גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ייעוד" - לא אופנה אלא מפתח להצלחה

הענקת משמעות לארגון או לחברה עסקית מביאה מוטיבציה לעובדים ותשואה לבעלים

דו"ח אמון גלובס
דו"ח אמון גלובס

בעולם ובישראל, מתעצמת יותר ויותר המגמה במסגרתה עסקים שואפים להשפעה חברתית חיובית במסגרת העשייה העסקית שלהם. למגמה זו הצטרף לאחרונה, למשל, "גלובס" עם פרסום "דוח אמון" שמצהיר כי העיתון הגדיר לעצמו חזון להפוך לחוד החנית "בהשבת האמון של הציבור בתקשורת". כלי תקשורת אחר - אתר "סלונה" - מקדם את נושא ההעצמה הנשית. גם אתר בוקרא - פועל מתוך שליחות להגביר שיח ודו-קיום בין המגזרים.

אף ש"גלובס" הגדיר את הנושא כ"חזון", למעשה מדובר בייעוד (Purpose) עסקי. המונח אולי נשמע לסקפטיים שבינינו כמילת "באז" אופנתית, אך כל עסק השואף לתת מענה לציפיות הציבור כיום חייב לכלול אותו באסטרטגייה שלו ולעבור שינוי בהתאם אליה.

כאשר העסק חותר לגרום לשינוי חיובי מסוים בקרב מחזיקי העניין שלו, והוא רואה סיבה לקיומו שהיא מעבר להשאת רווח כלכלי, אי אז ניתן לומר כי העסק הוא מונע-ייעוד (Purpose-Driven) וכך מובילאיי, למשל, חותרת להציל חיי אדם או WeWork מאפשרת לפרט להגיע להגשמה עצמית מקצועית באמצעות קהילה. הייעוד מהווה "כוכב צפון" לאופן העשייה העסקית של עסקים אלו. הצלחה בחתירה ל ייעוד תורמת להצלחה העסקית.

ויקטור פרנקל תיאר בספרו "האדם המחפש משמעות" כיצד בני אדם מסוגלים להתעלות מעל עצמם כאשר הם חווים תחושה של משמעות. בחברות בעלות ייעוד, המשמעות מביאה לתחושת שליחות בעבודה מעבר לאינטרס הכלכלי. מדובר בגורם מוטיבציוני מהמעלה הראשונה המביא לדרגת המחוברות הגבוהה ביותר בעבודה. בנוסף, הייעוד מהווה אף פלטפורמה הנוסכת השראה, וכאשר עסק פועל בעבור ייעוד מיטיב, הייעוד עצמו יכול לקרב בין צדדים שונים ומאפשר לייצר חיבור מעבר לאינטרסים הצרים של כל צד, בהיותו מטרה משותפת החשובה לכולם.

במחקר שביצענו בארגון קפיטליזם קשוב ישראל בשיתוף ד"ר מינה צמח ומכון Ipanels, בחנו את נושא "הייעוד". המחקר בחן כיצד עובדים תופשים את הייעוד של מקום העבודה, והקשר בין קיומו של ייעוד לבין מדדי הצלחה שונים של הארגון בראיית העובדים.

המחקר הראה כי בסקטור הציבורי ובמגזר השלישי, כשבעה מתוך עשרה עובדים מעידים על קיומה של תחושת "שליחות" או פעולה מיטיבה כלשהי בעשייה של הארגון המעסיק. זאת, לעומת חמישה עובדים מתוך עשרה במגזר העסקי הציבורי, וארבעה מעשרה בחברות פרטיות.

הסקטורים הגבוהים ביותר בתחושת הייעוד בכוח העבודה הישראלי הם שירותי הבריאות, החינוך והרווחה, ואילו הסקטורים הנמוכים ביותר במידת הייעוד הם קמעונאות ונדל"ן (שאינו בנייה).

בדומה למחקרים קודמים שנעשו בתחום, גם מחקרנו הוכיח כי ייעוד תורם לעסקים בכמה רמות: במידת החיבור וההזדהות של העובדים עם הארגון, בנכונות להמליץ על הארגון, במשיכת עובדים ולקוחות, במתן תחושת משמעות, בכן בתרומה ליוקרת הארגון, לאהדה ולאמון כלפיו ועוד.

משיבים במחקר העידו על קיומה של שליחות או של עשייה מיטיבה במקום עבודתם במספר אופנים - בתרומה לקהילה (כגון תרומה כספית למטרות חברתיות, התנדבות עובדים); במדיניות ערכית/עסקית של הארגון (לדוגמה, גיוון בתעסוקה); או באמצעות המוצרים או השירותים שהארגון מוכר.

בהקשר זה עלה במחקר ממצא מעניין: מסתבר שהתחושה המוחשית ביותר של ייעוד מורגשת בקרב עובדים במקומות עבודה בהם הייעוד מופיע בתוך המוצרים והשירותים. בדרך זו התשואה שהעסק עצמו מקבל כתוצאה מכך שהוא פועל למען ייעוד או שליחות המועילה לזולת - גבוהה באופן משמעותי מאשר ביישום של הייעוד בדרכים אחרות!

חברות טועות לא פעם באופן פיתוח הייעוד, מתמקדות בפיתוחו בעיקר מול קהל הלקוחות, וזונחות את יישומו בפנים הארגון. אך המהלך עלול להביא לתוצאות המיוחלות באופן חלקי בלבד אם יתפרש רק כאקט שיווקי. כדי למנף את מלוא פוטנציאל ההשבחה הנובע מייעוד, הדבר הנכון לעשות הוא לפתח את הייעוד מפנימה החוצה.

נושא הייעוד מציף על פני השטח את פרדוקס הרווח בחברות, ופועל באותו מנגנון המוכר ב'פרדוקס האושר' של בני אדם: כשם שהתמקדות באושר עצמו מרחיקה את השגת האושר, כך ההתמקדות ברווחיות פוגמת ברווחיות. התמקדות בייעוד לעומת זאת, מחייבת את העסק להתמקד ביצירת התנאים המקדימים, אלו שיוצרים את ההצלחה והרווחיות. חברות הקפיטליזם הקשוב מראות כי כשמתמקדים בייעוד מעבר לרווחיות - פוטנציאל הרווחיות של העסק גדל ומתרחב. המחקרים מראים תוצאות פנומנליות לאורך זמן של עסקים קשובים מול עסקים מסורתיים, שמדברות בעד עצמן.

אם בשלהי המאה ה-20 הכלכלה הייתה קרויה Information Economy, במאה ה-21 מדובר על מעבר ל-Purpose Economy. כל בר-דעת מבין כי הציבור כיום אינו מוכן לקבל עסקים הדואגים לאינטרס הצר של עצמם בלבד. למרבה הצער, השינויים בעולם העסקי הגלובאלי בהקשר זה מתרחשים באיטיות באופן כללי, ומדביקים את השינויים המאקרו-חברתיים בפיגור ניכר. בישראל באופן מיוחד אנו נמצאים בפיגור בתחום ביחס לעולם. אך מכיוון שהמגמה קיימת ומתחזקת, הציפייה שעסקים בישראל יפעלו בצורה אחרת אינה חזון אחרית הימים, אלא שינוי מחויב מציאות ובלתי נמנע, ויפה שעה אחת קודם.

גילוי מלא: הטור מתייחס בין היתר לדו״ח האמון הראשון של גלובס שפורסם ב 14 ביוני 2018. דו״ח האמון של גלובס נועד לפתוח צוהר של שקיפות על עבודת העיתון ויחסיו עם קוראיו, מסוקריו ומפורסמיו וכמו כן מהווה הצהרת כוונות לגבי מטרות העיתון

עוד על דו"ח האמון של "גלובס"

■ הכותבת היא ד"ר בפסיכולוגיה ארגונית/שיווקית, אשת עסקים, שותפה בגיתם BBDO , ויו"ר ארגון "קפיטליזם קשוב ישראל". 

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה