חוזרים לבית הספר / צילום: תמר מצפי
מאות מנהלים של בתי ספר פועלים בשבועות האחרונים כדי להקים התארגנות עובדים חדשה שתחזק את כוחם ומעמדם מול משרד החינוך והמערכת החינוך כולה - כך נודע ל"גלובס". המנהלים בוחנים חלופות שונות, בהן הקמת ארגון יציג עצמאי חדש, שהמשמעות שלו היא פרישה מארגוני המורים היציגים המובילים - ארגון המורים והסתדרות המורים. חלופה נוספת שנבחנת, היא חיזוק של התארגנויות פנים ארגוניות על מנת לחזק את מעמדם בארגונים הקיימים, שמתמקדים לטענת המנהלים בשיפור התנאים של המורים בלבד, תוך הזנחה של טיפול בנושאים החשובים למנהלי בתי הספר.
"אנו קבוצת מנהלות ומנהלים שרואה מערכת חינוכית שלא דואגת למנהליה ולא קשובה להם ומחליטה לנסות לשנות את המציאות הזאת", כתב אחד ממובילי ההתאגדות בקבוצת ווטסאפ שמשמשת לארגון ההתאגדות. "לא די להגיד שזה התפקיד הכי חשוב במערכת ולא 'לספור' אותנו באף החלטה, לא לתגמל באופן הוגן, לא לדאוג לביטוח מקצועי מתאים ולא לתת סמכויות מול אינסוף אחריות. החלטנו לנסות להתארגן כדי שנתחיל להיות מיוצגים. רובנו חברי ארגון המורים ונשמח מאד אם רן ארז (יו"ר ארגון המורים - ע"ז) יתחיל לייצג אותנו, אבל כרגע זה לא המצב. להערכתנו כדי שארגון המורים יתחיל לייצג אותנו הוא צריך לחוש שלא ניתן להמשיך במצב הנוכחי. משרד החינוך חייב להבין כי מצב המנהלים הוא אחריותו כמעסיק, ואם הוא ממשיך להחליש אותם הוא פוגע במערכת החינוך", הוסיף אותו מנהל.
מרוח הדברים של מנהל זה, וכן מההתייחסויות של מנהלים אחרים בקבוצה עולה שוב ושוב ניגוד האינטרסים המובנה של שתי הקבוצות - המורים והמנהלים. כך למשל, בארגוני המורים נאבקים כדי שהמורים לא יגיעו במהלך החופש הגדול על חשבונם כדי להכין את שנת הלימודים הבאה, ואף הדגישו זאת במכתב ששלחו למורים המיוצגים לפני חופשת הקיץ. ואולם מנהלי בתי הספר טוענים כי הם אלו שנפגעים מכך, ואף לא מתוגמלים על כך כראוי. זאת, כשאין להם שום יכולת לתמרץ את המורים להגיע לעזור, אלא הם תלויים בנכונות של מורים להתנדב וביחסים הבינאישיים איתם.
המנהלים מדגישים כי ניגוד האינטרסים אינו חייב להתרחש בפועל, ושצריך לדאוג לאזן בין האינטרסים של כל הצדדים, על מנת לקדם את מערכת החינוך. התסיסה בקרב המנהלים החלה ככל הנראה בעקבות הסכם השכר של המורים בבתי הספר התיכוניים, שלפי הטענות לא כלל תגמול מספק למנהלים, וכן בגלל המצב שנוצר בחופש הגדול.
אחד המנהלים כתב בקבוצת ווטסאפ כי "במצב הקיים של 'התאחדות' בתוך הארגון ו'תא' בתוך ההסתדרות, אין לדעתי סיכוי לשינוי ולכן גם מוכרים את המנהלים בזול כל פעם מחדש. לכן לדעתי השינוי יבוא רק מהקמת ארגון יציג עצמאי. לשם כך צריך להתחיל ממקום שיש לו אולי סיכוי, כלומר מהתאגדות מנהלי הבעלויות (למשל רשתות החינוך אורט ועמל - ע"ז). אח"כ אם נצליח, נגדיל את המעגל גם למנהלי חטיבות הביניים והיסודיים".
מנהל אחר אמר כי "הגיע זמן להעמיד את מערכת החינוך במקום המכובד שבו היא צריכה להיות, רחוק מכל קומבינה אפשרית. הגיע הזמן שנקבל יחס מכובד מכל הגורמים ולכל המגזרים באופן שווה. דברים מחמירים מיום ליום וכולי תקווה שבסופו של דבר תהיה כתובת ויהיה מענה לצרכים של המנהלים".
לפני כשלושה שבועות שלחו 350 מנהלי בתי הספר מכתב לשר החינוך נפתלי בנט, מנכ"ל המשרד שמואל אבואב, יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד ויו"ר ארגון המורים רן ארז. במכתב הם הציגו את טענותיהם, ובימים האחרונים נמסר להם כי תיקבע להם פגישה עם אבואב. גם בן דוד הביעה נכונות להיפגש עם נציגי המנהלים, אך מארז לא התקבלה תגובה.
בתי הספר אליהם משתייכים המנהלים הם חוצי רשויות, קהילות ומגזרים וניתן למנות בניהם את תיכון בליך ברמת גן, אוסטרובסקי ברעננה , מקווה ישראל, עירוני י"א ועירוני י"ד בתל אביב, תיכון הרצוג בכפר סבא, אליאנס חיפה, ועוד. גם מנהלי בתי ספר המשתייכים לזרם הממלכתי-דתי וכאלו המשתייכים לחברה הערבית נכללים ברשימה.
התגמול נמוך ביחס לאחריות המנהלים
נציגי המנהלים ערכו בשבוע האחרון סדרה של פגישות, בהן עם עורך דין שיסייע להם בצד המשפטי, עם יועצת תקשורת וכן עם פורום קהלת, מכון מחקר ומעשה עצמאי שרוצה לקדם אוטונומיה מלאה לבתי ספר. בפורום קהלת רוצים לאחד את כל הגופים שעוסקים בחינוך, לרבות המנהלים, ולכן הסכימו לסייע להם.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), היו לפני כשנתיים 3,850 מנהלי בתי ספר בישראל, שני שליש מהם בחינוך היסודי ושליש בחינוך העל-יסודי. ארגון עובדים הופך להיות יציג אם הוא מצליח להשיג תמיכה של שליש מציבור העובדים אותו הוא רוצה לייצג. בשלב זה לא ידוע אם יבחרו המנהלים להקים בסופו של דבר ארגון יציג, ואם הוא ייצג את כלל המנהלים או רק את אלו של בתי הספר העל-יסודיים. לכן גם קשה לדעת מה מספר המנהלים שאת תמיכתם עליהם להשיג. בשישי האחרון התכנסו חלק מהמנהלים בבית הספר עירוני י"א בתל אביב כדי לדון בנושא. גורם שמעורה בעניינים העריך בפני "גלובס" כי סיכויי ההצלחה של ההתארגנות הינם גבוהים, בגלל תסיסה שקיימת בקרב המנהלים.
בין המנהלים שפועלים להתאגד קיים ככל הנראה רוב למנהלים מבתי ספר על-יסודיים, שכיום מיוצגים על ידי התאגדות המנהלים העל-יסודיים. בראש ההתאגדות עומד מנשה לוי, שמשמש במקביל כמנהל בית הספר מעיין-שחר בעמק חפר.
לוי משתייך למועצת ארגון המורים, שבראשו עומד ב-20 השנה האחרונות רן ארז. בקבוצת ווטסאפ שנפתחה לצורך התאגדות המנהלים נמתחה ביקורת רבה על ארגון המורים, ועל המשקל הנמוך שהוא נותן לייצוג המנהלים. לפי אחד המנהלים, הם לא קיבלו אוזן קשבת בארגון לביקורת אותה השמיעו. לטענתם, עיקר המיוצגים של ידי ארגוני העובדים הקיימים הם מורים, ולכן הם אלו שנמצאים בראש סדר העדיפויות של הארגונים. המספרים מדברים בעד עצמם - בארגון המורים חברים כ-60 אלף מורים ו-5,000 נוספים שנמצאים בשנות שבתון ובחופשות ללא תשלום. המספרים האלו כוללים גם את המנהלים, אך מספרם זניח.
מהמכתב עליו חתומים 350 המנהלים ומההתכתבויות הפנימיות ביניהם עולות טענות רבות על תגמול נמוך מדי, שלא לוקח בחשבון את שעות העבודה שלהם בפועל ואת האחריות הכבדה שיש עליהם. לפי אתר משרד החינוך, שכר הבסיס של המנהלים נע בין 14 אלף שקל לכ-23 אלף שקל לחודש ונקבע לפי מורכבות בית הספר, שנגזרת מגודלו, מספר הכיתות לחינוך מיוחד ומדד הטיפוח; וכן מדרגת המנהל, שקשורה לוותק שלו, לציוני הערכה שלו ולעמידה בקריטריונים של פיתוח מקצועי.
נושא נוסף שהמנהלים רוצים לקדם הוא ביטוח אחריות מקצועית, בין השאר בגלל הטיולים אליהם יוצאים התלמידים, אך גם בגלל סוגיות נוספות הקשורות לבטיחות וביטחון התלמידים. "ביטוח אחריות מקצועית הוא דרישה לגיטימית. הוא קיים לעו"ד, לרופאים, לאחיות, לרואי חשבון ואפילו לנהגים מקצועיים. דורשים ממך לתפקד כקצין בטיחות, ללא הכשרה. ושיהיה ברור, בקרות אסון, תמיד יואשם המנהל, גם אם נהג כהלכה", כתב אחד המנהלים בקבוצה.
הסמכויות של המנהלים מוגבלות
הבעיות שאת פתרונן רוצים המנהלים לפתור בהתאגדות החדשה באות לידי ביטוי גם במחסור של מנהלים במערכת החינוך. "נושא זה מצוי בראש סדרי העדיפויות של המשרד. בכוונתי להסיר את החסמים הקיימים כיום, ליצור יותר גמישות ולהביא אל תוך המערכת כוחות חזקים ואיכותיים", כתב שר החינוך נפתלי בנט בעמוד הפייסבוק שלו לפני תחילת שנת הלימודים האחרונה.
אולם לא בטוח שפתרון הבעיה הוא כל כך קל, מכיוון שהיא נובעת בין השאר ממבנה מערכת החינוך, ומכך שהסמכויות של מנהלי בתי הספר מוגבלות, והם למשל לא נחשבים למעסיקים של המורים שעובדים תחתם. בגלל האחריות הרבה המוטלת על כתפיהם ושכר נמוך שנלווה לה, מנהלים רבים יוצאים לפנסיה מוקדמת או עוזבים לאחר שנים ספורות בתפקיד.
מי שבחנה את הנושא והגיעה לממצאים מדאיגים היא ד"ר רינת יצחקי מאוניברסיטת בן גוריון, שעסקה בהתמודדות של מנהלים חדשים בעבודת הדוקטורט שלה, אותה הגישה לפני כשנה וחצי. מהמחקר עלה כי שנתיים לאחר כניסתם לתפקיד, 25%-30% מהמנהלים כבר לא היו בתפקיד.
לפי המחקר של יצחקי, המחיר הפיזי והנפשי שמנהלי בתי הספר משלמים הינו גבוה ו-26% מהמנהלים שסיימו שנה ראשונה בתפקיד היו שחוקים עקב חוסר הגשמה בתפקיד. אמנם 90% טענו כי הם שבעי רצון בתפקיד, ודיווחו על סיפוק, גאווה והתפתחות אישית, אך במקביל רבים דיווחו על בעיות שינה, עודף משקל, והיו אף כאלה שחוו אירועים של מחלות והתמוטטות נפשית. המחקר של יצחקי כלל 200 מנהלי בתי ספר חדשים, וכן היא עקבה אחר 13 מנהלים באופן פרטני. במקביל, יצחקי ערכה השוואה ל-200 מנהלים ותיקים.
הנתונים העדכניים שקיימים בלמ"ס בנוגע לפרישת מנהלים הם רק לגבי שנת 2013, אז עזבו 156 מנהלים את תפקידם, ירידה לעומת 2008, אז עזבו את מערכת החינוך 234 מנהלים. ב-2016 עברו 114 מנהלים לבתי ספר אחרים, לעומת 190 מנהלים בשנת 2005. עם זאת, השחיקה הגדולה בתפקיד והעובדה כי רבים עוזבים את התפקיד כבר לאחר שנים ספורות משפיעה גם על מספר הניגשים למכרזים, מספר שהולך ויורד בשנים האחרונות. כך, איכות המנהלים נפגעת מכיוון שמספר המועמדים קטן יותר וקשה לבחור את המועמד האיכותי ביותר.
מהסתדרות המורים נמסר בתגובה כי "אנו גאים במספר הרב ההולך ומתגבר של מנהלות ומנהלי בתי הספר שבחרו להיות חלק מגוף עובדי ההוראה הגדול בישראל. בחודשים האחרונים הסתדרות המורים קיימה סדרה של מפגשים בפורמט של שולחנות עגולים בהשתתפות למעלה ממאה מנהלים ומנהלות בתי ספר יחד עם מנכ"ל משרד החינוך.
"כגוף היציג הגדול בישראל של עובדי ההוראה, אנו שמחים לשמוע שמרבית המנהלים ביוזמה אינם חברי הסתדרות המורים, וקוראים לעוד מנהלים ומנהלות להצטרף להסתדרות המורים ולהיות חלק מהעשייה הרבה שלנו".