מגה-עשירים / צילום: SHUTTERSTOCK
גבר בן 57 תושב תל-אביב שאינו תורם מכספו, אלה המאפיינים הנפוצים ביותר של 400 בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר בישראל נכון ל-2014. על-פי נתונים שמפרסם היום אגף הכלכלן הראשי והכנסות המדינה באוצר, רק 8% מבין ה-400 היו נשים. יחד עם זאת הכנסות גבוהות במיוחד של כמה מהנשים במועדון הביאו לכך שההכנסה הממוצעת של הנשים מקרב ה"מגה-עשירים" הייתה גבוהה יותר מזו של הגברים.
אגף הכלכלן הראשי באוצר מפרסם היום זו השנה השנייה ניתוח של קבוצת בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר בישראל, נכון לשנת 2014 (הסקירה הקודמת התייחסה ל-2013). הניתוח מבוסס על נתוני רשות המסים, שלאוצר יש גישה בלעדית אליהם. מדובר רק בהכנסות אישיות, כך שאם למשל חברה שבשליטת ה"מגה-עשיר" הכפילה את שוויה וחילקה לבעליה דיבידנד בגובה מיליון שקל ייספר רק הדיבידנד כהכנסה.
כדי להיכנס למועדון ה-400 נדרשה ב-2014 הכנסה שנתית של 12.8 מיליון שקל. מהניתוח עולה כי ההכנסה הממוצעת של 400 המגה עשירים בישראל עמדה ב-2014 על 40.6 מיליון שקל בממוצע - גידול של 10% לעומת 2013. על הכנסה זו, שילם ה"מגה‑עשיר" 30.9% מס ישיר, כלומר מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות.
עוד מתברר כי רבים מהמגה-עשירים הם קמצנים כשמדובר בתרומה לחברה. בין 400 החברים במועדון ה"מגה-עשירים", נמצאו 165 אנשים בלבד שבשנת 2014 תרמו תרומה ממוצעת של 280 אלף שקל. 235 אנשים הנותרים במועדון היוקרתי לא תרמו כלל מכיסם הפרטי.
בקרב האוכלוסייה הכללית, כ‑53% מהנישומים בעלי הכנסה חייבת הם גברים. אך לא כך במועדון ה"מגה-עשירים". כ-92% מהחברים במועדון הם גברים, עלייה של 3 נקודות האחוז לעומת הסקירה הקודמת. נתון מפתיע מתגלה לגבי פערי השכר בין גברים לנשים: בעוד שבאוכלוסייה כללית הכנסות הגברים גבוהות בכ‑67% מהכנסות הנשים, בקרב ה"מגה-עשירים" המקרה הפוך: ההכנסה של הגברים מהווה בממוצע כ‑86% בלבד מהכנסת הנשים. הסיבה לכך היא שכמה מהנשים במועדון היו בעלות הכנסה גבוהה בהרבה מהממוצע. לעומת זאת, כאשר משווים את ההכנסה החציונית (כלומר ההכנסה שמחצית מבעלי ההכנסות משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה) מגלים כי ההכנסה החציונית אצל גברים היא 22.8 מיליון שקל בשנה, 23% יותר מהכנסת הנשים שעומדות על 18.6 מיליון שקל בשנה.
מקור ההכנסות העיקרי של המגה-עשירים הוא הונם: ההכנסות מרווחי הון היוו ב-2014 47.4% או כמעט מחצית מסך ההכנסות של ה"מגה-עשירים" (לעומת 3% בלבד באוכלוסייה הכללית), בעוד ששכר חודשי היווה רק 6.7% מההכנסות (לעומת 77% מסך ההכנסה הממוצעת באוכלוסייה הכללית). שני מקורות ההכנסה הנוספית גם הם באים מההון שצברו המגה-עשירים: מדובר בהכנסות מדיבידנדים (25.4% מסך ההכנסות) ומריבית (10.5% מסך ההכנסות).
היוזמה לסקירה שעורך הכלכלן הראשי היא בהשראת סקירה דומה שמפרסם המגזין האמריקאי פורבס על 400 בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר בארה"ב. השוואת ההכנסות בין שתי קבוצות מראה כי ל-400 עשירי ארה"ב הכנסה גדולה בהרבה: ההכנסה הממוצעת של 400 העשירים בארה"ב עמדה ב-2014 על סכום השווה בשקלים ל-1.2 מיליארד שקל (לעומת כאמור 40.6 מיליון שקל הכנסתו הממוצעת של חבר מועדון 400 ישראלי), ואולם כשמשווים את שתי הקבוצות על בסיס גודל אוכלוסיית מקור זהה (אוכלוסיית ארה"ב גדולה מאוכלוסיית ישראל פי 40 ולכן לוקחים רק את 10 העשירים ביותר בישראל) - מצטמצם הפער בהכנסות ליחס של 1 ל-2.7 בלבד.
נדיבותם של ה"מגה-עשירים" בתרומות אינה גבוהה בהרבה מזו של האוכלוסייה הכללית. אמנם שיעור התורמים מקרב ה"מגה-עשירים" עומד על 41% לעומת 1% בלבד באוכלוסייה הכללית ו-19% בקרב אחוז בעלי ההכנסה הגבוהה היותר במשק. אולם אם בודקים את גובה התרומה מגלים כי התרומה הממוצעת של ה"מגה-עשירים" (כ-280 אלף שקל בשנה) אינה גבוהה בהרבה ביחס להכנסתם מהתרומה הממוצעת של התורמים מכלל האוכלוסייה (3,300 שקל בממוצע): התורמים מקרב ה"מגה-עשירים" תורמים 0.8% מהכנסתם בעוד שהתורמים בכלל האוכלוסייה (כולל ה"מגה-עשירים") תורמים 0.5 עד 0.8%.