שר הביטחון אביגדור ליברמן / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
הסכם כחלון-יעלון בנושא תקציב מערכת הביטחון לשנים 2020-2015, הביא להתייקרות של כחצי מיליארד שקל לשנה בהוצאה התקציבית לפנסיה בשנים 2019-2017, כך עולה מנתונים מתוך הסיכום התקציבי שהועברו הבוקר על ידי משרד הביטחון, במסגרת הליך משפטי שמנהלת תנועת הצלחה.
התנועה עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתלאביב באמצעות עורכי הדין אלעד מן ויובל יועז בדרישה לחשוף את ההסכם מנובמבר 2015 כולל הנספחים שצורפו לו, ובהם פירוט עלויות השכר והפנסיה של צה"ל. משרד הביטחון סרב עד כה לחשוף את הנתונים על היקף ההוצאה על השכר בנימוק של חשש לפגיעה בביטחון המדינה.
הנתונים החדשים שמשרד הביטחון העביר הבוקר הם מנספח ד' להסכם ועולה מהם כי עלות הפנסיה התקציבית בצבא צפויה לחצות השנה לראשונה את קו ה-8 מיליארד שקל, מתוך תקציב ביטחון כולל של כ-63 מיליארד שקל, ולהגיע ל-8.2 מיליארד שקל ב-2018 ול-8.3 מיליארד ב-2019.
מדובר בעלייה של מאות מיליוני שקלים לשנה בעלויות הפנסיה שנגרמה עקב הקדמת גיל הפרישה הממוצע לקצינים - מסביבות גיל 47 כיום צפוי גיל הפרישה הממוצע לרדת בהדרגה ולהגיע ל-43. קצינים הפורשים מצה"ל זכאים לפנסיה תקציבית המכונה פנסיית גישור המשולמת עד גיל 67 לגברים ו-62 לנשים. ההוצאה לפנסיה בצבא מורכבת כאמור מפנסיית הגישור שנוצרה ב-2006 ומהפנסיה התקציבית הרגילה לה זכאים מי שהצטרפו לשירות קבע לפני 2002.
אי-הבהירות עדיין גדולה מאוד
"גלובס" חשף לאחרונה כי צה"ל העביר לסגן החשב הכללי לענייני שכר במשרד האוצר יוסי איצקוביץ' נתונים שיאפשרו לאוצר להעריך בפעם הראשונה את העלות האקטוארית של תשלומי פנסיית הגישור בצבא. עד כה היה ידוע שהמדינה תשלם בעשורים הקרובים פנסיה תקציבית למשרתי קבע בהיקף של כ-200 מיליארד שקל, אך סכום זה לא כלל את התשלומים הצפויים עבור פנסיית הגישור, שנוצרה רק ב-2006.
ואולם גם לאחר העברת הנתונים הנדרשים לחישוב העלות האקטוארית של פנסיית הגישור והנתונים שהועברו הבוקר על ידי משרד הביטחון לתנועת 'הצלחה', עדיין שוררת אי-בהירות רבה בנושא תשלומי הפנסיה לאנשי הקבע בצה"ל.
כך למשל מתברר כי בספר התקציב ל-2019 קיימים שני נתונים סותרים לגבי עלות ההוצאה לגמלאות בצה"ל באותה שנה, שהפער ביניהם מגיע למאות מיליוני שקלים. לפי חוות משפטית שהציגה בפברואר השנה עו"ד מירי פרנקל-שור, היועצת המשפטית של הוועדה המשותפת לוועדת הכספים ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לחברי הוועדה תשלם המדינה ב-2019 עבור פנסיה לאנשי הקבע 8.29 מיליארד שקל, לפי הצעת חוק התקציב "הנוסח הכחול", או 7.952 מיליארד שקל, לפי ספר התקציב המפורט. "מוצע לברר עם נציגי המשרדים (האוצר והביטחון - ע"ב) מהו תקציב ההוצאה על הגמלאות" ממליצה פרנקל שור לחברי הוועדה.
בנוסף מציינת היועצת המשפטית כי תקנות הנושא פנסיית הגישור שהיו אמורות להיחתם עד לראשון ביוני 2017 לא נחתמו עד היום ו"אין צפי למועד הנחתן". היועצת המשפטית מציינת כי ההסדרים השונים בנושא פנסיית הגישור הם בעלי "השפעה קרדינלית על תקציב הביטחון כולו ועל המשאבים שיעמדו לרשות מערכת הביטחון למימוש משימותיה בשנת 2019 וכן באופן עקיף גם על המשאבים שיעמדו לרשותה בשנים הבאות".
"המו"מ נוהל באופן לא תקין"
סוגיה נוספת שלגביה שוררת אי-בהירות רבה היא גובה הקצבה הממוצעת המשולמת לפורשים. בעת החתימה על הסכם כחלון-יעלון זכו הפורשים לפנסיה ממוצעת לגמלה של כ-20 אלף שקל, אך במסגרת ההסכם המלא, שנחתם כחצי שנה לאחר סיכום כחלון-יעלון ושעוגן בחקיקה, התחייב צה"ל שממוצע קצבאות הפנסיה בצבא, כולל קצבאות גישור, יעמוד על 13 אלף שקל לחודש לכל היותר בשנים 2025-2024 ו-12 אלף שקל לכל היותר ב-2025. בתיקון לחוק נקבע כי אם היעד לא יושג, יוכל שר האוצר לקבוע לבדו, ללא צורך בהסכמת שר הביטחון - אך באישור הוועדה המשותפת לוועדת הכספים ולוועדת החוץ והביטחון - מתווה חדש לפנסיית הגישור החל מ-2026 ואילך, שיבטיח כי ממוצע הקצבאות לא יעלה על 12 אלף שקל.
סיכום כחלון יעלון שנחתם ב-24 לנובמבר 2015 עורר ביקורת רבה בתוך האוצר מצד החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי-בויאנג'ו והממונה על השכר לשעבר קובי אמסלם, שלא שותפו במשא ומתן. בדוח מיוחד שפרסם בנושא מבקר המדינה נאמר כי "מנכ"ל משרד האוצר והממונה על התקציבים ניהלו משא ומתן על הסיכום התקציבי עם משרד הביטחון וצה״ל באופן לא תקין ולא יעיל, וללא ליווי של הייעוץ המשפטי במשרד האוצר אגף התקציבים ניהל משא ומתן בנושאי שכר וגמלאות, שיש להם משמעויות כספיות גדולות ועשויות להיות להם השלכות רוחב על יתר גופי הביטחון , ללא תיאום ושיתוף של אגף הממונה על השכר". בעקבות הטענות שהעלו הבכירים שלא שותפו הוכנסו לנוסח הסופי של ההסכם מספר שינויים.
האוצר: הצעירים יצברו פחות זכויות
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "החיסכון בעלויות יושג בטווח הארוך יותר כתוצאה מכך שהקצבה החודשית תהיה נמוכה יותר, משום שהפורשים לפנסיה בגיל צעיר יותר יצברו פחות זכויות פנסיוניות.
"באשר להפרש בין שני הסכומים בסעיף ההוצאה לפנסיה בתקציב 2019, שציינה היועצת המשפטית של הוועדה המשותפת, הפער נובע מכך שהסכום הגבוה יותר כולל את תשלומי הפנסיה לעובדי משרד הביטחון בעוד שהסכום הנמוך יותר כולל את ההוצאה לפנסיה של אנשי הקבע בלבד.