מורה לתקשורת בתיכון, מדריך סיורים בירושלים ומוביל סיורי טרקטרונים - אלו רק חלק מהעבודות הנוספות של יועצים פרלמנטריים בכנסת ה-20. ועכשיו השאלה היא למה היועצים של הח"כים זקוקים להשלמת הכנסה?
קצת רקע: בעבר ביצעתי תחקיר על עוזרים פרלמנטריים והעבודות הנוספות שלהם, ממנו עלו ניגודי עניינים של ממש. לא מעט יועצי ח"כים שימשו אז במקביל כיח"צנים או ניהלו עסקים בשעה שהח"כים עסקו באותם עניינים ממש. בעקבות התחקיר קבע היועמ"ש של הכנסת, עו"ד איל ינון, כללים בנושא - בתמורה להעלאת שכר העוזרים. כיום בקשות לעיסוק נוסף מובאות לאישורו של יועמ"ש הכנסת, שבודק את סוגיית ניגוד העניינים והיבטים הקשורים להיקף המשרה והשכר המשולם. גם הח"כ עצמו חייב לאשר עבודה נוספת. לכל ח"כ יש 3 יועצים, למעט יושבי ראש ועדות, שיש להם 4 יועצים. היועצים אמורים לעזור בדוברות, בפוליטיקה, בחקיקה, לו "ז, חוגי בית, פניות ציבור וכו'.
אז מה השתנה מאז ועד היום?
לא פחות מ-38 יועצים פרלמנטריים "מחלטרים" היום מהצד. אחד מהעוזרים הוא יועץ לתאגידי מים (וחתם על הסדר ניגוד עניינים); אחר מייעץ משפטית לש"ס; יש מורה לתקשורת בתיכון; אחראי מחשוב במשרד להנהלת חשבונות; מסייע בהפעלת קונדיטוריה ועוד. 18 בקשות לעבודה מקבילה נפסלו. בעיקר כאלו שנוגעים לכתיבה בתקשורת או לעבודה כיועצי תקשורת או יחצ"נים.
היועצים היום משתכרים 10-17 אלף שקל ברוטו. מדוע יש צורך בהשלמת ההכנסה?
אחד היועצים מסביר: "כאשר תנאי העבודה של היועצים לא ברורים ומשתנים לפי גחמת הכנסת וכשהעבודה אינה קבועה והיועצים לא מקבלים תנאים של עובד כנסת, אין פלא שהם עובדים בעוד עבודה על מנת להבטיח להם משכורת נוספת וגם ביטחון תעסוקתי להמשך".
מנגד, נמצאת השאלה הגדולה - איפה יוכלו היועצים לממש את כל מה שלמדו במשכן הכנסת?
"יועץ פרלמנטרי, מתוקף המומחיות והקשרים שצבר בכנסת, נמצא במסלול טבעי להעסקה בחברת לובינג", אומר הלוביסט צח בורוביץ׳. ואכן חלק מהיועצים מעתיקים את הקשרים והידע שלהם לטובת חברת לובינג. בחברת לובינג גדולה עובדים כמעט 30 ״לשעברים״ מהמערכת הציבורית. ובעוד שעל היועצים הפרלמנטריים חל צינון של חצי שנה בלבד לפני הפיכתם ללוביסטים, ליועצי שרים אין בכלל צינון.
חוק של ח"כ מוסי רז (מרצ) ביקש לאחרונה להאריך את תקופת הצינון במעבר משירות ציבורי ללובינג. החוק אף הגדיר תקופת צינון ליועצי שרים לשנתיים. "בכל העולם קיימת מגמה של הארכת תקופת הצינון, אבל בישראל נבחרי הציבור מסרבים להילחם בתופעת הדלתות המסתובבות, ומאפשרים הלכה למעשה לנושאי משרות בכירות להמשך ולסלול את הקריירה העתידית שלהם על חשבון תפקידם הציבורי הנוכחי", אומר רז.
החוק נפל. בין המצביעים נגד היו גם ח"כים מהאופוזיציה. כששאלנו את חיים ילין מיש עתיד מדוע הצביע נגד, הסביר: "רוב היועצים הם צעירים. למה הם צריכים לחכות לעבודה? שישה חודשים זה בסדר. שנתיים זה יותר מדי. חוץ מזה מנכ"לים של משרדי ממשלה יכולים לעבור בלי צינון. אז צריך פרופורציה. אנשים ייפגעו מהחוק. צריך צינון, אבל ברמה האסטרטגית".
לסיכום, טוב שנקבעו כללים לגבי עבודה נוספת, אך כדי שיהיו יעילים יש להחיל שקיפות קבועה באתר הכנסת לגבי המשרות המקבילות של היועצים, לצד רקע על עבודה קודמת בכנסת של לוביסטים מכהנים. הכנסת היא לא עוד מקום עבודה, היא ה-מקום שמשפיע על חיינו, וראינו כבר לאן מובילים ניגודי עניינים לא מפוקחים.
■ הכותב הוא עיתונאי עצמאי, מייסד מיזם "100 ימים של שקיפות".