גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תגובה לגחמות

שתי דוגמאות של תשובה למדיניות הממשל האמריקאי

דונלד ומלניה טראמפ בעיר האסורה בסין / צילום:  Jonathan Ernst, רויטרס
דונלד ומלניה טראמפ בעיר האסורה בסין / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

זו דעה המתחלקת לשני חלקים לוגיים שונים אך המקשרת את אותם שני החלקים לאותו נושא ממש, והוא: תגובתן של מדינות לגחמות הכלכליות-פיננסיות של הממשל האמריקאי.

החלק הראשון מגיע מיפן.

למעשה, זהו מצב המתקיים כבר זמן מה אבל תפס את העין של המקורבים לתחום החוב המדינתי רק לאחרונה. מדובר בשינוי דרמטי, אך עקיף, במדיניות ההרחבה הכמותית היפנית. כזכור, זה זמן מה שארה"ב כבר הפסיקה רשמית את אותו מהלך מעוות מחיר (29 אוקטובר 2014), ורק היה עניין של זמן עד שכל מי שהחל באותו תהליך ילך בעקבותיהם.

וכך, המחשבה השלטת הייתה שבריטניה, אירופה ויפן, יעשו זאת בסדר הזה, כאשר מדובר במדינות המפותחות כמובן. בחלק המתפתחות, סין הייתה המשמעותית היחידה בתחום, ושם אין עדיין סימן לרמז בכיוון. אבל, אם נחזור לסדר ההגיוני והצפי מצד המפותחות, אנו רואים שמה שקרה ממה מעניין: אירופה במיוחד, ובריטניה גם היא, עדיין ממשיכות בתוכנית הרכישות כאשר יפן כבר בתהליך גמילה. לא מאמינים? הנה גרף מעניין המגיע ישר מן הבנק המרכזי היפני, והמציג לנו את ערך הנכסים הנמצאים במאזן הבנק:

משה-שלום-יפן-10-07

עברו כבר 3 שנים מאז ההפסקה האמריקאית, אך רק בימים האחרונים של 2016 החל הבנק המרכזי היפני להקטין אחזקות בקצב מסחרר. חלק מזה נכסים יפנים, אבל חלק גדול יותר מאגרות חוב זרות אשר נרכשו מן הבנקים המקומיים, ונמכרו בשוק החופשי. יש לקחת בחשבון שישנו גם חלק המגיע לפרקו, אבל זה מיעוט יחסי.

ומה כל זה אומר לנו? שני דברים עיקריים: האמון ביכולת הבנק המרכזי לייצר נזילות מלאכותית, ועל ידי כך לעזור לכלכלה חלשה, נמוג במהירות במדינות הכלכליות הגדולות, כאשר הגוף היחיד הגדול שנשאר לעשות משהו דומה הוא הבנק המרכזי האירופי שאינו תחת שליטה של אף מדינה באופן ישיר.

שנית, מכירות של אג"ח מדינה אמריקאי, הן כמעשה מדיני (סין, רוסיה) והן כמעשה כלכלי (יפן) אינו כבר טאבו. למעשה, פעולה זו הפכה להיות שגרה, כאשר הכמויות אינן מכריעות כרגע אבל מי יודע מתי תהיה נקודת ה-ארכימדס בתחום זה?.... שימו לב גם שהייתה האצה רצינית של המהלך מאז זמן כהונתו של הנשיא טראמפ, כאשר אט-אט אנו מגיעים לרמת כמות הנכסים שהייתה במאזן לפני המשבר הגדול של 2007-9.

החלק השני מגיע מסין.

הוא עוסק בתגובה הסינית לכל עניין מלחמת הסחר של אותו נשיא אמריקאי תזזיתי. זאת, כמובן, מן המבט הפיננסי של הדברים. למעשה, לפני הסינים היו רק שתי אפשרויות תגובה ממשיות: להגיב בצורה זהה לצעדי הענישה, דהיינו להקשות על יבוא אמריקאי, או לייצר דינמיקה פיננסית אשר תבטל את השפעת עליית המחירים הנובעים מצעדי הנשיא ביחס ליבוא הסיני לארה"ב.

הם עשו את שניהם יחד. מצד אחד, הוטלו תעריפים על דברים שהכלכלה הסינית יכולה בהחלט להסתדר בלעדיהם, ומצד שני החל מסע אלים במיוחד של הפחתת ערכו של המטבע הסיני מול הדולר. הנה הגרף היומי של היחס בין שתי המטבעות, כאשר עקומה עולה אומר ירידה בערכו של המטבע הסיני:

משה-שלום-סין-10-07

גם כאן, המסר ברור ונקי: ככל שהמילים הפכו יותר ויותר ישירות, והמעשים החלו להתאים להצהרות, כך זווית העלייה של הדולר מול היואן החלה להיות חדה יותר ויותר. בכך, המטבע הסיני עולה פחות, וכך היבוא הסיני לארה"ב שומר על מחירים סבירים למרות עליית המיסים המגיעים מן המדיניות של הנשיא. אגב, זהו אחד הגרפים שכל המנתחים מסתכלים עליו כדי לדעת אם אנחנו עדיין נמצאים במצב קיצוני של עימות, או שהדברים מתחילים להסתדר.

והנה, מאז תחילת החודש ראינו סוג של שיא במחיר, מלווה באינדיקאציה המראה סימנים של עייפות בתחום הקניות יתר (ראו היפוך התאוצה במומנטום - קו קטן סגול). לדעתי, השינוי הקטן הזה מהווה גב לשינוי באווירה בוול-סטריט, ולתגובה ה-"ברוטאלית" כלפי מעלה לנתוני תעסוקה אשר לא היו בשורה כל כך חדשה.

משני החלקים שהוצגו, ברור לנו שארה"ב נמצאת עכשיו במצב של בדידות מזהרת מול אוסף של מנהיגים המוכנים להגיב בחוזקה לנעשה כנגדם. היפנים עשו את הבלתי יאמן עד לא מזמן, כאשר הם מכרו ומוכרים, הרבה מאוד חוב מדינתי אמריקאי על מנת להקטין נזקים מן המדיניות ההרפתקנית הקודמת. והסינים מגיבים בחוזקה, מדינית ומטבעית, לאיומים ולמעשים מולם.

כמו כן, אנו למדים כאן שהסולידאריות הבין בנקאית (המרכזית), והמדינית, שעליה נבנתה התקומה של 2007-9 כבר נשחקה לא מעט, ובמקרים של סין לדעתי כבר לא קיימת. זהו מצב די חמור של דברים אם חושבים שהחוב הגלובלי גדל בצורה מחרידה מאז אותה "הצלה" משותפת, ושהמשבר הבא יהיה חייב לכלול שיתוף פעולה נמרץ אף יותר משהיה. 

■ משה שלום - מנתח שווקים פיננסים

*** אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.

עוד כתבות

צילום: המשרוקית מסבירה. פרס ישראל

פרס ישראל: למי נותנים, ומה החידושים?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התבשר שהוא יקבל את הפרס היוקרתי, למרות שאינו אזרח מדינת ישראל. כיצד זה אפשרי? ● המשרוקית של גלובס

צורי דבוש, יו''ר קליל, ושחף שרגר, מנכ''ל הייפר גלובל / צילום: ענת קזולה, כדיה לוי

ביום האחרון של השנה: שתי החברות בבורסה שהודיעו על רכישות

קליל והייפר גלובל יוצאות לשתי עסקאות רכישה במקביל: קליל משלמת עד 44.6 מיליון שקל עבור רכישת השליטה בחברת גולן צח ומרחיבה את פעילותה בענף האלומיניום, בעוד הייפר גלובל מרחיבה את פעילותה ורוכשת חברה אירופית בעסקה של 20 מיליון דולר

תחנת הכוח דליה / צילום: מצגת החברה

ב-4.5 מיליארד שקל: תחנת הכוח של דליה סוגרת פיננסית ויוצאת לדרך

חברת האנרגיה דליה חתמה על סגירה פיננסית עם בנק לאומי ובנק דיסקונט בסך מיליארד אירו כדי להקים את תחנת הכוח "דליה 2" ● בנוסף, דליה עצמה הזרימה 780 מיליון שקל כהון עצמי להקמת התחנה ● הדבר מבטיח את מקומה של דליה בין ארבע תחנות הכוח שצפויות לקום ביוזמה פרטית עד שנת 2030

מחשוב קוואנטי כבר לא רק קוריוז מדעי;  אלי לילי צפויה להכריז על ניסוי בגלולה נגד השמנה; טראמפ הגיע להסכמים עם חברות התרופות / צילום: AP

הכסף שהתחיל לזרום והניסויים שכולם מחכים להם: לאן ילך שוק הביומד ב־2026?

תעשיית הביומד העולמית התחילה השנה להתאושש ממשבר מתמשך, וגם בישראל משקיעים שחיכו להפסקת האש התחילו להזרים כסף ● מוקדם לפתוח שמפניות, אומרים בכירי התחום, אבל מציירים תמונה אופטימית אפשרית ל־2026 ● אילו חברות ייהנו מההתעניינות המחודשת והאם מחשוב קוואנטי יהיה הגיים צ'יינג'ר הבא?

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

סיכום שנה בוולט: כמה ישראלים מזמינים אוכל על בסיס קבוע?

לפי סקר שערכה וולט על הרגלי צריכת האונליין של הישראלים, 30% מזמינים אוכל על בסיס קבוע ● 72% בודקים חוות-דעת לפני כל רכישה, 56% משווים מחירים באתרים נוספים ● ומה אנחנו מזמינים הכי הרבה?

עוגיות של המותג הפרטי של רמי לוי לצד עוגיות של ספקיות מזון חיצוניות / צילום: טלי בוגדנובסקי

המותג הפרטי אולי מוזיל את הסל – אבל מייקר את המותגים

מחקר חדש של רשות התחרות מגלה: בעוד שהמחיר הממוצע לצרכן של סל המוצרים אכן נוטה לרדת עם כניסת מותג פרטי - מחירי המוצרים הממותגים עצמם דווקא עולים ● למה זה קורה?

כלי רכב בנמל אילת / צילום: Shutterstock

במדינה טוענים כי נמל אילת לא עמד בתנאי הסף להארכת הזיכיון, בהנהלת הנמל משיבים אש

לטענת הנהלת נמל אילת, המדינה מתעלמת ממשבר השיט העולמי בים האדום ומגורמים שאינם תלויים בחברה ● "המדינה השקיעה מיליארדים בנמלי הים התיכון והזניחה את נמל אילת"

חלפים לרכב / צילום: Reuters

האקזיט של משפחת כדורי חושף את הרווחיות של עסקי החלפים לרכב

משפחת כדורי מוכרת ליבואנית הרכב UMI את השליטה בחברה "המאגר חלפים" לפי שווי של 185 מיליון שקל ● החברה הנרכשת הציגה רווח תפעולי של 27 מיליון שקל בינואר-ספטמבר ● בנוסף, רוכשת UMI את עסקי הליסינג של משפחת כדורי לפי שווי דומה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות בוול סטריט, בדרך לחתום שנה שלישית של זינוק דו ספרתי

המניות המנצחות והמפסידות השנה ● הדולר צפוי לסיים את השנה בירידה של כמעט 7%, הירידה השנתית החדה ביותר שלו מאז 2017 ● אתמול, וול סטריט סיכמה יום שלישי רצוף של ירידות, בעיצומם של ימי ה"סנטה קלאוס ראלי" ● מחירי הזהב והכסף יורדים, אך שניהם עדיין בדרך לרשום את העלייה השנתית החדה ביותר זה ארבעה עשורים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הדרישה של סמוטריץ' שהביאה לדיון סוער בוועדת הכספים

ביום האחרון לשנת התקציב התלהטו הרוחות בוועדת הכספים לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט להתנות את מענקי האיזון השנתיים בהעברה של כספיים קואליציוניים ליהודה ושומרון ● ההליך, שבימים כתיקונם אמור לקחת לפחות 48 שעות, התקצר לאחר שהייעוץ המשפטי איפשר לחרוג מהנוהל הקיים

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קרנות הנאמנות לא מסתפקות ברווחים שזינקו ושוב מעלות את דמי הניהול

בכ-200 קרנות נאמנות הודיעו על העלאת דמי הניהול, כולל קרנות כספיות שבהן כל פרומיל מהווה שיקול חשוב בהשקעה ● הסיטואציה הופכת את הלקוחות לשבויים: העברת הכסף לקרן זולה יותר כרוכה ב"אירוע מס", שלעתים הופך את המהלך ללא כדאי

בת ים / צילום: Shutterstock

עיריית בת ים הכריזה על סגירת תוכנית פינוי בינוי בשער יוספטל

זהו מקרה חריג בו לראשונה עירייה מחליטה לסגור תוכנית פינוי בינוי ● לטענת העירייה, סגירת התוכנית נובעת מהחלטת הוועדה המחוזית להוסיף עוד מאות יח"ד לפרויקט ללא תיאום - ובניגוד להסכמים קודמים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

