גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ייעוד" - לא אופנה אלא מפתח להצלחה

הענקת משמעות לארגון או לחברה עסקית מביאה מוטיבציה לעובדים ותשואה לבעלים

דו"ח אמון גלובס
דו"ח אמון גלובס

בעולם ובישראל, מתעצמת יותר ויותר המגמה במסגרתה עסקים שואפים להשפעה חברתית חיובית במסגרת העשייה העסקית שלהם. למגמה זו הצטרף לאחרונה, למשל, "גלובס" עם פרסום "דוח אמון" שמצהיר כי העיתון הגדיר לעצמו חזון להפוך לחוד החנית "בהשבת האמון של הציבור בתקשורת". כלי תקשורת אחר - אתר "סלונה" - מקדם את נושא ההעצמה הנשית. גם אתר בוקרא - פועל מתוך שליחות להגביר שיח ודו-קיום בין המגזרים.

אף ש"גלובס" הגדיר את הנושא כ"חזון", למעשה מדובר בייעוד (Purpose) עסקי. המונח אולי נשמע לסקפטיים שבינינו כמילת "באז" אופנתית, אך כל עסק השואף לתת מענה לציפיות הציבור כיום חייב לכלול אותו באסטרטגייה שלו ולעבור שינוי בהתאם אליה.

כאשר העסק חותר לגרום לשינוי חיובי מסוים בקרב מחזיקי העניין שלו, והוא רואה סיבה לקיומו שהיא מעבר להשאת רווח כלכלי, אי אז ניתן לומר כי העסק הוא מונע-ייעוד (Purpose-Driven) וכך מובילאיי, למשל, חותרת להציל חיי אדם או WeWork מאפשרת לפרט להגיע להגשמה עצמית מקצועית באמצעות קהילה. הייעוד מהווה "כוכב צפון" לאופן העשייה העסקית של עסקים אלו. הצלחה בחתירה ל ייעוד תורמת להצלחה העסקית.

ויקטור פרנקל תיאר בספרו "האדם המחפש משמעות" כיצד בני אדם מסוגלים להתעלות מעל עצמם כאשר הם חווים תחושה של משמעות. בחברות בעלות ייעוד, המשמעות מביאה לתחושת שליחות בעבודה מעבר לאינטרס הכלכלי. מדובר בגורם מוטיבציוני מהמעלה הראשונה המביא לדרגת המחוברות הגבוהה ביותר בעבודה. בנוסף, הייעוד מהווה אף פלטפורמה הנוסכת השראה, וכאשר עסק פועל בעבור ייעוד מיטיב, הייעוד עצמו יכול לקרב בין צדדים שונים ומאפשר לייצר חיבור מעבר לאינטרסים הצרים של כל צד, בהיותו מטרה משותפת החשובה לכולם.

במחקר שביצענו בארגון קפיטליזם קשוב ישראל בשיתוף ד"ר מינה צמח ומכון Ipanels, בחנו את נושא "הייעוד". המחקר בחן כיצד עובדים תופשים את הייעוד של מקום העבודה, והקשר בין קיומו של ייעוד לבין מדדי הצלחה שונים של הארגון בראיית העובדים.

המחקר הראה כי בסקטור הציבורי ובמגזר השלישי, כשבעה מתוך עשרה עובדים מעידים על קיומה של תחושת "שליחות" או פעולה מיטיבה כלשהי בעשייה של הארגון המעסיק. זאת, לעומת חמישה עובדים מתוך עשרה במגזר העסקי הציבורי, וארבעה מעשרה בחברות פרטיות.

הסקטורים הגבוהים ביותר בתחושת הייעוד בכוח העבודה הישראלי הם שירותי הבריאות, החינוך והרווחה, ואילו הסקטורים הנמוכים ביותר במידת הייעוד הם קמעונאות ונדל"ן (שאינו בנייה).

בדומה למחקרים קודמים שנעשו בתחום, גם מחקרנו הוכיח כי ייעוד תורם לעסקים בכמה רמות: במידת החיבור וההזדהות של העובדים עם הארגון, בנכונות להמליץ על הארגון, במשיכת עובדים ולקוחות, במתן תחושת משמעות, בכן בתרומה ליוקרת הארגון, לאהדה ולאמון כלפיו ועוד.

משיבים במחקר העידו על קיומה של שליחות או של עשייה מיטיבה במקום עבודתם במספר אופנים - בתרומה לקהילה (כגון תרומה כספית למטרות חברתיות, התנדבות עובדים); במדיניות ערכית/עסקית של הארגון (לדוגמה, גיוון בתעסוקה); או באמצעות המוצרים או השירותים שהארגון מוכר.

בהקשר זה עלה במחקר ממצא מעניין: מסתבר שהתחושה המוחשית ביותר של ייעוד מורגשת בקרב עובדים במקומות עבודה בהם הייעוד מופיע בתוך המוצרים והשירותים. בדרך זו התשואה שהעסק עצמו מקבל כתוצאה מכך שהוא פועל למען ייעוד או שליחות המועילה לזולת - גבוהה באופן משמעותי מאשר ביישום של הייעוד בדרכים אחרות!

חברות טועות לא פעם באופן פיתוח הייעוד, מתמקדות בפיתוחו בעיקר מול קהל הלקוחות, וזונחות את יישומו בפנים הארגון. אך המהלך עלול להביא לתוצאות המיוחלות באופן חלקי בלבד אם יתפרש רק כאקט שיווקי. כדי למנף את מלוא פוטנציאל ההשבחה הנובע מייעוד, הדבר הנכון לעשות הוא לפתח את הייעוד מפנימה החוצה.

נושא הייעוד מציף על פני השטח את פרדוקס הרווח בחברות, ופועל באותו מנגנון המוכר ב'פרדוקס האושר' של בני אדם: כשם שהתמקדות באושר עצמו מרחיקה את השגת האושר, כך ההתמקדות ברווחיות פוגמת ברווחיות. התמקדות בייעוד לעומת זאת, מחייבת את העסק להתמקד ביצירת התנאים המקדימים, אלו שיוצרים את ההצלחה והרווחיות. חברות הקפיטליזם הקשוב מראות כי כשמתמקדים בייעוד מעבר לרווחיות - פוטנציאל הרווחיות של העסק גדל ומתרחב. המחקרים מראים תוצאות פנומנליות לאורך זמן של עסקים קשובים מול עסקים מסורתיים, שמדברות בעד עצמן.

אם בשלהי המאה ה-20 הכלכלה הייתה קרויה Information Economy, במאה ה-21 מדובר על מעבר ל-Purpose Economy. כל בר-דעת מבין כי הציבור כיום אינו מוכן לקבל עסקים הדואגים לאינטרס הצר של עצמם בלבד. למרבה הצער, השינויים בעולם העסקי הגלובאלי בהקשר זה מתרחשים באיטיות באופן כללי, ומדביקים את השינויים המאקרו-חברתיים בפיגור ניכר. בישראל באופן מיוחד אנו נמצאים בפיגור בתחום ביחס לעולם. אך מכיוון שהמגמה קיימת ומתחזקת, הציפייה שעסקים בישראל יפעלו בצורה אחרת אינה חזון אחרית הימים, אלא שינוי מחויב מציאות ובלתי נמנע, ויפה שעה אחת קודם.

גילוי מלא: הטור מתייחס בין היתר לדו״ח האמון הראשון של גלובס שפורסם ב 14 ביוני 2018. דו״ח האמון של גלובס נועד לפתוח צוהר של שקיפות על עבודת העיתון ויחסיו עם קוראיו, מסוקריו ומפורסמיו וכמו כן מהווה הצהרת כוונות לגבי מטרות העיתון

עוד על דו"ח האמון של "גלובס"

■ הכותבת היא ד"ר בפסיכולוגיה ארגונית/שיווקית, אשת עסקים, שותפה בגיתם BBDO , ויו"ר ארגון "קפיטליזם קשוב ישראל". 

עוד כתבות

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

נגמ''ש ישראלי בדרכו לסוריה / צילום: Reuters, Avi Ohayon

בפעם השנייה בתוך שבוע: צה"ל עצר בדרום סוריה חוליית טרור שהופעלה ע"י כוח קודס האיראני

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

דירוג הערים היקרות בעולם: מי ראשונה ואיפה תל אביב?

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באסיה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ

שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%