השור של וול סטריט / צילום: שאטרסטוק
מגמה מעורבת אפיינה את החברות הישראליות שנסחרות בארה"ב במהלך חודש יוני: מדד גלובס פרומתאוס - שעוקב אחרי החברות הישראליות בוול סטריט - רשם עלייה מתונה של 0.7%, אם כי תתי-המדדים (מדעי החיים וטכנולוגיה) דווקא נסחרו בירידות. הסיבה לפער נעוצה במניות שנסחרו בעליות בולטות במהלך החודש, ואינן חלק מתתי-המדדים. באותה תקופה, מדד ת"א 125 ירד ב-0.2% ומדד נאסד"ק עלה בשיעור של 0.9%.
תת-מדד גלובס פרומתאוס מדעי החיים ירד ב-0.5%, בעוד מדד ת"א ביומד נותר ללא שינוי ואילו מדד נאסד"ק ביוטכנולוגיה עלה ב-1.4%. בלטה לטובה בתת-המדד מניית גלמד פארמה, שזינקה ב-89% לאור הצלחתה בניסוי לתרופה שנועדה לטיפול במחלת הכבד השומני. בעקבות ההצלחה, דיווחה החברה על גיוס של 75 מיליון דולר.
מניות הטכנולוגיה הישראליות בנאסד"ק ירדו בחודש יוני והובילו את תת-מדד גלובס פרומתאוס טכנולוגיה לירידה של 0.4%. באותה תקופה, מדד ת"א טכנולוגיה הוסיף לערכו 0.3% ואילו מדד נאסד"ק טכנולוגיה רשם ירידה בשיעור של 2.1%. בלטה בתת-המדד מניית ורינט שעלתה בשיעור של 5% לאחר שעקפה את תחזיות הרווח למניה של האנליסטים ב-5 סנט ברבעון הראשון של 2018.
החידה של רדהיל
אחת החברות הבולטות במדד היא רדהיל ביופארמה, חברת תרופות ישראלית המפתחת טיפולים למחלות שונות, בעיקר במערכת העיכול (גסטרו). במחלקת המחקר של פרומתאוס יעוץ כלכלי מציינים שנכון להיום מפתחת החברה שמונה תרופות בשלבי ניסוי שונים. שתי התרופות המתקדמות ביותר של החברה נמצאות בשלב 3 של הניסויים הקליניים, השלב המתקדם ביותר, כאשר עד סוף השנה צפויות מסקנות סופיות לגבי שתיהן. התרופה הראשונה (TALICIA) נועדה להילחם בחיידק ההליקובקטר-פילורי שעלול לגרום לכיבים וסרטן בקיבה. התרופה השנייה (RHB104) נועדה לטפל במחלת הקרוהן.
לדברי אייל שבח, שותף בפרומתאוס וראש תחום הטכנולוגיה בפירמה, "רדהיל יכולה להתגאות בפייפליין מרשים של תרופות אותן היא הצליחה לקדם עד כה בתקציבים זעומים יחסית למקובל בעולם הפארמה. עם זאת, נראה ששוק ההון אינו מתרשם ותג המחיר של החברה נע לאחרונה באזור ה-170 מיליון דולר בלבד, מתוכם כ-30 מיליון דולר מוסברים על ידי יתרת המזומנים של החברה, כך שהפעילות עצמה מוערכת על ידי השוק בכ-140 מיליון דולר".
בפרומתאוס סבורים ששווי השוק הנמוך מהווה חידה של ממש, מכיוון שמוצרי החברה פונים לשווקים של מיליארדי דולרים בשנה, הם צפויים להיות רווחיים ביותר הודות להגנת הפטנט, והסיכון הכרוך בתהליך הפיתוח (הניסויים הקליניים) נמוך ביחס לחברות אחרות בתחום. האנליסטים של פרומתאוס מביאים כדוגמה את התרופה שמפתחת רדהיל למלחמה בחיידק ההליקובקטר-פילורי. תרופה זו היא קומבינציה של שתי אנטיביוטיקות גנריות קיימות ומוכחות בשילוב עם תרופה קיימת אחרת המפחיתה את חומציות הקיבה, ומכאן שהסיכון לכישלון בניסוי נמוך יחסית למולקולה חדשה ולא ידועה.
