מנכ"ל ה-OECD אנחל גוריה \ צילום: רויטרס. Michele Tantussi
ארגון ה-OECD משבח את ממשלת ישראל על המהלכים שהיא יזמה, בשנים האחרונות, לצמצום נטל הרגולציה על הכלכלה, והניסיון להנהיג כלים לבדיקת ההשפעה של צעדי ההסדרה חדשים על המשק הישראלי. דו"ח של הארגון אשר הוגש למשרד ראש הממשלה מציין, יחד עם זאת, כי תהליכים אלה הם רק בתחילת הדרך, ועל משרדי הממשלה לשפר את התאום שלהם עם גופי רגולציה, למסד את קשר עם גופים שמושפעים מהחלטות רגולטוריות ולמסד את כלי הבדיקה של בחינת השפעת הרגולציה על המשק.
המשלחת של ה-OECD אשר בחנה את מצב הרגולציה בישראל ציינה בדו"ח שלה כי משרדי הממשלה עדיין מעדיפים ליישם רגולציה קשיחה מאד, אשר נובעת משנאת סיכון. לדברי הדו"ח מצב זה צריך להשתנות והדבר יכול להיעשות על ידי הכלים החדשים לבחינת השפעת הרגולציה על הכלכלה בישראל.
המשלחת שיבחה את תכנית החומש הממשלתית אשר אושרה לפני שנתיים, ונועדה לפשט תקנות רגולטוריות. יחד עם זאת, המשלחת מציינת כי משרדי הממשלה לא מנסים ליישם את המסקנות של גופי הסדרה בחו"ל אשר יישמו רפורמות שנועדו לפשט את המערכת.
נוסף לכך, הדו"ח מציין כי משרדי הממשלה בישראל לא פיתחו פרוטוקול אחיד לכל אחד מהם, אשר יקבע כיצד ומתי יש לגשת לתהליך של התייעצויות עם גורמים עסקיים אשר מושפעים מהחלטות רגולטוריות. אין גם אחידות בכל הנוגע ליישום בדיקות השפעת הרגולציה, והכלי הזה נמצא עדיין בחיתוליו במשק הישראלי.
בעקבות זאת, עיקר ההמלצות של צוות ה-OECD אשר חיבר את הדו"ח על ישראל היא הממשלה תנהיג, כבר בטווח הקצר, תבנית אחידה לכל הגופים לבחינת השפעת הרגולציה על העסקים, ובמקביל שגופי ההסדרה בישראל ילמדו לסמוך ולהשתמש בכלים אלה בקבלת ההחלטות שלהם.
לגבי הטווח הבינוני והארוך הדו"ח ממליץ להקים וועדת שרים לענייני רגולציה, ובמקביל להקים רשות פיקוח על הרגולציה, בתוך משרד ראש הממשלה, אשר תפקידה תהיה להבטיח כי מהלכי ייעול של ההסדרה בישראל ייושמו לכל אורך הקו, ובאופן שיטתי. מעבר לכך, הדו"ח ממליץ לממשלה כי בטווח הארוך והבינוני היא תשקול צעדים כדי לבחון לא רק את העלויות הקשורות לרגולציה, על פרטים ועסקים, אלא גם תבדוק עד כמה הרגולציה בכל תחום ותחום משיגה את מטרותיה.
במהלך הצגת הדוח בממשלה, ציין ראש הוועדה למדיניות רגולציה ב-OECD ניק מלישב כי למרות ההתקדמות המשמעותית שנעשתה בשנים האחרונות הרשויות המנהליות בישראל עדיין סובלות מ"שנאת סיכון", כפילויות מיותרות, חוסר תיאום ויריבויות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב כי הביטוי הישראלי המקביל ל"שנאת סיכון" (risk aversion) הוא "כסת"ח" ושר האוצר משה כחלון העיר בהומור ש"באנגלית זה נשמע יותר טוב".
בין היתר ממליץ ה-OECD לפרסם מראש את שינויי הרגולציה שנמצאים בצנרת כדי ליצור ודאות בשוק, להבחין בין רגולציות שיש להן השפעה מהותית על המשק ("רגולציות גדולות") ורגולציות בעלות השפעה זניחה ("רגולציות קטנות") - שבהן ניתן להקל. לגבי הרגולציות הגדולות ממליצים ב-OECD לקבוע הסדר מוגבל בזמן (כפי שלמשל נעשה בחוק הספרים) ובינתיים לנהל מחקר אפקטיביות שיקבע האם הרגולציה מוכיחה את עצמה. כדוגמה לכך ציינו במשרד ראש הממשלה את הרגולציה המחייבת חברות המחזיקות ציי רכב לשים מדבקת 'איך אני נוהג?' על הרכב ולהחזיק מוקד עם מענה טלפוני לתלונות. "זו רגולציה קלאסית שלא בדקו אם היא באמת מסייעת לבטיחות בדרכים", אומרים במשרד ראש הממשלה.
גורמים במשרד ראש הממשלה ציינו בסיפוק את השבחים שחלק מלישב לישראל ובאופן אישי לראש הממשלה נתניהו, שבחר להתמקד בנושא. מלישב ציין כי עד לפני ארבע שנים לא הייתה בישראל כלל מדיניות רגולציה אך מאז הונהגה חובת RIA (בדיקת היתכנות לרגולציה), התקבלה החלטה להפחית את הנטל הרגולטורי ב-25%, הוקמו יחידות לתיאום רגולציה במשרדי הממשלה השונים, נקבעה מתודולוגיה, נעשתה רפורמה לרישוי עסקים ובוטלו רגולציות בענפים מרכזיים כמו תיירות וכבאות.