דר אירנה שופאניה / צילום: מתן פורטנוי
אירנה שופאניה, ד"ר לרפואת שיניים, עובדת מזה מספר שנים בחברת תרופות יאנסן (ג'ונסון אנד ג'ונסון) בישראל, בתפקיד יועצת רפואית בתחום המטו-אונקולוגיה, והיא אחראית על אחת התרופות החשובות ביותר של החברה. ב-2012 נישאה שופאניה ליוסף שופאניה, קצין משטרה בדרגת פקד ממוצא דרוזי, המשרת במשטרת אריאל. יוסף הוא גם קצין צה"ל לשעבר ושירת ביחידת הנדסה קרבית.
כחלק מעבודתה נדרשת שופאניה לטוס בתדירות גבוהה, בפרט לארה"ב, כאשר לרוב היא טסה באמצעות חברת התעופה אל-על. וכאן מתחיל הסיפור שהוביל את שופאניה אל כותלי בית המשפט, בטענה כי חברת התעופה הלאומית מפלה אותה על-רקע גזעני.
בתביעה שהגישה ד"ר שופאניה לבית משפט השלום בתל-אביב, היא טוענת כי בשל נישואיה ליוסף, בן העדה הדרוזית, היא "זוכה" פעם אחר פעם לבדיקות ביטחוניות מחמירות וליחס משפיל ופוגעני מצד הבודקים הביטחוניים באל-על, שגורם לה לא רק לעוגמת-נפש רבה אלא גם לנזקים כלכליים ואחרים.
לטענת שופאניה - באמצעות עו"ד טל קדש - בשני מקרים שהתרחשו בסמיכות זמנים בעת האחרונה, היא עברה בדיקות מחמירות, משפילות ופוגעניות, באופן נטול כל הסבר או התנהגות חריגה מצדה. באחד המקרים אף נמנע ממנה לעלות לטיסה, לטענתה, ללא הצדקה וללא כל הסבר ובהיעדר התנהגות אלימה מצדה או חשש לסיכון הנוסעים.
בכתב התביעה של שופאניה נכתב כי "אל-על ו/או מי מעובדיה הפלו את התובעת לרעה משאר חברי הנוסעים בנמלי התעופה בניו-יורק ובמינכן, וביצעו בה בדיקות שאינן שגרתיות, וזאת תוך פגיעה בפרטיותה ו/או תוך פגיעה בשמה הטוב, ללא סיבה מוצדקת ו/או ללא כל חשד קונקרטי וממשי, תוך השפלתה ופגיעה בערכי אישיותה.
שופאניה דורשת מחברת התעופה הלאומית פיצוי בגובה 75 אלף שקל. "עם כל ההבנה לצורכי הביטחון, אין הצדקה להתעלמות גורפת מכבודו, חירותו וזכויותיו הבסיסיים של אזרח תחת הכסות של פרת הביטחון הקדושה", טוענת שופאניה.
"לא חייב להסביר לך כלום"
המקרה הראשון המופיע בתביעה הוא טיסתה של שופאניה חזרה לארץ מניו-יורק ב-8 במאי, בטיסה סדירה של אל-על. כהרגלה, ביצעה שופאניה צ'ק-אין עצמאית דרך אתר האינטרנט של אל-על, על-מנת לחסוך זמן בשדה התעופה, ואולם כשהגיעה לשדה התעופה קנדי, התברר כי היא לא חסכה זמן כלל. לטענתה, היא אולצה לעבור בידוק ביטחוני מחמיר, "שאינו סביר בעליל, העולה כדי השפלתה, ללא כל סיבה וממניעים גזעניים, תוך פגיעה בשמה הטוב, בכבודה ובערכי אישיותה".
לפי התביעה, שופאניה מסרה את את דרכונה לאיש ביטחון כמקובל, והבודק הסתכל בדרכון ובשינוי השם שבו, והלך הצידה; לאחר כ-10 דקות של התלחששות בצד, ניגש אליה אחראי הביטחון של הטיסה ושאל אותה מספר שאלות רקע. שופאניה, נטען בתביעה, השיבה בנימוס כי היא מתגוררת בתל-אביב, מגיעה מאחותה שבמדינת ניו-ג'רזי, וכי בעלה מאזור חיפה במקור. עוד ציינה כי נסיעתה הייתה לצורכי עבודתה בשילוב ביקור פרטי אצל אחותה.
לפי התביעה, בשלב זה הבהיר אחראי הביטחון לשופאניה כי עליה לעבור בידוק ביטחוני נפרד בשער, שלא כיתר הנוסעים, וזאת ללא כל חשד קונקרטי וממשי. בהמשך, לאחר שהצהירה כי ברשותה לפטופ (מחשב נייד) של עבודתה, נטען בתביעה כי אחראי הביטחון אמר לה, מבלי שכלל ראה את הלפטופ, שהיא אינה יכולה לעלות איתו לטיסה. שופאניה הסבירה כי נוהלי חברת יאנסן שבה היא עובדת אינם מאפשרים לשלוח לפטופ במזוודה, והוסיפה כי היא טסה לעתים קרובות עם אל-על, כאשר הלפטופ תמיד ברשותה. שופאניה אף ציינה כי היא "gold member" באל-על ומוכרת לחברה היטב בגלל טיסותיה הרבות.
אולם לטעת שופאניה, כל ניסיון לדבר עם איש הביטחון נתקל בהתעלמות ובתשובה: "אני לא חייב להסביר לך כלום". לדבריה, גם שיחה עם מנהלת השירות של אל-על לא הועילה. לפי התביעה, האירוע הסתיים בכך ששופאניה "עוכבה ללא כל סיבה הגיונית הנראית לעין בשדה התעופה ולא הורשתה לעלות לטיסה, ונגרמו לה נזקים ועוגמת-נפש כבירה".
עוד נטען בתביעה כי אחראי הביטחון אף אמר למנהלת השירות כי גם אם שופאניה תסכים בשלב זה לשים את הלפטופ במזוודה, "צריך למלא עליה טפסים ולבדוק אותה בחדר נפרד בשער, וזה יגרור עיכוב של הטיסה". לדברי שופאניה, בדבריו של האחראי הייתה רמיזה ברורה שלא כדאי שהיא תעלה על הטיסה, באופן שממנו ניתן להבין כי הלפטופ כפי הנראה היה רק התירוץ לעיכובה ולהחלטה למנוע ממנה לעלות לטיסה בשל היותה "מסומנת כ'חשודה ביטחונית', כביכול".
בסופו של דבר, לפי כתב התביעה, נאלצה שופאניה לטוס בטיסה חלופית בשעות אחר-הצהריים למחרת, שמצאה עבורה מנהלת השירות של אל-על. בתביעה נטען כי מנהלת השירות אף התנצלה בפני שופאניה, אמרה לה כי ההתנהלות מולה הייתה חריגה ביותר, ואף ציינה במפורש כי "ברור לה שהתובעת תטפל בתקרית הזו במישור המשפטי".
שופאניה ציינה בתביעתה כי בעקבות החמצת הטיסה נגרם לה נזק רב. זאת, הן משום שהיא נאלצה לשאת בעלויות גבוהות בגין מוניות, והן מאחר שהיא פספסה פגישה קריטית ורבת משתתפים בעבודתה.
בעקבות האירוע שיגרה שופאניה לאל-על מכתב "התראה לפני תביעה" בטענה להשפלתה ולאפלייתה על רקע גזעני, תוך דרישה לפצותה כספית. במכתב תגובה שקיבלה, דחתה אל-על את טענה וציינה כי החברה "רשאית במידת הצורך לבחור שלא להטיס לקוח מסיבות שונות, לרבות נסיבות ביטחוניות".
מברשת חשמלית "חשודה"
במקביל, ובשעה שבירור פרטי האירוע הראשון בעיצומן, טוענת ד"ר שופאניה כי עברה אירוע משפיל נוסף על-ידי עובדי אל-על, הפעם בנמל התעופה במינכן. לדבריה, ב-10 ביוני היא טסה ממינכן לישראל, ושוב עברה עברה בידוק קפדני והפרדה משפילה מיתר הנוסעים באותה הטיסה.
לפי התביעה, בעת הבידוק הביטחוני הכניסו עובדי הביטחון של אל-על את שופאניה לחדר נפרד למשך כשעה, מבלי אפשרות לצאת לשירותים. בנוסף, נטען כי עובדי אל-על לקחו את מזוודת הטרולי של שופאניה לבדיקה שלא בנוכחותה, והחליטו שמברשת השיניים החשמלית שלה נחזית להיות "חשודה", ונאסר עליה להעלותה לטיסה.
עוד טוענת שופאניה כי "לאחר הבידוק המשפיל והנפרד שבוצע דקות ספורות לפני ההמראה, היא קיבלה הסעה ברכב ביטחון נפרד למטוס, משל הייתה אסיר ביטחוני או אסיר נמלט המועבר בבידוד מיתר הנוסעים".
לדברי התובעת, "היא חשה מושפלת עד עמקי נשמתה! התובעת הופרדה מיתר הנוסעים והגיעה למטוס ברכב נפרד דקות לפני ההמראה, כאשר במקום להמתין בהנאה לטיסה וליהנות ממנעמי האווירה שלפני הטיסה ולבצע קניות, היא עברה מסכת ייסורים והשפלתה".
שופאניה מציינת כי גם בטיסות קודמות שלה באל-על נהגו לשאול אותה עובדי החברה שאלות פולשניות מאוד עד כדי חדירה לפרטיות, כדוגמת: "האם יש לכם ילדים?", "מדוע אין לכם ילדים?"; וכמובן לערוך בדיקה מדוקדקת של התיק שלה, עד כדי הוצאת כל התכולה. עם זאת, נטען, עד כה לא נמנעה משופאניה עלייה למטוס, והיא לא הוסעה באופן משפיל בנפרד לטיסה עם רכב אבטחה, כפי שקרה בשני האירועים האחרונים.
"למעשה לא מדובר בנוהל כלשהו, אלא בהחלטה שרירותית לחלוטין של כל בודק ביטחוני עד כמה 'מתחשק' לו להתעמר בתובעת, שכן שם משפחתה הערבי הופך את הנ"ל, ככל הנראה, למותר לפי 'נוהלי החברה'", סיכמה התובעת.
אל-על: "אנו פועלים בנושאי ביטחון לפי הנחיות הגורמים הממלכתיים"
מחברת אל-על נמסר בתגובה: "התביעה טרם התקבלה באל-על. בנושאי ביטחון אל-על פועלת על-פי הנחיות הגורמים הממלכתיים".
עו"ד טל קדש, המייצג את ד"ר אירנה שופאניה, מסר כי "מדובר במקרה קיצוני, שבו תוך כדי התנהלות משפטית בין הצדדים באשר למקרה שבו בוטלה הטיסה של התובעת מניו-יורק, אירע מקרה נוסף, חמור לא פחות, בנמל התעופה במינכן, שבו התובעת הושפלה לעיני כל, נבדקה מזה כשעה בחדר מבודד עד להסעתה בנפרד למטוס, דקות לפני הטיסה. התנהלותה העקבית של אל-על מצביעה על כך שהתובעת מסומנת כחשודה, ועל כן היא שרויה בחוסר ודאות אשר לבדיקות עתידיות שתיאלץ לעבור ולטיסות אשר יבוטלו בעתיד.
"עם כל ההבנה לצורכי הביטחון, אין הצדקה להתעלמות גורפת מכבודו, חירותו וזכויותיו הבסיסיים של אזרח תחת הכסות של פרת הביטחון הקדושה. אנו מקוים כי הצדק יעשה ויראה באמצעות פסיקת פיצויים עונשית מקסימלית על-פי חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, על רקע אפלייתה לרעה של התובעת משאר חברי הנוסעים בשני נמלי התעופה, ולאור הפגיעה בפרטיותה ובשמה הטוב, ללא סיבה מוצדקת וללא כל חשד קונקרטי וממשי, תוך השפלתה ופגיעה בערכי אישיותה".