בשל הגירה וירידה בילודה: שיעור גידול האוכלוסייה בישראל שובר שיא שלילי

מחקר חדש של מרכז טאוב מגלה: שיעור גידול האוכלוסייה ב-2025 צפוי לעמוד על 0.9% בלבד - הנתון הנמוך ביותר מאז קום המדינה ● הזינוק בהגירה החוצה בשנתיים האחרונות והירידה חוצת המגזרים בפריון בגילאים הצעירים מאותתים על תפניות דמוגרפיות משמעותיות

נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד ונגיד הבנק הלאומי הבולגרי דימיטר ראדב חותמים על שטרות האירו / צילום: Reuters, Stoyan Nenov

לידיעת הטסים לסופיה: בולגריה מצטרפת לגוש האירו ומחליפה מטבע

חרף התחזיות העגומות, האירו דווקא התחזק השנה מול הדולר ונמצא קרוב לשיא של ארבע שנים ● בולגריה תהפוך ביום חמישי הקרוב למדינה ה־21 החברה בגוש המטבע המשותף ● בנציבות מברכים על "הרגע ההיסטורי של האירו", אבל היצואנים באירופה חוששים מהתחזקות נוספת

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הדיבידנד הענק שתחלק התעשייה האווירית למדינה

לגלובס נודע כי דירקטוריון התעשייה האווירית החליט על חלוקת דיבידנד בסך 242 מיליון דולר שיכנסו לקופת המדינה מרווחי 2024 ● הגידול המשמעותי בפעילות תע"א בשנים האחרונות נובע מהשפעות שינויים גאו־פוליטיים גלובליים ומהתגברות הצרכים הביטחוניים בארץ ובעולם

מערכת הבריאות הציבורית עומדת בפני אתגרים חדשים / צילום: Shutterstock

המדדים נחשפים: כך נראית איכות הטיפול בבתי החולים בישראל

משרד הבריאות מפרסם לראשונה את תוצאות העמידה ביעדים שהציב לבתי החולים במסגרת תוכניות לאומיות שונות ● מהטיפול בקשישים ובריאות הנפש ועד תפקוד חדרי המיון, יחידות הפריה חוץ-גופית וההיערכות לאיומי סייבר

"ישראל תצטרך להיות יצירתית": מה מתכנן טראמפ לשנת 2026?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה טראמפ מתכנן למזרח התיכון ב-2026, האם המפלגה הרפובליקאית תשנה את היחס שלה לישראל, ומה קורה לפלסטינים שמשתפים פעולה עם גופי המודיעין הישראליים ונתפסים • כותרות העיתונים בעולם

יו''ר ועדת הכספים, ח''כ חנוך מילביצקי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל איחור באוצר והתנגדות האופוזיציה: חשש לבעיות תזרים קשות ברשויות המקומיות

המענקים לרשויות המקומיות מועברים בסוף כל שנה לכיסוי גירעונות ● אלא שהשנה, בשל מאבקים עם הייעוץ המשפטי לממשלה, האוצר הגיש את הפנייה לוועדת הכספים רק אתמול - והמשמעות היא שהדיון יתקיים כבר ב-2026 ● איחור של יום כעת הוא קריטי, כי הכסף נדרש לכיסוי הוצאות הרשויות ב-2025, ולא ניתן להעבירו אחרי שנת התקציב

לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי

השקל בשיא של 4 שנים. האם התחנה הבאה תהיה 3 שקלים?

שער הדולר־שקל ירד ביום המסחר האחרון מתחת ל־3.17 שקלים - רף שלא נראה מאז 2021 ● מומחים מעריכים שהתחנה הבאה עשויה להיות שלושה שקלים ● למרות שזה גורם שממתן את האינפלציה, בשוק צופים שהשיקולים להותיר את הריבית על כנה בשבוע הבא - יכריעו

ח''כ גלית דיסטל אטבריאן יו''ר ועדת התקשורת, נועה בירן דדון מנהלת הוועדה, ואלעד מקדסי מנכ''ל משרד התקשורת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

כאוס, פגמים ודהירה קדימה: תמונת מצב מוועדת התקשורת החדשה

שבע פעמים התכנסה ועדת חוק השידורים שיצאה החודש לדרך, והבעיות נערמות: פגמים מהותיים בתהליך, מתקפה על פקידים, מטרות לא ברורות לחוק, והיעדר החלטות מהותיות