בנקים זרים מנסים ללחוץ על בנק ישראל לזרז את קצב העלאות הריבית שלו בשנה הקרובה, כך מסבירים בשוק ההון את הזינוק בציפיות להעלאת ריבית לקראת ההחלטה החודשית שיפרסם הבנק היום.
בשוקי ההון והמט"ח יעקבו היום בדריכות אחר הודעת בנק ישראל על גובה הריבית במשק, אחרי שלוש שנים "משעממות" של יציבות וקיפאון. לא פחות מהודעת הריבית, תרכז עניין התחזית המעודכנת של חטיבת המחקר של הבנק על תוואי העלאות הריבית הצפוי במשק בשנה הקרובה. בעדכון האחרון של התחזית, במארס האחרון, צפתה חטיבת המחקר העלאת ריבית אחת עד סוף 2018 והעלאת ריבית נוספת ב-2019. אם הריבית עומדת כיום של עשירית האחוז, העריכה חטיבת המחקר שזו תעמוד על 0.5% בעוד שנה מהיום.
אולם הציפיות בשווקים הן שבנק ישראל יזרז משמעותית את קצב העלאת הריבית. כך למשל החוזים על הריבית הבין-בנקאית לשנה מהיום מגלמים ציפיות לשלוש העלאות ריבית לפחות, עד לגובה של 1% בעוד שנה. גם במסחר באיגרות חוב ממשלתיות ניכרו בימים האחרונים עליות בתשואה לכיוון של אחוז - מגמה שצפויה להעלות בין היתר את ריבית המשכנתאות.
"בעוד שנה הריבית תהיה 1%"
מספר גורמים עומדים מאחורי התחושה בשווקים שהאינפלציה עומדת לחזור בגדול. ראשית, המדדים האחרונים מצביעים על אינפלציה חיובית והיו צפויים לחצות את קו ה-1% בחודשים הקרובים ולהיכנס לתוך יעד האינפלציה של בנק ישראל (שנע בין 1% ל-3%). לכך יש להוסיף את העליות החדות והבלתי צפויות במחיר הנפט ואת הזינוק במחירי הפירות והירקות ואת הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה שהגיעו בפעם הראשונה לקו ה-1%.
"באה קרנית פלוג לפני כמה חודשים ואומרת, 'מספיק לנו שציפיות האינפלציה יתכנסו לתוך היעד כדי שנעלה ריבית'", אומר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות. "אז עכשיו הציפיות כבר מתכנסות ליעד, ואפילו האינפלציה מתקרבת ליעד. אם בנק ישראל יעמוד מאחורי מה שהם אמרו במארס, אז כעיקרון הם אמורים להעלות ריבית.
"מעבר לכך, ההודעה היום הופכת לקריטית בגלל שבכל שנה חטיבת המחקר פרסמה שהיא עומדת להעלות ריבית ובכל פעם דחו את זה. אם בעדכון היום בנק ישראל לא ידחה את התחזית להעלאת ריבית - אז יש סיכוי מאוד גבוה שהפעם זה באמת יקרה, כלומר הם אכן יעלו ריבית בנובמבר".
אלא שהשוק כבר לא מחכה לבנק ישראל ורץ קדימה. "השאלה היותר גדולה היום היא מה הלאה, מה התוואי קדימה", אומר גרינפלד. "פה אני טיפה יותר מתון ממה שהבנקים אומרים, וראיתי כמה כותרות בשבוע האחרון".
את הסמן הקיצוני בין הבנקים הישראלים קבעה הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, נורית שמיר, שצפתה שריבית בנק ישראל תעמוד בעוד שנה על 1%, כלומר 3 העלאות ריבית. התחזית של שמיר נתמכת על-ידי ירידות חדות יחסית במחירי איגרות החוב הממשלתיות שמגלמות ציפיות לשלוש העלאות ריבית (ל-0.75%) ועל-ידי המחירים במסחר בחוזים על הריבית הבין-בנקאית - שמבטאים שלוש וחצי העלאות ב-12 החודשים הקרובים.
פעילים בשוק ההון מסבירים את התנודות הקיצוניות האלה בפעילות של גופים זרים, בנקים כמו גולדמן זקס או ג'יי.פי. מורגן לדבריהם "העליות האחרונות במחירי הפירות והירקות העלו את ציפיות האינפלציה, והבנקים הזרים עשו אחד ועוד אחד וזיהו הזדמנות לשתי ציפורים במכה אחת: גם שורט על האג"חים וגם לונג על השקל מול הדולר. אם הבנקים הזרים יצליחו דרך שוק ההון להשפיע על הריבית, זה כמובן ישפיע על שער השקל. זה לא מקרי שהשקל התחזק בימים האחרונים מול הדולר בזמן שמחירי איגרות החוב הממשלתיות ירדו".
לא מיישרים קו עם התחזיות
בינתיים הכלכלנים בבתי ההשקעות לא ממהרים ליישר קו עם התחזיות להעלאת ריבית אגרסיבית.
"אני לא נמנה עם מי שצופים העלאת ריבית אגרסיבית", אומר יונתן כץ מבית ההשקעות מלידר. "עליית המחירים מגרדת את הגבול התחתון של היעד. אם מנטרלים מנתוני האינפלציה את מחירי האנרגיה, הפירות והירקות, הסביבה האינפלציונית היא פחות מאחוז אחד. היה פיחות מאוד מתון מול סל המטבעות, כשברור שכל רמז להעלאת ריבית יחזק את השקל. אני לא רואה מה הלהיטות להעלות ריבית דווקא עכשיו כשאין בועות. הנדל"ן מתקרר, האשראי הצרכני מתמתן, המרווחים באג"ח הקונצרני נפתחים, מה גם שהסביבה העולמית נראית שברירית עם ענן של מלחמת סחר. אני לא רואה מה בוער להעלות עכשיו ריבית".
"להערכתי נראה שתי העלאות ריבית ואולי אולי העלאה שלישית, כך שהריבית תגיע ל-0.75%", אומר גרינפלד. "לבנק ישראל אין מה למהר. מעבר לזה, צריך לזכור שהאינפלציה בישראל גם לפי התחזיות האופטימיות היא בסך הכל אחוז, אז לרוץ ולהעלות ריבית שלוש או ארבע פעמים נראה לי קצת מוגזם. מעבר לכך, יש הסתברות הולכת וגדלה שנתחיל לראות לקראת סוף 2019 האטה בארה"ב ולבנק ישראל יהיה מאוד קשה להמשיך ולהעלות ריבית".