובה חזקה ונחרצת" • בגליל המערבי: נפילות בשטחים פתוחים אחרי כ-5 שיגורים מלבנון, לא ידוע על נזק או על נפגעים • הפעילות במרכז הרצועה: כוחות הנח"ל חיסלו מחבל באמצעות רחפן • עדכונים שוטפים

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 צלל ב-1.7%

ת"א 35 ירד ב-1% ● ישראייר חזרה לגודל צי מטוסים שהיה זמין לפני המלחמה ●  קרן המטבע חתכה את תחזית הצמיחה של ישראל ● בעקבות האג"ח האמריקאי, תשואת האג"ח הממשלתית הארוכה בישראל בשיא של 12 שנים ● ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" ● יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה, זה לוקח יותר זמן משחשבנו"

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● העיתון אל-ערבי אל-ג'דיד מדווח כי ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

בנק דיסקונט ובנק לאומי

הריבית במשק נשארת גבוהה, המינוס לא השתנה, והבנקים מקזזים הטבות

בנק לאומי הודיע כי הוא מעלה את הריבית המקסימלית לחשבונות שנמצאים במשיכת יתר ● דיסקונט הודיע לפני כמה שבועות על ביטול ההטבה על אוברדאפט עד 2,000 שקל

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"