חדוה בר, המפקחת על הבנקים / צילום: תמר מצפי
היקף החשיפה של הבנקים בישראל לפעילות בתחום הנגזרים הולכת וגדלה, אך הם לא מנהלים מספיק טוב את הסיכונים בתחום זה. כך עולה מדוח שפרסם היום (א') בנק ישראל. בבנק ישראל מנסים לשפר את רמת השקיפות בנושא הביקורות שהם מבצעים בבנקים, והיום פרסמו מסמך המתאר את הממצאים שבידיהם בדבר פעילות הנגזרים בחדרי המסחר במערכת הבנקאית.
בשנים 2013-2017 היקף הפעילות של הבנקים בתחום הנגזרים צמח בממוצע ב-7% לשנה, והגיע ל-2.39 טריליון שקל בסוף 2017. בבנק ישראל מסבירים כי הגידול החד אירע בעיקר כי חברות ומוסדיים הגדילו את פעילותם בחו"ל, ולכן רצו לגדר את סיכוני הריבית והמטבע הכרוכים בפעילות זו.
"המדיניות של הבנקים בישראל היא להיחשף באופן נמוך יחסית לפעילות הנגזרים. מדיניות זו שמרנית וזהירה יותר משל בנקים גדולים רבים בחו"ל. מצד שני, הבנקים הישראלים נוטים להשקיע הרבה פחות במערכות ניהול ובקרה מתקדמות בתחום חדרי עסקאות ופעילות נגזרים בפרט", כותבים בפיקוח על הבנקים. "התוצאה היא שרמת הסיכון התפעולי של הבנקים בפעילות זו גבוהה", הם מוסיפים.
בבנק ישראל מציינים כי הסיכונים התפעוליים עלולים להתממש בכמה צורות: החל מטעות בתום לב של סוחרים בשל המורכבות והאינטנסיביות המאפיינות את המסחר בנגזרים, וכלה בטעויות בחישוב החשיפה, וסיכון להפסדים במעילות והונאות.
"סיכונים אלה עלולים לגרום להפסדים משמעותיים לבנק, ולכן הפיקוח על הבנקים ביצע ביקורות מעמיקות, והנחה בבדיקות אלה את הבנקים השונים לפעול לצמצומם", כותבים בבנק ישראל.
בדוח שפורסם היום, מדגים בנק ישראל כמה מהממצאים שבדיקותיו העלו, מבלי לפרט את שמות הבנקים בהם אותרו הכשלים: כך למשל, בשנה שעברה נמצאו שני מקרים שבהם בנקים אפשרו פעילות ספקולטיבית של לקוחות מול חדרי עסקאות, ללא מנגנון שמגדר באופן אפקטיבי את ההפסד המירבי ומבלי שקיבלו ביטחונות נזילים ראויים. בבנק ישראל דרשו להפסיק את הפעילות. במקרה נוסף הורה הפיקוח לאחד הבנקים לצמצם את החשיפה ללקוח עד שיבצע שדרוג במערכי הבקרה והמעקב אחר פעילות הלקוח.
"בדיקות בבנק מסוים העלו שתרחישי קיצון על הפעילות בחדר עסקאות אינם מבוצעים באופן שוטף, וכן שהמודל למדידת הסיכונים אינו מקובל", הם כותבים. עוד עולה כי: "בבנק מסוים נמצא כי אין ביכולתו להבחין בין רווחיות מפעילות לקוחות לבין רווחיות מנטילת פוזיציה שלו בשוק, ולא מתבצעת התאמה בין הרווח לבין הסיכון שנלקח".
עוד עולה מהדוח כי בביקורות שנערכו נמצא שהמערכות הטכנולוגיות לניטור הפעילות בבנקים הישראליים הינן חלקיות וגם המערכות המופעלות בחלק מהבנקים במידה רבה אינן אפקטיביות. למשל, במקרים מסוימים עלה ששיחות בקווי טלפון מסוימים לא הוקלטו באופן שמאפשר ניטור בדיעבד של פעילות סוחרים.