מנכ"ל סלקום, ניר שטרן / צילום: סיון פרג'
חברת סלקום קיבלה ממשרד התקשורת אישור לניסוי טכנולוגי שעשוי לסייע לה להחליף שימוש בפריסת סיבים אופטיים. החברה קיבלה אישור לשימוש בגלים מילימטריים בתחום ה-60 ג'יגה הרץ, שבעולם משמשים כחלופה וכהשלמה לפריסת סיבים אופטיים ולהעברה אלחוטית של רוחבי פס גדולים.
בשלב הראשון תקדם סלקום את הניסוי לשתי מטרות: הראשונה היא בחינה של הטכנולוגיה לצורך העברת תמסורת, שנעשית היום בסלקום באופן נרחב באמצעות טכנולוגיית מיקרוגל; והשנייה היא לצורך שימושי IOT, כלומר לספק שירותים כגון חיבור מצלמות בערים, חיבור מוסדות ציבוריים, התקנים אלחוטיים עתידיים וכו'.
בשלב הנוכחי סלקום לא מתעתדת לחבר בניינים ומשתמשים סופיים בטכנולוגיה, אך זה תלוי בתוצאות הניסוי הטכנולוגי ובכדאיות הכלכלית של השימוש בטכנולוגיה, שכן גם אם ניתן להעביר קצבים גבוהים מאוד אלחוטית, בסוף השאלה היא האם תשית המדינה אגרת תדרים על השימוש בתדרים אלה ועלות הציוד עצמו, האם יש פטור מהיתרי בנייה וקרינה לאנטנות הקטנות שמחברות את הבניינים, והאם יש פתרונות לשרשור - כלומר שרשור הנתונים מבניין לבניין במידה ומרשתים שכונה מסוימת.
נושא הגלים המילימטריים יהווה מוקד לעניין רב הן במשרד התקשורת והן אצל המפעילים בעתיד הקרוב. בסופו של יום, הנתונים מראים שישראל מפגרת משמעותית אחרי מה שקורה בתחום בהשוואה לארה"ב ולמדינות רבות נוספות, שמחברות ערים שלמות בטכנולוגיה. אמנם לא מדובר בתחליף מלא לסיב האופטי בקרקע, אך ככל שיותר ויותר הטכנולוגיה מתפתחת, ניתן יהיה לראות שימוש הולך וגובר בטכנולוגיה שתהווה מטרד לרשתות הנייחות, בעיקר כשמחיר השימוש והפריסה הולך ויורד.
השאלה מדוע סלקום או פרטנר לא ממהרות לאמץ את הטכנולוגיה ולהשתמש בה במסגרת פריסת הסיבים האופטיים שלהן קשורה גם לסיבות שציינו, אבל מעבר לכך, כאשר מדובר בטכנולוגיה חדשה, נדרש לה זמן להבשלה, גם אם לכאורה הרעיון נשמע מפתה ומזמין. למדינה יהיה חלק חשוב בהתפתחות של התחום בעיקר דרך הקצאת התדרים והאגרות. מכיוון שהפתרון הטכנולוגי ישים ועובד בכל העולם, הבעיה היא בעיקר מחירי אגרות התדרים והוודאות בתחום. אם זה יקרה, סביר להניח שלמפעילים יהיה הרבה יותר קל לאמץ את הטכנולוגיה.