"יש ממ"דים ספורים בכל העיר, בעוד כ-50% מהמבנים בעיר הם בסיכון, והמדינה אכן צריכה להכניס את היד לכיס עכשיו, כי הנזקים למשק יהיו גדולים יותר לאחר מכן. אפילו תקציב לסקר רמות סיכון של מבני ציבור אין לנו כיום. חייבים לסייע כלכלית כדאי ליצור כדאיות אצל היזמים, כי אחרת חיזוק ותמ"א 38 פשוט לא יהיו באזורנו", כך אמרה היום (ה') מתכננת העיר קריית שמונה, אינה בורשטיין, בדיון מיוחד שהתקיים בכנסת.
מדובר בדיון שהתקיים בוועדת המשנה למוכנות העורף, בראשות ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני), ועסק במעקב אחר היערכות מדינת ישראל לתרחיש של רעידת אדמה. ראש עיריית קריית שמונה, הרב ניסים מלכה, הוסיף לדברי המתכננת ואמר: "היו שלוש רעידות בשבת האחרונה וראיתי את הבלבול בקרב התושבים, שלא ידעו אם לרדת למקלט, כמו שהם רגילים, להישאר בבית או לצאת החוצה".
כזכור, החלטת ממשלה משנת 2012 קבעה את התרחיש אליו נערכת מדינת ישראל לאירוע של רעידת אדמה: 28,600 בניינים הרוסים או עם נזק כבד (לפחות 45% מערך הבניין) ו-290 אלף בניינים עם נזק קל ובינוני (5-20% מערך הבניין), וכתוצאה מכך 7,000 הרוגים, 8,600 פצועים קשה, 37 אלף פצועים קל ו-170 אלף עקורים (חסרי קורת גג).
ח"כ פרץ פתח את הישיבה ואמר: "בשל האירועים האחרונים הקדמנו בדחיפות את ישיבת המעקב העתית שאנו מקיימים בנושא. בתחום זה יש יתרון בולט והוא שכל השקעה בהיערכות לחירום תסייע למעשה גם במענה לרעידות האדמה. רעידת אדמה היא גזירת גורל, בעוד אירועים ביטחוניים ניתנים למניעה בדרך זו או אחרת. נותר לנו, אם לא ניתן למנוע, רק להיערך ולהיות מוכנים, כאשר בראש ובראשונה עלינו לנסות ולצמצם את הנזקים המיידים ככל האפשר, ולאחר מכן לבדוק את אופן הטיפול של כלל הגורמים עם הנזקים שכן ייווצרו.
"אנחנו מעדיפים להיערך לתרחישים הכי פסימיים, בכדי להיות מוכנים לכל, ונכתבו בנושא דו"חות רבים, והתקבלו החלטות ממשלה רבות, אבל לא הכל מגיע לכדי ביצוע. שמענו הודעות על כוונות טובות של משרדי האוצר והביטחון, ואני מקווה שהן יגובו בתקצוב ותכניות עבודה של ממש".
"חובה מוסרית חברתית"
ח"כ בני בגין (הליכוד) אמר בדיון: "אני כשר אחראי על ההחלטה שקבעה את המסגרת הממשלתית להיערכות לרעידות אדמה, ואכן חובת הממשלה היא להיערך לתרחיש הקיצון, אבל ההסתברות היותר גבוהה היא לאירוע עם פחות להורגים, ולפעמים אני חושב שאנשים נהנים לדבר על קטסטרופה 7,000 הרוגים. האם אירוע עם 430 הרוגים אינו מספיק חמור? יש לנו בהחלט חובה מוסרית חברתית כלפי רבים מהיישובים ותושביהם העומדים במרכז אזורי הסיכון, והקבינט אמור להתכנס בימים הקרובים ולקבל החלטות בנושא".
יוסי בן דוד, ראש עיריית טבריה אמר בדיון : "התפיסה הלאומית לרעידות אדמה קובעת שהרשות המקומית היא לבנת היסוד ועלינו מוטלת האחריות להגיב ברגעים הראשונים. אנחנו עושים הכל כדי להיות מוכנים, אבל אנחנו חייבים כלים. למעלה ממחצית המבנים בטבריה נבנו לפני התקן החדש של הבניה, וכל השיכונים הללו, בכל הערים שעל השבר הסורי אפריקאי, שגם אני נולדתי בהם, בסכנת קריסה. יש נזקים מצטברים לסדרה כזאת של רעידות ועדיף להשקיע עכשיו מיליארד שקל בחיזוק מבנים בעיר וחיזוק האוכלוסייה, למשל בשיפור שירותי הרפואה, מאשר בתיקונים לאחר האירוע. תמ"א 38 פשוט לא תקרה אצלנו כשערך הקרקע אפסי.
"יש 3,000 משפחות שעוד אין להן מענה, ואני כבר לא מדבר על מלונות ותיירים, ואני לא רוצה להבריח אותם מהלחץ, אבל גם חייב להביא להם פתרונות. היום הפתרונות הממשלתיים מדברים על בניינים של 3-6 קומות, אכן הכי נפוצים, אבל יש הרבה מבנים חד קומתיים, כמו גני ילדים, שלא עוסקים בהם".
אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה מרשות החירום הלאומית, התייחס אף הוא לנושא בדיון ואמר: " אנחנו אכן בפער גדול בחיזוק המבנים ומנסים לקדם תכנית ארצית. כאלפיים מבנים חוזקו בשנים האחרונות בכל הארץ, בכל הדרכים השונות, מתוך 80 אלף מבנים שזקוקים לכך. רק באזור הצפון התכנית שלנו מדברת על 3.9 מיליארד שקל על פני עשור. התכנית הארצית היא כסף קטן לעומת ההשקעות שנידרש להן אם תתרחש רעידה, כאשר על פי אומדן משרד האוצר, יהיו נזקים בהיקף של 90 מיליארד שקל, וזה לא כולל עלויות רפואיות, פינוי הריסות ונזק לתשתיות".
פער תקציבי בין ההחלטה למימוש בפועל
נציגי משרד החינוך ציינו בדיון כי קיימת במשרד מנהלת מיוחדת לנושא חיזוק בתי הספר, כאשר ישנם 1600 בתי ספר אשר נבנו לפני 1980, מתוכן מופו 300 הקריטיים ביותר, על פי קריטריונים של סיכון ססמי וכמות תלמידים. "חיזוק 52 בתי ספר הסתיים או נמצא בשלבים מתקדמים, 21 אושרו להריסה ולבנייה מחדש ו-54 נמצאים בהליכי תכנון שונים. נדרשת התקנת מערכת "כורזית" בכל בית ספר שתחובר למערכת "תרועה" אך יש פער תקציבי של 40 מיליון שקל בין החלטת הממשלה למימוש בפועל".
רמ"ג אלי בין, מנכ"ל מד"א אמר בדיון כי: "ב-2012 מנכ"ל משרד הבריאות ביקש מאיתנו לפעול באירוע רעידות אדמה, אחרי שכל השנים זה היה באחריות קופות החולים. מאז כל מה שעישנו היה רק ממשאבים מתוך הארגון שלנו, כי לא קיבלנו תקציבים מהמדינה להיערכות כלל. האם יש גוף בישראל או בעולם כולו שנדרש לעמוד בפני האתגרים האלה ולא מקבל שקל אחד להיערכות? לצערי, מגן דוד אדום לא מוכן כיום לתרחיש רעידות אדמה".
יו"ר ועדת המשנה, ח"כ פרץ, סיכם את הדיון ואמר: "חוסר הפרופורציה בין הסכנה לבין תשומת הלב שמוקצה לה הוא כשל מתמשך, ובלתי נתפס לאור הדחיפות. אנו מצפים כי ישיבת הקבינט הקרובה תבהיר את הדברים ותתקבל בה החלטה על לוחות זמנים של עד שנתיים שלוש, ולא עשור, עם תקציבים לגבות זאת".