גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפקט שטרום: הצרכנים הפסידו, הפועלים ולאומי יתחזקו

ועדת שטרום תאלץ את הבנקים הגדולים למכור את חברות האשראי שלהן, אבל הפועלים ולאומי יצליחו לדלג מעל המהמורה הזאת ● "גלובס" יבחן השבוע את הפרטים הקטנים של הרפורמה, שמגלים שהמנצחים הגדולים הם הבנקים ושמי שישלם את המחיר הם הצרכנים ● כתבה ראשונה בסדרה 

דרור שטרום / צילום: אוריה תדמור
דרור שטרום / צילום: אוריה תדמור

נסו להיזכר כמה פעמים שמעתם את המילה "רפורמה" בכלל בהקשרים כלכליים בשנים האחרונות ונסו גם להיזכר אם אותן מאות "רפורמות" שיצאו ברעש גדול לדרך אכן הגשימו את יעדן, אכן מילאו אחר הבטחותיהם ואכן דאגו לצרכן ולאינטרס הציבורי. ובכן, יש מעט כאלה, כי מרבית הרפורמות שהוכרזו לא יצאו לפועל ואם בכל זאת יצאו, יושמו בצורה עקומה, כך שלא תרמו דבר. כזה הוא המצב בשוק הבנקאות: למרות הבטחות חוזרות ונשנות של המערכת הרגולטורית להכניס תחרות "לטובת הצרכן" - מוועדת בכר ועד ועדת שטרום - שום דבר ממשי לא התקדם. נהפוך הוא: ועדת בכר גרמה נזק של מיליארדי שקלים לפחות לצרכנים (בעלייה של דמי הניהול) ששולשלו לכיסם של מעטים. למרבה הצער, גם ועדת שטרום הולכת בדרכה.

בזמנו הזהרנו פה שלא צריך להתרגש מההכרזות הפומפוזיות שליוו את ועדת שטרום על "תחרות", על "רפורמה" ועל מלחמה ב"יוקר המחיה" ועל "התמקדות בצרכן" או "מאבק למען האינטרס הציבורי". הציבור שבע מהבטחות, הוא שבע מרפורמות, הוא מבין שרפורמות לא נבחנות במסיבות עיתונאים, במילים גבוהות או במלאכת שיווק אגרסיבית של ה"רפורמטורים".

רפורמות קמות ונופלות במבחן הביצוע, במבחן הפרטים הקטנים, בגמישות רגולטורית שאמורה לבחון את עצמה בכל פעם שהיא מוציאה רפורמה בכזה רעש וצלצולים. אם הרגולציה זורקת רפורמה לשוק, היא לא יכולה להתעלם ממה שהשוק עושה לה. תכנונים על הנייר בוועדות הן נחמדות, אבל לעיתים כל התכנונים קורסים וניגפים בפני כוחות השוק.

ברפורמות בבנקאות קל למכור סיסמאות: הבנקים שנואים וכל "רפורמה" שבאה לנגח אותם זוכה לפופולריות. זו אשליה, ודווקא שר האוצר משה כחלון הבין אותה מלכתחילה. כלפי חוץ הוא שידר כל העת טון מלחמתי כלפי הבנקים והבנקאים אבל בפורומים סגורים הוא אמר את מה שכולם הבינו בשוק הבנקאות: הבנקים יצליחו להתגבר על הפרידה הכפויה מחברות כרטיסי האשראי בכל מיני "טריקים", הצרכן לא ירוויח, הוא ירוויח ויישאר רק עם סיסמאות. צריך גם להבין: כל רוכש של חברת כרטיסי אשראי, במיוחד אם הוא קרן זרה, מגבש מיד תסריט איך הוא ירוויח מהעסקה: בדרך כלל זה בהעלאת ריביות ושירותים אחרים, על חשבון הצרכן.

"גלובס" יפרסם השבוע סדרת כתבות שיעסקו בפרטי הפרטים של ועדת שטרום, שגולת הכותרת שלה היא הפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי מבנק הפועלים שמנהל אריק פינטו ומבנק לאומי שמנהלת רקפת רוסק עמינח. בואו נגיד זאת כך: בפועלים או בלאומי לא ממש מזילים דמעה על הפרידה הצפויה מישראכרט ומלאומי קארד. הם יגזרו רווח יפה על מכירתן, וימצאו את הדרך לפצות על אובדן ההכנסות. למעשה, הם כבר מצאו אותה.

הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים נראתה נהדר על הנייר: הרי לא קם בנק חדש כבר עשרות שנים בישראל, אף גוף זר לא גילה פה עניין, אז בואו ניקח גופים סמי בנקאיים, כמו חברות כרטיסי האשראי של שני הבנקים הגדולים נפריד אותם מהבנקים הגדולים, נהפוך אותן לעצמאיות וכך נחזק את התחרות על האשראי הצרכני מול שני הבנקים הגדולים.
רעיון נפלא? ממש לא. כעת מסתמן, בדיוק כמו בוועדת בכר, שהבנקים רק יתחזקו ואילו חברות כרטיסי האשראי ייצאו מהבנקים כשהן מוחלשות. אז אפשר לשכוח מתחרות, ואפשר לשכוח מאשראי יותר זול. נהפוך הוא: התסריט שממנו הזהרנו, עלייה שקטה ואיטית של עמלות וריביות, הולך ומתממש. הצרכן הרוויח סיסמאות של תחרות, אבל תחרות אמיתית או הוזלת שירותים? חלומות באספמיה.

היתרון הגדול של הבנקים הגדולים ושל כל גוף בתחום שעומד בפני רפורמות הוא עמדת הכוח. הם שולטים בפרטים הקטנים הרבה יותר מכל רגולטור, במקרה הזה משרד האוצר ובנק ישראל, והם יודעים לנצל את השליטה הזאת בפרטים הקטנים כדי לעקוף את כל מטרות הרפורמה, בצורה חוקית וכשרה למהדרין, בצורה שמטיבה איתם.

אז הפרטים הקטנים נשמעים משעממים, טכניים, אפילו קשים להבנה לאזרח הממוצע, אבל הם שווים מיליארדי שקלים לאורך שנים. הנה הסעיפים ה"קטנים" שהצליחו לסדר לבנקים פיצוי יפה מאוד על המכירה הצפויה של ישראכרט ולאומי קארד.

ועדת שטרום

1. יותר הכנסות לבנקים מהסכמי התפעול החדשים

בשקט בשקט מגבשים בימים אלה הבנקים הסכמי תפעול חדשים מול חברות כרטיסי האשראי. לציבור שמשתמש בכרטיסי האשראי אין מושג קלוש על מערכת היחסים בין חברת כרטיסי האשראי לבנקים. הוא לא מכיר ולא מבין איך המערכת הזו עובדת. ובכן, בהסכמי התפעול טמון הכסף הגדול של הבנקים מפעילות כרטיסי האשראי.
מדובר בהסכמים שמסדירים את מערכת היחסים בין הבנק לבין חברת כרטיסי האשראי בכרטיס המשותף שהן מנפיקות ללקוח הבנק (הכרטיסים שמנפיקים הבנקים מהווים כמעט 80% משוק כרטיסי האשראי). הפרמטר המרכזי בהסכם הוא חלוקת ההכנסות מהלקוח (ישנם חלקים חשובים נוספים בהסכם - ראו בהמשך).
עד היום להסכם התפעול לא הייתה משמעות דרמטית, שכן חברות כרטיסי האשראי ממילא היו חלק מהבנק, וחלוקת ההכנסות הייתה העברת כסף מכיס אחד לכיס השני והרווח נותר במשפחה המורחבת. אלא שכעת המצב השתנה. ההורים מתגרשים, והסכם התפעול הפך להיות פרמטר קריטי לרווחיות החברות.
לשם המחשה, מהדוחות הכספיים עולה כי אשתקד שילמו שלוש חברות כרטיסי האשראי לבנקים מעל ל=800 מיליון שקל (לפי הערכות המספר גדול יותר, שכן חלק מהתשלומים מתחבאים בסעיפים אחרים בדוח הכספים). אלא ש"בזכות" רפורמת שטרום, סכום זה עומד לגדול דרמטית בשנים הקרובות - יותר כסף יישאר בבנקים ופחות בחברות כרטיסי האשראי.
ולמה? עד היום כל בנק הנפיק רק את כרטיסי האשראי של החברה שבבעלותו: בנק הפועלים את ישראכרט ואמריקן אקספרס, בנק לאומי את לאומי קארד ודיסקונט את כאל ודיינרס. רפורמת שטרום רצתה להגדיל את התחרות, וקבעה שהחל מהשנה הבאה כל בנק יוכל להנפיק רק עד 52% מכרטיסיו החדשים עם אותה החברה. לכאורה המטרה היתה הגיונית ומוצדקת: לאלץ את הבנקים לעבוד עם יותר מחברת כרטיסי אשראי אחת, מתוך תקווה (נאיבית) שהבנק ינפיק ללקוחותיו את הכרטיס של החברה שמציעה את ההטבות הטובות ביותר.

