גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפקט שטרום: הצרכנים הפסידו, הפועלים ולאומי יתחזקו

ועדת שטרום תאלץ את הבנקים הגדולים למכור את חברות האשראי שלהן, אבל הפועלים ולאומי יצליחו לדלג מעל המהמורה הזאת ● "גלובס" יבחן השבוע את הפרטים הקטנים של הרפורמה, שמגלים שהמנצחים הגדולים הם הבנקים ושמי שישלם את המחיר הם הצרכנים ● כתבה ראשונה בסדרה 

דרור שטרום / צילום: אוריה תדמור
דרור שטרום / צילום: אוריה תדמור

נסו להיזכר כמה פעמים שמעתם את המילה "רפורמה" בכלל בהקשרים כלכליים בשנים האחרונות ונסו גם להיזכר אם אותן מאות "רפורמות" שיצאו ברעש גדול לדרך אכן הגשימו את יעדן, אכן מילאו אחר הבטחותיהם ואכן דאגו לצרכן ולאינטרס הציבורי. ובכן, יש מעט כאלה, כי מרבית הרפורמות שהוכרזו לא יצאו לפועל ואם בכל זאת יצאו, יושמו בצורה עקומה, כך שלא תרמו דבר. כזה הוא המצב בשוק הבנקאות: למרות הבטחות חוזרות ונשנות של המערכת הרגולטורית להכניס תחרות "לטובת הצרכן" - מוועדת בכר ועד ועדת שטרום - שום דבר ממשי לא התקדם. נהפוך הוא: ועדת בכר גרמה נזק של מיליארדי שקלים לפחות לצרכנים (בעלייה של דמי הניהול) ששולשלו לכיסם של מעטים. למרבה הצער, גם ועדת שטרום הולכת בדרכה.

בזמנו הזהרנו פה שלא צריך להתרגש מההכרזות הפומפוזיות שליוו את ועדת שטרום על "תחרות", על "רפורמה" ועל מלחמה ב"יוקר המחיה" ועל "התמקדות בצרכן" או "מאבק למען האינטרס הציבורי". הציבור שבע מהבטחות, הוא שבע מרפורמות, הוא מבין שרפורמות לא נבחנות במסיבות עיתונאים, במילים גבוהות או במלאכת שיווק אגרסיבית של ה"רפורמטורים".

רפורמות קמות ונופלות במבחן הביצוע, במבחן הפרטים הקטנים, בגמישות רגולטורית שאמורה לבחון את עצמה בכל פעם שהיא מוציאה רפורמה בכזה רעש וצלצולים. אם הרגולציה זורקת רפורמה לשוק, היא לא יכולה להתעלם ממה שהשוק עושה לה. תכנונים על הנייר בוועדות הן נחמדות, אבל לעיתים כל התכנונים קורסים וניגפים בפני כוחות השוק.

ברפורמות בבנקאות קל למכור סיסמאות: הבנקים שנואים וכל "רפורמה" שבאה לנגח אותם זוכה לפופולריות. זו אשליה, ודווקא שר האוצר משה כחלון הבין אותה מלכתחילה. כלפי חוץ הוא שידר כל העת טון מלחמתי כלפי הבנקים והבנקאים אבל בפורומים סגורים הוא אמר את מה שכולם הבינו בשוק הבנקאות: הבנקים יצליחו להתגבר על הפרידה הכפויה מחברות כרטיסי האשראי בכל מיני "טריקים", הצרכן לא ירוויח, הוא ירוויח ויישאר רק עם סיסמאות. צריך גם להבין: כל רוכש של חברת כרטיסי אשראי, במיוחד אם הוא קרן זרה, מגבש מיד תסריט איך הוא ירוויח מהעסקה: בדרך כלל זה בהעלאת ריביות ושירותים אחרים, על חשבון הצרכן.

"גלובס" יפרסם השבוע סדרת כתבות שיעסקו בפרטי הפרטים של ועדת שטרום, שגולת הכותרת שלה היא הפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי מבנק הפועלים שמנהל אריק פינטו ומבנק לאומי שמנהלת רקפת רוסק עמינח. בואו נגיד זאת כך: בפועלים או בלאומי לא ממש מזילים דמעה על הפרידה הצפויה מישראכרט ומלאומי קארד. הם יגזרו רווח יפה על מכירתן, וימצאו את הדרך לפצות על אובדן ההכנסות. למעשה, הם כבר מצאו אותה.

הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים נראתה נהדר על הנייר: הרי לא קם בנק חדש כבר עשרות שנים בישראל, אף גוף זר לא גילה פה עניין, אז בואו ניקח גופים סמי בנקאיים, כמו חברות כרטיסי האשראי של שני הבנקים הגדולים נפריד אותם מהבנקים הגדולים, נהפוך אותן לעצמאיות וכך נחזק את התחרות על האשראי הצרכני מול שני הבנקים הגדולים.
רעיון נפלא? ממש לא. כעת מסתמן, בדיוק כמו בוועדת בכר, שהבנקים רק יתחזקו ואילו חברות כרטיסי האשראי ייצאו מהבנקים כשהן מוחלשות. אז אפשר לשכוח מתחרות, ואפשר לשכוח מאשראי יותר זול. נהפוך הוא: התסריט שממנו הזהרנו, עלייה שקטה ואיטית של עמלות וריביות, הולך ומתממש. הצרכן הרוויח סיסמאות של תחרות, אבל תחרות אמיתית או הוזלת שירותים? חלומות באספמיה.

היתרון הגדול של הבנקים הגדולים ושל כל גוף בתחום שעומד בפני רפורמות הוא עמדת הכוח. הם שולטים בפרטים הקטנים הרבה יותר מכל רגולטור, במקרה הזה משרד האוצר ובנק ישראל, והם יודעים לנצל את השליטה הזאת בפרטים הקטנים כדי לעקוף את כל מטרות הרפורמה, בצורה חוקית וכשרה למהדרין, בצורה שמטיבה איתם.

אז הפרטים הקטנים נשמעים משעממים, טכניים, אפילו קשים להבנה לאזרח הממוצע, אבל הם שווים מיליארדי שקלים לאורך שנים. הנה הסעיפים ה"קטנים" שהצליחו לסדר לבנקים פיצוי יפה מאוד על המכירה הצפויה של ישראכרט ולאומי קארד.

ועדת שטרום

1. יותר הכנסות לבנקים מהסכמי התפעול החדשים

בשקט בשקט מגבשים בימים אלה הבנקים הסכמי תפעול חדשים מול חברות כרטיסי האשראי. לציבור שמשתמש בכרטיסי האשראי אין מושג קלוש על מערכת היחסים בין חברת כרטיסי האשראי לבנקים. הוא לא מכיר ולא מבין איך המערכת הזו עובדת. ובכן, בהסכמי התפעול טמון הכסף הגדול של הבנקים מפעילות כרטיסי האשראי.
מדובר בהסכמים שמסדירים את מערכת היחסים בין הבנק לבין חברת כרטיסי האשראי בכרטיס המשותף שהן מנפיקות ללקוח הבנק (הכרטיסים שמנפיקים הבנקים מהווים כמעט 80% משוק כרטיסי האשראי). הפרמטר המרכזי בהסכם הוא חלוקת ההכנסות מהלקוח (ישנם חלקים חשובים נוספים בהסכם - ראו בהמשך).
עד היום להסכם התפעול לא הייתה משמעות דרמטית, שכן חברות כרטיסי האשראי ממילא היו חלק מהבנק, וחלוקת ההכנסות הייתה העברת כסף מכיס אחד לכיס השני והרווח נותר במשפחה המורחבת. אלא שכעת המצב השתנה. ההורים מתגרשים, והסכם התפעול הפך להיות פרמטר קריטי לרווחיות החברות.
לשם המחשה, מהדוחות הכספיים עולה כי אשתקד שילמו שלוש חברות כרטיסי האשראי לבנקים מעל ל=800 מיליון שקל (לפי הערכות המספר גדול יותר, שכן חלק מהתשלומים מתחבאים בסעיפים אחרים בדוח הכספים). אלא ש"בזכות" רפורמת שטרום, סכום זה עומד לגדול דרמטית בשנים הקרובות - יותר כסף יישאר בבנקים ופחות בחברות כרטיסי האשראי.
ולמה? עד היום כל בנק הנפיק רק את כרטיסי האשראי של החברה שבבעלותו: בנק הפועלים את ישראכרט ואמריקן אקספרס, בנק לאומי את לאומי קארד ודיסקונט את כאל ודיינרס. רפורמת שטרום רצתה להגדיל את התחרות, וקבעה שהחל מהשנה הבאה כל בנק יוכל להנפיק רק עד 52% מכרטיסיו החדשים עם אותה החברה. לכאורה המטרה היתה הגיונית ומוצדקת: לאלץ את הבנקים לעבוד עם יותר מחברת כרטיסי אשראי אחת, מתוך תקווה (נאיבית) שהבנק ינפיק ללקוחותיו את הכרטיס של החברה שמציעה את ההטבות הטובות ביותר.

זה בדיוק השלב שבו רפורמה נופלת על הפרטים הקטנים: בוועדת שטרום לא השכילו להבין שתיווצר "תחרות הפוכה", על שירותי ההפצה של הבנקים מצד של חברות כרטיסי האשראי כדי להשיג נתחי שוק יותר גדולים. התוצאה היא שחברות כרטיסי האשראי הסתערו על הבנקים השונים וחתמו איתם על הסכמי תפעול חדשים. ומי הרוויח מהתחרות הזו? הבנק. כל חברה רצתה להשיג דריסת רגל בבנק חדש, והיא עשתה זאת באמצעות הצעה נדיבה יותר של חלוקת ההכנסות ממה שהיה מקובל עד כה. לפי הערכות חלוקת ההכנסות אף עשויה להגיע במקרים מסוימים לכך שהבנק ייהנה מרוב ההכנסות מהלקוח.
זאת ועוד, ביום חמישי חשף "גלובס" כי המצב שנוצר מביא לכך שאפילו ההגנה שחוק שטרום ניסה לתת לחברות כרטיסי האשראי המופרדות לא שווה את הנייר עליו נכתבה. החוק קבע כי אין לשנות את הסכם התפעול בין הבנק לחברת כרטיסי האשראי בשליטתו במשך שלוש שנים לאחר המכירה. אלא שבפועל ישראכרט ולאומי קארד נאלצות לוותר על ההגנה הזו, ולחתום על הסכם נדיב יותר כלפי פועלים ולאומי כבר מהשנה הבאה, אחרת הבנקים פשוט לא ימכרו את כרטיסיהם, ויעדיפו למכור ללקוחות כרטיסים מהחברות המתחרות (פועלים ימכור את כרטיסי לאומי קארד וכאל ולאומי ימכור את כרטיסי ישראכרט וכאל), מהם ירוויחו יותר כסף.

כמובן שמי שיפסיד זה הצרכן, שהוא הרי עומד במוקד הרפורמה. הבנק יציע לו כרטיסי אשראי שמטיבים עם הבנק בעיקר, ולא עם הלקוח. חברות כרטיסי האשראי יצטרכו לפצות את עצמן על הסכמי התפעול החדשים שקיזזו מהן הכנסות משמעותיות: ועל חשבון מי? כרגיל, הצרכן.

למה הבנקים יתחזקו

2. הסכמי התפעול יפגעו בחברות כרטיסי האשראי

הסכמי התפעול מסדירים גם את מערכת היחסים בין הבנק לחברה בעבודה מול הלקוח. לאומי קארד נמצאים כבר בישורת האחרונה בגיבוש ההסכם מול בנק לאומי, ואילו בישראכרט המגעים עם בנק הפועלים עדיין בעיצומם. מסתמן כי ההסכמים החדשים צפויים להיות דרקוניים לטובת הבנקים. הבנקים נמצאים בעמדת כוח ברורה: הם צינור ההפצה והשיווק המרכזי של החברות, שנאלצות להתפשר בשורה של פרמטרים, שהמשותף להם הוא הרחקת חברות כרטיסי האשראי כמה שיותר מהלקוחות, והפיכתם למתפעל טכני בלבד של הכרטיסים.

בבנקים חוששים מהמטרה המרכזית של שטרום: לייצר להם תחרות על הלקוח מצד חברות כרטיסי האשראי, שיקבלו גישה אליו, ולכן הם מנסים לנתק עד כמה שניתן את צינורות הגישה. הדבר יתבטא במידע שיהיה לחברת כרטיסי האשראי על הלקוח, ביכולת שלו להגיע אליו ולהציע לו מוצרים נוספים. כמו כן, ייתכן שאחרי ההפרדה הלקוח בכלל לא יידע איזה כרטיס אשראי יש לו והכרטיס ימותג ככרטיס של הבנק ורק מאחוריו באותיות קטנות יהיה שם חברת כרטיסי האשראי. ייתכן אף שבמוקד הטלפוני של חברות כרטיסי האשראי יענו ללקוח ויזדהו במותג חדש (כנראה של הבנק) - הכל כדי להרחיק את הלקוח כמה שיותר מהחברה. אפשר "לסמוך" על הבנקים שמכירים את הענף ואת הלקוחות על בוריים שישכילו לגבש הסכמים שיחזקו אותם ויחלישו את חברות כרטיסי האשראי.

ואיפה הרגולטורים? הפיקוח על הבנקים בראשות חדוה בר אמנם אמור לאשר את הסכמי התפעול, אך סביר כי יהיה זה אישור טכני שיתמקד רק בחלוקת ההכנסות, ובאוצר? הם כבר עסוקים ברפורמה הבאה, ולא בנויים להתעסק באותיות הקטנות של הסכמי התפעול.

3. ישראכרט ולאומי קארד נחלשות בגלל שכאל נשארת בבעלות בנקאית

רפורמת שטרום החליטה כי כאל לא תופרד מבנק דיסקונט והבינלאומי לפחות למשך כמה שנים. הרציונל: לחזק את הבנקים הבינוניים מול הבנק הגדולים.

הבעיה היא שהרציונל הזה מתנגש עם רציונל אחר של רפורמת שטרום: ליצור שחקנים חדשים בענף. ההחלטה להשאיר את כאל תחת בעלות בנקאית תגרום לכך שהנפגעות המרכזיות מכך יהיו ישראכרט ולאומי קארד ולא הבנקים הגדולים.

הישארותה של כאל תחת בעלות בנקאית מביאה לא-סימטריה בשוק ונותנת לה יתרון תחרותי משמעותי מול שתי החברות האחרות: היא ממשיכה ליהנות מגב בנקאי חזק ותומך, בעוד הבנקים הגדולים רק מנסים להחליש את החברות מהן ייפרדו. יתרון משמעותי נוסף הוא במקורות המימון - כאל תוכל להמשיך ולהישען על בנק דיסקונט שיזרים לה מקורות מימון זולים למימון פעילותה ובמיוחד לפעילות האשראי, בעוד ישראכרט ולאומי קארד יצטרכו למצוא מקורות חדשים כגון גיוס אג"ח בשוק ההון, שנחשב ליקר יותר מהמימון הבנקאי ממנו נהנו עד כה.

היתרון של כאל בא לידי ביטוי כבר עכשיו עוד לפני שבוצעה ההפרדה של מתחרותיה: כאל הצליחה לחטוף ללאומי קארד את מועדון כרטיסי האשראי הגדול והמצליח של שופרסל בזכות הצעה נדיבה יותר (בזכות החיבור הבנקאי) שהציגה לשופרסל. קבלת שופרסל לידיה תביא לכך שכאל תהפוך לשחקנית המועדונים החוץ בנקאיים הכי גדולה בענף, כלומר השחקן הכי גדול בתחום החוץ בנקאי יהיה דה-פקטו שחקן בנקאי.

זאת ועוד, לדברי גורמים בנקאיים כאל היא גם זו שהציגה לפועלים וללאומי הצעה נדיבה כלפיהם בהסכמי התפעול, מה שטרף את הקלפים ואילץ את מתחרותיה ליישר קו בכדי לא לאבד נתחי שוק.

4. המעבר לסליקה יומית יחזק את הבנקים

בישראל יש ריבוי רגולטורים שכל אחד מהם מסתכל על הנישה שלו, ללא תיאום מלא. בעוד רפורמת שטרום עוד לא הושלמה ובוודאי שלא יושמה, וכבר נחתה הוראה רגולטורית חדשה: רשות הגבלים עסקיים החליטה לעבור לסליקה יומית החל מיולי 2021. למה הכוונה: כיום שיטת התשלום המרכזית בכרטיסי אשראי היא חיוב נדחה - הלקוח מחויב אחת לחודש בגין הוצאותיו. מדובר באשראי בממוצע ל-17 יום, כאשר מי שמסבסד אותו הוא בית העסק, שמקבל את הכסף רק לאחר שהלקוח חויב.

ברשות ההגבלים ביקשו להפסיק את התופעה, ולחייב את חברות כרטיסי האשראי להעביר את התשלום בתוך יום לבתי העסק במטרה לסייע להם. אליה וקוץ בה: הצעד עשוי להביא לחיזוק הבנקים על חשבון חברות כרטיסי האשראי. בית העסק יקבל את התשלום בעבור העסקה בתוך יום, בעוד הלקוח יחויב עליה בממוצע 17 יום לאחר מכן. הדבר יביא לכך שייווצר פער תזרימי בשוק כרטיסי האשראי בהיקף המוערך בכ-15 מיליארד שקל בחודש, מה שמייצר עלויות מימון שנתית המוערכת בעשרות מיליוני שקלים.

מי שאמור לספוג זאת הוא מי שמנפיק את כרטיס האשראי: הבנק אם מדובר בכרטיס אשראי בנקאי או חברת כרטיסי האשראי אם מדובר בכרטיס חוץ בנקאי (המועדונים השונים למיניהם). לחברות כרטיסי האשראי בישראל הון עצמי של פחות מ-6.5 מיליארד שקל, לעומת הון של כ-100 מיליארד שקל לבנקים. הבנקים יוכלו בקלות לספוג את הפער שייווצר וייתכן שאף אף יעניקו את האשראי הזה בחינם ללקוחות.

כיום הכרטיסים החוץ-בנקאיים מהווים כ-20% ממחזור השימוש בכרטיסי אשראי. אחת המטרות של חוק שטרום היא שחלקם ימשיך לצמוח על חשבון הכרטיסים הבנקאיים. אלא שהמטרה הזו הפכה לבעייתית: הבנקים יוכלו לשמור על שיטת החיוב הנדחה ויספגו את עלויות המימון. לחברות כרטיסי האשראי יהיה קשה יותר: הן עשויות להעדיף לגלגל את ההוצאה על הלקוח מה שיביא לכך שהכרטיס הבנקאי יהיה עדיף על פני החוץ בנקאי.

גם אם חברות כרטיסי האשראי יצליחו לשמור על שיטת החיוב הנדחה, הדבר יגזול מהן משאבים ויבוא על חשבון פעילותם באשראי הצרכני. רגע, זו לא היתה המטרה המרכזית של רפורמת שטרום? 

עוד כתבות

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

עלי חמינאי נפגש עם משפחות הבכירים שחוסלו בסוריה, אפריל 2024 / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

החישוב הגרעיני של איראן נעשה כעת מסוכן יותר

המנהיג העליון חמינאי בוודאי תוהה אם מצבה של הרפובליקה האסלאמית היה טוב יותר לו כבר היה ברשותה נשק גרעיני ● המערב אינו צריך להמעיט בצורך של חמינאי להשאיר מורשת מפוארת

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

גילון בק, ריצ'רד פרנסיס, אייל פסו / צילום: תמר מצפי, אלעד מלכה, Gauzy

בדרך לנאסד"ק: הישראלית שמאמינה שהשוק הזה יגיע ל-124 מיליארד דולר ב-2028

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● גאוזי, יצרנית הזכוכית החכמה מתל אביב בדרך לנאסד"ק ● טבע משנה את אופן דיווח התוצאות שלה על בסיס גיאוגרפי ● וסנסטאר, חברת הפורטפוליו של קרן פימי הציגה תוצאות חלשות לרבעון

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

ג'רמי סוארד (משמאל) ועידו גונן, מייסדים משותפים Exodigo / צילום: Exodigo

עשרות יוצאי מודיעין ויחידות הנדסה התקבצו לסטארט-אפ אחד, כדי לפצח את הסוד

שירות מיפוי תת הקרקע של הסטארט-אפ הישראלי יכול לעלות מאות אלפי דולרים, אך הלקוחות מפחדים יותר מהלא נודע: "תמיד יש הפתעות באדמה" • אחרי שגלגלה מיליוני דולרים מהרנטגן התת קרקעי, אקסודיגו חולמת גם על התרחבות למיפוי אסטרואידים וירחים • וגם: איך מתפקדים כש-75% מעובדי החברה מגויסים למילואים, ולמה מדובר בעצם בשוק בלתי מוגבל? ● הסטארט-אפים המבטיחים

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין, ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

מגמה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קופצות

הנאסד"ק קופץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● הנפט נסחר בירידות ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● הערב אחרי נעילת המסחר בוול סטריט יפורסמו דוחות טסלה

איסמאעיל הנייה / צילום: ap, Lebanese Official Government

מומחים מסבירים: אלו הסיבות שבגללן בכירי חמאס שוקלים לעזוב את קטאר

בסוף השבוע האחרון, התפרסמו דיווחים על כך שההנהגה הפוליטית של חמאס שוקלת לעזוב את קטאר ולהעתיק את בסיסה לעומאן או לטורקיה ● שני חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי מסבירים מה עומד מאחורי הדיווחים, ואיך הדבר קשור לתפקיד שממלאת קטר במשא ומתן לשחרור החטופים

פליקס בייקר / איור: גיל ג'יבלי

האחים שהמתינו 20 שנה עד שהשקעה של מיליונים הפכה ל־8 מיליארד דולר

משקיעים בקרן גידור של האחים פליקס וג'וליאן בייקר זכו לאחרונה להכנסה מפתיעה, מהגדולות ביותר שחולקו אי פעם בתעשייה, בעקבות עסקת ביוטק ● זה קרה כשהאחים מכרו החזקה היסטורית בחברת הטיפול לסרטן, סיג'ן, לענקית התרופות פייזר

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים