גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרב של משרד האוצר על שווי השימוש ברכב צמוד

בשבוע שעבר התלהט בוועדת הכספים הדיון על הפחתת המס על השימוש הפרטי ברכב צמוד, בליווי איומים בחקיקה אם האוצר לא יתגמש ● אם זה יקרה, עשוי שוק הרכב הישראלי לקבל בעיטה כלפי מעלה, אבל מקבלי הרכב הצמוד עשויים לגלות שהבקיעו גול עצמי

מנל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף
מנל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף

צפייה בדיוני הוועדות הכלכליות של הכנסת מזכירה לעיתים קרובות צפייה במשחקי המונדיאל. הנטייה הטבעית היא להצטרף להמונים המריעים ביציעים, שכביכול המשחק מתנהל עבורם. אלא שאז נזכרים כי רוב השחקנים שמתרוצצים על המגרש כבר מזמן שכחו מה פירוש המושג "עממי"; שכל מסירה מרהיבה וכל גול שהם מבקיעים לעיני הצופים והמדיה נועדים לקדם את הקריירה האישית שלהם בטווח הקצר או הארוך; ושמאחורי הקלעים מושכים בחוטים באופן סמוי - לפחות במונדיאל - ספונסרים עם אינטרסים עסקיים ששווים מיליארדים. לפתע פתאום המשחק הופך לפתע להיות חוויה ספורטיבית בערך כמו מסחר באופציות בוול סטריט.

נזכרנו בתמונה הרחבה כשצפינו בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת הכספים בנושא הפחתת שווי השימוש על רכב צמוד - המס שמשלמים בעלי רכב צמוד על השימוש הפרטי שלהם בו. הדיון היה עוד שלב במאבק המתמשך של ועדת הכספים לשכנע את האוצר להוריד את שווי השימוש מסביבות 2.5% בחודש ממחיר המחירון של הרכב החדש, השיעור כיום, לאזור ה-1.8%. על הדרך נשמעו קולות בוועדה שקראו להעניק פטור מלא או מדורג לרכבי עבודה ("רכבי אינסטלטורים"), הועלו הצעות להקטין את שווי השימוש שמשלמים שומרי שבת, לבסס מיסוי על השימוש בפועל ברכב בסיוע טכנולוגיות מתקדמות, להפחית את השווי על רכב ישן ועוד. מהצד השני ניצבו שומרי הסף של רשות המסים, שבנו על המגרש "בונקר" מבוצר שחסם כל ניסיון להגיע אל השער.  

המיסוי על שווי השימוש

מאבק על הקוויאר?

לכאורה, קל מאוד לבחור איזו קבוצה להריע מהיציע. לקבוצה הבלתי אהודה שייך, כרגיל, משרד האוצר, שהפך את מס שווי השימוש על רכב צמוד לפרה חולבת. כזו שמכניסה לקופה למעלה מ-5 מיליארד שקל בשנה.

כבר כתבנו כאן לא פעם, ונחזור על זה שוב: שווי השימוש ברכב צמוד הוא עוד נגזרת שלילית, אחת מני רבות, של מיסוי הרכב האגרסיבי שהתמסד בישראל. השווי נועד למסות, במקורב, את הערך הכלכלי של השימוש הפרטי ברכב צמוד, אלא שמלכתחילה רוב המרכיבים של אותו "ערך" מקורם במיסוי: החל במחיר הרכב עצמו, שקרוב למחציתו הוא מסים; עבור דרך עלות השימוש בדלק, שלמעלה מ-60% ממנה היא מסים; וכלה באגרות, ביטוחים ותחזוקה/חלפים, שגם הערך הכלכלי שלהם נגזר ישירות ממיסוי כבד. אם המיסוי על רכיבי עלות הרכב הללו היה קרוב לממוצע ב-OECD, שווי השימוש למקבלי הרכב הייתה נחתך בעשרות אחוזים אפילו בשיטת החישוב הקיימת.

