גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השוויון בנטל המזונות: לא תקף כשמדובר בילדים מתחת לגיל 6

לפני שנה קבע העליון הלכה חדשה ומהפכנית, שהסירה את האחריות הבלעדית למזונות מכתפי האב ● לפי ההלכה, במצב של משמורת משותפת, שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 15-6, כשהחלוקה נקבעת לפי יכולותיהם הכלכליות ● באחרונה דחה העליון בקשת רשות ערעור של אב שטען כי יש להחיל את ההלכה החדשה גם בנוגע לקטינים מתחת לגיל 6

מזונות / איור: מירה פרידמן
מזונות / איור: מירה פרידמן

שנה (בדיוק) חלפה מאז התחוללה בישראל הדרמה המכונה מהפכת "השוויון בנטל המזונות" - עם מתן פסק דינו של בית המשפט העליון הקובע לראשונה שוויון מלא בין הורים בעלי יכולות כלכליות דומות, ובעלי משמורת משותפת על ילדיהם, בנטל המזונות לילדים בגילאי 6 עד 15 - ובתי המשפט עדיין עסוקים בליצוק תוכן ממשי, ומעשי, למהפכה. החלטת בית המשפט העליון עוררה לא מעט שאלות, ובהן השאלה אם ההלכה חלה רק כאשר המשמורת משותפת או גם כאשר מדובר בהסדרי ראייה נרחבים מאוד; האם ניתן להפחית מזונות ילדים שנפסקו לפני מתן ההחלטה בעליון; ובאילו נסיבות בדיוק יינתן פטור מלא לאב ממזונות ילדיו.

החלטה שניתנה לאחרונה בבית המשפט המחוזי ושאושרה השבוע בבית המשפט העליון, מנסה להשיב על חלק מהשאלות הללו, ובעיקר מצננת במשהו את ההתלהבות של אבות שחשבו כי מהפכת השוויון בנטל המזונות משמעה "אפס מזונות" גם במקרים שמדובר בקטינים מתחת לגיל 6. העליון הבהיר בפסיקתו כי הלכת המזונות השוויונית שקבע אינה מתייחסת לסוגיית חלוקת נטל המזונות ביחס לילדים מתחת לגיל 6.

המצב לפני הכרעת בית המשפט העליון

שיקול-דעת רחב לשופט

הפעם הגיע אל בתי המשפט סיפורם של בני-זוג, שנישאו במאי 2011 והביאו לעולם שני ילדים: ג', יליד דצמבר 2012, ומ' ילידת פברואר 2015. בספטמבר 2016 השניים התגרשו, ובמקביל ניהלו תביעות הדדיות בבתי המשפט לענייני משפחה בנושא משמורת הילדים (האב עתר למשמורת משותפת, והאם למשמורת בלעדית אצלה), מזונות הילדים ועוד.

בדצמבר 2016 הכריע בית המשפט לענייני משפחה בתביעות, ובין היתר פסק כי המשמורת תהיה משותפת. בהתייחס לזמני השהות, אימץ בית המשפט לענייני משפחה, כלשונו, את המלצות תסקיר שהוגש לבית המשפט, וקבע כי הילדים ישהו עם האב בימים ב' ו-ד' מתום המסגרת החינוכית ועד למחרת היום. כן נקבע כי הלינה בימי ד' תחל רק מפברואר 2017. בנוסף, נקבע כי הילדים ישהו עם האב כל סופ"ש שני מתום המסגרת החינוכית ויחזירם לבית האם בשעה 19:30 במוצ"ש.

עם זאת, לא קיבל בית המשפט את המלצת התסקיר, שלפיה בשבוע בו שוהים הילדים עם אמם בסופ"ש, ישהו עם האב כולל לינה גם ביום ה'. בית המשפט קבע כי הוראה על משמורת משותפת אין משמעותה בהכרח קביעת זמני שהות שווים לחלוטין בין ההורים.

בתביעת מזונות הילדים קבע בבית המשפט לענייני משפחה מזונות כי הכנסת האם עומדת על סכום של כ-19 אלף שקל נטו, ואילו הכנסת האב על 24,500 שקל נטו, לפי הפירוט הבא: משכורת בסך של כ-18,500 לפחות ו-6,000 שקל שמקבל האב מדמי השכרת דירה בראשל"צ.

בית המשפט לענייני משפחה העמיד את צורכי הילדים על סך של 7,700 שקל לחודש, ומכאן עבר לקבוע את שיעור הנשיאה של כל אחד מהצדדים במזונות, בהתחשב במשמורת המשותפת ובהיקפם של הסדרי השהות. הדיון במזונות התבסס על הדין החל בדבר חבותו של האב במזונות הכרחיים (הדין הדתי), אולם מנגד גם תוך התייחסות לפסיקה הדנה בשאלת שיעור ההפחתה בגין המשמורת המשותפת. בית המשפט לענייני משפחה ציין כי יש לבחון את טובת הילדים תוך פסיקת מזונות שיבטיחו רווחתם, וכי אין להיצמד או לאמץ נוסחה קבועה, אלא יש להקנות ולאפשר לשופט שיקול-דעת רחב. בנסיבות, ובהתחשב גם בחלוקת זמני השהייה - כ-60% אצל האם וכ-40% אצל האב - וכבהתחשב בהכנסות הצדדים וגילם של הילדים, מצא לנכון להורות כי ההפחתה במזונות שבהן יחויב האב תהיה בשיעור של כ-35%.

בסיכומם של דברים קבע בית המשפט לענייני משפחה, כי האב ישלם לאם עבור מזונות הילדים את אשר נפסק כמזונות זמניים - בסך של 2,000 שקל לכל אחד מהילדים, ומחצית מההוצאות הרפואיות החריגות ומעלותו של גן ו/או צהרון, וזאת לתקופה ממועד הגשת התביעה ועד דצמבר 2016. עוד נקבע, כי מינואר 2017 וכל עוד והילדים מתגוררים בדירת הצדדים, יעמוד סכום המזונות על סך 1,650 שקל לכל ילד ומעת שהאם תשכור דירה או תפנה את דירת המגורים ותעבור למדור עצמאי, ישלם האב מזונות, לרבות מדור והחזקתו, בסך של 2,500 שקל עבור כל אחד מהילדים.

עוד נקבע כי קצבת הביטוח הלאומי  תשולם לידי האם בנוסף לדמי המזונות, וכי שני הצדדים יישאו באופן שווה בהוצאות הבריאות והחינוך החריגות של הילדים שאינן ממומנות על ידי ביטוח הבריאות הממלכתי, וכך גם בהוצאות חינוך חריגות, כולל קייטנות, חוגים, שיעורי עזר, צהרון ועוד.

האב דורש: ביטול מוחלט

הפרשה הגיעה לבית המשפט המחוזי בערעור שהגיש האב הן על הקביעה בעניין הלינה ביום ה' - האב עתר כי הסדרי השהות יהיו שוויוניים ויכללו לינה ביום ה'; והן על הקביעות בעניין המזונות. בעניין המזונות ביקש האב לבטל לחלוטין את חיובו במזונות הילדים לאור המשמורת המשותפת, תוך הוראה כי כל צד יישא בהוצאות הילדים בעת שהותם עמו.

בינתיים, בזמן שהערעור במחוזי תלוי ועומד, התקבלה החלטתו הדרמטית וההיסטורית של בית המשפט העליון המבקשת ליצור שוויון בנטל תשלום מזונות הילדים בין האם לאב. בפסק דין המשית לראשונה שוויון מלא בין ההורים בנטל מזונות הילדים, פסקו שופטי העליון, כי במצב של משמורת משותפת על הילדים, שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 6-15. זאת, כאשר חלוקת החיוב ביניהם תיקבע לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה.

עם פרסום פסק הדין, ביקש האב להגיש טיעונים משלימים לערעורו, וטען כי בהתאם להלכת העליון החדשה, יש לנקוט גישה שוויונית. עוד טען האב, כי טובתם של הילדים לשהות עמו במחצית הזמן.  בהתחשב בשכר הזהה של הצדדים הנושאים יחד בטיפול ובפרנסת הילדים, טען האב כי אין מקום לחייבו בתשלום מזונות הילדים. לשיטתו, גם כאשר מדובר בקטינים מתחת לגיל 6 יש ליישם את אותו עקרון אשר נקבע בהלכת העליון, ולחילופין יש מקום לקבוע חיוב מדורג לתקופה עד הגיעו של כל ילד לגיל 6, וחיובו לאחר תקופה זו בהתאם לפסק הדין.

האם מנגד טענה, כי פסיקת העליון מתייחסת למקרה שבו מדובר בשהיית קטין בביתו של כל אחד מההורים בפרקי זמן זהים, כלומר: אך ורק מעת שמדובר במשמורת פיזית משותפת מלאה, ולא במקום בו החלוקה היא - שני שלישים מהזמן לאם ושליש מהזמן לאב. עוד טענה, כי פסק הדין עוסק "בקבוצה השנייה" של ילדים, בגילאים 6-15, ולא בקטני קטינים מתחת לגיל 6. לגופם של דברים טוענת האם, כי המחוזי כבר ביצע הפחתת המזונות (35%), כשהוא מביא בחשבון את הסדרי המשמורת, הכנסות הצדדים וזמני השהות אצל שני ההורים.

מאחר שהאב התייחס בערעורו לנושא הסדרי השהייה, ציינה האם כי אין לו רצון אמיתי להגדיל את זמן שהותו עם ילדיו, אלא הוא מונע מהרצון להפחית את המזונות. לדבריה, האב אף דחה הצעה שלפיה יוסכם על יום נוסף של לינה ללא שינוי בשיעור המזונות.

המחוזי מסרב להתערב

בית המשפט המחוזי דחה תחילה את בקשתו של האב לקבוע לינה גם ב"יום חמישי" בסופ"ש שבו הילדים שוהים עם האם. נקבע, כי אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בשאלת הלינה הנוספת ביום ה', בייחוד כאשר מדובר בילדים שהיו בני 4 ושנתיים. המחוזי ציין כי חרף המשמורת המשותפת, אין הכרח להסדרי שהייה שווים לחלוטין, במיוחד כאשר מדובר בגילאים צעירים וכאשר "הדלת פתוחה" לשינוי עתידי.

בנושא מזונות הילדים - הבהיר המחוזי כי גם בעניין זה אין מקום להתערבות, ובוודאי לא לביטול החיוב במזונות לאור הלכת העליון. סגן נשיא המחוזי בת"א, השופט ישעיהו שנלר - בהסכמת השופטים, סגן הנשיא קובי ורדי ועינת רביד, ציינו - כי "בניגוד לנטען על-ידי האב בפרשת פלוני (הלכת העליון בנוגע לשוויון בנטל המזונות, א' ל"ו), לא בוטל הדין האישי כפרשנותו עד כה, בכל הקשור ל"קטני-קטינים" - דהיינו ילדים שעד לגיל 6. השינוי (שקבע העליון, א' ל"ו) חל בכל הקשור למזונות ילדים החל מגיל 6 ולמעשה מאותו מועד ואילך, ובפועל לכאורה במתכונת דומה לדין המזונות מגיל 15 ואילך, תוך השינויים המחויבים". לפיכך, קבע המחוזי כי בכל הקשור לילדי בני-הזוג, שהיו בעת מתן פסק הדין "קטני קטינים" - לא חל שינוי.

השופט שנלר הוסיף וציין, כי בית המשפט לענייני משפחה כבר החיל בפועל את אחת השיטות שנדונו בפסיקה להפחתת שיעור המזונות, מעת שמדובר במשמורת משותפת או בהסדרי שהייה נרחבים, וציין זאת מפורשות. "בית המשפט לענייני משפחה התחשב באופן משמעותי בהסדרי השהייה הנרחבים וחרף המדובר בקטני-קטינים, יישם כאמור את ההפחתה, כפי שראה לנכון, ואין אנו סוברים כי יש מקום להתערב בכך", פסק המחוזי. "במיוחד יפים הדברים, בכל הקשור לשאלת פסיקת המזונות, מעת שעסקינן במי שהינם בעלי הכנסה גבוהה, וכך גם נטען אודות נכסים של מי מההורים, וכאשר דומה כי ככל שההורים לא היו נפרדים, לא היו חוסכים מילדיהם מאומה".

העליון מאשרר החלטת המחוזי

בשבוע שעבר אושרו קביעות אלה של בית המשפט המחוזי בבית המשפט העליון, לאחר שהאב הביא את השאלה לפתחו, בבקשת רשות ערעור שהגיש. האב טען, שוב, כי בנסיבות המקרה ראוי לבחון את יישומה של הלכת השוויון בנטל המזונות ביחס לקטינים מתחת לגיל 6, וכי מדובר בשאלה משפטית רחבה החורגת מעניינם של הצדדים. לחילופין טען, כי בהתאם לפסק הדין של העליון, יש להפחית במידה ניכרת את סכום המזונות שבו חויב או לכל הפחות לקבוע את הסכום שעליו לשלם עד הגיעם של הקטינים לגיל 6 ולאחריו.

השופט עוזי פוגלמן דחה את הבקשה לרשות ערעור, תוך שהוא מציין כי "כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, כאשר מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים".

באשר לשאלת המזונות, ציין פוגלמן, כי "עניין פלוני (פסק הדין שבו נקבע ההלכה החדשה, א' ל"ו) אינו מתייחס לסוגיית חלוקת נטל המזונות ביחס לילדים מתחת לגיל 6. לפיכך, קבע, כי פסיקת המזונות בנסיבות העניין נעשתה על-פי הדין הנוהג, בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של המקרה, ובהתאם לממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט לענייני משפחה". 

המחוזי עושה סדר: הילדים חצו את גיל 6 בזמן ערעור על המזונות - לא תהיה הפחתה רטרואקטיבית

בשעה שניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בעניין המזונות, היו הילדים מתחת לגיל 6, אך בזמן שההורים התקוטטו ביניהם בערעורים על גובה המזונות, עבר אחד מהקטינים את גיל 6. בנסיבות אלו, התעוררה השאלה אם יש מקום להחזיר את התיק לבית משפט לענייני משפחה על מנת שיידרש לשאלת המזונות לאחר הגיע הילדים לגיל 6, ולאור הלכת העליון בנוגע לשוויון בנטל המזונות שחלה מגיל 6 עד גיל 15.

אולם, גם לשאלה זו, השיב בית המשפט המחוזי בשלילה. המחוזי ציין כי כאשר מדובר במזונות של קטינים שעברו את גיל 6 או היו קרוב לגיל זה, מצאו לנכון בתי המשפט ליישם את הלכת השוויון בנטל המזונות. אולם לדבריו, במקרה הנדון הדברים שונים. המחוזי ציין כי בזמן שניתן פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה הילדים היו רחוקים מגיל 6 ושיעור המזונות נקבע על-סמך הפסיקה שהייתה נהגה באותה עת - ועל כן אין כעת שום סיבה לפתוח את הדיון בהם שוב. "אין אני סובר כי מעת שהוגש ערעור, די בכך 'לפתוח' את כל נושא המזונות מחדש... אין אני סובר כי מעת שניתן פסק דין שעניינו ב'קטני-קטינים' (מתחת לגיל 6) יש להחזיר את התיק - ככל שערעור תלוי ועומד - על-מנת שבית המשפט יידרש לקביעות לאחר הגיע הילדים לגיל 6", קבע.

השופט הוסיף כי אין באמור משום חוות-דעת בנוגע לשאלה מה משמעותו של פסק הדין בנוגע לשוויון בנטל המזונות, אם בכלל, כשמדובר בפסקי דין-שניתנו בעבר ושהתייחסו לשאלת החבות בגילאים של מעל גיל 6. אולם, פסק דינו של שנלר נותן מענה לשאלה חשובה לא פחות והיא: האם ניתן לפתוח רטרואקטיבית פסיקת מזונות שניתנה בעת שהילדים היו מתחת לגיל 6, ובשעה שהדיונים על מזונותיהם עדיין מתנהלים במסגרת ערעורים שהוגשו, הם עוברים את גיל 6. בית המשפט המחוזי השיב על כך בשלילה, ולמעשה סגר את הדלת בפני לא מעט ערעורים שהיו עשויים להיות מוגשים בנסיבות דומות.

פרשנויות שונות להלכת השוויון בנטל: כל מקרה נבחן לגופו, אין נוסחה מתמטית

בשנה האחרונה התקבלו מספר רב של פסקי דין בבתי המשפט לענייני משפחה המתייחסים להלכה החדשה של בית המשפט העליון בעניין השוויון בנטל המזונות, ומנסים לתת מענה לשאלת השאלות: מתי יחול שוויון מלא בין ההורים במזונות ילדים. חלק מהפסיקות הללו הגיעו אל בתי המשפט המחוזיים, שמנסים לעשות סדר ולהבהיר את המצב "השוויוני" החדש; אך בפועל, כך נראה, עסוקים בתי המשפט המחוזיים בעיקר בלהבהיר לצדדים: אל תצפו לנוסחאות מתמטיות בכל מה שקשור למזונות. כל מקרה, עדיין, נבחן לגופו.

כך , בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בלוד, הבהירו השופטים מיכל ברנט, ורדה פלאוט וצבי ויצמן, כי מזונות אינם עניין לנוסחאות. "איננו סבורים שיש לעשות תחשיב מתמטי דקדקני ודווקני, כפי שנוקטות רבות מהערכאות ואף חלק ממאמרי המלומדים שפורסמו מיד ובסמוך אחר פרסום הלכת השוויון בנטל המזונות", כתבו השופטים. "יש מקום, לטעמנו, לתחושתו של השופט באשר לזהות ההורה עליו מוטל עיקר הנטל בגידול הקטינים ומתוך כך לשקלול - לאו דווקא מתמטי מדויק - של הפרמטרים הנזכרים. זאת מתוך הנחה כי - כדוגמה בלבד - אפשר שגם אם יחס זמני שהיית הקטינים אצל ההורים עומד על 70% אצל האחד ו - 30% אצל האחר, הרי שההורה שהקטינים מצויים עמו מירב הזמן משקיע בעניינם השקעה גבוהה יותר באופן ניכר מהשקעתו של ההורה האחר שמתבטאת לא רק באותו יחסי מתמטי אחוזי של זמני השהייה- הכל כמובן תלוי נסיבות".

עוד כתבות

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

מתכננים לראות פריחה בשבת? הנה שלושה מסלולים שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט נצבעה אדום; נטפליקס ובלוק מזנקות

מדד נאסד"ק בדרך לרשום את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קופצת לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס מזנקת לאחר דוחות טובים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● ממשלת בריטניה הודיעה כי פינתה באופן זמני את עובדיה מאיראן ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל