עדנה קנטי / צילום מסך מ-mako
בית המשפט העליון הוריד את המסך על תביעתה של משתתפת תוכנית הריאליטי "האח הגדול", עדנה קנטי, שטענה כי פיצויים בסך 78 אלף שקל, שקיבלה בגין נזקים שנגרמו לה אגב השתתפותה בתוכנית ושידורה - אינם מספיקים.
קנטי, שהשתתפה בעונה השנייה של התוכנית עתירת הרייטינג "האח הגדול", תבעה 2 מיליון שקל מקשת (זכיינית התוכנית בעבר; כיום הזכויות בידי רשת), ומחברת קופרמן הפקות, לאחר שלטענתה נכלאה כליאת-שווא בבית האח הגדול, פרטיותה נפגעה, וכן בטענות לשון הרע.
בחודש מאי אשתקד בית משפט השלום בתל-אביב קיבל חלקית את תביעתה של קנטי וחייב את שידורי קשת ואת קופרמן הפקות לשלם לקנטי פיצויים בסך 30 אלף שקל בגין לשון הרע נגדה. מדובר בדברים שאמר המתמודד סער שיינפיין לקנטי וששודרו בתוכנית, שלפיהם "היא מרביצה לחיילי צה"ל וקוראת להם נאצים", וכינה אותה "מכחישת שואה".
טענות לכליאת-שווא
בית משפט השלום קבע כי שידור אמירות מכפישות אלה אכן מהווה הוצאת לשון הרע, פגיעה בשמה הטוב והוצאתה מכלל העם וביזויה. אמירות אלה אף שודרו מספר פעמים בפרומואים של "האח הגדול". עוד נקבע כי לא הוכח כי קנטי אכן ביצעה את הדברים שנטענו נגדה באמירות המכפישות, וכי הן נאמרו ללא בסיס.
יחד עם זאת, נקבע כי קנטי לא הוכיחה נזק ספציפי מהאמירות המכפישות. בפסק הדין נכתב: "קנטי מופיעה ברחבי הארץ כמספרת סיפורים, והיא טענה כי לא הוזמנה לאירועים מסוימים בגלל מה שנאמר נגדה, אבל בסופו של דבר הוכח כי הכנסותיה גדלו לאחר התוכנית 'האח הגדול' שבה השתתפה, והרווח שלה אף גדל גם אחרי שנאמרו נגדה האמירות".
לעניין גובה הפיצוי נקבע כי "יש להוציא מסר ברור שלפיו תוכניות ריאליטי אינן מתירות את דמם של המשתתפים, אך התנהגותה של התובעת קנטי הייתה 'התנהגות תורמת' שמפחיתה את גובה הפיצוי", ולכן נקבע פיצוי של 30 אלף שקל - פחות מחצי אחוז מסכום התביעה המקורי.
במקביל, דחה בית משפט השלום את טענותיה של קנטי לכליאת-שווא בבית "האח הגדול" ולפגיעה בפרטיותה. שופט השלום ציין, בין היתר, כי בגלל שקנטי חתמה על הסכם עם ההפקה, שלפיו היא תהיה חשופה לעיני המצלמות והצילומים יופצו וישודרו - זה מאיין את הטענה לפגיעה בפרטיות. קנטי, נקבע, חתמה והסכימה מראש להיכלא בבית "האח הגדול".
קנטי לא ויתרה והגישה לבית המשפט המחוזי ערעור על פסק הדין ועל הפיצוי הנמוך שנפסק לה. בדיון בערעור, שהתקיים במאי השנה, הציע בית המשפט המחוזי כי יפסוק בין הצדדים על דרך הפשרה, ללא ניהול ההליך באופן מלא, כשלכל היותר יוכל לפסוק לטובת קנטי 100,000 שקל פיצוי. על-פי פרוטוקול הדיון, הצדדים - לרבות קנטי - הסכימו להצעה ועוד באותו היום נתן בית המשפט המחוזי פסק דין שבו חייב את קשת וקופרמן לשלם לקנטי פיצוי בסך 78 אלף שקל.
אך גם על החלטה זו ביקשה קנטי לערער. בבקשת ערעור שהגישה לבית המשפט העליון טענה קנטי כי הסכימה להצעת בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה עקב לחץ מצד בית המשפט ובלית-ברירה. לטענתה, עוד באותו היום ביקשה לחזור בה מהסכמתה, אך פסק הדין כבר ניתן.
עוד נטען כי נגרם לקנטי עוול נוכח הפיצוי שנפסק אשר לדידה אינו הולם את היקף ואת עוצמת הנזקים שנגרמו לה, וכן הועלו טענות נגד קביעות בית המשפט, שלטענת קנטי לא ייחס משקל מספיק לראיות שהביאה לנזקים שנגרמו לה.
שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, לא התרשם מהדרמה שתוכנית המציאות הביאה לאולמו, וקבע כי אין מקום לדון בערכאה שלישית בטענותיה של קנטי. נקבע כי בקשת הערעור שהגישה אינה מעוררת כל שאלה רחבה החורגת מנסיבות המקרה, ואפילו קנטי עצמה לא טענה שכך הדבר.
השופט קבע כי "בענייננו, כל טענות המבקשת נטועות בנסיבות המקרה, הן 'ערעוריות' בטיבן ומכוונות במידה רבה לממצאי העובדה והמהימנות שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, ולשיעור הפיצוי שנקבע בנסיבות העניין. כידוע, בכל אלה אין כדי לגלות עילה למתן רשות לערער ב'גלגול שלישי'".