בתקופה האחרונה עושה רושם שהצד האפל של עולם המודיעין העסקי מתחיל להיחשף. יותר ויותר פרטים מתגלים על חברות, גם ישראליות, שניסו לעצב את תודעת הציבור בדרכים ש"שנויות במחלוקת" תהיה דרך עדינה לתארן. שתיים מהחברות הישראליות הללו, בלאק קיוב וסיי-גרופ, נמצאות בחודשים האחרונים בליבן של מספר פרשיות פוליטיות סוערות - החמורה שבהן היא המעורבות הרוסית לטובת דונלד טראמפ בבחירות האחרונות בארה"ב. בעיתונות העולמית (וגם אצלנו ב"גלובס"), דווח כי שתיהן עושות שימוש בפרקטיקות אפורות, של ריגול והקלטה בסתר, תוך שימוש בזהויות פיקטיביות - בין היתר ברשתות החברתיות.
לפי הפרסומים, החברות הפעילו את הזהויות במסגרת קמפיינים עסקיים ופוליטים שניהלו ברחבי העולם. בין היתר נחשף כי סיי-גרופ הציעה לבנו של טראמפ לסייע מאחורי הקלעים לקמפיין של אביו, וכן דווח כי בלאק קיוב אספה מידע שנועד להשפיע על הסכמי הגרעין עם איראן. בשבוע שעבר חשף "פוליטיקו" שבלאק קיוב התערבה גם בבחירות בהונגריה, שכללו קמפיין השמצות מקוון נגד ג'ורג' סורוס. חברת ההשקעות הקנדית ווסט פייס מנהלת בימים אלו תביעות נגד חברות מודיעין עסקי שהפעילו קמפיינים נגדה, ובהן שתי הישראליות.
במקום שבו מתגלה בעיה, כמעט תמיד יש מי שמנסים להציע את הנוגדן - ובלא מעט מקרים מדובר באותם גורמים. הדבר נכון גם במקרה של הסטארט-אפ סייברה (Cyabra), שייסדו לפני כשנה יוסף דאר ועידו שרגא, שניים מהאנשים שהקימו את סיי-גרופ ב-2013. הם חברו לסנדי פרנג'י ודן ברמי, גם הם בעלי ניסיון בעולם הזהויות הדיגיטליות בתחום המודיעין הצבאי והעסקי. כעת הם מציעים לעסקים ולפוליטיקאים כלי למאבק בפרקטיקות האפלות האלה, לפחות בגרסתן המקוונת: פלטפורמה שמזהה בזמן אמת קמפיינים שקריים, משמיצים ומתוכננים ברשתות חברתיות, שמאחוריהם פרופילים מזויפים.
בראיון ל"גלובס" מספרים הארבעה שאחרי שנים של עבודה בעולם הזהויות הפיקטיביות, הם החליטו לעבור לצד שמגן מפניהן, עם כל הניסיון והידע שצברו. על עברם הצבאי הם לא מוכנים לדבר, וגם לא על הניסיון המקצועי שלהם באזרחות. עם זאת, פרנג'י ודאר לקחו חלק בהקמת המערך הטכנולוגי ששימש את סיי-גרופ, והמשיכו בתפעול שלו עד לפני כשנה, אז עזבו כדי להקים את סייברה.
אף שלדבריהם השאירו את עברם מאחור, ניסיונם של המייסדים מושך עניין רב באקדמיה, בעולם העסקי, וגם בעולם הביטחוני. בתקופה האחרונה הפכה סייברה להשקעה הראשונה של קרן טאו ונצ'רס, של אוניברסיטת תל אביב; הצטרפה לתכנית The Bridge Builders של קוקה קולה; ואולי חשוב יותר, היא אחת משבע חברות שנבחרו להשתתף במאיץ הסטארט-אפים החדש של השב"כ (בשיתוף אוניברסיטת ת"א), שבמסגרתו יקבלו ממנו מימון של 50 אלף דולר לפיתוח טכנולוגיות שעשויות לשמש אותו בעתיד. כל הגופים האלה מניחים שיכולות זיהוי הזיופים של סייברה יהיו מדויקות במיוחד. בכל זאת, האנשים מאחוריה יודעים איך זה באמת עובד.
