פרקליטות המדינה דוחה בתקיפות את הצעת בית המשפט המחוזי בת"א לסיים ללא הרשעה את פרשת חושף השחיתות ברשות המסים, רפי רותם. הצעת השופטים הוצגה לפני כחודש בפסק-דין חלקי ולא שגרתי במסגרת הערעור על הרשעותיו של רותם בבית משפט השלום בת"א.
השופטים החליטו לקבל את הערעור של רותם בחלק מההרשעות, הציעו למדינה לחזור בה מחלק נוסף מההרשעות, והציעו לפרקליטות להסכים לכך, שבחלק אחר של ההרשעות יבצע רותם עבודות שירות בלא שתירשם לו הרשעה פלילית.
הממונה על עניינים פליליים בפרקליטות מחוז מרכז, עו"ד עודד קלר, תקף את החלטת השופטים, ובתגובת הפרקליטות לפסק-הדין החלקי טען, כי "הכרעתו של בית המשפט סוטה מעקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלי. ענייננו בהתערבות חריגה, נעדרת עילה ממשית, בשיקול הדעת של התביעה, ובהחלפת שיקול דעתה של התביעה בשיקול דעתו של בית המשפט, כולל סעד חריג, של חזרה מלאה מהאישומים".
זיכוי לצד הרשעה
שלושת השופטים בערכאת הערעור - רענן בן-יוסף (יו"ר), אירית קלמן וגרשון גונטובניק - זיכו לחלוטין את רותם מ-15 סעיפים של "העלבת עובד ציבור", שבהם הורשע על-ידי שופט השלום, דן בארי. מדובר בפקסים ומסרונים שרותם שלח לבכירים במערכות אכיפת החוק, ובהם טען לטיוח פרשיות שחיתות שעליהן התלוננו 15 חוקרים ברשות המסים (המכונים "קבוצת ה-15"). זהו תיק החקירה שאותו החליטה לסגור פרקליטת מחוז ת"א לשעבר, רות דוד (המואשמת כיום בפרשת רונאל פישר) החלטה שעליה נמתחה ביקורת חריפה של נציב הביקורת על התביעה, השופט בדימוס דוד רוזן.
עם זאת, הורשע רותם ב-10 עבירות של "הטרדה באמצעות מתקן בזק". שופטי המחוזי הסבירו במהלך הקראת פסק-דינם, כי היה ראוי לטפל באירועים אלה במסגרת שאינה בהכרח הליך פלילי. בדעת רוב החליטו השופטים לפנות למדינה "לשקול חזרה מהאישומים בעבירות אלה, בשל עיקרון האחריות הפלילית השיורית".
בנוסף, שופטי המחוזי דחו את הערעור של רותם על הרשעתו בשלוש עבירות של "הפרת הוראה חוקית". מדובר בהוראות של שופטים שבפניהם הובא רותם פעם אחר פעם בבקשות מעצר של המשטרה. שופטי המעצרים דחו את בקשות המשטרה, אבל במסגרת הדיון הם הורו לרותם להימנע מפניות נוספות לגורמים ברשויות שקיבלו ממנו מסרים קודמים - אך רותם שב לשלוח להם מסרים. למרות קביעת שופטי המחוזי בערעור כי רותם עבר את העבירות, הם פנו לצדדים וביקשו לקבל עמדה בכתב, "לכך שההליכים יסתיימו ללא הרשעתו של רותם, כמוצע על-ידי אב בית הדין".
לאור החלטת השופטים התבטל גזר הדין של בימ"ש השלום, שהטיל על רותם עונש מצטבר של 9 חודשי מאסר על-תנאי. שופטי המחוזי אמרו לפרקליטות, כי אם יתקבל המתווה שהציגו בפסק-הדין החלקי, יהיה גזר-דינו של רותם "עבודות שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה בדין". אם הפרקליטות לא תקבל את המתווה, אמרו השופטים, יופחת העונש שניתן בבימ"ש השלום, לחודשיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.
"אין בסיסי עובדתי ומשפטי"
הפרקליטות הודיעה כי היא דוחה את הצעת השופטים והיא אינה מתכוונת לחזור בה מהאישומים של "הטרדה באמצעות מתקן בזק". לדברי הפרקליטות, "המדינה סבורה כי לא היה בסיס עובדתי ומשפטי למהלך התקדימי האמור, כולל את החלפת שיקול הדעת של התביעה - לא על סמך עקרון שיוריות המשפט הפלילי בוודאי טרם שהדוקטרינה נדונה, קל וחומר שלא הוכרעה בבית המשפט העליון". הפרקליטות ציינה כי "המדינה סבורה כי דוקטרינה חדשנית שכזו ראוי לקבל באמצעות דברו של המחוקק, ולמצער באמצעות דברו-הכרעתו של בית המשפט העליון".
בסעיפי "הטרדה באמצעות מתקן בזק" ו"הפרת הוראה חוקית", הודיעה הפרקליטות, כי היא אינה מסכימה שההליכים נגד רותם יסתיימו בלי הרשעה, "בשים לב לנסיבותיו הכוללות של תיק זה, ריבוי המעשים, עוצמתם ומשכם, וזאת לצד אמות המידה שנקבעו בפסיקה בנוגע לאפשרות להימנע מהרשעה".
"ניסוח מתלהם, בוטה וחריג"
מנגד, רותם - באמצעות עו"ד איתן ענבר - הודיע היום (ה') לביהמ"ש כי הוא מסכים להצעת השופטים לסיום ההליכים נגדו ללא הרשעה, וכי "בנסיבות פועלו למען הציבור בישראל, היותו בעל "אות אביר איכות השלטון", הגדרתו על-ידי מבקר המדינה, יוסף שפירא, כחושף שחיתות שניתן לו צו הגנה, הכרתו על-ידי החטיבה לזכויות האזרח באו"ם כחושף שחיתות ובתרומותיו לדמוקרטיה ולשלטון החוק - יש מקום כי ביהמ"ש ימליץ כי עבודות השירות יבוצעו בהקשר של טוהר המידות, כמו למשל במסגרת התנועה לאיכות השלטון (שהסכימה כי רותם יבצע עבודות שירות במשרדם), או בחינוך הנוער לאזרחות טובה, תוך הדגמה שאין להיכנע לנורמות הפסולות שפשו בחלק מהשירות הציבורי, ויש לחשוף נורמות פסולות שכאלה גם במחיר אישי כבד - כפי ששילם רותם".
רותם טוען כי נוסח תשובת הפרקליטות להצעת ביהמ"ש, "נכתב באופן מתלהם, בוטה וחריג, המפגין, מצד אחד, חוסר אמון של מערכת אכיפת החוק בביהמ"ש, ומצד שני גלומה במענה הפרקליטות פגיעה חמורה באמון הציבור במערכת השיפוטית. "האם מענה הפרקליטות יכול להתפרש כאיום, ובמיוחד בעיני הקורא ההדיוט, זה שאינו משפטן? האם מענה הפרקליטות נועד להטיל מורא? האם מענה הפרקליטות נועד להרתיע את ביהמ"ש, להנמיך את קומתו ולגרום לו לחשוש מהמשך התמיכה במאבקו הצודק של רותם לחשיפת שחיתות, חשיפה שהביאה להרשעה ולמאסר של עבריינים".
עוד טוען רותם בתגובתו: "האם בא-כוח הפרקליטות, עו"ד קלר, בתפקידו כממונה עניינים פלילים, ראה לעצמו דרור להשתלח כך בהחלטת ביהמ"ש, אלמלא קיבל גיבוי מבעלי התפקידים הבכירים ביותר בפרקליטות, המצויים בימים אלה גם בבג"ץ שהגיש רותם בפרשת טיוח תלונתו על-ידי עו"ד רות דוד ונסיבות ביעורו של תיק התלונה הנ"ל, עליו פורסמה החלטתו של נציב הביקורת על מערך התביעה, השופט בדימוס דוד רוזן".
"במה שונה דמו של רותם?"
בסיום תגובתו מתייחס רותם לטענת הפרקליטות, שלפיה הוא היה "נחוש להמשיך ולהטריד ולפגוע בעובדי הציבור ובכבודם", ביניהם גם רפי עמיאל, שהיה ראש יחידת החקירות ברשות המסים, ושעליו התלוננו חברי "קבוצת ה-15" בהאשמות חמורות במסגרת תיק החקירה שטויח לכאורה. רותם הציג לשופטים שורה של מסרונים ששלח לו עמיאל, ובהם מסרים כמו "אני מרחם עליך", "אין מה לתבוע, אתה חסר כל, הומלס", "תגיד אם יש לך כסף, אני אתבע אותך וייקח לך את הכבד המסריח שלך פושע"; "מה שישאר לך זה להתאבד יא בלפור עלוב"; "הולך לכלא, אני מאחל לך להרבה זמן שתירקב".
לדברי רותם, "התעלמות עו"ד עודד קלר, הממונה לעניינים פליליים, כמו גם התעלמות וחוסר מעש של גורמים נוספים במערכות האכיפה בפניהם התלונן רותם, מעוררת את השאלה האם ומדוע המדינה נותנת הגנה לעמיאל עקב תפקידו כמנהל מלקת החקירות ברשות המסים - וכל זה כאשר רותם לא הגיב למסרונים הנ"ל והמשטרה והפרקליטות לא עשו דבר בעניין - ונשאלת השאלה: במה שונה דמו של רותם מדמו של עמיאל, שכלל לא נחקר על שליחת המסרונים לרותם".