גם תרופת הדגל השנייה של החברה, שנועדה לטיפול במחלת הקרוהן, מהווה להערכת פרומתאוס הבטחה גדולה בשוק משמעותי, כאשר גם במקרה זה מדובר באנטיביוטיקה. גורמי מחלת הקרוהן אינם ברורים לחלוטין ולמרות שמדובר במחלה אוטואימונית, בה מערכת החיסון של הגוף פועלת נגד הגוף עצמו, ייתכן שהגורם למחלה, לפחות בחלק מהמקרים, הוא חיידק. לפיכך, הטיפול שמציעה רדהיל חדשני בכך שהוא פונה לשורש הבעיה במקום לטפל במערכת האוטואימונית. בפרומתאוס מציינים כי אם הניסוי הנוכחי יעלה יפה, מדובר בבשורה של ממש לחולים, מכיוון שטיפול באמצעות אנטיביוטיקה עשוי להיות פשוט בהרבה ואפקטיבי יותר מאשר ניסיון לטפל במחלה אוטואימונית.
לדברי שבח, העובדה שרדהיל מפתחת מספר תרופות במקביל מגדילה את הסיכוי שיהיה לה לפחות מוצר מוצלח אחד, ומכאן שלא מדובר בחברה של "אפס או אחת", דבר המפחית להערכתו את הסיכון של החברה. לדבריו, גם אם החברה תצליח בפיתוח תרופה אחת בלבד מכל הפורטפוליו העצום שלה, הדבר עשוי להקפיץ את שווי השוק שלה אל מעבר לשווי הנוכחי.
התמונה ברדהיל תתבהר
עוד מוסיף שבח, שלאור כל האלמנטים החיוביים בסיפור של רדהיל קשה להבין את שווי השוק של החברה, שהרי ישנן דוגמאות לחברות אחרות, המתמקדות במספר מצומצם של תרופות (ולעיתים אפילו בתרופה בודדת), שפועלות בתחומים משיקים לאלו של רדהיל ונסחרות בשוויים גבוהים פי כמה מהשווי של רדהיל.
לדברי שבח, ייתכן שהשוק אינו מאמין שסטארט-אפ קטן כמו רדהיל יכול לקחת על עצמו פיתוח מקביל של שמונה מוצרים, גם אם רובם ממוקדים בתחום אחד - תחום הגסטרו. הסבר אחר שמציעים בפרומתאוס לשווי הנמוך עשוי להיות נעוץ באסטרטגיית החדירה לשוק. לפי מחלקת המחקר של פרומתאוס, בשונה מהרוב המוחץ של הסטארט-אפים בתחום הפארמה, שמתכננים להימכר לענקיות פארמה רב-לאומיות עוד לפני הגעה למכירות (ולמעשה מבלי לנסות להגיע למכירות כלל), רדהיל מתכוונת לבצע שיווק ומכירות בעצמה באמצעות כוח שיווק ייעודי של עובדי חברה.
החברה אף הקימה צוות שיווק אמריקאי הממוקד בתחום הגסטרו, שמשווק נכון להיות מספר תרופות של יצרנים צד ג' במאמץ לבנות יכולות שיווק משמעותיות באמריקה. ייתכן ששוק ההון אינו מאמין שהחברה תוכל לשווק בהצלחה את מוצריה והיה מעדיף לראות אסטרטגיה קונבנציונלית יותר שממסחרת את המוצר שלה על-ידי הסכם תמלוגים או על-ידי מכירת החברה בכללותה לאחת הענקיות בתחום.
"כך או כך, עד סוף השנה תתבהר התמונה לאחר השלמת הניסויים הקליניים וקבלת תוצאות סופיות בשתי תרופות הדגל של החברה. ייתכן שהצלחה בניסויים תביא לעליה מטאורית בשווי השוק של החברה", מסכם שבח.