מחנה ההשמדה אושוויץ שבפולין / צילום: שאטרסטוק
מורשת השואה היא ערך מרכזי בחינוך בישראל. מדי שנה יוצאים עשרות אלפי ישראלים, רובם בני נוער, תלמידי בתי ספר וחניכי תנועות נוער, לסיור בפולין, בעיקר לאתרים הקשורים לשואה אך גם לאתרים המבטאים את ההיסטוריה המפוארת של יהדות פולין, טרום השואה. המסעות נועדו להנחיל לתלמידי תיכון ישראלים את זיכרון השואה ולהגביר את המודעות לנושא (הם מתקיימים גם במסגרות שונות למבוגרים, ובראשם בצה"ל וביחידות שונות של השירות הציבורי).
בכל שנה ממשלת ישראל, באמצעות משרד החינוך, מעודדת תלמידים מישראל ומסייעת להם להשתתף במסעות לפולין במסגרת בתי הספר. המשלחות אמורות לעסוק במפגש עם זיכרון ושרידי השואה, בלימוד תולדות השואה ובחורבן שהמיטה על יהדות אירופה, וכן בלקחי השואה, היהודיים, הציוניים והאוניברסליים.
אולם, המסעות לפולין כרוכים בעלויות. גם לאחר סבסוד מסוים של המדינה, כל נערה ונער שמבקשים ליטול חלק במסע נדרשים לשלם מכיסם אלפי שקלים. עלות נסיעה עומדת על כ-6,000-4,500 שקל, כאשר שוק הנסיעות של בתי הספר לפולין מוערך בכ-180 מיליון שקל בשנה.
הכסף הגדול הזה, שטומן בחובו (כך נראה) גם פיתוי גדול, הוא הרקע לפרשה המכונה "קרטל המשלחות לפולין", שבמסגרתה הוגשו הבוקר (ד') כתבי אישום נגד ראשי החברות המארגנות את משלחות בתי הספר לפולין. אלה מואשמים בעריכת הסדר כובל שהכניס מאות מיליוני שקלים לכיסי החברות, באמצעות חלוקה של מכרזי המדינה ביניהן בעניין הוצאת משלחות הנוער, שלא כדין.
כתבי האישום מגוללים מערך של הסדרי אי-תחרות ותיאום מחירים על גב ציבור ההורים של תלמידי התיכון ששילמו עבור מסעות ילדיהם לפולין, וכן מערך של הסתרת המעשים. את המגעים "האסורים" ביניהם, נטען, קיימו הנאשמים באמצעות שיחות טלפון, הודעות ופגישות, כאשר במקביל השתמשו בפרקטיקות שונות לביצוע ולהסתרת ההסדרים, ובין היתר תיאומי מחירים ומתן הצעות גיבוי.
הסדר כובל, שוחד והלבנה
כתבי האישום הוגשו על-ידי עו"ד בן-עמי כהן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ועורכי הדין תומר דגני חנית ועפר מעוז מרשות ההגבלים העסקיים נגד 13 נאשמים, בהם 5 חברות, מנהליהן ועובדים נוספים בהן. הנאשמים מואשמים (כל אחד על-פי חלקו) בעבירות של הסדר כובל, קבלת דבר במרמה נסיבות מחמירות, הלבנת הון ושוחד ועבירות נוספות. כתבי האישום מייחסים לנאשמים ביצוע העבירות בנסיבות מחמירות לנוכח פרק הזמן הרב שבו בוצעו המעשים, לנוכח טובת ההנאה שהפיקו הנאשמים ממעשיהם ובפרט לנוכח אופי המוצר - מסעות לפולין - והפן הערכי הנלווה להם.
בין הנאשמים: פיני (פנחס) גינזבורג, מנכ"ל ואחד מבעלי השליטה בסוכנות הלל ומבעלי המניות בחברת התעופה אל-על. דרכו של גינזבורג בתחום התיירות החלה בעסק המשפחתי שייסד אביו, ישראל גינזבורג ז"ל, שרכש בשנות ה-60 יחד עם שותף את משרד הנסיעות התל-אביבי בשם י. הלל (המוכר יותר כהלל טורס). כיום, מלבד הסוכנות וההחזקה במניות אל-על, הוא משמש, בין היתר, כנציג בישראל של חברת תאי איירוויס, מפעיל נסיעות המונים לקבר רבי נחמן באומן ועוד. נאשם נוסף הקשור לסוכנות הלל הוא צבי סער, ששימש כמנהל מחלקת פולין בסוכנות.
נאשמים נוספים בפרשה הנם נחמן קידר, מנכ"ל ובעל השליטה בסוכנות גשר (מניותיו הועברו בהמשך לבת זוגו, זאבה קידר); איילת יונגסטר, ששימשה כמנהלת מחלקת פולין בסוכנות גשר; שמעון רגב, מנכ"ל ובעל השליטה בסוכנות אקדמי טרוול; אהרון טורוביץ', מנהל מחלקת פולין באקדמי טרוול; ומשה הרטמן, מנהל מחלקת פולין בסוכנות טרמינל 1. בנוסף מואשם בכתבי האישום גם אחישי גל, מנכ"ל ובעל מניות בחברת איסתא ומי ששימש כמנהל מחלקת פולין בחברה.
בכתבי האישום מואשמות החברות הלל וגשר גם בכך שתיאמו את הצעות המחיר שלהן לקופת-חולים מכבי, לשירות בתי הסוהר ואף ליד ושם. בנוסף מואשמת חברת אקדמי טרוול במתן שוחד לגורמים שונים בקשר עם המסעות לפולין.
סיכום מראש: לא להתחרות
האישום המרכזי בפרשה נוגע לחלוקת השוק של משלחות הנוער שיצאו לפולין בשנים 2010-2016, בהתאם למכרזים של משרד החינוך. לפי האישום, החברות מואשמות כי סיכמו ביניהן מראש כי לא יתחרו האחת על הוצאת משלחות בתי הספר של רעותה. החברות פעלו לפי הסיכום על-מנת לוודא שהזוכה בכל אחד מבתי הספר תהיה החברה שהוציאה את המשלחת לפולין של בית הספר בעבר. לטענת המדינה, במסגרת חלוקת בתי הספר ומשלחות הנוער ביניהם, הציגו החשודים מצגים כוזבים בפני הגורמים הקשורים בהוצאת המשלחות, כאילו מתקיימת תחרות ביניהם על הוצאתן, כאשר בפועל החשודים סיכמו ביניהם מראש שלא להתחרות זה על לקוחותיו של זה.
לפי כתבי האישום, ב-2010 סיכמו ביניהן החברות י. הלל ושות', טיולי הגשר לעולם, אקדמי טרוול ודיזנהאוז כי לא יתחרו האחת בשנייה על הוצאת משלחות לפולין מטעם בתי ספר שבעבר נסעו עם כל אחת מסוכנויות הנסיעות. הסכם זה שרד עד פרוץ החקירה הגלויה בינואר 2016 של חוקרי רשות ההגבלים והיחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) שבלהב 433 במשטרה.
לטענת המדינה, להסכם היו שותפים מנהלי החברות: פיני גינזבורג, נחמן קידר ושמעון רגב וכן מנהלי תחום פולין בחברות - צבי סער, איילת יונגסטר, אהרון טורוביץ' ומשה הרטמן. מנכ"ל איסתא, אחישי גל, מואשם במעורבות בהסדר ימים ספורים לפני הפתיחה בחקירה
הגלויה. ההיקף הכספי המצטבר של עלות הוצאת המשלחות במכרזים שחולקו בין החשודים מגיע למאות מיליוני שקלים. בעקבות כך מבקשת המדינה לחלט לנאשמים סכומי כסף גבוהים בסך עשרות מיליוני שקלים.
מגעים, פגישות והסתרה
הרקע לאישום המרכזי בפרשה הוא מכרז שפרסם משרד החינוך בדצמבר 2009, בין היתר במטרה להוזיל את עלויות המסעות לפולין, להקים מאגר ספקים וזכייניות לארגון ולבצע שירותי הטסה וקרקע של משלחות תלמידים ונוער למסע לפולין - ממלכתיות ובית ספריות.
המכרז הסדיר שני סוגי משלחות לפולין: משלחות ממלכתיות מטעם משרד החינוך; ומשלחות בית ספריות (משלחות עצמאיות). ספק שלא נבחר כזכיין לפי המכרז, לא היה רשאי לארגן ולבצע משלחות עצמאיות או ממלכתיות. בפברואר 2010 בחר משרד החינוך את הזכיינים לשני סוגי המשלחות, ובהן הסוכנויות הנאשמות בפרשה.
בנובמבר 2014 שוב פורסם מכרז שעסק במשלחות ממלכתיות ובמשלחות עצמאיות מטעם מוסדות החינוך, והסוכנויות הנאשמות שוב זכו. אולם, בראשית ינואר 2016 עתרה סוכנות הלל לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להכריז עליה כזוכה במכרז במקום הראשון במכרז להוצאת המשלחות הרגילות, לאחר שזכתה "רק" במכרז להוצאת משלחות ממלכתיות מטעם משרד החינוך למשך 8 ימים ו-7 לילות.
