אמון הציבור באכיפת החוק
"אמון הציבור". בתקופה האחרונה נוצר הרושם שצמד מילים אלה, שזכה לעשרות אזכורים בפסקי דין של בית המשפט העליון, שמהווה הצדקה להחלטות ופעולות מערכות אכיפת החוק לאורך השנים, הפך מטבע לשון שחוקה, שנעשה בה שימוש ציני על-ידי נושאי משרה בכירים במערכת אכיפת החוק.
עיקרון אמון הציבור מהווה את הבסיס וההצדקה המוסריים העיקריים להפעלת הכוח השלטוני על-ידי מערכת אכיפת החוק. ללא אמון הציבור, לא יוכל השירות הציבורי לבצע המוטל עליו לאורך זמן. בלא אמון הציבור ברשויות הציבור, יעמדו הרשויות ככלי ריק.
בעת האחרונה שב היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, ומפנה אצבע המאשימה כלפי גורמים שונים (פוליטיקאים, עיתונאים, הציבור הרחב עצמו) הגורמים, לשיטתו, לפגיעה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק והעומדים בראשה. שוב ושוב נשמעות מצד היועמ"ש וראשי המערכת האשמות, תחושת קורבנות. אבל לקיחת אחריות אישית, ביצוע בדק-בית, ביקורת עצמית - אין לכך זכר.
נראה כי היועץ מושפע מרוח התקופה. מזה שנים אנו עדים להתנהלות דומה מצד ראש הממשלה, אותו ראש ממשלה שהיועץ שימש משך שנים כמזכיר ממשלתו. כולם אשמים. הוא הקורבן.
מתיחת ביקורת, הפגנות, אפילו הצעות חקיקה שונות, כל אלה אינן פוגעות באמון הציבור במערכת. מדובר באתגרים שעל המערכת להתמודד עימם, ואין ספק כי העת האחרונה מציבה אתגרים לא פשוטים בפני המערכת.
אמון הציבור אינו זכות קנויה של המערכת. אמון הציבור, כמו אמון בכלל, נבנה ומבוסס, בראש וראשונה, על התנהלות המערכת עצמה והעומדים בראשה.
אחת הסיבות לשחיקה באמון הציבור במערכת נובעת מהתנהלות ראשי המערכת במספר פרשיות הנוגעות לבכיריה. התנהלות מפלה, המיטיבה עם בכירי המערכת ויקיריה, שנוקטת קריטריונים שונים במקרים דומים. תחושה לא נוחה של ציפוף שורות ומתן הגנה והצדקה למעשים חמורים שבוצעו על-ידי בכירי המערכת. התנהלות זו יכולה להסביר ולו במעט מדוע אמון הציבור במערכת, הולך ומתפוגג.
דוגמה להתנהלות זו של המערכת ניתן לראות בטיפול ראשי המערכת בכל הנוגע לתלונה כנגד פרקליט מחוז חיפה, עו"ד עמית אייסמן. אייסמן, פרקליט מחוז מוערך מאוד לכל הדעות, הוא איש המערכת פר אקסלנס, שזכה לחיבוק חם ממנה במשך השנים וזוכה ליהנות מחיבוק חם זה, גם לאחר שנקבע כי יש מקום לנקוט נגדו הליך משמעתי של התראה נוכח התבטאויות לא ראויות כלפי כפיפות אליו.
כך, ממש בימים אלה עמדה שרת המשפטים, איילת שקד, מעל הבמה בכנסת וענתה לשאילתה של חברת הכנסת מיכל רוזין כיצד יש לנהוג במתלוננת על הטרדה מינית נגד עו"ד אייסמן. אחרי דיווח לאקוני קצר אודות הליכי המשמעת המינוריים שננקטו נגדו, מיהרה השרה לתקוף מעל במת הכנסת את המתלוננת, תוך חשיפת תפקידה במערכת, ותוך שדאגה להדגיש את הצטיינותו המקצועית של עו"ד אייסמן.
השרה שקד הגדילה עשות והכתירה את האירוע כמקרה של רדיפת פרקליט המחוז על-ידי המתלוננת, ומן הטעם האמור גיבשה מנכל"ית משרדה המלצות לשינויים מערכתיים בטיפול בנושא ההטרדות המיניות.
לא רק השרה שקד יצאה להגנת עו"ד אייסמן. חרף העובדה שנשמעו קולות ביקורת רבים (עיתונאים, נבחרי ציבור, נציגי ארגונים חברתיים שונים וכו') על מה שנראה טיפול מקל בעו"ד אייסמן. בכירי המערכת המשיכו לצופף שורות, להדגיש את יכולותיו ומקצועיותו של עו"ד אייסמן, לנסות לגמד את המיוחס לו ובאותה נשימה לתקוף את המתלוננת. כך ממש. שרת המשפטים, מנכל"ית משרדו, פרקליט המדינה ומקור בכיר שהכתיב לכתב המשפטי של כלי תקשורת נפוץ את כתב ההגנה של המערכת על אייסמן - נעמדו כחומה בצורה להגנתו והפכו את המתלוננת לאשמה.
הגנה זו לה זכה פרקליט המחוז מבכירי המערכת אינה חריגה. כל בכיר שבכירי המערכת חפצים ביקרו, ואשר מסתבך בדרך זו או אחרת, זוכה להגנה דומה. כך נהגו בנציב רוני ריטמן, ראש להב 433, עת הגנו עליו ואפשרו המשך העסקתו כמפקד יחידת להב לאורך שנים, לאחר שנמצאו ראיות לכאורה על עבירות של הטרדה מינית שביצע בקצינה צ'. במקביל לא הפסיקו לרדוף ולהתעמר במתלוננת צ'.
היועמ"ש ופרקליט המדינה ייצגו את עמדתו של המפכ"ל בבג"ץ ונתנו לו הגנה משפטית ומוסרית להמשיך ולנהל את יחידת החקירות הארצית להב 433. באותה נשימה אפשרו למפכ"ל להמשיך בהתעמרות במתלוננת צ'.
מקרה דומה ניתן למצוא בהתנהלות המערכת בשנה האחרונה בטיפול בפרקליט בכיר נוסף שנחקר בחשד לעבירות מין כלפי כפיפה לו.
הצביעות והציניות שבהתנהלות בכירי המערכת במקרים אלה באות לשיאן במכתבים/אגרות/מיילים שמפיצים ראשי המערכת, סביב התפוצצות כל אחת מפרשות אלה, ובהן הם מחדדים ומבהירים כי הם מחבקים את המתלוננות, וכי דלתם פתוחה בפני כל מי שחש עצמו מוטרד או נפגע.
אמון הציבור נרכש במעשים. הציבור נושא עיניו למשרתי הציבור. התנהלותם היא זו שבונה, או פוגעת, באמון הציבור.
נראה שמישהו שם התבלבל.
■ הכותב היה הממונה על המשמעת בשירות המדינה.