זה בדיוק השלב שבו רפורמה נופלת על הפרטים הקטנים: בוועדת שטרום לא השכילו להבין שתיווצר "תחרות הפוכה", על שירותי ההפצה של הבנקים מצד של חברות כרטיסי האשראי כדי להשיג נתחי שוק יותר גדולים. התוצאה היא שחברות כרטיסי האשראי הסתערו על הבנקים השונים וחתמו איתם על הסכמי תפעול חדשים. ומי הרוויח מהתחרות הזו? הבנק. כל חברה רצתה להשיג דריסת רגל בבנק חדש, והיא עשתה זאת באמצעות הצעה נדיבה יותר של חלוקת ההכנסות ממה שהיה מקובל עד כה. לפי הערכות חלוקת ההכנסות אף עשויה להגיע במקרים מסוימים לכך שהבנק ייהנה מרוב ההכנסות מהלקוח.
זאת ועוד, ביום חמישי חשף "גלובס" כי המצב שנוצר מביא לכך שאפילו ההגנה שחוק שטרום ניסה לתת לחברות כרטיסי האשראי המופרדות לא שווה את הנייר עליו נכתבה. החוק קבע כי אין לשנות את הסכם התפעול בין הבנק לחברת כרטיסי האשראי בשליטתו במשך שלוש שנים לאחר המכירה. אלא שבפועל ישראכרט ולאומי קארד נאלצות לוותר על ההגנה הזו, ולחתום על הסכם נדיב יותר כלפי פועלים ולאומי כבר מהשנה הבאה, אחרת הבנקים פשוט לא ימכרו את כרטיסיהם, ויעדיפו למכור ללקוחות כרטיסים מהחברות המתחרות (פועלים ימכור את כרטיסי לאומי קארד וכאל ולאומי ימכור את כרטיסי ישראכרט וכאל), מהם ירוויחו יותר כסף.

כמובן שמי שיפסיד זה הצרכן, שהוא הרי עומד במוקד הרפורמה. הבנק יציע לו כרטיסי אשראי שמטיבים עם הבנק בעיקר, ולא עם הלקוח. חברות כרטיסי האשראי יצטרכו לפצות את עצמן על הסכמי התפעול החדשים שקיזזו מהן הכנסות משמעותיות: ועל חשבון מי? כרגיל, הצרכן.

למה הבנקים יתחזקו

2. הסכמי התפעול יפגעו בחברות כרטיסי האשראי

הסכמי התפעול מסדירים גם את מערכת היחסים בין הבנק לחברה בעבודה מול הלקוח. לאומי קארד נמצאים כבר בישורת האחרונה בגיבוש ההסכם מול בנק לאומי, ואילו בישראכרט המגעים עם בנק הפועלים עדיין בעיצומם. מסתמן כי ההסכמים החדשים צפויים להיות דרקוניים לטובת הבנקים. הבנקים נמצאים בעמדת כוח ברורה: הם צינור ההפצה והשיווק המרכזי של החברות, שנאלצות להתפשר בשורה של פרמטרים, שהמשותף להם הוא הרחקת חברות כרטיסי האשראי כמה שיותר מהלקוחות, והפיכתם למתפעל טכני בלבד של הכרטיסים.

בבנקים חוששים מהמטרה המרכזית של שטרום: לייצר להם תחרות על הלקוח מצד חברות כרטיסי האשראי, שיקבלו גישה אליו, ולכן הם מנסים לנתק עד כמה שניתן את צינורות הגישה. הדבר יתבטא במידע שיהיה לחברת כרטיסי האשראי על הלקוח, ביכולת שלו להגיע אליו ולהציע לו מוצרים נוספים. כמו כן, ייתכן שאחרי ההפרדה הלקוח בכלל לא יידע איזה כרטיס אשראי יש לו והכרטיס ימותג ככרטיס של הבנק ורק מאחוריו באותיות קטנות יהיה שם חברת כרטיסי האשראי. ייתכן אף שבמוקד הטלפוני של חברות כרטיסי האשראי יענו ללקוח ויזדהו במותג חדש (כנראה של הבנק) - הכל כדי להרחיק את הלקוח כמה שיותר מהחברה. אפשר "לסמוך" על הבנקים שמכירים את הענף ואת הלקוחות על בוריים שישכילו לגבש הסכמים שיחזקו אותם ויחלישו את חברות כרטיסי האשראי.

ואיפה הרגולטורים? הפיקוח על הבנקים בראשות חדוה בר אמנם אמור לאשר את הסכמי התפעול, אך סביר כי יהיה זה אישור טכני שיתמקד רק בחלוקת ההכנסות, ובאוצר? הם כבר עסוקים ברפורמה הבאה, ולא בנויים להתעסק באותיות הקטנות של הסכמי התפעול.

3. ישראכרט ולאומי קארד נחלשות בגלל שכאל נשארת בבעלות בנקאית

רפורמת שטרום החליטה כי כאל לא תופרד מבנק דיסקונט והבינלאומי לפחות למשך כמה שנים. הרציונל: לחזק את הבנקים הבינוניים מול הבנק הגדולים.

הבעיה היא שהרציונל הזה מתנגש עם רציונל אחר של רפורמת שטרום: ליצור שחקנים חדשים בענף. ההחלטה להשאיר את כאל תחת בעלות בנקאית תגרום לכך שהנפגעות המרכזיות מכך יהיו ישראכרט ולאומי קארד ולא הבנקים הגדולים.

הישארותה של כאל תחת בעלות בנקאית מביאה לא-סימטריה בשוק ונותנת לה יתרון תחרותי משמעותי מול שתי החברות האחרות: היא ממשיכה ליהנות מגב בנקאי חזק ותומך, בעוד הבנקים הגדולים רק מנסים להחליש את החברות מהן ייפרדו. יתרון משמעותי נוסף הוא במקורות המימון - כאל תוכל להמשיך ולהישען על בנק דיסקונט שיזרים לה מקורות מימון זולים למימון פעילותה ובמיוחד לפעילות האשראי, בעוד ישראכרט ולאומי קארד יצטרכו למצוא מקורות חדשים כגון גיוס אג"ח בשוק ההון, שנחשב ליקר יותר מהמימון הבנקאי ממנו נהנו עד כה.

היתרון של כאל בא לידי ביטוי כבר עכשיו עוד לפני שבוצעה ההפרדה של מתחרותיה: כאל הצליחה לחטוף ללאומי קארד את מועדון כרטיסי האשראי הגדול והמצליח של שופרסל בזכות הצעה נדיבה יותר (בזכות החיבור הבנקאי) שהציגה לשופרסל. קבלת שופרסל לידיה תביא לכך שכאל תהפוך לשחקנית המועדונים החוץ בנקאיים הכי גדולה בענף, כלומר השחקן הכי גדול בתחום החוץ בנקאי יהיה דה-פקטו שחקן בנקאי.

זאת ועוד, לדברי גורמים בנקאיים כאל היא גם זו שהציגה לפועלים וללאומי הצעה נדיבה כלפיהם בהסכמי התפעול, מה שטרף את הקלפים ואילץ את מתחרותיה ליישר קו בכדי לא לאבד נתחי שוק.

4. המעבר לסליקה יומית יחזק את הבנקים

בישראל יש ריבוי רגולטורים שכל אחד מהם מסתכל על הנישה שלו, ללא תיאום מלא. בעוד רפורמת שטרום עוד לא הושלמה ובוודאי שלא יושמה, וכבר נחתה הוראה רגולטורית חדשה: רשות הגבלים עסקיים החליטה לעבור לסליקה יומית החל מיולי 2021. למה הכוונה: כיום שיטת התשלום המרכזית בכרטיסי אשראי היא חיוב נדחה - הלקוח מחויב אחת לחודש בגין הוצאותיו. מדובר באשראי בממוצע ל-17 יום, כאשר מי שמסבסד אותו הוא בית העסק, שמקבל את הכסף רק לאחר שהלקוח חויב.

ברשות ההגבלים ביקשו להפסיק את התופעה, ולחייב את חברות כרטיסי האשראי להעביר את התשלום בתוך יום לבתי העסק במטרה לסייע להם. אליה וקוץ בה: הצעד עשוי להביא לחיזוק הבנקים על חשבון חברות כרטיסי האשראי. בית העסק יקבל את התשלום בעבור העסקה בתוך יום, בעוד הלקוח יחויב עליה בממוצע 17 יום לאחר מכן. הדבר יביא לכך שייווצר פער תזרימי בשוק כרטיסי האשראי בהיקף המוערך בכ-15 מיליארד שקל בחודש, מה שמייצר עלויות מימון שנתית המוערכת בעשרות מיליוני שקלים.

מי שאמור לספוג זאת הוא מי שמנפיק את כרטיס האשראי: הבנק אם מדובר בכרטיס אשראי בנקאי או חברת כרטיסי האשראי אם מדובר בכרטיס חוץ בנקאי (המועדונים השונים למיניהם). לחברות כרטיסי האשראי בישראל הון עצמי של פחות מ-6.5 מיליארד שקל, לעומת הון של כ-100 מיליארד שקל לבנקים. הבנקים יוכלו בקלות לספוג את הפער שייווצר וייתכן שאף אף יעניקו את האשראי הזה בחינם ללקוחות.

כיום הכרטיסים החוץ-בנקאיים מהווים כ-20% ממחזור השימוש בכרטיסי אשראי. אחת המטרות של חוק שטרום היא שחלקם ימשיך לצמוח על חשבון הכרטיסים הבנקאיים. אלא שהמטרה הזו הפכה לבעייתית: הבנקים יוכלו לשמור על שיטת החיוב הנדחה ויספגו את עלויות המימון. לחברות כרטיסי האשראי יהיה קשה יותר: הן עשויות להעדיף לגלגל את ההוצאה על הלקוח מה שיביא לכך שהכרטיס הבנקאי יהיה עדיף על פני החוץ בנקאי.

גם אם חברות כרטיסי האשראי יצליחו לשמור על שיטת החיוב הנדחה, הדבר יגזול מהן משאבים ויבוא על חשבון פעילותם באשראי הצרכני. רגע, זו לא היתה המטרה המרכזית של רפורמת שטרום? 

עוד כתבות

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

ח'ליל אל-חיה, בכיר בזרוע המדינית של חמאס שלקח חלק במשא ומתן לעסקה, במהלך ראיון לסוכנות הידיעות AP / צילום: Associated Press, Khalil Hamra

חמאס: "קיבלנו את ההצעה של ישראל להפסקת אש - נבחן אותה ונעביר את תשובתנו"

היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה, המחבל נוטרל ● צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון ● כ-30 שיגורים זוהו לכיוון מרחב החרמון, חלקם יורטו בידי כיפת ברזל. אין נפגעים ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני