גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תגובה לגחמות

שתי דוגמאות של תשובה למדיניות הממשל האמריקאי

דונלד ומלניה טראמפ בעיר האסורה בסין / צילום:  Jonathan Ernst, רויטרס
דונלד ומלניה טראמפ בעיר האסורה בסין / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

זו דעה המתחלקת לשני חלקים לוגיים שונים אך המקשרת את אותם שני החלקים לאותו נושא ממש, והוא: תגובתן של מדינות לגחמות הכלכליות-פיננסיות של הממשל האמריקאי.

החלק הראשון מגיע מיפן.

למעשה, זהו מצב המתקיים כבר זמן מה אבל תפס את העין של המקורבים לתחום החוב המדינתי רק לאחרונה. מדובר בשינוי דרמטי, אך עקיף, במדיניות ההרחבה הכמותית היפנית. כזכור, זה זמן מה שארה"ב כבר הפסיקה רשמית את אותו מהלך מעוות מחיר (29 אוקטובר 2014), ורק היה עניין של זמן עד שכל מי שהחל באותו תהליך ילך בעקבותיהם.

וכך, המחשבה השלטת הייתה שבריטניה, אירופה ויפן, יעשו זאת בסדר הזה, כאשר מדובר במדינות המפותחות כמובן. בחלק המתפתחות, סין הייתה המשמעותית היחידה בתחום, ושם אין עדיין סימן לרמז בכיוון. אבל, אם נחזור לסדר ההגיוני והצפי מצד המפותחות, אנו רואים שמה שקרה ממה מעניין: אירופה במיוחד, ובריטניה גם היא, עדיין ממשיכות בתוכנית הרכישות כאשר יפן כבר בתהליך גמילה. לא מאמינים? הנה גרף מעניין המגיע ישר מן הבנק המרכזי היפני, והמציג לנו את ערך הנכסים הנמצאים במאזן הבנק:

משה-שלום-יפן-10-07

עברו כבר 3 שנים מאז ההפסקה האמריקאית, אך רק בימים האחרונים של 2016 החל הבנק המרכזי היפני להקטין אחזקות בקצב מסחרר. חלק מזה נכסים יפנים, אבל חלק גדול יותר מאגרות חוב זרות אשר נרכשו מן הבנקים המקומיים, ונמכרו בשוק החופשי. יש לקחת בחשבון שישנו גם חלק המגיע לפרקו, אבל זה מיעוט יחסי.

ומה כל זה אומר לנו? שני דברים עיקריים: האמון ביכולת הבנק המרכזי לייצר נזילות מלאכותית, ועל ידי כך לעזור לכלכלה חלשה, נמוג במהירות במדינות הכלכליות הגדולות, כאשר הגוף היחיד הגדול שנשאר לעשות משהו דומה הוא הבנק המרכזי האירופי שאינו תחת שליטה של אף מדינה באופן ישיר.

שנית, מכירות של אג"ח מדינה אמריקאי, הן כמעשה מדיני (סין, רוסיה) והן כמעשה כלכלי (יפן) אינו כבר טאבו. למעשה, פעולה זו הפכה להיות שגרה, כאשר הכמויות אינן מכריעות כרגע אבל מי יודע מתי תהיה נקודת ה-ארכימדס בתחום זה?.... שימו לב גם שהייתה האצה רצינית של המהלך מאז זמן כהונתו של הנשיא טראמפ, כאשר אט-אט אנו מגיעים לרמת כמות הנכסים שהייתה במאזן לפני המשבר הגדול של 2007-9.

החלק השני מגיע מסין.

הוא עוסק בתגובה הסינית לכל עניין מלחמת הסחר של אותו נשיא אמריקאי תזזיתי. זאת, כמובן, מן המבט הפיננסי של הדברים. למעשה, לפני הסינים היו רק שתי אפשרויות תגובה ממשיות: להגיב בצורה זהה לצעדי הענישה, דהיינו להקשות על יבוא אמריקאי, או לייצר דינמיקה פיננסית אשר תבטל את השפעת עליית המחירים הנובעים מצעדי הנשיא ביחס ליבוא הסיני לארה"ב.

הם עשו את שניהם יחד. מצד אחד, הוטלו תעריפים על דברים שהכלכלה הסינית יכולה בהחלט להסתדר בלעדיהם, ומצד שני החל מסע אלים במיוחד של הפחתת ערכו של המטבע הסיני מול הדולר. הנה הגרף היומי של היחס בין שתי המטבעות, כאשר עקומה עולה אומר ירידה בערכו של המטבע הסיני:

משה-שלום-סין-10-07

גם כאן, המסר ברור ונקי: ככל שהמילים הפכו יותר ויותר ישירות, והמעשים החלו להתאים להצהרות, כך זווית העלייה של הדולר מול היואן החלה להיות חדה יותר ויותר. בכך, המטבע הסיני עולה פחות, וכך היבוא הסיני לארה"ב שומר על מחירים סבירים למרות עליית המיסים המגיעים מן המדיניות של הנשיא. אגב, זהו אחד הגרפים שכל המנתחים מסתכלים עליו כדי לדעת אם אנחנו עדיין נמצאים במצב קיצוני של עימות, או שהדברים מתחילים להסתדר.

והנה, מאז תחילת החודש ראינו סוג של שיא במחיר, מלווה באינדיקאציה המראה סימנים של עייפות בתחום הקניות יתר (ראו היפוך התאוצה במומנטום - קו קטן סגול). לדעתי, השינוי הקטן הזה מהווה גב לשינוי באווירה בוול-סטריט, ולתגובה ה-"ברוטאלית" כלפי מעלה לנתוני תעסוקה אשר לא היו בשורה כל כך חדשה.

משני החלקים שהוצגו, ברור לנו שארה"ב נמצאת עכשיו במצב של בדידות מזהרת מול אוסף של מנהיגים המוכנים להגיב בחוזקה לנעשה כנגדם. היפנים עשו את הבלתי יאמן עד לא מזמן, כאשר הם מכרו ומוכרים, הרבה מאוד חוב מדינתי אמריקאי על מנת להקטין נזקים מן המדיניות ההרפתקנית הקודמת. והסינים מגיבים בחוזקה, מדינית ומטבעית, לאיומים ולמעשים מולם.

כמו כן, אנו למדים כאן שהסולידאריות הבין בנקאית (המרכזית), והמדינית, שעליה נבנתה התקומה של 2007-9 כבר נשחקה לא מעט, ובמקרים של סין לדעתי כבר לא קיימת. זהו מצב די חמור של דברים אם חושבים שהחוב הגלובלי גדל בצורה מחרידה מאז אותה "הצלה" משותפת, ושהמשבר הבא יהיה חייב לכלול שיתוף פעולה נמרץ אף יותר משהיה. 

■ משה שלום - מנתח שווקים פיננסים

*** אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.

עוד כתבות

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: גיא סידי

קיצור הדוחות והארכת המועד לדיווחים מיידים: אלה השינויים המרכזיים שמתכננת רשות ני"ע

ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, הכריז כי הרפורמה לגבי מבנה הדיווח של חברות ציבוריות תושלם עד סוף השנה הבאה ● השינוי המרכזי יהיה בדוח הדירקטוריון: "כיום הוא מזמין רשימת מכולת ארוכה. מהות הדוח תהיה פרק חד, ממוקד וקצר"

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

לוחמי יהל״ם בתוואי התת-קרקעי / צילום: דובר צה''ל

"בגודל 4 אצטדיונים": תיעוד מהמנהרה שבה הוחזק הדר גולדין

הג'יהאד האיסלאמי: "מסרנו את כל החטופים שהיו בידינו" ● ארגון הטרור חמאס מגייס מחדש פעילים, מחזיר נוכחות חמושה למרחבים הציבוריים ומבסס מחדש שליטה באמצעות סחיטה, מעצרים והפחדה ● מקורות בחמאס: מתקיימות שיחות רציניות לסלילת הדרך למו"מ על השלב השני ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● עדכונים שוטפים

פרויקט המגורים Riverside של איה במנהטן. בעיגול: אמיר שריקי, בעל השליטה באיה / צילום: מצגת החברה

עם הלוואות בריבית של 17%: יזם הנדל"ן הישראלי מניו יורק שמגייס חוב בת"א

הנהירה לשוק החוב נמשכת: חברת הנדל"ן המניב איה ניו יורק שבשליטת אמיר שריקי, רוצה להנפיק אג"ח בכ–550 מיליון שקל בבורסה המקומית ● תמורת ההנפקה צפויה לשמש לפירעון חובות יקרים עבור שלושה נכסים, בהיקף של כ–140 מיליון דולר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

כנס החירום של ארגון העיתונאים: ''בלי תקשורת חופשית – אין דמוקרטיה'' / צילום: אלעד גוטמן

עשרות עיתונאים נכחו בכנס החירום: "קרעי מאיים גם על ערוץ 14"

ברקע הצעות החוק של הממשלה, בכירי התקשורת הישראלית התכנסו הבוקר לכנס חירום של מועצת העיתונות וארגון העיתונאים ● "הממשלה הזו לא אוהבת אמת, אבל מי שמתעסק, מתרסק. אנחנו ננצח אותם", אמר יו"ר הארגון חיים הר זהב ● וגם: מגיש ערוץ 14 שלקח חלק באירוע

שלושת השרים התנגדו להצעת האוצר. מימין: מירי רגב, דוד אמסלם ואלי כהן / איור: גיל ג'יבלי

מאחורי הקלעים של ליל התקציב: כך נעצרה היוזמה להקמת נמלים חדשים

הצעת האוצר להקים נמלים פרטיים חדשים נעצרה לאחר נסיגת שרים מרכזיים ברגע האחרון ● גורמים שונים טענו כי הופעלו לחצים כבדים מצד יו"ר ועד נמל אשדוד עמית שרף - טענות שהוא מכחיש ● במקום מהלך נרחב שהיה מחזק את התחרות, הוחלט להקים צוות בחינה בלבד

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

שמאי רז אברהם / צילום: רון כהן

שמאים מכריעים נגד ועדות מקומיות: מעכבות תשלומים עבורנו

מספר ועדות מקומיות מעכבות תשלומים לשמאים מכריעים, בנוגע להכרעות של היטלי השבחה, ובכך מעכבות את ההליך ופוגעות ביזמים ובאנשים פרטיים, כך לפי כמה משרדי שמאים • השמאי רז אברהם: "הוועדות המקומיות מתעשרות על חשבון הנישומים"

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המרוץ אחרי קונים: הדוחות חושפים את המשקולת של מבצעי המימון על היזמים

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

ג'ארד קושנר / צילום: Shutterstock, Alex Brandon

ג'ארד קושנר מצטרף למאבק על האחים וורנר. האם עסקת נטפליקס בסכנה?

במהלך שעשוי לאיים על עסקת נטפליקס לרכישת האחים וורנר שאושרה לאחרונה, פרמאונט מגישה הצעה נגדית ומביאה עימה חיזוק בלתי צפוי - קרן Affinity Partners שבה שותף ג'ארד קושנר ● ברקע: הסתייגות הנשיא טראמפ מהכוח הרב שהרכישה עשויה להביא לנטפליקס

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

צילום: Shutterstock

מתמחור המניות ועד צמיחה כלכלית: 5 סיבות לאופטימיות המחודשת בוול סטריט

העליות בשוק לאחרונה מעידות שהמשקיעים רוחשים יותר אמון כיום למניות, וזה לא רק בגלל הייפ הבינה המלאכותית ● מדדים פופולריים לחישוב תשואה עודפת נוטים שוב לטובת המניות, נתוני מאקרו נותנים סיבה לתקווה, ומסתמן שגם סקטורים פחות נחשקים מצטרפים לחגיגה

מייסדי Safebooks. מימין: בועז אבידן, אחיקם קאופמן וגיא בר-גיל / צילום: Safebooks

ה-AI יחליף את רואי החשבון? "יש תפקידי כספים שייעלמו אבל חייבים אדם בתמונה"

סייפבוקס של היזם הסדרתי אחיקם קאופמן גייסה 15 מיליון דולר כדי לחסוך עבודה ידנית לסמנכ"ל הכספים ● "היא לא תייתר את עבודת ה-CFO אבל בהחלט תייתר בטווח הארוך כמה משרות במחלקות הכספים"

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

חבילות מחו''ל בדואר ישראל / צילום: מיכל רז חיימוביץ

לקראת הכפלת הפטור ממע"מ בינואר: מי ירוויח ומי יפסיד מהמהלך?

עו"ד רז נזרי נשכר על ידי הסוחרים להגשת עתירה לבג"ץ נגד החלטת שר האוצר להכפלת הפטור ליבוא מוצרים ● במקביל, השחקנים המרכזיים בתחומי השילוח והקליטה כבר מתכוננים להסתערות של הצרכן הישראלי ● גלובס בדק כיצד ייראה שוק האונליין לאחר השינוי

דירה במתנה / אילוסטרציה: Shutterstock

להגן על ההון המשפחתי: האם דירה שאדם קיבל במתנה יכולה להיות על תנאי?

בית המשפט הורה לגבר להחזיר להורי אשתו לשעבר את הסכום שנתנו להם לצורך רכישת דירה ● זאת מכיוון שחתם על "כתב התחייבות" שבו הסכים כי אם יתגרש ישיב להורים את הכסף שקיבל לקניית הדירה

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"