חוף בת ים / צילום איל יצהר
הבחירות ברשויות המקומיות מתקרבות, אבל מכל הרשויות שבהן יתקיימו הבחירות ב-30 באוקטובר, הבחירות בעיריית בת ים הן ללא ספק ייחודיות - על פי החלטת שר הפנים אריה דרעי, הבחירות באוקטובר יהיו הבחירות האחרונות בהן יצביעו תושבי העיר בת ים לרשות המקומית בת ים.
מאז שהמליצה ועדת החקירה על איחוד בין עיריית תל-אביב-יפו לעיריית בת ים, פעלו במשרד הפנים ובמשרד האוצר באופן נמרץ לקדם תוכנית הבראה לעיריית בת ים, שלה גירעון מובנה של 87 מיליון שקלים בתקציב הרגיל, אחרת עיריית בת ים תתקשה לצלוח את השנים הקרובות בלי פגיעה משמעותית בשירותים לתושבים.
על פי הצהרתו של שר הפנים אריה דרעי גובש מתווה שבמסגרתו התחייבה עיריית בת ים לצמצם את הגרעון השנתי בתקציבה השוטף עד שנת 2023, תוך שממונה לה חשב מלווה אשר יהיה אחראי על אישור כל הוצאותיה.
בור ללא תחתית
בין 2008 ל-2017 מכרה בת ים נכסים בהיקף של כ-324 מיליוני שקלים לצורך סגירת הגירעון השנתי שלה, ובשנים 2017-2015 נתנה המדינה לבת ים, במסגרת תוכנית הבראה, מענקים מיוחדים בהיקף של 97 מיליון שקל.
תוכנית ההבראה של בת ים לשנים 2018-2023 מהווה קו המשך לתוכנית הבראה קודמת שביקש ליישם משרד הפנים בבת ים עוד בשנת 2016 - צמצום הגירעון המובנה של בת ים תוך שהמדינה תומכת ברשות בעשרות מיליוני שקלים בשנה עד שהרשות תוכל לגשר על הפערים. עיקרי תוכנית ההבראה של בת ים (המפורטים בטבלה) מראים כי בת ים נדרשת לסכום המתקרב ל-200 מיליון שקלים עד שתסגור את הגרעון המובנה בתקציבה, כאשר חלק מסכום זה יגיע מתקציבי המדינה והשאר יגיע ממלוות או מכירת נכסים.
זו אינה הפעם הראשונה שהמדינה נחלצת לעזרתה של עיר שנקלעה למשבר כלכלי - בין השנים 2004-2012 העבירה המדינה לעיריית לוד מענקים מיוחדים ומיועדים בהיקף של 50 מיליוני שקלים במסגרת תוכנית הבראה שבה צומצם גרעון מצטבר של 135 מיליוני שקלים, כל זאת כאשר במרבית השנים נוהלה הרשות ע"י ועדה ממונה מטעם משרד הפנים (ועדה קרואה).
חילוצה של לוד הצליח בזכות צמצום הוצאות והגדלת שטחי הארנונה שאינה למגורים בהיקף של 200 אלף מ"ר, תוספת של עשרות מיליוני שקלים בהכנסות הארנונה של הרשות.
חילוצה של בת ים, לעומת זאת, נראה מורכב ויקר הרבה יותר - מעבר ל-200 מיליון השקלים שידרשו עד 2023 ממענקים וממכירת נכסים והגירעון המצטבר שלה שנשק ל-91 מיליון שקלים בסוף 2016, צריכה בת ים להגדיל את הכנסותיה העצמיות בסכום שנתי העולה על 160 מיליוני שקלים בשנה, מכיוון שהוצאותיה של הרשות גדלות כל שנה גם ללא שתגדיל את השירותים שהיא נותנת לתושבים.
על מנת להגיע לסכום זה ללא העלאה חריגה של נטל הארנונה על תושביה, העלאה שגם תפגע ביכולת שלה למשוך עסקים, נדרשת בת ים להגדיל את שטחי המשרדים בתחומיה תוך חמש שנים בהיקף של 400 ל-500 אלף מ"ר - כל זאת תוך שהיא צריכה להתחרות בת"א ובשאר ערי גוש דן.
משימה זו נראית מורכבת עוד יותר משום שלא בטוח שיש לבת ים תוכניות שזמינות לבנייה בהיקפים אלה עד שנת 2023, ולכן ייתכן שבת ים לא תוכל להימנע מצמצום משמעותי בהוצאותיה, במקביל להעלאת הנטל על תושביה (בת ים היא אחת הרשויות היקרות בארץ מבחינת תעריף הארנונה למגורים).
הפחתת השירותים
המשימה שבפניה יעמוד ראש העירייה שיבחר ב-30 לאוקטובר מורכבת, כזאת שתדרוש ממנו לבצע מהלכים לא פופולריים, ובתמורה למהלכים אלה יצטרך להחזיר את מפתחות הרשות בתום חמש שנים. אך נראה שאף לא אחד מהמועמדים לראשות עיריית בת ים מתייחס למצבה של הרשות או לאתגרים העומדים בפניה.
מבין כל המועמדים שהכריזו עד כה כי יתמודדו על ראשות העירייה, אין אף מועמד אשר מכיר באפשרות שבת ים תאוחד עם תל-אביב בשנת 2023, נהפוך הוא - כולם מכריזים כי האיחוד יבוטל ושבת ים תשמור על עצמאותה. בכל הנוגע למצבה הכלכלי הרעוע של בת ים מפגינים המועמדים אופטימיות רבה - ישנם מועמדים אשר מכריזים כי ישנו את שיטת מדידת השטחים הנהוגה בבת ים לשיטה אשר תפחית בפועל את הכנסות הרשות - זאת למרות ששינוי כזה דורש שינוי חקיקה ברמה הארצית ולא אפשרי גם במסגרת בקשת שינוי חריגה של צו הארנונה.
ישנם מועמדים אשר מצהירים במסגרת מצע הבחירות שלהם על הקמה של מתחמי תעסוקה תוך קבלת הקלות מהמדינה - הקלות שהמדינה נוהגת לתת רק בפריפריה. על אף שבת ים תידרש, ככל הנראה, לצמצם או להקפיא את רמת השירותים שהיא נותנת לתושביה, המועמדים לא מתבלבלים ומבטיחים להגדיל את סל השירותים.
התעלמותם (מבחירה) של המועמדים לרשות עיריית בת-ים למצבה של הרשות מייצר תמונה ורודה ולא מציאותית לתושבי בת ים - והם אלה שיצטרכו להתמודד עם המציאות שאחרי הבחירות - הכבדה של נטל הארנונה על כיסם, ירידה באיכות השירותים שיקבלו והגילוי שלמרות כל ההבטחות, ב-31 לאוקטובר 2023 הם יצביעו בבחירות לרשות המקומית המאוחדת תל-אביב-יפו-בת ים.