גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בני הנוער מתחילים לשנות את חוקי הפורמט

עבור בני דור ה-Z, יוטיוב הפך לטלוויזיה שמאפשרת להם להיות גם הצופים וגם יצרני התוכן ● המותגים, שהתהליך התרחש מתחת לרדאר שלהם, מיהרו ליצור שיתופי-פעולה עם ערוצי תוכן של בני נוער, שמעלים וולוגים יומיומיים וזוכים למיליוני צפיות ● כעת הגענו לשלב הבא: פורמטים דיגיטליים שמסתמנים כמפלצות תוכן שמאפילות גם על "האח הגדול" בימיו הטובים ● מדד המותגים

כמו הרבה מהפכות שקורות בעולם, גם את מהפכת התוכן הדיגיטלי מובילים בסופו של יום בני הנוער, הילידים הדיגיטליים.

כבר שנים שעולם השיווק מנסה לפצח את משמעות התוכן הדיגיטלי. כולם מבינים ורוצים תוכן ממותג ואין מותג שלא מתפאר בתוכן שהוא מייצר בפייסבוק או ביוטיוב, או אפילו בסדרת רשת אחת או שתיים שהפיק. אבל התחושה היא שכשזה מגיע לבני הנוער הדיון הזה הוא לא רלוונטי, כי זה לא דיון. תוכן הוא תוכן.

כשמותגים מסחריים מבינים שהם צריכים לחיות באינסטגרם ולדבר בשפה של הפלטפורמה, בני הנוער כבר נמצאים במקום אחר. יש לזה לא מעט דוגמאות: כשמותגים נכנסו בכל הכוח לפייסבוק, בני הנוער כבר עפו לאינסטגרם. כשהמותגים התחילו להשקיע בתוכן מצולם ומושקע לאינסטגרם, בני הנוער עברו לתקשר בסטורי בתוכן לייבי ואותנטי. התחושה היא שתמיד המותג יהיה צעד אחד מאחור.

אותו דבר קרה גם בהתפתחות של תוכן הווידיאו והתוכן שעולה ביוטיוב. מתחת לרדאר של מותגים רבים, ובעיקר של המבוגרים, צמח היוטיוב והפך להיות הטלוויזיה של דור ה-Z - טלוויזיה שמאפשרת לצרכנים המרכזיים שלה, בני הנוער, להיות גם הצופים מן המניין, אבל גם יצרני התוכן.

במציאות שבה ציוד צילום איכותי נגיש לכל יד, לא מפתיע שדור ה-Z, שנולד לעולם של יצירת תוכן וצבירת לייקים, אימץ את הפלטפורמה והחל לשלוט בה ביד רמה. הצעירים שמייצרים תוכן הפכו במהירות לכוכבים הגדולים של הפלטפורמה, שגם ידעה לתגמל אותם ביד נדיבה. נערה בת 14 שפתחה ערוץ איפור או נער בן 16 עם ערוץ גיימינג מעניין הצליחו בזמן קצר לקצור רווחים נאים מצפיות, מתוכן שיווקי וגם ממכירת מרצ*נדייז.

לא מפתיע אם כך, שבסקר שנערך ב-teenk לאחרונה עלה שכל בן נוער שלישי היה רוצה להיות כוכב רשת. לא רק בגלל הפרסום, אלא גם בגלל שזה משהו שיכול להפוך למקצוע ולהכניס אחלה כסף. מתאים בול לדור שמאמין שהוא יכול להפוך את התחביב שלו למקצוע.

כך נולד לו דור היוטיוברים ויצרני התוכן. אנחנו קוראים לו דור ה-OMS) one man show generation).

היוטיוברים גורמים למותגים להשתחרר

בני הנוער של היום מבינים את הכוח של יצירת תוכן ואת ההזדמנויות שיש בבניית ערוצי תוכן חזקים, ויש להם היכולת להיות גם השחקנים, גם הבמאים, גם הצלמים וגם העורכים - one man show.

בעוד שבני הנוער מייצרים כמויות של תוכן במהירות מסחררת ובזול, המותגים המסחריים שוב נשארו מאחור. תהליכים ארוכים של אישורים ועריכות הפכו את התוכן הממותג לאיטי, מסורבל ויקר לעומת מה שקורה בעולמם של יצרני התוכן הצעירים.

הדור הזה, שגדל על צריכת תוכן שמיוצר על-ידי החברים שלו, הפך להיות רגיש לתוכן מעובד מיידי. הם רוצים את התוכן שלהם מהיר, בגובה העיניים והכי אותנטי שיש. לפעמים זה בדיוק הפוך מהתוכן שמותגים מייצרים.

בשנה האחרונה עולם התוכן קפץ עוד מדרגה, כשיצרני התוכן הצעירים התחילו לייצר תוכן ברמה יומית. יוטיוב מאוד אוהב תוכן יומי ויודע לתגמל את יצרני התוכן שמעלים תוכן יומי. הוולוגים (וידיאו בלוגים) היומיים נחשפים יותר ומקודמים יותר על-ידי יוטיוב. וולוגים יומיים זה המון עבודה ומשאבת זמן רצינית - מה שיש לצעיר בן 21 ואין למותג מסחרי.

ערוצי תוכן שמעלים וולוגים יומיים הפכו להיות הדבר הכי חם ביוטיוב. ערוצים כמו "חיים בחארטא", "המסע לחלום של בן וטיי" או הערוץ של "סמולקין וליזה" הפכו להיות מפלצות תוכן עם מיליוני צפיות שהגדירו מחדש את משמעות יצירת התוכן. הקהל הצעיר אימץ את ערוצי הוולוגים הללו באופן מוחלט והתמכר לתכנים היומיים.

5 ערוצי תוכן

ערוצי הוולוגים היומיים שוב הגדילו את הפער בין התוכן שמיוצר על-ידי יצרני התוכן הצעירים והתוכן שמיוצר על-ידי מותגים מסחריים. למותג מסחרי פשוט אין את היכולת לעמוד ביצירת כמות כזו גדולה של תוכן.

כדי לצמצם את הפערים בין התוכן שמייצרים מותגים לתוכן שמיוצר על-ידי בני נוער, התחלנו לראות יותר ויותר מותגים שדוגלים במשפט if you can't beat them join them, ונחשפנו ליותר ויותר שיתופי-פעולה בין יצרני תוכן צעירים ומותגים מסחריים שהצליחו לשחרר ולתת ליצרן התוכן להוביל את השיחה על התוכן של המותג.

ככה נולד לו התוכן השיווקי הדיגיטלי שצבר בשנים האחרונות תאוצה מטורפת ומגלגל מיליוני דולרים בארץ ובעולם. פחות כסף לפרסומות ויותר כסף לתוכן שיווקי דיגיטלי.

החופש הרב שיש בדיגיטל איפשר למותגים להשתחרר ולהיות פחות נוקשים עם עצמם, וזה עבד. באמצעות התיווך של היוטיוברים ויצרני התוכן הצעירים, הרוויחו המותגים תשומת-לב חיובית שכל-כך קשה להשגה וגם הזדמנות להגיע לקהל שמאוד קשה להשגה.

כמו שזה נראה כרגע, המותגים המסחריים ויצרני התוכן הצעירים לומדים לחיות יחד ולשתף פעולה. מודל השותפות הוא ברור - המותג המסחרי מביא את המותג עצמו ואת הכיס העמוק, ויצרן התוכן מביא את הפקת התוכן והקהל. כשיש שפה משותפת זה יכול לעבוד מעולה. אבל כדי שזה יעבוד מעולה אנשי השיווק חייבים להכיר בעצמאות של יצרני התוכן, לסמוך עליהם ולשחרר. משהו שלא בא באופן טבעי לנו, אנשי השיווק, ולא פעם שותפויות כאלה מתפוצצות.

שישה כוכבי רשת בווילה אחת

הדוגמאות לשיתופי-פעולה מוצלחים הן רבות, החל מהפעילות ארוכת השנים של סופר-פארם עם ביוטריות סביב ערוץ סופר-פארם יאנג, דרך ארטיק פליי, ארטיק היוטיוברים של נסטלה שהפך להיות להיט בזכות העובדה שהיוטיוברים היו חלק מהארטיק עצמו, ועד לתכנים של סמסונג שניכסו את עולם יצירת התוכן עם הסלולר וחברו ליצרני תוכן שתיווכו בין המותג לקהל הצעיר.

אבל גם למודל השותפות הזה בין מותגים מסחריים ליצרני תוכן יש תאריך תפוגה, ובעולם כבר מדברים על הדור הבא של יצירת תוכן - הפורמטים הדיגיטליים. עולם שבו נבנים מותגי תוכן שמוכרים לנו יותר מהטלוויזיה ("האח גדול", "המירוץ למיליון"), רק שכל התוכן קורה בדיגיטל.

ביצירת פורמט דיגיטלי חוקי המשחק קצת שונים. הפורמט מאפשר לייצר תוכן שיצרני התוכן לא יכולים ליצר בכוחות עצמם ולרוב הוא נותן במה לשיתופי-פעולה בין כמה יצרני תוכן. המותג המסחרי מהצד שלו נכנס בצורה אותנטית לתוך הפורמט ולוקח את הסיכון בהשקעה הכספית המקדימה את עליית הפורמט לרשת.

שני פורמטים דיגיטליים בולטים כבר זוכים להצלחה: הראשון הוא "חיים בחארטא" שקיבל את התואר "'האח הגדול' של דור ה-Z" ועוקב אחרי חייהם של 6 כוכבי רשת שחיים יחד בווילה מפוארת ומעלים בכל יום וולוג. הערוץ צבר למעלה מ-100 אלף מנויים ומיליוני צפיות, ואפשר לראות שם שיתופי-פעולה עם מותגי ענק כמו דומינו'ס פיצה, ביסלי ומותג האיפור עפרה. השני הוא "המשימה רומא" - פורמט משימות אתגרי שמצולם בחו*ל ומפגיש חבורה של כוכבי רשת שאמורה לשרוד בחו"ל עם כסף שירוויחו ממשימות שיקבלו בווטסאפ. גם שם מותגי-על כמו גו פרו וקפה עלית נכנסו כשותפי תוכן עוד לפני שעלה הפרק הראשון.

אם אני צריך לחזות את העתיד, עוד ועוד מותגים שירצו להגיע לקהל הצעיר, יעדיפו לשים את תקציב התוכן השיווקי שלהם בפורמט דיגיטלי מאשר בתוכניות טלוויזיה פופולריות. בשנים הקרובות אנחנו נראה יותר ויותר פורמטים דיגיטליים שעולים ברשת, החל מריאליטי לסוגיו, דרך תוכניות אולפן ועד סדרות מתוסרטות, כשיצרני התוכן והמותגים המסחריים הם חלק מהחגיגה.

הכותב הוא מנכ"ל ובעלי teenk, משרד פרסום לצעירים ובני נוער. 

עוד כתבות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסת לונדון עולה לשיא חדש של כל הזמנים

הפוטסי מתקדם בכ-1% ● מדדי הניקיי והקוספי זינקו לשיאים חדשים ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● בורסת דרום קוריאה עקפה את בורסת פריז במונחי שווי שוק ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר