עו"ד אבי ליכט / צילום: תמר מצפי
"חוק חדלות פירעון טומן בחובו דרמה גדולה בכל הקשור לאשראי לאנשים פרטיים. השינוי שהוא מביא הוא שינוי ערכי: אנחנו כבר לא מסתכלים עליהם כאל 'פושטי רגל', אלא כמי שנכנסו להליך של חדלות פירעון. הוצאנו את הממד הפסול והפלילי של ההליך" - כך אמר היום (ג') עו"ד אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ומי שליווה מקרוב את חוק חדלות פירעון החדש שייכנס לתוקפו בספטמבר 2019. ליכט דיבר בכנס של משרד עורכי הדין גורניצקי בשיתוף ACC, ארגון היועצים המשפטיים הפנימיים, שעסק בחוק.
בעבר הליך פשיטת רגל נחשב לארוך ומורכב, ולווים עשו הכול בכדי להימנע ממנו אך כיום, בעקבות רפורמות שנעשו, הוא נחשב לידידותי יותר ללווה, כאשר חוק חדלות פירעון החדש אמור להקל עוד יותר על התהליך.
כתוצאה מתהליכים אלה, בשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה בהיקף הבקשות לפשיטת רגל. אם ב-2013 הוגשו לבית המשפט 12.1 אלף בקשות לפשיטת רגל, הרי שב-2017 המספר היה גבוה ב-75% ועמד על 21.2 אלף בקשות. מגמה זו משתקפת גם בדוחות הכספיים של הבנקים: היקף ההפרשות של הבנקים להפסדי אשראי למשקי-בית יותר מהכפיל את עצמו ב-3 השנים האחרונות.
"יש תהליך עמוק של עלייה דרמטית במספר פושטי הרגל בישראל. כמעט 60% מהמקרים המתנהלים בבתי המשפט קשורים בהליכי פשיטת רגל של יחידים, וזה סתם את בתי המשפט. שינינו את זה, וההליכים האלה יתנהלו בכנ"ר ובהוצאה לפועל", הוסיף ליכט.
ליכט הסביר את הרקע לחוק החדש שהפך את תהליך פשיטת הרגל לקצר ופשוט יותר: "הדין הקיים היום יוצר ענישה באמצעות ביורוקרטיה: לווה נכנס לסוג של תעלה שהוא לא רואה בה את האור. זה גורם בפועל לענישה מאוד קשה כלפי הלווה. אנחנו חשבנו שזה לא נכון, ושבעצם צריך לקחת ללווה את כל מה שיש לו ולחלק, ואז להוציא אותו לדרך חדשה", הוא אמר.
ליכט התייחס בדבריו לביקורת שהושמעה על השינויים בחוק, בעיקר מצד גורמים בנקאיים, שטענו שהמצב שנוצר הוא "גן עדן לחייבים", וטען כי הבעיה עמוקה יותר ונובעת מכך שיש היצף של אשראי. "קל מאוד היום לקבל אשראי כיחידים וכמשקי-בית. קשה לי עם כך שמצד אחד יש דחיפה מאוד משמעותית של האשראי למשקי-בית, ואחרי כן נשמעת הטענה של למה אנחנו משחררים אותם בקלות. לדעתי להיות מאוד זהירים עם מתן האשראי במגזר הזה", הוסיף ליכט.
סוגיה נוספת בה עוסק החוק הוא בסדר הנשייה. "החלטנו לעשות ניסוי שבו המדינה ביחד עם רשות המסים תוותר על מעמדה כנושה מועדף. יצרנו מצב שהמדינה מוותרת על חלק משמעותי מהשיעבודים, והבנקים מוותרים על 25% מהשיעבוד הצף שיש להם. הכסף שמשתחרר יחזור לקופת הנשייה לטובת הנושים הקטנים. זהו ניסוי כלכלי מעניין שאני מאוד מקווה שיצליח", אמר ליכט.
ליכט התייחס להיבטים נוספים בחוק הקשורים לתהליך חדלות פירעון במגזר העסקי, ואמר כי "החוק הוא מאוד חריג במשפט הישראל. לרוב החקיקה היא תיקונים של נושאים נישתיים, הפעם יש פה ניסיון לקחת תחום משפטי שלם, ולבנות אותו מהתחלה. עבדנו על החוק הזה במשך 8 שנים, בארבע מתוכן בעצימות גבוהה", טען ליכט.
"לרוב החברות מגיעות לחדלות פירעון עם הלשון בחוץ, כשכבר אי-אפשר להציל שום דבר. בתקופת הדמדומים יש נטייה לחברות לקחת סיכונים. לכן ניסינו ליצור מערך תמריצים שיוביל את החברות כמה שיותר מוקדם להליך חדלות פירעון כדי שניתן יהיה להציל את החוב. ניסינו לבטל כל מני המצאות שהתפתחו בפסיקה, ובמקום זאת יצרנו הליך כניסה מאוד ברור להליך פירוק. אתה נכנס פעם ראשונה, ובית המשפט הוא שבודק ומחליט אם אתה הולך לפירוק או הבראה, ולא הנושים", הוא הוסיף.
עו"ד פיני רובין, ראש משרד גורניצקי, אמר כי "החוק הוא כולו בסימן של שיקום, והוא מקהה את הציפייה שהייתה כלפי בעלי מניות ובעלי שליטה בתאגידים להשקיע בתאגיד הקורס". הוא הוסיף וטען כי "החוק מגדיר את חדלות פירעון כמצב כלכלי. ברגע שהמחוקק פותח כך את החוק, הרי שנראה כי כשנרצה להתמודד עם חדלות פירעון, ניאלץ להסתייע בחוות-דעת כלכלית, כלומר זהו אינו מצב משפטי אלא מצב כלכלי".