מזונות / איור: מירה פרידמן
שנה (בדיוק) חלפה מאז התחוללה בישראל הדרמה המכונה מהפכת "השוויון בנטל המזונות" - עם מתן פסק דינו של בית המשפט העליון הקובע לראשונה שוויון מלא בין הורים בעלי יכולות כלכליות דומות, ובעלי משמורת משותפת על ילדיהם, בנטל המזונות לילדים בגילאי 6 עד 15 - ובתי המשפט עדיין עסוקים בליצוק תוכן ממשי, ומעשי, למהפכה. החלטת בית המשפט העליון עוררה לא מעט שאלות, ובהן השאלה אם ההלכה חלה רק כאשר המשמורת משותפת או גם כאשר מדובר בהסדרי ראייה נרחבים מאוד; האם ניתן להפחית מזונות ילדים שנפסקו לפני מתן ההחלטה בעליון; ובאילו נסיבות בדיוק יינתן פטור מלא לאב ממזונות ילדיו.
החלטה שניתנה לאחרונה בבית המשפט המחוזי ושאושרה השבוע בבית המשפט העליון, מנסה להשיב על חלק מהשאלות הללו, ובעיקר מצננת במשהו את ההתלהבות של אבות שחשבו כי מהפכת השוויון בנטל המזונות משמעה "אפס מזונות" גם במקרים שמדובר בקטינים מתחת לגיל 6. העליון הבהיר בפסיקתו כי הלכת המזונות השוויונית שקבע אינה מתייחסת לסוגיית חלוקת נטל המזונות ביחס לילדים מתחת לגיל 6.
שיקול-דעת רחב לשופט
הפעם הגיע אל בתי המשפט סיפורם של בני-זוג, שנישאו במאי 2011 והביאו לעולם שני ילדים: ג', יליד דצמבר 2012, ומ' ילידת פברואר 2015. בספטמבר 2016 השניים התגרשו, ובמקביל ניהלו תביעות הדדיות בבתי המשפט לענייני משפחה בנושא משמורת הילדים (האב עתר למשמורת משותפת, והאם למשמורת בלעדית אצלה), מזונות הילדים ועוד.
בדצמבר 2016 הכריע בית המשפט לענייני משפחה בתביעות, ובין היתר פסק כי המשמורת תהיה משותפת. בהתייחס לזמני השהות, אימץ בית המשפט לענייני משפחה, כלשונו, את המלצות תסקיר שהוגש לבית המשפט, וקבע כי הילדים ישהו עם האב בימים ב' ו-ד' מתום המסגרת החינוכית ועד למחרת היום. כן נקבע כי הלינה בימי ד' תחל רק מפברואר 2017. בנוסף, נקבע כי הילדים ישהו עם האב כל סופ"ש שני מתום המסגרת החינוכית ויחזירם לבית האם בשעה 19:30 במוצ"ש.
עם זאת, לא קיבל בית המשפט את המלצת התסקיר, שלפיה בשבוע בו שוהים הילדים עם אמם בסופ"ש, ישהו עם האב כולל לינה גם ביום ה'. בית המשפט קבע כי הוראה על משמורת משותפת אין משמעותה בהכרח קביעת זמני שהות שווים לחלוטין בין ההורים.
בתביעת מזונות הילדים קבע בבית המשפט לענייני משפחה מזונות כי הכנסת האם עומדת על סכום של כ-19 אלף שקל נטו, ואילו הכנסת האב על 24,500 שקל נטו, לפי הפירוט הבא: משכורת בסך של כ-18,500 לפחות ו-6,000 שקל שמקבל האב מדמי השכרת דירה בראשל"צ.
בית המשפט לענייני משפחה העמיד את צורכי הילדים על סך של 7,700 שקל לחודש, ומכאן עבר לקבוע את שיעור הנשיאה של כל אחד מהצדדים במזונות, בהתחשב במשמורת המשותפת ובהיקפם של הסדרי השהות. הדיון במזונות התבסס על הדין החל בדבר חבותו של האב במזונות הכרחיים (הדין הדתי), אולם מנגד גם תוך התייחסות לפסיקה הדנה בשאלת שיעור ההפחתה בגין המשמורת המשותפת. בית המשפט לענייני משפחה ציין כי יש לבחון את טובת הילדים תוך פסיקת מזונות שיבטיחו רווחתם, וכי אין להיצמד או לאמץ נוסחה קבועה, אלא יש להקנות ולאפשר לשופט שיקול-דעת רחב. בנסיבות, ובהתחשב גם בחלוקת זמני השהייה - כ-60% אצל האם וכ-40% אצל האב - וכבהתחשב בהכנסות הצדדים וגילם של הילדים, מצא לנכון להורות כי ההפחתה במזונות שבהן יחויב האב תהיה בשיעור של כ-35%.
בסיכומם של דברים קבע בית המשפט לענייני משפחה, כי האב ישלם לאם עבור מזונות הילדים את אשר נפסק כמזונות זמניים - בסך של 2,000 שקל לכל אחד מהילדים, ומחצית מההוצאות הרפואיות החריגות ומעלותו של גן ו/או צהרון, וזאת לתקופה ממועד הגשת התביעה ועד דצמבר 2016. עוד נקבע, כי מינואר 2017 וכל עוד והילדים מתגוררים בדירת הצדדים, יעמוד סכום המזונות על סך 1,650 שקל לכל ילד ומעת שהאם תשכור דירה או תפנה את דירת המגורים ותעבור למדור עצמאי, ישלם האב מזונות, לרבות מדור והחזקתו, בסך של 2,500 שקל עבור כל אחד מהילדים.
עוד נקבע כי קצבת הביטוח הלאומי תשולם לידי האם בנוסף לדמי המזונות, וכי שני הצדדים יישאו באופן שווה בהוצאות הבריאות והחינוך החריגות של הילדים שאינן ממומנות על ידי ביטוח הבריאות הממלכתי, וכך גם בהוצאות חינוך חריגות, כולל קייטנות, חוגים, שיעורי עזר, צהרון ועוד.
האב דורש: ביטול מוחלט
הפרשה הגיעה לבית המשפט המחוזי בערעור שהגיש האב הן על הקביעה בעניין הלינה ביום ה' - האב עתר כי הסדרי השהות יהיו שוויוניים ויכללו לינה ביום ה'; והן על הקביעות בעניין המזונות. בעניין המזונות ביקש האב לבטל לחלוטין את חיובו במזונות הילדים לאור המשמורת המשותפת, תוך הוראה כי כל צד יישא בהוצאות הילדים בעת שהותם עמו.
בינתיים, בזמן שהערעור במחוזי תלוי ועומד, התקבלה החלטתו הדרמטית וההיסטורית של בית המשפט העליון המבקשת ליצור שוויון בנטל תשלום מזונות הילדים בין האם לאב. בפסק דין המשית לראשונה שוויון מלא בין ההורים בנטל מזונות הילדים, פסקו שופטי העליון, כי במצב של משמורת משותפת על הילדים, שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 6-15. זאת, כאשר חלוקת החיוב ביניהם תיקבע לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה.
עם פרסום פסק הדין, ביקש האב להגיש טיעונים משלימים לערעורו, וטען כי בהתאם להלכת העליון החדשה, יש לנקוט גישה שוויונית. עוד טען האב, כי טובתם של הילדים לשהות עמו במחצית הזמן. בהתחשב בשכר הזהה של הצדדים הנושאים יחד בטיפול ובפרנסת הילדים, טען האב כי אין מקום לחייבו בתשלום מזונות הילדים. לשיטתו, גם כאשר מדובר בקטינים מתחת לגיל 6 יש ליישם את אותו עקרון אשר נקבע בהלכת העליון, ולחילופין יש מקום לקבוע חיוב מדורג לתקופה עד הגיעו של כל ילד לגיל 6, וחיובו לאחר תקופה זו בהתאם לפסק הדין.
האם מנגד טענה, כי פסיקת העליון מתייחסת למקרה שבו מדובר בשהיית קטין בביתו של כל אחד מההורים בפרקי זמן זהים, כלומר: אך ורק מעת שמדובר במשמורת פיזית משותפת מלאה, ולא במקום בו החלוקה היא - שני שלישים מהזמן לאם ושליש מהזמן לאב. עוד טענה, כי פסק הדין עוסק "בקבוצה השנייה" של ילדים, בגילאים 6-15, ולא בקטני קטינים מתחת לגיל 6. לגופם של דברים טוענת האם, כי המחוזי כבר ביצע הפחתת המזונות (35%), כשהוא מביא בחשבון את הסדרי המשמורת, הכנסות הצדדים וזמני השהות אצל שני ההורים.
מאחר שהאב התייחס בערעורו לנושא הסדרי השהייה, ציינה האם כי אין לו רצון אמיתי להגדיל את זמן שהותו עם ילדיו, אלא הוא מונע מהרצון להפחית את המזונות. לדבריה, האב אף דחה הצעה שלפיה יוסכם על יום נוסף של לינה ללא שינוי בשיעור המזונות.
המחוזי מסרב להתערב
בית המשפט המחוזי דחה תחילה את בקשתו של האב לקבוע לינה גם ב"יום חמישי" בסופ"ש שבו הילדים שוהים עם האם. נקבע, כי אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בשאלת הלינה הנוספת ביום ה', בייחוד כאשר מדובר בילדים שהיו בני 4 ושנתיים. המחוזי ציין כי חרף המשמורת המשותפת, אין הכרח להסדרי שהייה שווים לחלוטין, במיוחד כאשר מדובר בגילאים צעירים וכאשר "הדלת פתוחה" לשינוי עתידי.
בנושא מזונות הילדים - הבהיר המחוזי כי גם בעניין זה אין מקום להתערבות, ובוודאי לא לביטול החיוב במזונות לאור הלכת העליון. סגן נשיא המחוזי בת"א, השופט ישעיהו שנלר - בהסכמת השופטים, סגן הנשיא קובי ורדי ועינת רביד, ציינו - כי "בניגוד לנטען על-ידי האב בפרשת פלוני (הלכת העליון בנוגע לשוויון בנטל המזונות, א' ל"ו), לא בוטל הדין האישי כפרשנותו עד כה, בכל הקשור ל"קטני-קטינים" - דהיינו ילדים שעד לגיל 6. השינוי (שקבע העליון, א' ל"ו) חל בכל הקשור למזונות ילדים החל מגיל 6 ולמעשה מאותו מועד ואילך, ובפועל לכאורה במתכונת דומה לדין המזונות מגיל 15 ואילך, תוך השינויים המחויבים". לפיכך, קבע המחוזי כי בכל הקשור לילדי בני-הזוג, שהיו בעת מתן פסק הדין "קטני קטינים" - לא חל שינוי.
השופט שנלר הוסיף וציין, כי בית המשפט לענייני משפחה כבר החיל בפועל את אחת השיטות שנדונו בפסיקה להפחתת שיעור המזונות, מעת שמדובר במשמורת משותפת או בהסדרי שהייה נרחבים, וציין זאת מפורשות. "בית המשפט לענייני משפחה התחשב באופן משמעותי בהסדרי השהייה הנרחבים וחרף המדובר בקטני-קטינים, יישם כאמור את ההפחתה, כפי שראה לנכון, ואין אנו סוברים כי יש מקום להתערב בכך", פסק המחוזי. "במיוחד יפים הדברים, בכל הקשור לשאלת פסיקת המזונות, מעת שעסקינן במי שהינם בעלי הכנסה גבוהה, וכך גם נטען אודות נכסים של מי מההורים, וכאשר דומה כי ככל שההורים לא היו נפרדים, לא היו חוסכים מילדיהם מאומה".
העליון מאשרר החלטת המחוזי
בשבוע שעבר אושרו קביעות אלה של בית המשפט המחוזי בבית המשפט העליון, לאחר שהאב הביא את השאלה לפתחו, בבקשת רשות ערעור שהגיש. האב טען, שוב, כי בנסיבות המקרה ראוי לבחון את יישומה של הלכת השוויון בנטל המזונות ביחס לקטינים מתחת לגיל 6, וכי מדובר בשאלה משפטית רחבה החורגת מעניינם של הצדדים. לחילופין טען, כי בהתאם לפסק הדין של העליון, יש להפחית במידה ניכרת את סכום המזונות שבו חויב או לכל הפחות לקבוע את הסכום שעליו לשלם עד הגיעם של הקטינים לגיל 6 ולאחריו.
השופט עוזי פוגלמן דחה את הבקשה לרשות ערעור, תוך שהוא מציין כי "כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, כאשר מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים".
באשר לשאלת המזונות, ציין פוגלמן, כי "עניין פלוני (פסק הדין שבו נקבע ההלכה החדשה, א' ל"ו) אינו מתייחס לסוגיית חלוקת נטל המזונות ביחס לילדים מתחת לגיל 6. לפיכך, קבע, כי פסיקת המזונות בנסיבות העניין נעשתה על-פי הדין הנוהג, בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של המקרה, ובהתאם לממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט לענייני משפחה".
המחוזי עושה סדר: הילדים חצו את גיל 6 בזמן ערעור על המזונות - לא תהיה הפחתה רטרואקטיבית
בשעה שניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בעניין המזונות, היו הילדים מתחת לגיל 6, אך בזמן שההורים התקוטטו ביניהם בערעורים על גובה המזונות, עבר אחד מהקטינים את גיל 6. בנסיבות אלו, התעוררה השאלה אם יש מקום להחזיר את התיק לבית משפט לענייני משפחה על מנת שיידרש לשאלת המזונות לאחר הגיע הילדים לגיל 6, ולאור הלכת העליון בנוגע לשוויון בנטל המזונות שחלה מגיל 6 עד גיל 15.
אולם, גם לשאלה זו, השיב בית המשפט המחוזי בשלילה. המחוזי ציין כי כאשר מדובר במזונות של קטינים שעברו את גיל 6 או היו קרוב לגיל זה, מצאו לנכון בתי המשפט ליישם את הלכת השוויון בנטל המזונות. אולם לדבריו, במקרה הנדון הדברים שונים. המחוזי ציין כי בזמן שניתן פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה הילדים היו רחוקים מגיל 6 ושיעור המזונות נקבע על-סמך הפסיקה שהייתה נהגה באותה עת - ועל כן אין כעת שום סיבה לפתוח את הדיון בהם שוב. "אין אני סובר כי מעת שהוגש ערעור, די בכך 'לפתוח' את כל נושא המזונות מחדש... אין אני סובר כי מעת שניתן פסק דין שעניינו ב'קטני-קטינים' (מתחת לגיל 6) יש להחזיר את התיק - ככל שערעור תלוי ועומד - על-מנת שבית המשפט יידרש לקביעות לאחר הגיע הילדים לגיל 6", קבע.
השופט הוסיף כי אין באמור משום חוות-דעת בנוגע לשאלה מה משמעותו של פסק הדין בנוגע לשוויון בנטל המזונות, אם בכלל, כשמדובר בפסקי דין-שניתנו בעבר ושהתייחסו לשאלת החבות בגילאים של מעל גיל 6. אולם, פסק דינו של שנלר נותן מענה לשאלה חשובה לא פחות והיא: האם ניתן לפתוח רטרואקטיבית פסיקת מזונות שניתנה בעת שהילדים היו מתחת לגיל 6, ובשעה שהדיונים על מזונותיהם עדיין מתנהלים במסגרת ערעורים שהוגשו, הם עוברים את גיל 6. בית המשפט המחוזי השיב על כך בשלילה, ולמעשה סגר את הדלת בפני לא מעט ערעורים שהיו עשויים להיות מוגשים בנסיבות דומות.
פרשנויות שונות להלכת השוויון בנטל: כל מקרה נבחן לגופו, אין נוסחה מתמטית
בשנה האחרונה התקבלו מספר רב של פסקי דין בבתי המשפט לענייני משפחה המתייחסים להלכה החדשה של בית המשפט העליון בעניין השוויון בנטל המזונות, ומנסים לתת מענה לשאלת השאלות: מתי יחול שוויון מלא בין ההורים במזונות ילדים. חלק מהפסיקות הללו הגיעו אל בתי המשפט המחוזיים, שמנסים לעשות סדר ולהבהיר את המצב "השוויוני" החדש; אך בפועל, כך נראה, עסוקים בתי המשפט המחוזיים בעיקר בלהבהיר לצדדים: אל תצפו לנוסחאות מתמטיות בכל מה שקשור למזונות. כל מקרה, עדיין, נבחן לגופו.
כך , בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בלוד, הבהירו השופטים מיכל ברנט, ורדה פלאוט וצבי ויצמן, כי מזונות אינם עניין לנוסחאות. "איננו סבורים שיש לעשות תחשיב מתמטי דקדקני ודווקני, כפי שנוקטות רבות מהערכאות ואף חלק ממאמרי המלומדים שפורסמו מיד ובסמוך אחר פרסום הלכת השוויון בנטל המזונות", כתבו השופטים. "יש מקום, לטעמנו, לתחושתו של השופט באשר לזהות ההורה עליו מוטל עיקר הנטל בגידול הקטינים ומתוך כך לשקלול - לאו דווקא מתמטי מדויק - של הפרמטרים הנזכרים. זאת מתוך הנחה כי - כדוגמה בלבד - אפשר שגם אם יחס זמני שהיית הקטינים אצל ההורים עומד על 70% אצל האחד ו - 30% אצל האחר, הרי שההורה שהקטינים מצויים עמו מירב הזמן משקיע בעניינם השקעה גבוהה יותר באופן ניכר מהשקעתו של ההורה האחר שמתבטאת לא רק באותו יחסי מתמטי אחוזי של זמני השהייה- הכל כמובן תלוי נסיבות".