הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1% - כך הודיע היום (ב') בנק ישראל. יחד עם זאת, הבנק המרכזי שולח איתות חזק כי בכוונתו להעלות את הריבית בנובמבר לראשונה מאז מארס 2015, וכן כי צפויה העלאה נוספת ב-2019.
על-פי התחזית המעודכנת של חטיבת המחקר בבנק לרבעון השני של 2018 (המתפרסמת היום לצד הודעת הריבית), צפויה הריבית לעלות ל-0.25% עד סוף השנה.
ההחלטה על העלאת הריבית עשויה להתקבל באחד מ-3 המועדים הקבועים לכינוס הוועדה המוניטרית שנותרו עד סוף השנה: ב-29 באוגוסט, ב-8 לאוקטובר או ב-26 לנובמבר, כשההערכה היא שהבנק יעדיף להמתין למועד האחרון, כלומר לנובמבר.
ברקע להעלאת הריבית מציינים בבנק את העובדה שמדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים נמצא לראשונה מזה 3 שנים בקרבת תחום היעד (1% עד 3%), וכך גם הציפיות האינפלציוניות לשנה הקרובה. העלייה החדה במחירי הנפט ובמחירי הפירות והירקות תרמו לחזרת ציפיות אינפלציה לתוך תחום היעד. בבנק מציינים גם את היחלשות השקל מול סל המטבעות האפקטיבי בשיעור של כ-2.5% מתחילת השנה, כשיקול שאינו מונע העלאת ריבית.
הבנק חזר בהודעתו על המשפט לפיו "בכוונת הוועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלה".
תחזית המחקר לשנה הקרובה צופה רק שתי העלאות ריבית בשנה הקרובה, זאת בניגוד לציפיות בשווקים להאצת העלאות הריבית ל-3 העלאות ואף יותר במהלך השנה הקרובה. מחירי אגרות החוב הממשלתיות והחוזים על הריבית הבין-בנקאית גילמו ציפיות ששער הריבית יעמוד בעוד שנה מהיום על 0.75% עד 1%, תחזית שנתמכה על-ידי כלכלנים בחלק מהבנקים. כפי שנחשף אתמול ב"גלובס", גם בבנקים הזרים נפוצו הערכות לפיהן צפויה בישראל העלאת ריבית חדה יחסית, ולטענת פעילים בשווקים, הערכות אלה נועדו לשכנע את המשקיעים לחזור ולהשקיע בשקל.
פלוג: מסתמנת התמתנות קלה בקצב הצמיחה
לדברי נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, מסתמנת התמתנות קלה בקצב הצמיחה של המשק, למרות שהצמיחה מוסיפה להיות נאה. גם בתמונת המצב העולמית מסתמנת ירידה בקצב הצמיחה על רקע החשש הגובר ממלחמות הסחר. לדבריה, "בארה"ב הצמיחה איתנה, אך במדינות אחרות המצב אינו כך. החרפה בסיכונים הפוליטיים באירופה ובמקומות נוספים עשויה להגביר את הסיכון לצמיחה".
פלוג התייחסה לעליות המחירים האחרונות ואמרה כי יש עלייה מסויימת בסביבת האינפלציה, אולם מצד שני נמשכות הפחתות המחירים שיוזמת הממשלה. "בשבועות האחרונים הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים עלו בחדות. בחודשים הבאים צפויה האינפלציה להיכנס לתוך תחום יעד יציבות המחירים לראשונה מזה 4 שנים".
פלוג הוסיפה כי הפעילות הכלכלית מוסיפה להתרחב בקצב נאה, וברבעון הראשון נרשמה צמיחה קצב גבוה יחסית הודות ליבוא כלי הרכב, אך הצפי הוא להאטה ברבעון השני של השנה. "האטה משמעותית ומתמשכת מסתמנת בהשקעה בבנייה למגורים", ציינה פלוג, "אך במרבית ענפי המשק האחרים הנתונים ממשיכים להיות חיוביים".
מחירי הדירות ירדו במצטבר ב-2.4% מהשיא, אך הירידה במספר העסקאות נבלמה. פלוג הדגישה כי הירידה במספר התחלות הבנייה היא "מדאיגה", וציינה כי ניתוח הנתונים בשוק הדיור "לוקה בחסר", בעיקר בשל היעדר נתונים אמינים על הביקוש לדירות.
בתשובה לשאלה על המכתב ששלחה לראש הממשלה ופרסמה לציבור, אמרה פלוג: "ההיסטוריה מלמדת שיש כל מיני הליכי מינוי, וחשוב מאד שההליך יהיה מכובד ובזמן".
במכתב שנשלח בסוף השבוע שעבר הודיעה פלוג לנתניהו על החלטתה שלא לבקש כהונה נוספת כנגידה בתום הקדנציה הנוכחית שלה בנובמבר הקרוב. כמו כן הדגישה פלוג במכתב את החשיבות שיש להליך מינוי ראוי של מחליפה בתפקיד. "ההחלטה שמסרתי עליה לראש הממשלה היא החלטתי", אמרה פלוג. "אני 30 שנה בבנק, אני מסיימת קדנציה של 5 שנים, ומבחינתי זה הזמן המתאים לעזוב. יש לי קדנציה שהיא מוצלחת. בחרתי עיתוי כך שלא יהיה מוקדם מדי ומצד שני ייתן זמן להליך מכובד של איתור המחליף, וכמובן שדיון במועמדים לא אעשה באמצעות התקשורת.
"לגבי התכונות של האדם שימונה, אני חושבת שמאד חשוב שיהיה אדם מקצועי ואדם שהוא כלכלן משכמו ומעלה ואדם שיוכל לבטא את העמדה המקצועית ללא מורא וללא חשש. את כל הדברים האלה כתבתי לראש הממשלה. אלה תכונות לגבי הזהות אעשה את זה באופן ישיר מול ראש הממשלה".
בנושא תחזיות האינפלציה ציינה פלוג כי חטיבת המחקר מעריכה שאינפלציה בסוף השנה תעמוד על 1.2% וב-2019 תגיע ל-1.4%. פלוג ציינה כי תוואי הריבית בתחזית לא השתנה, והוסיפה כי "חשוב לומר שמדובר בתחזית ולא במחויבות כלשהי מצד הוועדה המוניטרית".
פלוג ציינה כי "העלאת הריבית לפני שהאינפלציה התבססה עלולה לעכב את חזרת האינפלציה לתוך תחום היעד", והרחיבה בתיאור משמעות המונח "התבססות". לדבריה, "הוועדה דנה במשמעות המונח התבססות של האינפלציה ביעד המחירים, והשתי הנקודות שעולות מכך הן ראשית, שאין הכרח שהאינפלציה תהיה במרכז היעד כדי שתיווצר התבססות; ושנית, שהוועדה תרצה להיות בטוחה שחזרת האינפלציה לתחום היעד איננה זמנית".
פלוג סיכמה את פעילות בנק ישראל וציינה כאחד מהישגיה את העובדה שהממשלה לא הורידה מסים למרות ההכנסות הגבוהות מהצפוי בשנה שעברה. לדבריה, "לפי מה שפורסם היום, ההכנסות השנה עומדות בתוואי המתוכנן, כך שנכון עשה שר האוצר כשלא הוריד מסים".