העתירה היוותה את יריית הפתיחה של החקירה הגלויה, שפרצה מספר ימים לאחר הדיון שנקבע בה. לדברי הפרקליטות, מהחקירה עולה כי הנאשמים סיכמו שיימנעו מלהתחרות על משלחות עצמאיות שאחת מהן אירגנה וביצעה (לקוחות קיימים); פעלו בהתאם להסדרים הללו; ונמנעו מתחרות האחד עם השני על לקוחות קיימים, וזאת עד לפתיחה בחקירה הגלויה.
מהאישום עולה כי לצורך גיבוש ההסדרים, יישומם ויישוב מחלוקות שהתעוררו אגב היישום, קיימו הנאשמים מגעים שונים באמצעות שיחות טלפון, הודעות ופגישות והשתמשו בפרקטיקות שונות לביצוע ולהסתרת ההסדרים (בין היתר: תיאומי מחירים ומתן הצעות גיבוי). עוד נטען כי הצדדים להסדר אף פעלו במשותף לעיכוב הליכי מכרז 2014 שעתיד היה להחליף את מכרז 2010, בין היתר במטרה להקל על המשך קיום ההסדר.
לפי הנטען באישום, במשך תקופה הציגו הצדדים לקרטל, בפני הגורמים הקשורים בהוצאת משלחות לפולין במסגרת מכרז 2010, מצגי כזב שלפיהם הצעותיהם למשלחות העצמאיות הוגשו באופן עצמאי ללא התייעצות, תיאום או קשר עם זכיין אחר.
"בעקבות המצג הכוזב נחה דעתו של משרד החינוך לגבי המשך זכיינותם של הצדדים להסדרים לארגון וביצוע משלחות במסגרת מכרז 2010. הצדדים להסדרים קיבלו הנחת דעת זו ואת האפשרות להמשיך לארגן ולבצע משלחות מתוקף בחירתם במכרז 2010 עד לפתיחת החקירה הגלויה", נכתב באישום.
כתוצאה מהמרמה ומהמשך זכיינותם, המשיכו לארגן ולבצע פיני גינזבורג, צבי סער, יונגסטר, טורוביץ' ושאר הנאשמים משלחות לפולין. בתמורה לכך, בתקופה זו, בסיועם של סער, יונגסטר וטורוביץ התקבל בחשבונות הבנק של החברות הנאשמות רכוש במזומן או בהמחאות או בהעברות בנקאיות, בסכומים הבאים: סוכנות הלל קיבלה כ-400 מיליון שקל; גשר קיבלה כ-51.4 מיליון דולר; אקדמי קיבלה כ-196.7 מיליון שקל; ודיזנהאוז (טרמינל 1) קיבלה כ-19.4 מיליון דולר.
המשבר ביחסים - וההסדר
האישום מעלה כי הנאשמים "הפילו"/"הסגירו" את עצמם כאשר הם הסתכסכו ביניהם על רקע חשד שהתעורר ביניהם על הפרת ההסדר הכובל ובירורו של החשד. בשלהי 2014 סברו גינזבורג (מבעלי השליטה בהלל והמנכ"ל) וסער (מנהל מחלקת פולין בהלל), כי אקדמי טרוול הפרה את ההסדר הכובל - וזאת בשל תחרות שקיימה על משלחות בתי ספר ברמת-גן, שחלקן יצא בשנה הקודמת עם סוכנות הלל. "סברתם זו פגעה במישור היחסים שבין אקדמי טרוול לבין הלל במסגרת ההסדר הכובל", נכתב באישום.
לפי האישום, על רקע הפגיעה ביחסים, פעל טורוביץ' (מנהל מחלקת פולין באקדמי טרוול) כדי לפייס את סער ולתקן את היחסים. הוא אף פנה לשם כך לעזרתו של קידר (מנכ"ל ובעל השליטה ב"גשר"). העתירה שהגישה הלל לבית המשפט המחוזי בירושלים, בבקשה להכריז עליה כזוכה במקום הראשון במכרז להוצאת המשלחות הרגילות, היוותה המשך "תיקון היחסים". זאת, מאחר שמנהלי הלל ואקדמי טרוול הסכימו כי האחרונה לא תתנגד לעתירה ובכך תאפשר להלל לזכות גם בזכיינות להוצאת המשלחות הרגילות. בתמורה לכך הוסכם, כי הלל ואקדמי טרוול יימנעו מלהתחרות על משלחות ממלכתיות מטעם מוסדות החינוך שאחת מהן אירגנה וביצעה (לקוחות קיימים). מהאישום עולה כי ההסכמה גובשה באמצעות שיחות, הודעות ופגישות, ויושמה באופן מיידי. אולם עם תחילת הדיונים בעתירה פרצה החקירה הסמויה והפכה לגלויה, וההסדרים האסורים לכאורה נעצרו.
לטענת המדינה, הנסיבות המחמירות במעשי המרמה מתבטאות בתחכום מעשי הנאשמים, באורך התקופה שבה רימו הנאשמים את הגורמים הקשורים בהוצאת משלחות לפולין במסגרת מכרז 2010; במספר הנפגעים הרב; בכך שהנפגעים הם בני נוער; בסכומי הכסף הגדולים שאותם קיבלו הנאשמים כתוצאה המרמה; בשימוש שנקטו בפרקטיקות להסתרה; בשיטתיות המעשים; באופי המוצר ובפן הערכי המתלווה לכל אלה ובפגיעה במנגנון הציבורי.
"התמונה האמתית והנכונה תתבהר במהלך המשפט"
עורכי הדין גיורא אדרת ואורן אדרת, באי-כוחם של חברת י. הלל ומנהלה פיני גינזבורג: "לצערנו, טענותינו בשימוע לא התקבלו, והוגש כתב אישום. חברת י. הלל ומנהלה גינזבורג פועלים במשך עשרות שנים בהוצאות משלחות של בני נוער ומבוגרים לפולין, בתנאים הטובים ביותר ובמחירים זולים ותחרותיים. החברה ומנהליה מעולם לא ניצלו את הוצאת המשלחות להפקת רווחים קלים ומופרזים, נתנו תמיד תמורה מלאה והוגנת והסתפקו ברווחיות מינימלית. אנו בטוחים שהתמונה האמתית והנכונה תתבהר במהלך המשפט".
עורכי הדין גיל דחוח גלית רוטנברג ועדי קידר, באי-כוחה של חברת טיולי הגשר לעולם בע"מ, מסרו: "הצטערנו לשמוע על ההחלטה להעמיד לדין את מרשתנו. מרשתנו פועלת זה שנים בהוצאת משלחות לפולין ורואה זאת לא רק כפעילות עסקית, כי אם כשליחות. למרשתנו ולמנהליה יש טענות הגנה טובות אשר תתבררנה בבית המשפט".
המדינה מבקשת לחלט נכסי נדל"ן של הנאשמים בשווי מיליוני שקלים
מאות מיליוני שקלים - אלה הסכומים שגרפו הסוכנויות המעורבות ב"קרטל המשלחות" לפולין, על-פי כתבי האישום שהוגשו היום. סוכנות הלל גרפה כמעט 400 מיליון שקל; גשר כ-51.4 מיליון דולר; אקדמי טרוול - כ-196.7 מיליון שקל; ודיזנהאוז - כ-19.4 מיליון דולר.
מן הסתם, מנהליהן, המואשמים בעריכת הקרטל, היו המרוויחים הגדולים מכך. העובדה הזאת הובילה את הפרקליטות להגיש לדרישות חילוט מרחיקות לכת של רוב רכוש הנאשמים.
בקשות החילוט בתיק חושפות את נכסי נדל"ן והכספים שמחזיקים הנאשמים. בין היתר מבקשת המדינה לחלט את זכויותיו של פיני גינזבורג במקרקעין הרשומים על-שמו ועל-שם אשתו, זיוה זלדה גינזבורג, כאשר חלקו בלבד מוערך בכ-1.35 מיליון שקל, זכויות בשני נכסי מקרקעין נוספים בשווי כ-5.7 מיליון שקל ועוד מיליון שקל הנמצאים בחשבון בנק על-שם רעייתו. סוכנות הלל שבבעלות גינזבורג (במשותף) מחזיקה זכויות במקרקעין בשווי מצטבר של כ-12.5 מיליון שקל וכן כ-2.5 מיליון שקל במזומן בחשבון בנק.
בנוסף המדינה מבקשת לחלט לשמעון רגב, מנכ"ל ובעל השליטה בסוכנות אקדמי טרוול, זכויות ב-5 נכסי נדל"ן בשווי כולל של כ-11.27 מיליון שקל. בנוסף מבקשת המדינה לחלט רכב מסוג מרצדס בבעלות רגב בשווי 473 אלף שקל ורכבים נוספים שבבעלותו.
באשר לנחמן קידר, המדינה מבקשת לחלט כ-3.7 מיליון שקל הנמצאים בחשבון בנק על-שם "קן תיירות בינלאומית בע"מ" שבשליטתו; לסוכנות גשר מתבקש לחלט חשבונות בנק שבהם כ-8 מיליון שקל.