אבא פגום / צילום: פרטי
"דור שלם דורש שלום
תנו לצה"ל לנצח
עם חזק עושה שלום
תנו לצה"ל לכסח
אין שלום עם ערבים
אל תתנו להם רובים
קרבי זה הכי אחי
גיוס לכולם, פטור לכולם
אין שום ייאוש בעולם
יש"ע זה כאן
נ נח נחמן מאומ
ן No Fear, משיח בעיר
אין ערבים אין פיגועים
בג"ץ מסכן יהודים
העם עם הגולן
העם עם הטרנספר
טסט בירכא
חבר, אתה חסר"
אם דויד גרוסמן היה כותב היום, ולא ב-2004, את "שירת הסטיקר", הוא בטוח היה מכניס לשיר את הסטיקר "אבא פגום". כל מי שנוסע בכבישי ישראל מכיר אותו. בעצם, נדמה שלפחות חצי ממי שנוהג בכבישי ישראל הדביק את הסטיקר הזה על מכוניתו.
הסיפור של "אבא פגום" התחיל בפוסט בפייסבוק שכתב סהר בן הרוש מקריית אתא, שבו - כמיטב המסורת הפייסבוקית - שיתף עם חבריו הווירטואליים את הקשיים שהוא חווה כאבא. אבות רבים שהזדהו עם מה שבן הרוש כתב הגיבו לו, הפוסט הפך לוויראלי והתגלגל לקבוצה בפייסבוק וממנה לקבוצה נוספת, "אבא פגום - שורדים ביחד", שהפכה לקהילה של אבות גם בחיים הממשיים.
בקהילת "אבא פגום" חברים כיום עשרות אלפי אבות ואבות בפוטנציה שעיקר עיסוקם הוא בעזרה הדדית ובנתינה הדדית. התקלקל לך משהו בבית ואתה לא יודע לתקן אותו? האבות הפגומים ימהרו לעזור להחל לעזרתך. נתקעת עם המכונית באמצע הלילה? האב הפגום הסמוך למקומך יחלץ לעזרתך. והם עוזרים גם לחולים, לקשישים, למי לא.
לפעמים הם סתם נפגשים ומדברים על הנשים, הילדים, על החיים. יש קבוצת אבא פגום אילת, אבא פגום תל-אביב, אבא פגום ירושלים וכו'. אחווה גברית פוסט-מודרנית שכזו, כולל מרצ'נדייז כיאה לתקופה. אה, כן, הם גם נותנים כתף חמה לגברים שסובלים ממשברים בזוגיות. תשאלו את דני, חבר קבוצת הפייסבוק אבא פגום שבדצמבר האחרון פרסם שם פוסט שבו כתב: "אשתי עזבה את הבית לפני 3 ימים, חזרה עם הקטנה להורים שלה. כוסאומו הבדידות, פרקתי". דני פרק והלך לישון. כשהתעורר, חיכו לו אלפי הודעות תמיכה מחברי הקבוצה. התמיכה הזאת עודדה אותו לנסות ליישב את חילוקי הדעות בבית. גם אשתו נדהמה מהתגובות הרבות ובסופו של דבר היא חזרה אליו והיום הם ביחד. למרות הפגמים.
הדור של האבות הפגומים לא דורש שלום, הוא גם לא מתעסק בעתיד הגולן. אפשר לקרוא לזה איבוד תקווה, אפשר לקרוא לזה נורמליות. מה שבטוח זה שהתופעה של "אבא פגום", שהפכה למותג של ממש שרבים רוצים להיות מזוהים עמו, כאן כדי להישאר.
