משה פרל / צילום: אוריה תדמור
נדמה לי שאף מעסיק לא היה רוצה שיהיה אצלו ועד עובדים. גם אם כלפי חוץ מעסיקים מפגינים תמיכה בוועדים האלה, לא פעם הם מנסים לטרפד את התגבשותם מאחורי הקלעים, בהנחה שאיגודים מקצועיים הם כאב ראש. ובכן, השבוע התברר לי שתאגידים ועסקים דווקא מאוהבים עד כלות באיגודים מקצועיים - של עצמם. מאיגוד הבנקים, דרך אגוד בתי השקעות ואגוד חברות הביטוח ועד התאחדות התעשיינים, התאחדות המלונות והתאחדות הקבלנים (בוני הארץ בשמה הנוכחי). מביקור באתר המאגד דיווחים של העמותות בישראל התברר שרוב האיגודים המקצועיים הללו נרשמו כעמותות, כי הרי אין להם שום כוונה להרוויח. שימו לב: יש מאות איגודים כאלה, מכל הבא ליד, שהם בעצם איגודים והתאחדויות המתפקדים כמעין לוביסטים, כל אחד בתחומו. למה צריך את כל אלה? לדעתי, רובם מיותרים, ומטרתם היא בעיקר לסדר ג'ובים נוחים במשכורת נוחה לחברים.
בואו ניקח לדוגמה את איגוד הבנקים. בשבועות האחרונים תיארה עירית אבישר, כתבת הבנקאות של "גלובס", את המאבק סביב האיגוד הזה אחרי פרישתו של המנכ"ל משה פרל, שכיהן 12 שנה בתפקיד. בנק הפועלים לא מרוצה מתפקודו של האיגוד ומעכב את הזרמת הכספים אליו. ייתכן שזו הזדמנות ראויה לבטל את האיגוד הזה כמו את כל האיגודים האחרים. אין בהם שום תועלת, גם לא לבנקים. הרי הם מחזיקים בעצמם לוביסטים ויועצים משפטיים, הם מחזיקים בעצמם מחלקות מחקר ואנשים שעוסקים ברגולציה - אז בשביל מה הם צריכים עוד גוף שיעשה את המלאכה שבלאו הכי נעשית? ולמה צריך בכלל גוף משותף? שכל בנק יפעל כראות עיניו.
הגוף הקטן הזה גלגל בשנת 2016 כ-18 מיליון שקל, רובו מכספי הבנקים. את הכסף הוא מוציא על חוות דעות, הוצאת מגזין, כנסים, ייעוץ משפטי וייעוץ קשרי ממשל. בדוחות הכספיים של העמותה תיאור פעילותה זהה למעשה לתיאור פעולתו של כל בנק בנפרד: עיסוק בתחום החקיקה מול הרגולציה, ייצוג עמדת המערכת הבנקאית בבתי משפט ובתקשורת, הכנת ניתוחים אשר "ישמשו ככלי עזר בהצגת עמדות האיגוד בנושאים שונים" וכדומה. בקיצור: אותו אוויר חם שיוצא מכל אחד מהבנקים בנפרד. עוד כסף שיוצא ללוביסטים, ליועצים משפטיים וליועצים בכלל. לא חבל על 18 מיליון שקל? תירמו אותו לנזקקים או למטרות חינוכיות או לעובדים שלכם, זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי.
האיגוד מעסיק 16 אנשים בלבד ומשכורת הבכירים בשמים: משה פרל, המנכ"ל היוצא, הרוויח לפי נתוני הדוח האחרון קרוב ל-200 אלף שקל (עלות שכר). זה קרוב מאוד למגבלת השכר במגזר הפיננסי. נכון שהשכר של המנכ"ל החדש ירד, אבל הוא עדיין מוגזם. פרל, אגב, צבר ב-12 שנות כהונתו יותר מ-20 מיליון שקל בעלויות שכר. שיהיה לו לבריאות. אפשר להניח שלא מעט בעלי תפקידים בבנקים עצמם מרימים גבה.
הסכסוך באיגוד הבנקים הוא הזדמנות לחסל אותו. עשרות ומאות האיגודים המקצועיים הללו הם ארגונים מפא"יניקים שמטרתם סידורי עבודה נוחים שלא מייצרים דבר מועיל במשק. לתשומת לב כל בעלי העסקים שמדברים על פריון: דאגו קודם כל לפריון הלא-קיים של הארגונים הללו, ואחרי זה דברו על העובדים שלכם.