בניין הסדנאות / הדמיה: אדריכל יוסי קורי
השבוע עומד להיפתח במכללת שנקר ברמת-גן מבנה סדנאות חדש שישרת את הפקולטה לעיצוב ע"ש עזריאלי. המבנה אמור להיות פורץ דרך וראשון מסוגו בעיצוב, העונה על הקריטריונים המתקדמים ביותר של סביבתיות ובנייה ירוקה. מדובר בקמפוס קטן וצפוף, שנמצא במרכז עיר ולא יוכל לגדול. לכן, התכנון הביא בחשבון גמישות ואפשרות של צמיחה עתידית.
אבל פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה, מאוכזבת מאילוצי התכנון שלדבריה כרסמו בשטח המבנה וגם יקרו את בנייתו: "שנקר, בהיותו בית ספר שיש בו הרבה מאוד סדנאות, היה צריך מבנה שיאפשר יצירה. אלה יהיו הסדנאות הכי חדשניות ומתקדמות מסוגן. תהליכי קבלת האישורים היו מסובכים ומיותרים. מאז שראש העיר הנוכחי נכנס לתפקידו, עיריית רמת-גן לא נותנת לקמפוס את תפקידו האקדמי והפיזי ומנסה כל הזמן לכרסם בשטח הקטן של הקמפוס".
מעיריית רמת-גן נמסר בתגובה: "עיריית רמת-גן פועלת על פי חזונו של ראש העיר, ודואגת בראש ובראשונה לרווחת התושבים, ולא לאינטרסים של אדם כזה או אחר. בתקופת זינגר הוגשו על ידי שנקר בקשות להיתרים לבניית סדנאות, ולמורת רוחה של תמיר, העירייה דרשה שהליכי הוצאת ההיתר ייעשו כחוק, ללא קיצורי דרך. לא ייתכן שמוסד אקדמי מבקש להוציא היתרים באופן שאינו תואם להוראות החוק.
"עיריית רמת-גן ניסתה לקיים כמה שיתופי פעולה עם שנקר, שלא צלחו בשל חוסר עניין מצד הנהלת המוסד. גב' תמיר מוזמנת ללמוד מאוניברסיטת בר אילן ומהמכללה למשפטים כיצד לקיים יחסי גומלין מפרים עם הרשות המקומית, ולפעול לטובת הסטודנטים שעליהם היא אמונה".
"אור טבעי מרוכך"
את המבנה תכנן האדריכל יוסי קורי, הבעלים של משרד האדריכלים "גאוטקטורה", שהיה שותף בתכנון בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, שממוקם על רכס הכורכר של רמת-אביב ונשקף לעיני מי שנוסע בנתיבי איילון. כדרכם של אדריכלים, קורי אוהב את המבנה ומונה בשמחה את מעלותיו, שביניהן טיהור קרקע מזוהמת, תכנון המאפשר גדילה עתידית לגובה ועוד.
צורתו החיצונית של המבנה היא של שני גלילים מרובי צלעות שמחוברים יחד. החזיתות שקופות ועשויות מקירות מסך מזכוכית רב שכבתית (u glass) שמוצלת ע"י בריסוליי (מעין רפפות, או תריסים ורטיקליים) העשויים מחומרים ממוחזרים. קורי: "מבנה מצולע הוא סוג של עוקב אחרי תנועת השמש. הרפפות מונעות מקרינת השמש להיכנס לפנים המבנה. יש אור טבעי מרוכך ואין קרינה ישירה שמייצרת חום".
קורי: "הרעיון היה חשיבה ארוכת-טווח. זה שונה מאנשים פרטיים שרואים את הכאן ועכשיו. זה אופייני לקמפוסים מתקדמים שיודעים שצריך לחשוב על היום שאחרי. זה מבנה קלאסי של קומות עם עמודים שניתן לסגור אותם לכל תרחיש שהוא: משרדים, כיתות ואפילו מעונות סטודנטים".