אנחנו לא צריכים תעודת יושר
ההשלכה המידית של העניין הרב שמעוררת סייברה היא שלארבעת מייסדיה כמעט ואין זמן לנשום. כשהגעתי למשרדי The Bridge בשדרות רוטשילד בתל אביב, שם יושבת החברה על 12 עובדיה, פגשתי את פרנג'י, מנהל השיווק. ברמי, המנכ"ל, היה בפגישה בחדר הישיבות הסמוך. דאר, סמנכ"ל התפעול, הצטרף לראיון אחרי פגישה אחרת שבו השתתפו הוא ושרגא, סמנכ"ל הפיתוח. השניים סיפרו שהם מתכוננים לטיסה לפגישה עם לקוח בינלאומי גדול, שאת שמו סירבו לחשוף. בכלל, בסייברה מעדיפים לשמור את הקלפים קרוב לחזה: מלבד השתתפותה בתכניות של השב״כ וקוקה קולה, סייברה משאירה את לקוחותיה חסויים.
כיום המערכת של סייברה פעילה באופן מלא בפייסבוק, ונמצאת בשימוש ראשוני גם בטוויטר ובלינקדאין. גופים שונים שוכרים את שירותי החברה כאשר הם חווים שיח שלילי נגדם ברשתות החברתיות, או לצורך מניעת שיח כזה מראש. סייברה סורקת את השיח המתקיים ברשת כנגד הגוף, ומזהה האם הוא תוצר של שימוש בפרופילים פיקטיביים. בין הפרמטרים שנבחנים: המועד שבו נפתח הפרופיל, החברים המשותפים, פוסטים קודמים, מילות מפתח וסנטימנט (הרגש שמבטאים הפוסטים). כדי להעמיק את ניתוח טביעת האצבע הדיגיטלית של כל פרופיל נעזרת החברה בבינה מלאכותית, ומפתחת כיום טכנולוגיית NLP (עיבוד שפה טבעית) כדי לשפר את יכולותיה בניתוח תוכן.
"לרוב, בשלב ההתחלתי, הגורם המותקף לא מבין שזה קמפיין מתוכנן", אומר פרנג'י. "הרבה גופים מותקפים אומרים 'אוקיי, אנחנו נוריד את הראש וזה יעבור'. אבל זה ההבדל בין אנשים שתוקפים באופן חד-פעמי לגוף שתוקף בעזרת זהויות פיקטיביות באופן מתוכנן: אם יש זהות פיקטיבית שמפיצה תוכן שתוקף פוליטיקאים ומותגים, היא נמצאת שם כי יש מאחוריה גוף עם אג'נדה, שהתפקיד שלו הוא לקדם את זה, ומפעיל הזהות מקבל המון כסף. הוא לא יילך עוד חמש דקות לאכול משהו וישכח מזה, הוא יישאר בסביבה גם מחר".
כשהגופים האלה מתחילים לחשוד שמדובר בקמפיין מתוכנן, ורוצים לדעת איך להגיב אליו, הם מגיעים לחברות כמו סייברה. אחרי שלב הזיהוי, מגיע שלב התובנות: החברה מפרסמת דוח שמציג נתונים כמו מספר המשתמשים הפיקטיביים המעורבים והקשרים ביניהם. באמצעות הניתוח הזה מנסה החברה להעריך כמה כסף מושקע במתקפה, וחשוב עוד יותר - לשער מי הגורם העומד מאחוריה.
במהלך פגישתנו, ניכר שהמייסדים מעוניינים להניח לעבר ולהתמקד בהווה. שאלות שונות על עיסוקיהם הקודמים נענו במשיכות כתפיים וב"שימי את זה בצד", וברגע מסוים אף התבקשתי להפסיק את הקלטת הראיון. למרות זאת, הם מספרים בגאווה שאותו עבר מסתורי הוא שהקנה להם את הידע שמשרת אותם היום. גם נמרוד כהן, מנהל טאו ונצ'רס, אמר ל"גלובס" לאחר ההשקעה שביצעה הקרן בסייברה כי החברה נבחרה בשל ניסיונו של צוות המייסדים. סטארט-אפים שמתיימרים להיאבק בפייק ניוז נפתחים באותה תדירות שבה דונלד טראמפ משתמש בביטוי, אך רובם לא מבינים לעומק איך שדה הקרב הזה נראה.
"זה לא שאחרים לא עושים את מה שאנחנו עושים", אומר דאר, "היופי אצלנו הוא שאחרים באים הרבה פעמים ממקומות אקדמיים, ואנחנו באים מהעולמות היותר יישומיים. בסופו של דבר גם אנחנו מסתמכים על המחקרים האקדמיים, אבל בכל השכבה שבין האזור של הידע הפתוח, לבין האזור של ה'נואו-האו', יש לנו יתרון יחסי על בסיס מה שאנחנו יודעים ומכירים".
אתה מתכוון שהפעלתם זהויות פיקטיביות בעבר ולכן תדעו לזהות אותן?
"אני לא אוהב להציג את זה ככה, זה פשטני", דאר אומר באי-נוחות, "זה גם לא הסיפור".
אז מה הסיפור?
"יש ניסיון שאתה חווה גם בכוחות הביטחון וגם באזרחות. באזרחות זו לא הייתה חווייה ארוכת טווח, למדנו איך להשתמש במה שלמדנו ממקומות אחרים בעולם האזרחי. להכיר את היישום של הדברים האלה נותן הרבה יותר מאשר התיאוריה. בסוף העבודה הקשה היא האיפיון של הדבר הזה - מה בדיוק הפרופיל המזויף עושה במהלך הדרך, מרגע היצירה שלו ועד הפוסט הראשון שהוא מפרסם. יש הרבה שקורה בטווח הזה ולנו יש בו יתרון גדול, כי אנחנו מגיעים מעולמות שמכירים את זה".
בתור מי שמגיעים מהעולמות האלה, למה שיסמכו עליכם עכשיו?
"אני לא חושב שאני צריך תעודת יושר, אבל העובדה שאני מוותר על משכורות עתק, ובאמת עתק, בשביל בערך רבע מזה פה - זה אומר הרבה לדעתי".
אלפי ישראלים בעולם המודיעין העסקי
זה לא שהיזמים מאחורי סייברה קמו בוקר אחד והחליטו לחזור בתשובה. לדבריהם, הם החלו לחשוב על הקמת החברה עוד כשהיו בתפקידיהם הקודמים, בצד השני של המתרס: לאורך כשנה היו נפגשים בדירתו של פרנג'י בגבעת שמואל, אוכלים פיצה, ומפתחים את הרעיון שמאחורי סייברה אל תוך הלילה. באוגוסט 2017, לפני כמעט שנה, החליטו לעזוב את עבודותיהם ולהקים את החברה.
קשה לייחס להם יותר מדי אופורטוניזם. הידיעה על מצבה הקשה של סיי-גרופ הגיע ככל הנראה לידיעת העובדים רק חצי שנה לאחר מכן, בפברואר 2018, אז דיווח אחד העובדים לחבריו כי מנכ"ל החברה אמר שלא יקבלו משכורות באותו חודש. אם כן, ככל הידוע לנו, דאר ושרגא לא היו מודעים לכך שסיי-גרופ עתידה להיקלע להליך פירוק ולהיסגר, ולא הקימו את סייברה כדי לברוח מהספינה הטובעת.
מעבר לאמירה המעורפלת בדבר "היכרות", השניים מסרבים לפרט על הנעשה בסיי-גרופ, לספר מה עשו שם ולעסוק בגילויים הנוכחיים עליה. ובכל זאת, הדברים שאומרים מייסדי סייברה על ניסיונם שופכים מעט אור על הפרקטיקות המקובלות בעולם הזה.
לדבריהם, ניסיונם לימד אותם שקמפיינים שליליים ופייק ניוז נעשים לרוב באמצעות יצירת פרופילים פיקטיביים, ושהכלי הזה הפך לנפוץ הן בעולם הפוליטי והן בעסקי. פרופילים אלה מאפשרים להפיץ מידע מוטעה נגד חברות ופוליטיקאים, שאחרת היה גורר תביעות דיבה. אם קמפיינים פשוטים יחסית נעזרים בבוטים, תוכנות ממוחשבות להפצת מסרים שקל לזהות, המתוחכמים יותר יפעילו אווטארים - אנשים אמיתיים שמפעילים באופן ידני פרופילים מזויפים. אווטארים כאלה יכולים להיות בסיסיים ולהתמקד בהפצת מסרי הקמפיין, אך חלקם מתוחכמים בהרבה.
"יש משתמשים שנראים אמיתיים לגמרי, וכל מטרתם היא ליצור אינטראקציה עם אנשים", אומר דאר, "משתמש כזה יכתוב משהו מסקרן כדי למשוך גורמים כמו עיתונאים ופוליטיקאים. המטרה שלו היא להעביר רעיון, הדמות שלו הותאמה לסיפור שהוא מספר, הכל נראה אמיתי וסבבה".
תרחיש נוסף שהוא מציג מטריד אף יותר. "יש אווטארים שהפכו למובילי דעה, שממש משפיעים על אנשים. מכירים אותו בשמו כאוטוריטה בתחומו, אבל אף אחד מעולם לא נפגש איתו. אפילו אנשי מודיעין עסקי בדרך כלל לא ייפגשו איתו, אלא עם מישהו מטעמו: נניח, אם יש לו חברה, אז הוא שולח את הסמנכ"ל שלו. להתחזות עד הסוף לאדם אחר זה קשה, אנשים לא רוצים להכפיל זהות לעצמם".
הקמפיינים הפיקטיביים, אומרים בסייברה, מתרחשים כיום מסביבנו כל הזמן. "עולם הפייק ניוז עבר מהפכות בשנים האחרונות, בעיקר בהקשר הרוסי", אומר פרנג'י, "זה משהו שהתחלנו לראות מהם עוד בתקופת כיבוש חצי האי קרים מאוקראינה, ב-2014". אחר כך הגיע הקמפיין לקידום הברקזיט, ואז - כמובן - הבחירות לנשיאות ב-2016. "בסופו של דבר, הקמפיינים האלה של רוסיה מנסים לגרום לאנשים לאבד אמון בדמוקרטיה", אומר פרנג'י.
יש כיום קמפיינים שמנסים להשפיע על הקהל הישראלי?
"אני משער שכן. פייק ניוז היא אחת הבעיות העולמיות המהותיות".
דבר אחד בטוח: גם אם הקהל הישראלי לא נמצא על הרדאר של מעצבי התודעה למיניהם, הנוכחות של גופים ישראלים בעולם הזה משמעותית ומטרידה. סיי-גרופ ובלאק קיוב נוסדו שתיהן בידי בכירים מיחידות מודיעין מסווגות במערכת הביטחון, וגורמים שונים המקורבים לחברות, כולל מייסד בלאק קיוב ד"ר אבי ינוס, התייחסו לניסיון שצברו עובדי החברות האלה כאחד ממקורות כוחן. צה"ל ושאר כוחות הביטחון לא נחשפו או הודו בשימוש בזהויות פיקטיביות לצורכי ריגול או הפצת מידע, אך התמודדו בגלוי עם מהלכים כאלה מהעבר השני של הגדר: בינואר 2017, וכן בשבועות האחרונים, דיווח צה"ל על רשתות פרופילים פיקטיביים שהפעיל חמאס כדי לרגל אחר חיילים ואזרחים ישראלים.
"גם בעולם הצבאי וגם אחרי זה, בעולם העסקי-האזרחי, ישראל מובילה את תחום המודיעין", אומר פרנג'י. הוא ודאר מעריכים שמאות עד אלפי אנשים בישראל מתפרנסים מעבודה בתחום, ולדבריו "כל העובדים אצלנו הגיעו עם רקע, אחרת המערכת שלנו לא תעבוד, כדי לפתח דבר כזה צריך ידע רחב מאוד על זהויות ברשת". בדירקטוריון החברה, אגב, יושב בין היתר רם בן ברק, כיום איש מפלגת "יש עתיד" ובעבר המשנה לראש המוסד ומנכ"ל המשרד לענייני מודיעין והמשרד לנושאים אסטרטגיים.
פונים לעולם, לא לשוק המקומי
כשסייברה תסיים לפתח את יכולות עיבוד השפה, ותתרחב לפלטפורמות נוספות מלבד פייסבוק, מקווים מייסדיה לתת פתרון כולל לבעיית הפייק ניוז. הם רוצים לזהות ראשונים הטיה של סיקור אירועים חדשותיים, לחץ ציבורי על פוליטיקאים ברשת שנובע מקמפיין שקרי, והכפשות ממומנות של חברות עסקיות זו נגד זו.
מי שכנראה לא צריכים לחשוש מחשיפת הפרקטיקות שלהם הם גופים שמפעילים מסעות הכפשה מזויפים בארץ. לדברי דאר, סייברה מעדיפה לפנות לשוק הגלובלי, שם סדרי הגודל של הקמפיינים המזויפים גדולים בהרבה. "אנחנו עובדים עם לקוחות בינלאומיים גדולים, לא מעניין אותי השוק הישראלי", הוא חורץ.
גיוס ההון מאוניברסיטת ת"א נועד לאפשר לסייברה לצרף עוד מספר עובדים באופן מיידי, ולדברי מייסדיה גיוס עובדים נוסף צפוי בקרוב. "יש פה אנשים עם חלום" אומר פרנג'י, "אבל זה לא שטאו ונצ'רס סתם משקיעה באיזשהו חלום. אנחנו כבר נותנים ערך ממשי, והחברה מתקדמת באופן אקספוננציאלי".
Cyabra
עיסוק: סייבר ותקשורת, זיהוי קמפיינים פיקטיביים
הקמה: 2007
מייסדים: דן ברמי (מנכ"ל), עידו שרגא, סנדי פרנג'י, יוסף דאר
עובדים: 12
מיקום: רחוב רוטשילד בתל אביב
גיוסי הון: מיליון דולר מ-TAU Ventures
"אתה לא עוצר וחושב על מה שאתה עושה"
"כשנכנס מבצע, מקימים צוות שמגבש דפוס פעולה, פותחים חמ"ל מיוחד ובאוויר תמיד את המתח הזה: אם הבן אדם (היעד של המבצע) יענה או לא, יהיה מוכן או לא מוכן לקיים פגישה שבה נקדם את המהלך שלנו. כל אדם נהנה להתעסק עם מניפולציות או קונספירציות - לפחות מבחינה רעיונית. אם המבצע היה נגמר בהצלחה, היינו מרימים כוסית וממשיכים למבצע הבא. בזמן אמת אתה לא עוצר וחושב על מה שאתה עושה. אתה נשאב פנימה".
כך תיאר עובד לשעבר בחברת המודיעין העסקי Psy Group (סיי-גרופ) את שגרת העבודה בחברה, בכתבה נרחבת שפורסמה ב"גלובס" בראשית השבוע. החברה, שפעלה מתחת לרדאר התקשורתי מאז 2013, נוסדה בידי יואל זמל ונוהלה בידי רועי בורשטין. בימים אלה היא וחברת האם שלה, IOCO הרשומה בקפריסין, נמצאות בהליכי פירוק לאחר שנקלעו לחדלות פירעון.
המשבר בסיי-גרופ אפשר בשבועות האחרונים למקד את הזרקור על שיטות הפעולה השנויות במחלוקת שהנהיגה, תוך מעורבות במערכות בחירות במדינות ובגופים גדולים ברחבי העולם. בין היתר מדובר באיסוף מידע מודיעיני, בעיקר באמצעות סוכנים; וכן בעיבוד מידע, הטייתו והפצתו מאחורי הקלעים ברשתות החברתיות.
באחרונה ביקרו בישראל חוקרים מה-FBI ותישאלו עובדים ומנהלים לשעבר בסיי-גרופ אודות פעילותם. זאת במסגרת החקירה שמקיים התובע האמריקאי המיוחד, רוברט מילר, בדבר מעורבות רוסית בבחירות בארה"ב שבסופן נבחר דונלד טראמפ לנשיאות. שמה של סיי-גרופ הוזכר בפרשה זו, לאחר שהתברר כי זמל השתתף טרם הבחירות בפגישה עם בנו של טראמפ במנהטן, במטרה לבחון מהלכים שיקדמו את הבחירה בנשיא.
לדברי העובד לשעבר, "היה לי ברור לגמרי איפה אני עובד ובאיזה מרחב אפור העבודה הזאת מתקיימת, אבל זאת חוכמה בדיעבד. כשהייתי בפנים הרגשתי שיש כוח אדיר שמניע ודוחף אותי עוד ועוד פנימה, אל האקשן".