נזכיר שהעניין הציבורי בנושא שווי השימוש, שנחשב לסוג של סטטוס קוו כמעט מתחילת העשור, התלהט מחדש בעקבות ניתוח כלכלי שפרסם הכלכלן הראשי באוצר ביוני אשתקד. בניתוח נחשפו לראשונה נתונים פנימיים וחשאיים אודות היקף הגבייה בגין זקיפת הטבת הרכב, שעד אז הוסוו היטב בתוך הסעיף הכללי של ההכנסות ממס הכנסה.

בסקירה נכתב כי עדכון זקיפת הטבת הרכב הצמוד ב-2008, שנועד לסגור גביית חסר, "הכביד את נטל המס על בעלי רכב צמוד ב-2.2 מיליארד שקל". ואם לא די בכך, הרי שהאוצר הוסיף שמן למדורה וציין כי "זקיפת ההטבה בישראל היא גבוהה בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD".

שני הנתונים הללו צוטטו ללא הרף בחודשים האחרונים ובישיבה של ועדת הכספים בשבוע שעבר נופפו בהם הנוכחים כמעין דגל ציבורי-עממי. אלא שאם כבר משתמשים באותה סקירה של האוצר, ההגינות מחייבת לציין גם את שאר הנתונים המרתקים שהוצגו בה.

הסקירה ניתחה את בסיס הנתונים של מינהל הכנסות המדינה, שכולל נתונים על ההכנסות החייבות במס, נתונים אישיים של הנישומים ועוד, וכך נאמר בה: "בממוצע כ-10% מכלל אוכלוסיית השכירים הם בעלי רכב צמוד. שיעור זה הולך וגדל עם רמת ההכנסה - מפחות מ-5% עד העשירון השביעי... ועד העשירון העליון שבו 50% מהשכירים הם בעלי רכב צמוד... לרשות העשירונים העליונים גם עומד רכב יקר יותר. בממוצע מחיר הרכב הצמוד הינו 138 אלף שקל. הוא עולה מכ-70 אלף בעשירונים הנמוכים ועד 163 אלף בעשירון העליון". וכמובן, אי אפשר להתעלם מהמשפט האחרון: "בממוצע, בעל רכב צמוד בישראל משתכר 30 אלף שקל לחודש, פי 3.7 משכיר שאינו בעל רכב צמוד".

בהסתמך על הנתונים הללו, נראה כי המאבק הציבורי העז, הסוער ורווי היצרים שמתנהל בוועדת הכספים בשמם של החשמלאים והאינסטלטורים העשוקים, הוא לא על הלחם ואפילו לא על החמאה. קרוב יותר למאבק על הקרואסון או הקוויאר של כמה מקבוצות האינטרסים חזקות במשק.

ואם כבר מזכירים הגינות, בדיון כל כך "חברתי", כביכול, היינו מצפים מהמשתתפים - ובראשם חברי הכנסת שמקבלים רכב צמוד די יקר בליסינג ומשלמים בגינו שווי שימוש חודשי - להצהיר לפרוטוקול האם יש להם רכב צמוד ולפיכך יש להם עניין אישי בנושא. סתם ככה, בשביל הגילוי הנאות ותחושת השקיפות הציבורית.

יצוין כי ההסכם בשנת 2007 שהוביל לשיטת שווי השימוש החדשה כלל אמנם העלאת שווי שימוש בהיקף של 2.2 מיליארד שקלים, אך במקביל הפחתה במס ההכנסה של 3.1 מיליארד שקלים. בעוד שההעלאה התרכזה בצמצום העיוות של משתמשי הרכב הצמוד, הרי שההפחתה נעשתה לכלל משקי הבית ברמות שכר של 10-20 אלף שקלים בערכים של אז.

היום שאחרי ההפחתה

לפני מספר חודשים, כשדיווחנו כאן על התלהטות המאבק לשבירת הסטטוס קוו בנושא זקיפת שווי השימוש, הערכנו שקלושים הסיכויים שזה יקרה בפועל. מבחינה פיסקלית, ההערכה הזו עדיין תקפה.

בין שהעלאת שווי השימוש ב-2008 הייתה מוצדקת ובין שלא, כיום, עשר שנים אחרי, מדובר בסעיף בעל משקל לא מבוטל בהכנסות המדינה ממסים. אם "לוחמי השווי" ישיגו הפחתה של 30% בזקיפה החודשית, כפי שהם דורשים, המהלך יתורגם לאובדן הכנסות כ-1.6 מיליארד שקל בשנה. זה סכום לא זניח, שמן הסתם כבר "ממושכן" היטב בתקציב המדינה. יתר על כן, כבר ראינו בשנים האחרונות צרכים כלכליים חיוניים ובוערים לא פחות מרכב צמוד - כמו תקציבים לבריאות, חינוך ואיכות הסביבה - שנדחו בטריקת דלת בגלל סכומים קטנים יותר.

מצד שני, כפי שיודעים היטב גם בוועדת הכספים, אנחנו חיים כיום בסביבה פוליטית לא יציבה וכאשר הבחירות מתקרבות ועל הפרק ניצבת תמיכה של קבוצות אינטרסים כלכליות חזקות, ועדי עובדים וכו', פתאום נמצאים גם מקורות מימון עלומים.

לפיכך חובה עלינו לשקול איך ישפיע מהלך כזה, אם יעבור, על שוק הרכב הישראלי. ברשימת המרוויחים המיידיים אפשר לכלול את ענף הליסינג התפעולי. הצמיחה בענף הליסינג נכנסה להקפאה עמוקה - ועל פי נתוני האוצר אפילו לנסיגה מתמשכת - לאחר עדכון שווי השימוש בעשור הקודם.

אין זה סוד, שחלק נכבד מחברות הליסינג מנהלות קרב הישרדות מתמשך בפעילות הליבה שלהם. הפחתה משמעותית בשווי השימוש תזרים אנרגיה חדשה לענף ובהינתן המשך היציבות בתעסוקה במשק, היא תרחיב את מעגל השכירים שיבחרו לקבל רכב צמוד. במקביל אפשר לצפות להאצה בתהליך השדרוג של מקבלי הרכב הצמוד בחברות. כיום, רכבי כביש-שטח ופנאי יקרים יחסית עדיין תופסים חלק קטן משוק הליסינג, והצמיחה אינה מהירה כמו בסקטור הפרטי. אבל הורדת השווי עשוי להקפיץ את הביקוש להם בעשרות אחוזים, בעיקר בציי רכב של חברות לא ציבוריות.

מנגד, מעל נישת הרכב ההיברידי ניצב סימן שאלה. כיום נהנים כלי רכב היברידיים משווי שימוש חודשי מופחת ב-500 שקל (בהיברידיות רגילות) עד 1,000 שקל (בדגמי פלאג-אין). הטבת המס הזו תרמה רבות לקפיצה האדירה במכירות שלהם לציים. אם ההטבה תישאר בעינה, הפחתה של כלל שווי השימוש על כלי רכב רגילים עשויה להגדיל משמעותית את משקלה היחסי של ההטבה להיברידיים ולהמשיך ולהאיץ את המכירות בפלח. לחלופין היא עלולה לייתר את עצמה, ואם תבוטל היא עלולה להחזיר את הפלח כמה שנים לאחור.

דחיפה למס גודש

תופעת הלוואי המעניינת ביותר שעשויה להיות להפחתת שווי השימוש היא מתן דחיפה משמעותית ליישום של מס גודש בישראל. אין זה סוד שתרומתם היחסית של כלי הרכב הצמודים לגודש בכבישים בשעת העומס עולה משמעותית על זו של כלי רכב בבעלות פרטית. מכיוון שממילא תומכי המיסוי על שווי השימוש קוראים לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים עדכניים (טלמטיקה ומערכות איתור) לצורך הבחנה בין נסיעה פרטית לבין נסיעת עבודה, לא נופתע אם רשות המסים תרצה להשתמש בטכנולוגיה הזאת גם לצורך "מיסוי על פי נסיעה", בשילוב עם מיסוי מוגבר על מרכיב הדלק בהטבה. בדרך זו יקבלו בעלי הרכב הצמוד בדלת האחורית את המיסוי שהם חוששים ממנו יותר מכל. בעולם הכדורגל קוראים לזה גול עצמי בדקה ה-90. 

עוד כתבות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה